מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

הערות והארות קטנות בספרות רבותינו ותולדותיהם

מילתא דתמיהא, בשורת ספרים חדשים, עיטורי סופרים ומטפחת ספרים.
עדיאל ברויאר
הודעות: 3480
הצטרף: ה' נובמבר 20, 2014 11:57 pm

הערות והארות קטנות בספרות רבותינו ותולדותיהם

הודעהעל ידי עדיאל ברויאר » ב' מרץ 14, 2016 9:47 am

באשכול זה יעלו ויבואו נקודות קטנות המתגלגלות לפתחינו, ואין בהן כדי לכתוב מאמר או אף אשכול נפרד. עיקרן של הנקודות יהיה גילויים נקודתיים הקשורים בספרי רבותינו או בתולדותיהם. גילויים שיש בהם בראש ובראשונה כדי ללמד על מקומם, אך יחד עם זאת הם מלמדים גם על מקומות אחרים. אפתח בשתי דוגמאות שנפלו לידי לאחרונה, והן יסייעו להמחיש את מטרת האשכול:

המרדכי (ברכות סי' רטז) מביא פסק בשם הרי"ף שאורח אינו מברך הטוב והמטיב כיוון שההטבה אינה שלו. פסק זה אינו נמצא לפנינו ברי"ף, ואף לא בכמה כת"י שונים שבדקתי (גם אשכנזיים) הן בברכות והן בפסחים. הפוסקים המרכזיים נחלקו האם הפסק הזה "בדותא" או שיש לסמוך עליו, ויעויין בב"י וב"ח ועוד.
בכתה"י של המרדכי יש כת"י שמקיימים פיסקה זו ויש שאינם. וכדוגמה - כת"י וטיקן 141 לא מקיים פיסקה זו - http://digi.vatlib.it/view/MSS_Vat.ebr.141/0344 - אבל כת"י לונדון 537 מקיים אותה - http://www.bl.uk/manuscripts/Viewer.asp ... 9972_f335r
ואם כן, לא באנו לידי הכרע.
והנה, בספר על הכל (סי' כב, לאחד מתלמידי חכמי איברא) הוא מביא את הפסק הזה בשם ר' ברוך בשם הרי"ף. וגם בספר הפרדס לר' אשר ב"ר חיים, תלמיד ר' יהודה בן הרשב"א, מביא פסק זה בשם ר' ברוך האשכנזי. כיוון שכך, יש להניח שמדובר בפסק של ר' ברוך ממגנצה בעל ספר החכמה, שראה את הדברים בהלכות הרי"ף, אך כנראה הם לא מקוריים בדבריו.
עלתה אפשרות בפוסקים שזו תשובה של הרי"ף. לענ"ד יותר מסתבר כפי שכתבתי (שהיה כזה נוסח אך הוא לא מקורי), משום שלא נראה לי שתשובות הרי"ף היו ידועות באשכנז. אמנם היו מוכרים שם חיבורים שהביאו תשובות של הרי"ף, כגון ספר העתים, אך השימוש בהם לא היה נרחב. לכן אני מעדיף לומר שזה היה בהלכות הרי"ף בגרסאות שלפני ר' ברוך. שמחה עמנואל (שכתב בעבר מאמר על ר' ברוך, וכן כתב עליו דברים בספר שברי לוחות, ולאחרונה אף פירסם חלקים מפירושו למגילה) ציין שר' ברוך הירבה להשתמש בהלכות הרי"ף (בניגוד למה שחשבו בעבר), והנה לנו דוגמה נוספת לדרכו זו.
לסיכום: הפסק הינו בר סמכא ואינו בדותא וטעות מעתיק, אך בעוד שיחוסו לרי"ף מוטל בספק, הרי שודאי ר' ברוך ממגנצא, שהיה מגדולי הדור בדורם של הראבי"ה, ר' שמחה משפירא ועוד, הכיר את הפסק הזה, ומאופן הבאת הדברים במקורות הנ"ל אף נראה שהוא נקט כך להלכה.
(ואגב, זו דוגמה נחמדה מאוד לחשיבותם ההלכתית של חיבורים שבדרך כלל חידושיהם העצמיים לא ישנו את פני ההלכה למעשה שבשאר הפוסקים, ואכמ"ל)


