שו"ת הרמ"ע מפאנו סי' קח כתב:ואנחנו מהשגות הראב"ד זכר לברכה למדנו חובה לעצמנו לקובלנא מן התורה נגד החולקים, כי הוא לא כיון בהם למעט בכבוד הרמב"ם חלילה לרבנן קדישי כותייהו, אלא חשף הראב"ד את זרוע קדשו לחלוק עליו לכח אמיץ בכמה גופי הלכות כי היכי דלא ליסרכו כולא עלמא בתריה ללמוד וללמד בדעות מעל ספר המורה וכיוצא בו, והוא דעבד כההוא זוגא דרבנן לחנניה בן אחי ר' יהושע שהיה מטהר והן מטמאין מטמא והן מטהרין בשביל שהיה מעבר שנים וקובע חדשים בחוצה לארץ כדאיתא בפרק הרואה, ודוקא במדי דתלי בסברא כדמוכח התם אף על גב דבעלמא חכם שאסר אין חברו רשאי להתיר, צא ולמד כמה ראוי לגדור במקום בקעה שאפי' להקל באסורים בשעת מעשה בכגון זו התירו
ראיתי שהאחרו' השיגו על הדברים, (עי' יד מלאכי, ועוד). רצוני לידע האם יש מקורות נוספים כמו מש"כ הרמ"ע בטעם כתיבת ההשג'.