הודעהעל ידי דורשי יחודך » ג' יולי 24, 2018 10:11 pm
יישר כוח גדול לרבנים המגיבים שליט"א.
יש כאן כמה נושאים:
א. האם השכל יכול לחייב פעולות מסויימות, או לאסור פעולות מסויימות? כלומר, האם עלינו להבין שהשכל "הניצל מכל פגע" ששתל בנו בוראנו ית' מחייב אותו גם בדברים שאינם מפורשים בתורה ואינם יכולים אפילו להילמד מתוך דיני ומצוות התורה? זוהי אכן שאילה מרתקת, הנדון שהביאו כאן מהדור רביעי והאמת ליעקב הוא כבר אחרי שהוכרע נושא זה לטובת ההנחה שאכן, השכל מחייב, על פי כמה וכמה ראיות חזקות מתורה שבכתב, חז"ל וראשונים. (כמדומה שיהיו כאלה שיחלקו על הכרעה זו, ויסברו שאין לנו אלא מה שכתוב בתורה, ואין כאן המקום ליכנס לזה.)
(והנה במה שאמרו חז"ל "למה לי קרא סברא הוא", אף שהפנ"י והצל"ח בריש כיצד מברכים נקטו כדברי הרב אש משמים כאן שסברא מחייבת, כבר העיר הגר"א וייס שליט"א שדברי חז"ל בזה נאמרו בהקשר של הכרעת הדין לצד זה או אחר, המע"ה, הפה שאסר, אבל ליצור חיובים או איסורים חדשים לא שמענו מחז"ל.)
ב. האם יתכן שהעונש על חיובי השכל - שאינם מפורשים בתורה או נלמדים ממנה - יכול להיות יותר חמור מאשר העונש על איסורי תורה מפורשים.
ובזה מביא לנו הרב זסבה דברי הגיעב"ץ זצ"ל הנפלאים. ויש להביא אולי גם את דבריהם הידועים של הרח"ו והגר"א על עונשן של מידות, אך כמדומה שיש הבדל, ועי'.
ג. הנידון שלפנינו, הוא נידון הלכתי ממש, דהיינו איך להכריע להלכה כשיכול לבחור באחד משני חטאים (לצורך פיקוח נפש), האחד מפורש בתורה אבל אינו מושרש כ"כ בחיובי השכל, השני מחיובי השכל אבל אינו כתוב בתורה, או שכתוב בתורה אבל בדרגא פחותה מאשר החטא הראשון.
ואפילו אם ת"ל שהעונש בדרך כלל על חטא שכלי הוא יותר חמור, אין זה מוכיח שיש לבחור בחטא המבואר בתורה, ועי' עוד להלן.
ובזה חידשו לנו הדור רביעי והאמת ליעקב שחטא שכלי וטבעי חמיר טפי, ויש לבחור בחטא המפורש בתורה למרות שבאופן רשמי הינו יותר חמור.
הרב צביב מביא לנו כדמות ראיה מגמרא ערוכה תענית ה. שהעדיפו ר"ל לאכול בשר בהמה טמאה מאשר בשר בנותיהם. ויש לעיין אם יש מכאן ראיה, דמאן יימר לן שעשו כדין, והרי מצינו בחז"ל על האשה ששחטה את ילדה ואכלה אותו, ופשיטא שזה אסור, והיינו שהרעב פשוט העבירה אותה על דעתה, וכמדומה שזה מרומז בלשונו של הרב צביב.