נקודה אחרת:
הראני אחד מידידיי דבר תמוה - בספר דברי חמודות על הרא"ש, ברכות פ"ט אות מח, הוא מביא פיסקה בשם "הגהות שבקצור ב"י" (ומשם הובא בשיירי כנה"ג ועוד). ולא מובן באיזה חיבור מדובר. מקור הדברים הוא בשו"ת מהר"ח או"ז סי' קכט.
ככל הידוע לי יש שכינו את השו"ע בשם "קצור ב"י". אך לא מצאתי את הדבר בשום חיבור קדום אחר למעט פסקי ר' מנדל קלויזנער על ברכות (פרק הרואה, מהד' בלוי עמ' שכד).
לפני זמן רב, עמדו חוקרים (שמחה עמנואל?) על כך שיש כת"י של קיצור פסקי הרא"ש שבגליונותיהם נעתקו פסקי ר' מנדל קלויזנער (ואולי עוד חיבורים). ומסתבר אפוא שנפלה טעות בדברי חמודות, והוא העתיק פסקה זו מכת"י שכזה. ואכן ר' אהרן גבאי מצא במבוא לדברי חמודות שהוא מציין שהוא מחזיק כת"י של קיצור פסקי הרא"ש. והעירני הרב יצחק גולדשטיין זצ"ל שלפי האמור יש להגיה: קיצור כ"י, דהיינו קיצור פסקי הרא"ש שבכת"י, וכך מופיע במעדני יו"ט בבכורות ובפלפולא חריפתא בסנהדרין בכמה מקומות, והוא אף בדק ומצא שכך כתוב בנידון דידן בדפוס פראג שפ"ח.
נערך לאחרונה על ידי עדיאל ברויאר ב ב' אוקטובר 31, 2016 7:25 pm, נערך 4 פעמים בסך הכל.

חכם באשי
הודעות: 9975
הצטרף: ה' מאי 06, 2010 2:05 am

Re: הערות והארות קטנות בספרות רבותינו ותולדותיהם

הודעהעל ידי חכם באשי » ב' מרץ 14, 2016 9:59 am

ייש"כ גדול על פתיחת האשכול החדש! יהי רצון שיעלו ענפיו ויסתעפו.

עדיאל ברויאר כתב:לפני זמן רב, עמדו חוקרים (שמחה עמנואל?) על כך שיש כת"י של קיצור פסקי הרא"ש שבגליונותיהם נעתקו פסקי ר' מנדל קלויזנער (ואולי עוד חיבורים). ומסתבר אפוא שנפלה טעות בדברי חמודות, והוא העתיק פסקה זו מכת"י שכזה, וצ"ל: הגהות שבקצור פסקי הרא"ש (יתכן שהשתבש לו העניין מכיוון שהקיצור נערך ע"י בעל הטורים).

אכן שמחה עמנואל העיר על כך במאמרו "קיצור פסקי הרא"ש עם הגהות ר"מ קלויזנר (כ"י אוקספורד 682)", שהופיע בק"ס, ושב ונדפס ב'מגנזי המכון לתצלומי כת"י עבריים", עמ' 105:
עמנואל.jpg
עמנואל.jpg (95.28 KiB) נצפה 13396 פעמים

עדיאל ברויאר
הודעות: 3480
הצטרף: ה' נובמבר 20, 2014 11:57 pm

Re: הערות והארות קטנות בספרות רבותינו ותולדותיהם

הודעהעל ידי עדיאל ברויאר » ב' מרץ 14, 2016 10:45 am

תודה רבה!

נקודה נוספת שנפלה לידי בימים האחרונים:
בראש ספר מעשה רקח על הרמב"ם (לר' מסעוד חי רקח) נדפסו מכת"י פסקאות של ראשונים העוסקים בדברי הרמב"ם. חלק מהחיבורים נדפסו מאז בשלמותם (כגון חידושי הרשב"א, הריטב"א וחידושי [תלמיד] המאירי לעירובין), וחלקם עדיין אבודים (כגון פסקאות מתורת הבית הארוך ופירושי ר' ישמעאל בן חכמון לביצה ור"ה וחידושים של אחד מתלמידי הרשב"א), וחלקם גם נדפסו וגם עדיין אבודים... (כגון ספר הבתים שחלקים נרחבים ממנו נדפסו, אך עדיין חסר לנו חלק ממנו). (ר' אהרן גבאי העיר במבוא לפירוש ר"י בן חכמון על מגילה שנדפס בחצי גבורים-פליטת סופרים, ח, אלול תשע"ה, שיתכן שהפסקאות הללו נעתקו מגליון משנה תורה של רב"צ אשכנזי)
ברוב הפסקאות מצוין במפורש שם המחבר, אבל על כמה מהן כתוב רק "ממפרש", ולא נודע שמו. יתכן שמדובר בחכם אחד, אך יתכן שמדובר במספר חכמים. ובכן, הדברים שלהלן אמורים רק לגבי הפיסקה מדוברת, ויש לבדוק היטב את שאר הפסקאות בשם "המפרש":
בליקוט הנ"ל שבראש הספר, נמצאת התייחסות להל' סוכה פ"ד בשם המפרש. דברים אלו נמצאים מילה במילה בספר המכתם לסוכה (טז ע"א, מהד' בלוי עמ' קלה-קלו). אך דברינו לא תמו בזה. פיסקה זו מעלה נקודה מעניינת מאוד המצריכה בירור - דברים אלו (בשינויים קלים ביותר, שנראים כמו שינו"ס שבין שני עדי נוסח) הובאו גם בשו"ת הרדב"ז (מכת"י - ח"ח סי' עו) אבל שם הוא מייחס את הדברים לר' טודרוס הלוי.
פנחס רוט (בדוקטורט שלו, ולאחר מכן במבוא לספר המכתם הוצ' אהבת שלום) מתייחס לכך שפסקאות מתוך ספר המכתם למגילה נדפסו בתחילה על שם ר' טודרוס הלוי (יחד עם פסקאות על יומא שאולי אף הן מספר המכתם ליומא שלא שרד בידינו).
לאור דברינו, העובדה ששני מקורות בלתי תלויים מביאים את דברי המכתם בשם ר' טודרוס הלוי אומרת דרשני, ולפום ריהטא נראה שיש שתי אפשרויות עיקריות בדבר: 1. היו מעתיקים שייחסו בטעות את ספר המכתם לר' טודרוס הלוי (שמו של בעל המכתם הוא ר' דוד ב"ר לוי, ויתכן ששמו השתבש ע"י מעתיקים), וטעות זו הגיעה הן לידי הרדב"ז והן לידי המדפיסים הנ"ל (שאולי ראו את אותו טופס של הספר). 2. ר' טודרוס הלוי חיבר חיבור המיוסד ברובו על ספר המכתם.
ועכ"פ, יש להוסיף פרט זה בדברי רוט, בסעיף על תפוצת ספר המכתם.

הגהמ
הודעות: 1384
הצטרף: א' אוגוסט 07, 2011 5:49 pm

Re: הערות והארות קטנות בספרות רבותינו ותולדותיהם

הודעהעל ידי הגהמ » ב' מרץ 14, 2016 7:16 pm

מקופיא (וסליחה על הבורות אם תתברר שהיא כן): האם כבר ניסו לבחון את האפשרות שטעות סופר יש בד' המרדכי או ר' ברוך ממגנצא ובמקום "רי"ף" צ"ל "ר"ף" שהוא ר"ת "רבנו פרץ" או "רבנו פור"ת" וכדו'?

עדיאל ברויאר
הודעות: 3480
הצטרף: ה' נובמבר 20, 2014 11:57 pm

Re: הערות והארות קטנות בספרות רבותינו ותולדותיהם

הודעהעל ידי עדיאל ברויאר » ב' מרץ 14, 2016 7:25 pm

הגהמ כתב:מקופיא (וסליחה על הבורות אם תתברר שהיא כן): האם כבר ניסו לבחון את האפשרות שטעות סופר יש בד' המרדכי או ר' ברוך ממגנצא ובמקום "רי"ף" צ"ל "ר"ף" שהוא ר"ת "רבנו פרץ" או "רבנו פור"ת" וכדו'?


במרדכי כתוב "אלפס", כך שלא מסתבר.
ר' ברוך לא יכל להזכיר את ר' פרץ שחי יותר מדור לאחריו.
ראשי תיבות של רבנו פורת כ"ר"פ" ודאי לא היו נפוצים (וגם מסופקני אם בספר החכמה הביא ר' ברוך דברים משמו, שהרי ר' פורת היה חכם צרפתי).
כיוון שר' ברוך הירבה להשתמש בהלכות הרי"ף, מסתבר מאוד שהם הם הדברים, ואין זה חדש שהיו לראשונים גרסאות אחרות בראשונים קדומים.

הגהמ
הודעות: 1384
הצטרף: א' אוגוסט 07, 2011 5:49 pm

Re: הערות והארות קטנות בספרות רבותינו ותולדותיהם

הודעהעל ידי הגהמ » ב' מרץ 14, 2016 8:03 pm

שאלתי על רגל אחת והשבת תשובה בת שתי רגלים, פשוטה וקולעת. ייש"כ.

וכאן הערה והארה קטנה בספרות רבותנו הראשונים:

הרמב"ם בפיה"מ ריש מס' קידושין כ' בתוך חשבון שיעור הפרוטה (ע"פ מהד' מכון המאו"ר) "הדינר צ"ו גרגרי שעורים מן הכסף, והאיסר הוא רביע המעה, והדינר שש מעות, א"כ משקל האיסר ארבעה גרגרים". ושם בהערות כתבו שהמלה הערבית שתרגמו כ'מעה' היא 'דרהם', ואמנם שיערו שככה"נ אין 'דרהם' משמש כשם מטבע פלוני אלא לשם הכסף המצוי שרגילין להשתמש בו. וכ"כ לשער בהערות לפיה"מ פאה פרק ח משנה ה.

ביאור הדבר הוא שלפי החשבון שם יוצא שהדרהם הוא ט"ז שעורים, ואילו הדרהם הערבי שיעורה בערך ס"ו שעורים (עכ"פ סביבות תקופת הרמב"ם כמבואר בכמה מקומות בכתביו, ראה על כך בפרק שהקדיש לזה הגרח"פ בניש בס' מדות ומשקלי תורה). ואמנם לפלא שלא העירו שם שבתשובת רבנו אברהם בנו של הרמב"ם (מהד' פריימאן סי' פב, עמ' 118) כתב ממש כדבריהם (נלאתי להעתיקו וספרן פתיחו), וע"ש שהאריך בנושא.

עדיאל ברויאר
הודעות: 3480
הצטרף: ה' נובמבר 20, 2014 11:57 pm

Re: הערות והארות קטנות בספרות רבותינו ותולדותיהם

הודעהעל ידי עדיאל ברויאר » ג' מרץ 22, 2016 10:10 am

עדיאל ברויאר כתב:הראני אחד מידידיי דבר תמוה - בספר דברי חמודות על הרא"ש, ברכות פ"ט אות מח, הוא מביא פיסקה בשם "הגהות שבקצור ב"י" (ומשם הובא בשיירי כנה"ג ועוד). ולא מובן באיזה חיבור מדובר. מקור הדברים הוא בשו"ת מהר"ח או"ז סי' קכט.
ככל הידוע לי יש שכינו את השו"ע בשם "קצור ב"י". אך לא מצאתי את הדבר בשום חיבור קדום אחר למעט פסקי ר' מנדל קלויזנער על ברכות (פרק הרואה, מהד' בלוי עמ' שכד).
לפני זמן רב, עמדו חוקרים (שמחה עמנואל?) על כך שיש כת"י של קיצור פסקי הרא"ש שבגליונותיהם נעתקו פסקי ר' מנדל קלויזנער (ואולי עוד חיבורים). ומסתבר אפוא שנפלה טעות בדברי חמודות, והוא העתיק פסקה זו מכת"י שכזה, וצ"ל: הגהות שבקצור פסקי הרא"ש (יתכן שהשתבש לו העניין מכיוון שהקיצור נערך ע"י בעל הטורים, או בגלל שהב"י נזכר שם מעט קודם לכן).
סיפרתי את הדברים לר' אהרן גבאי שעוסק בעניין הזה, והוא בדק במבוא של הדברי חמודות ומצא שהוא מציין שעמד לפניו כת"י של קצור פסקי הרא"ש, והדברים כפתור ופרח.


ר' אי"ס ציין כאן: viewtopic.php?f=7&t=23497&p=269433&sid=6a376e6e86974beaf04e54a94f1e2a6f#p269433 את המקורות לכך שלפני בעל התוי"ט עמד כת"י של ראבי"ה והוא אף רכש אחד כזה. כדאי לציין כאן לכת"י נוספים שהיו לפניו, וכך הוא כותב במבוא למעדני יו"ט ודברי חמודות על הרא"ש:
קבצים מצורפים
מבוא למעדני יו''ט ודברי חמודות.jpg
מבוא למעדני יו''ט ודברי חמודות.jpg (115.3 KiB) נצפה 13202 פעמים

עדיאל ברויאר
הודעות: 3480
הצטרף: ה' נובמבר 20, 2014 11:57 pm

Re: הערות והארות קטנות בספרות רבותינו ותולדותיהם

הודעהעל ידי עדיאל ברויאר » ג' מרץ 22, 2016 10:55 am

הערה לגבי ר' ישמעאל בן חכמון (להלן: ריב"ח):
על ריב"ח ידוע לנו רק מעט מאוד. משערים שהוא היה מחכמי מצרים בדורות שאחרי הרמב"ם. כיום יש בידינו כמה פירושים ממנו להלכות הרי"ף ששרדו כמעט במלואם: עירובין, מגילה וב"ב, וכן שרידים מפירושיו לשבת, תענית וגיטין. בקובץ חצי גבורים-פליטת סופרים האחרון (ח, אלול תשע"ה) נדפס רוב פירושו למגילה, ושם הקדים ר' אהרן גבאי מבוא על ר' ישמעאל שמבוסס על מה שכתבו קודמיו.
לגבי זמנו של ריב"ח, אנו יודעים רק שהוא מזכיר את הרמב"ם בברכת המתים. התאריך שתוחם את תקופת חייו האפשרית נמצא בקולופון של פירושו לעירובין, שם נזכר ריב"ח בברכת המתים, אלא שהקולופון פגום, ובעבר הציעו שתי אפשרויות קריאה לגבי שנת הכתיבה: מאה ושבעין/מאתיים ושבעין. אבל באמת כתוב: מא[ה] וארבעין ושתא, דהיינו שנת קמ"ו: http://viewer.bodleian.ox.ac.uk/icv/pag ... 9&page=176

על האזכורים מתורת ריב"ח שציין גבאי במבוא הנ"ל, יש להוסיף: המעשה רוקח מביא מריב"ח לביצה גם על הל' יו"ט, בד"ה ע"ש ז"ל הר"י; וכן בד"ה פ"ה וכן.
ובנוסף, לענ"ד, אבל לא בדקתי זאת היטב, אין ממש במה שהעיר גבאי שריב"ח לא הכיר את פירוש רש"י למגילה ולכן הוא לא השתמש בו. מלבד העובדה שפירושי רש"י היו נפוצים במצרים באותה תקופה, הרי שמהמעט שראיתי נראה לי שריב"ח לא הירבה להשתמש בפירושי רש"י על אף שהם עמדו לפניו, ורק לעתים הוא העתיק את לשונו או הזכיר את דבריו על שמו או התעמת עם דעתו (וכך נכתב על ריב"ח ביחס לפירוש רשב"ם במבוא לפירוש ריב"ח לב"ב עמ' יב). אם אכן כך, הוא בין החריגים בפרשני הרי"ף שלא ביסס את חיבורו על רש"י.
אגב, מעניין לציין שריב"ח מציין את שמו של הרמב"ם בצורה שהייתה נפוצה במיוחד בספרד: ר"ם במז"ל (אצל תלמידי הרמב"ם הוא מכונה בד"כ: ר' משה ש"צ/זק"ל, וכדו').

אבל כאמור, רב הנסתר על הגלוי בנוגע לחכם זה. ועוד חזון למועד.

א. חיים
הודעות: 759
הצטרף: ו' מרץ 11, 2016 4:53 am

Re: הערות והארות קטנות בספרות רבותינו ותולדותיהם

הודעהעל ידי א. חיים » ג' מרץ 22, 2016 3:55 pm

על רבינו פרץ מצרפת, בעל קובצי התוספות המפורסם:
ר"פ היה כמדומה בן גילם של הסמ"ק מצרפת ומהר"ם מרוטנבורג מאשכנז. אכן הוא כתב הגהות לספר הסמ"ק, הכוללות הבאת דברי פוסקים קודמים, וכל זה להשלמת הספר ולהרבות את תועלת השימוש בו. יתירה מכך: אף הוא כתב הגהות לספר תשב"ץ קטן שהתחבר על ידי תלמיד מהר"ם מרוטנבורג (הצעיר בדור מרבינו פרץ) שכתב את פסקי רבו, נכון שבהגהות אלו הוא חולק לפעמים על דברי התשב"ץ, אבל הכתיבה מסביב התשב"ץ נועדה להשלים אותו (ולא לדחוק).
האם יש דוגמא לכך אצל הראשונים ?

א. חיים
הודעות: 759
הצטרף: ו' מרץ 11, 2016 4:53 am

Re: חידושי הרא"ה למסכת פסחים

הודעהעל ידי א. חיים » ב' מרץ 28, 2016 12:40 am

בקובץ מוריה גליון ניסן תשע"ג נדפס מאמר חשוב מאת הרב ש. ב. באטשן. תוכנו ליקוט השרידים שישנם בידינו מפירוש הרא"ה למסכת פסחים. מחוץ למובאים בספר המכונה 'חידושי הריטב"א' למסכתין.
יש להעיר שנעלם ממנו קטע ארוך מהרא"ה על דף ז ע"ב, נדפס בסו"ס המכתם למסכתין מאת הרב בלוי. וחבל.
ועי"ש בסוף הקטע (עמ' קח) שמחדש, שמי שבירך על השחיטה והתחיל לשחוט בהמות, ובא חבירו שלא שמע את הברכה, יכול לשחוט אחרות על דעת הברכה שבירך הראשון, והיא היא שיטת הרא"ה בבדק הבית בדה"ב ב"א סוף שער ה ד"ה עוד, חי' הרא"ה חולין פו ד"ה והיכא, הובא בשמו בחי' הריטב"א חולין שם מהדו' מוה"ק טור צב, ובקיצור בפסחים ז ע"ב מהד' מוה"ק טור לג. [הרב בלוי ציין שכן דעת הריטב"א ר"ה לד ע"א, אבל אי"ז מדוייק, שהריטב"א ר"ה כתב כשהשני משלים תקיעות שאי"צ לברך "כיון ששניהן עושין מצוה אחת", עי"ש (מהדורת מוה"ק טור שלו). ואי"ז ראיה לענין שחיטת בהמות, שכל בהמה היא מצוה לעצמה].

עדיאל ברויאר
הודעות: 3480
הצטרף: ה' נובמבר 20, 2014 11:57 pm

Re: חידושי הרא"ה למסכת פסחים

הודעהעל ידי עדיאל ברויאר » ב' מרץ 28, 2016 12:50 am

א. חיים כתב:בקובץ מוריה גליון ניסן תשע"ג נדפס מאמר חשוב מאת הרב ש. ב. באטשן. תוכנו ליקוט השרידים שישנם בידינו מפירוש הרא"ה למסכת פסחים. מחוץ למובאים בספר המכונה 'חידושי הריטב"א' למסכתין.
יש להעיר שנעלם ממנו קטע ארוך מהרא"ה על דף ז ע"ב, נדפס בסו"ס המכתם למסכתין מאת הרב בלוי. וחבל.
ועי"ש בסוף הקטע (עמ' קח) שמחדש, שמי שבירך על השחיטה והתחיל לשחוט בהמות, ובא חבירו שלא שמע את הברכה, יכול לשחוט אחרות על דעת הברכה שבירך הראשון, והיא היא שיטת הרא"ה בבדק הבית בדה"ב ב"א סוף שער ה ד"ה עוד, חי' הרא"ה חולין פו ד"ה והיכא, הובא בשמו בחי' הריטב"א חולין שם מהדו' מוה"ק טור צב, ובקיצור בפסחים ז ע"ב מהד' מוה"ק טור לג. [הרב בלוי ציין שכן דעת הריטב"א ר"ה לד ע"א, אבל אי"ז מדוייק, שהריטב"א ר"ה כתב כשהשני משלים תקיעות שאי"צ לברך "כיון ששניהן עושין מצוה אחת", עי"ש (מהדורת מוה"ק טור שלו). ואי"ז ראיה לענין שחיטת בהמות, שכל בהמה היא מצוה לעצמה].


לאחרונה נמצא שריד מכת"י של החיבור, ורק חלקו פורסם. מצ"ב.
קבצים מצורפים
קטעים מחידושי הרא''ה למסכת פסחים מארכיון גירונה - ל' יעקובי - בלוג גילוי מילתא.pdf
(295.44 KiB) הורד 453 פעמים

א. חיים
הודעות: 759
הצטרף: ו' מרץ 11, 2016 4:53 am

ט"ס במגיד משנה

הודעהעל ידי א. חיים » ב' מרץ 28, 2016 3:59 am

במגיד משנה הל' חמץ ומצה פ"א סוף ה"ח:
אבל הר"א ז"ל בהשגות וקצת מפרשים אחרונים סוברין שהלכה כר"ש בכל דבריו, ואומרין שמחצות ואילך אין בו מן התורה אלא איסור עשה, דהיינו שמצוה לבער מאך ביום הראשון כדאיתא פ"ק (דף ה') מדרבא דאמר לא תשחט על חמץ כדאיתא לעיל, אבל מלקות ואיסור הנאה מן התורה ליכא.

ופשוט שנחסרה כאן תיבה בט"ס, וצ"ל: "מאך ביום הראשון כדאיתא פ"ק [או] מדרבא דאמר לא תשחט על חמץ". שהרי מובאים כאן שתי דעות שונות - אביי ורבא בסוגי'.

וכ"ה בהשגת הראב"ד מקור הדברים:
ולאחר זמנו נהי דאסור באכילה מן התורה מביום הראשון תשביתו שאור או מלא תשחט על חמץ כדרבא /פסחים/ (ה) אבל איסור הנאה ליכא מן התורה ומלקות נמי ליכא.

א. חיים
הודעות: 759
הצטרף: ו' מרץ 11, 2016 4:53 am

רבי שמואל נכדו של רבי שלמיה מלוניל

הודעהעל ידי א. חיים » ב' מרץ 28, 2016 4:27 am

ברבינו מנוח הלכות סוכה פ"ו ה"ב:
ומדתלינן טעמא דמצטער בתשבו כעין תדורו ש"מ דדוקא כי פטרינן מצטער בשאר ימים, אבל בלילה הראשונה חייב בסוכה, דמידי הוא טעמא אלא משום תשבו כעין תדורו, בלילה הראשונה לא הוי משום תשבו כעין תדורו אלא משום דגמרינן חמשה עשר חמשה עשר מחג המצות כו', כך מצאתי כתוב בחדושי החכם ר' ישעיה בשם החכם ר' שמואל בר' יוסף ששמע מזקנו הרב ר' שלמה.

ובדומה לזה כתוב בארחות חיים הל' סוכה סי' לב:
וכתב הר' שלמה ז"ל שמצטער פטור מכל אפילו מאכילה. וכן דעת רוב הפוסקים. וה"מ בשאר הימים אבל לילה הראשון שהכתוב קבעו חובה לעולם חייב כו'

אכן בשני המקומות הנ"ל יש ט"ס וצ"ל הר' שלמיה, הוא הרב שלמיה מלוניל. ראה ספר המכתם וכן המאירי סוכה כו ע"א, כלבו הל' סוכה סי' עא (מהד' ר"ד אברהם ח"ד עמ' שנח ובמ"ש המהדיר ציון 196).
ומ"ש הארחות חיים בשם ר' שלמיה - שמצטער פטור אפילו מאכילה בסוכה, ולא הובא במכתם. אלא כנראה למד זאת מחיוב ר' שלמיה למצטער בסוכה בלילה הראשון מפני שהאכילה בלילה זה בסוכה חיוב, ומשמע שבשאר הימים הוא פטור אפילו מאכילה. ולהעיר שרבינו מנוח פ"ו ה"י לומד מסברת ר' שלמיה הנ"ל, שיש להחמיר בלילה הראשון מבשאר לילות גם בשינה, שאם ירדו גשמים בלילה ונכנס לתוך הבית ופסקו הגשמים צריך לחזור לסוכה לישן באם זה בלילה הראשון.
וראה בספר תשובות חכמי פרובינציה סי' י תשובה ארוכה ובראשה (עמ' 54) 'זה כתב החכם הגדול ר' שמואל ב"ר יוסף בן הרב ר' שלמה זצ"ל'. אבל החתימה בסופה כראוי (עמ' 65): 'שמואל ב"ר יוסף ב"ר שלמיה מכתם'. תשובה זו נכתבה על מעשה בפרובינציא (אודות א' ממשפחת אבן תיבון). ונכתבה כפה"נ בשנים שלאחר ה' כד: מדובר בה על טענת קידושין שנעשתה כבר לפני יותר מעשר שנים (עי"ש עמ' 59), ובסי' יא בפירוט העדיות וטענות מובאים כמה מעשי קידושין שנעשו בשנים ה' יד-טז. ויש לעיין בטעם השם מכתם (ר' דוד ב"ר יוסף בעל ספר המכתם היה כפה"נ בדור א' עם ר' שמואל). ור"א סופר בהקדמה למכתם במהדורתו כתב בכ"ז דברים תמוהים וגם סותרים זא"ז, עי"ש.
והנה חכם בשם ר' שמואל ב"ר יוסף חתום עם חכמי ספרד ובראשם הרשב"א, כ40 שנה לאחר מכן, בשנים ה' סג-סו, במכתבים אודות החרם על הפילוסופיה (תשובות הרשב"א מה' מוה"ק חלק ראשון כרך ב, עמ' תיד, תשכד, תשלח, תשנא (בשנו"ס), שו"ת הרשב"א מהדו' מכון י-ם ח"א עמ' רא, רד). וכן עם הרשב"א ויתר חכמי ברצלונה על פסק בי"ד (שו"ת הרשב"א מכון י-ם החדשות מכת"י סי' קעז, ולפני"כ בשו"ת חכמי פרובינציא סי' עד). ואיני יודע אם מדובר באותו חכם.

עדיאל ברויאר
הודעות: 3480
הצטרף: ה' נובמבר 20, 2014 11:57 pm

Re: הערות והארות קטנות בספרות רבותינו ותולדותיהם

הודעהעל ידי עדיאל ברויאר » ב' מרץ 28, 2016 4:34 pm

הערה לגבי כת"י שלמים שהיו בגניזת קהיר:
הגניזה הקהירית האירה את עינינו בתחומים רבים. נמצאו בה דפים וקטעים רבים, כמעט לאין-מספר, וגם כמה וכמה כת"י גדולים המכילים חיבור שלם או כמה. אלו גם אלו, ברובם, נשמרו בספריות תחת הקיטלוג המתאים, ואנו יודעים שמקורם בגניזה.
אבל ישנה תופעה, קטנה, של כת"י שלמים שאנו יודעים בוודאות או שנראה נכון להניח או שמא רק חשד איכא, שמקורם בגניזת קהיר, ואף על פי כן הם נמצאים בספריות העולם כ"אחד העם".

1. ספר העתים כת"י מונטיפיורי - ספר העתים ברובו אבד לנו, ורק רוב השער השני, המכיל את הלכות שבת, הגיע לידינו, ונדפס לפני קצת יותר ממאה שנה. העובדה שהכת"י נמצא במצרים כתובה כבר במבוא למהדורה היחידה של החיבור - מהד' שור. אבל האם מקורו בגניזת קהיר עצמה? נראה שניתן לומר בוודאות שהתשובה חיובית. א' הורביץ, בכרך המבוא לקטלוג קטעי הגניזה שהיו בווסטמינסטר קולג' (עמ' 117-118) מביא עדות מתוך ספר שארית הנחלה שהכת"י נאסף ע"י הרב חזן (מפרש תשובות הגאונים איי הים) מתוך הגניזה, הנה: http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... =&pgnum=16
עדות זו מקבלת אישור ע"י מציאת קטעים חדשים בגניזת קהיר שנתלשו מכת"י זה עצמו. חלקם נדפסו לפני כ70 שנה ע"י רי"ל זלוטניק (אבידע) בסיני ובחוברת נפרדת (העובדה שרש"א ורטהימר מכר את הקטעים מובילה להניח שהוא אסף אותם מגניזת קהיר), וחלקם יראו אור בישורון בעוד שבועות אחדים, בע"ה.
כת"י אחר שהעתיק, קרוב לודאי, אותו מעתיק, הוא רש"י על גיטין שכמה דפים מתוכו נמצאו בגניזה.
(אגב, יש לשים לב לעובדה שדווקא במצרים שרד כת"י של החיבור, בעוד שכמדומני אין אף ראשון מזרחי שמזכיר את בעל העתים מלבד ר' יהודה אלמדארי, שהיה מחכמי חלב והחזיק ספרייה "אירופאית" נרחבת)

2. תשובות מהר"ם מרוטנבורג כת"י קמברידג' 548 - במבוא לספר תשובות מהר"ם מרוטנבורג וחבריו, פרק ח, מתאר פרופ' שמחה עמנואל כת"י של תשובות מהר"ם שנמצא בספריית קמברידג', בין כתה"י "הרגילים" שאין להם קשר עם הגניזה. אולם העובדה שדפים מתוכו נמצאו בגניזה והעובדה שכתה"י היה ברשותו של רש"א ורטהימר, הובילו את עמנואל לכתוב ש"ייתכן מאוד שכתב היד כולו מונח היה בגניזת קהיר".

ישנם שני כת"י נוספים שיתכן שאף הם נאספו מן הגניזה, והסיבה "לחשוד" בהם היא משום שקטעים מהם נמצאו בגניזה, תופעה לא מצויה כלל וכלל. לאחד מהם, כת"י של תוספות רא"ש על שבת מבהמ"ל בני"ו, ציין שמחה עמנואל שם עמ' 142 הע' 7 (וכעת יש להוסיף להערתו את העדות הראשונה דלעיל וגם את הבאה לקמן), ועל השני נודע לי מאת ד"ר רוני שויקה והוא כת"י של בבלי קדשים שנמצא בפריס ודפים מתוכו נמצאים בגניזת קהיר. אמנם אינו מן הנמנע שכתה"י היו בסביבות קהיר, ורק הדפים שנתלשו מהם הגיעו לגניזה.
לגבי כת"י שבבהמ"ל בני"ו, יש לציין שגם פירוש ר' ישמעאל בן חכמון לשבת שרד בכמה קטעים בקמברידג', ודפים נוספים מאותו כת"י נמצאים באוסף "הרגיל" שבבהמ"ל בני"ו. ואכן, הורביץ (העמק ג) שיער שהם מגניזת קהיר. אמנם הכת"י בני"ו כלל אינו שלם, אלא שריד מקונטרס של 12 דפים. ואעפ"כ ראוי להזכירו כאן, כיוון שהוא מלמד שקטעי גניזת קהיר קוטלגו לעתים גם בין שאר כתה"י שאינם משם.

עדיאל ברויאר
הודעות: 3480
הצטרף: ה' נובמבר 20, 2014 11:57 pm

Re: הערות והארות קטנות בספרות רבותינו ותולדותיהם

הודעהעל ידי עדיאל ברויאר » ה' מרץ 31, 2016 10:33 pm

עדיאל ברויאר כתב:הערה לגבי כת"י שלמים שהיו בגניזת קהיר:
הגניזה הקהירית האירה את עינינו בתחומים רבים. נמצאו בה דפים וקטעים רבים, כמעט לאין-מספר, וגם כמה וכמה כת"י גדולים המכילים חיבור שלם או כמה. אלו גם אלו, ברובם, נשמרו בספריות תחת הקיטלוג המתאים, ואנו יודעים שמקורם בגניזה.
אבל ישנה תופעה, קטנה, של כת"י שלמים שאנו יודעים בוודאות או שנראה נכון להניח או שמא רק חשד איכא, שמקורם בגניזת קהיר, ואף על פי כן הם נמצאים בספריות העולם כ"אחד העם".

1. ספר העתים כת"י מונטיפיורי - ספר העתים ברובו אבד לנו, ורק רוב השער השני, המכיל את הלכות שבת, הגיע לידינו, ונדפס לפני קצת יותר ממאה שנה. העובדה שהכת"י נמצא במצרים כתובה כבר במבוא למהדורה היחידה של החיבור - מהד' שור. אבל האם מקורו בגניזת קהיר עצמה? נראה שניתן לומר בוודאות שהתשובה חיובית. א' הורביץ, בכרך המבוא לקטלוג קטעי הגניזה שהיו בווסטמינסטר קולג' (עמ' 117-118) מביא עדות מתוך ספר שארית הנחלה שהכת"י נאסף ע"י הרב חזן (מפרש תשובות הגאונים איי הים) מתוך הגניזה, הנה: http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... =&pgnum=16
עדות זו מקבלת אישור ע"י מציאת קטעים חדשים בגניזת קהיר שנתלשו מכת"י זה עצמו. חלקם נדפסו לפני כ70 שנה ע"י רי"ל זלוטניק (אבידע) בסיני ובחוברת נפרדת (העובדה שרש"א ורטהימר מכר את הקטעים מובילה להניח שהוא אסף אותם מגניזת קהיר), וחלקם יראו אור בישורון בעוד שבועות אחדים, בע"ה.
כת"י אחר שהעתיק, קרוב לודאי, אותו מעתיק, הוא רש"י על גיטין שכמה דפים מתוכו נמצאו בגניזה.
(אגב, יש לשים לב לעובדה שדווקא במצרים שרד כת"י של החיבור, בעוד שכמדומני אין אף ראשון מזרחי שמזכיר את בעל העתים מלבד ר' יהודה אלמדארי, שהיה מחכמי חלב והחזיק ספרייה "אירופאית" נרחבת)

2. תשובות מהר"ם מרוטנבורג כת"י קמברידג' 548 - במבוא לספר תשובות מהר"ם מרוטנבורג וחבריו, פרק ח, מתאר פרופ' שמחה עמנואל כת"י של תשובות מהר"ם שנמצא בספריית קמברידג', בין כתה"י "הרגילים" שאין להם קשר עם הגניזה. אולם העובדה שדפים מתוכו נמצאו בגניזה והעובדה שכתה"י היה ברשותו של רש"א ורטהימר, הובילו את עמנואל לכתוב ש"ייתכן מאוד שכתב היד כולו מונח היה בגניזת קהיר".

ישנם שני כת"י נוספים שיתכן שאף הם נאספו מן הגניזה, והסיבה "לחשוד" בהם היא משום שקטעים מהם נמצאו בגניזה, תופעה לא מצויה כלל וכלל. לאחד מהם, כת"י של תוספות רא"ש על שבת מבהמ"ל בני"ו, ציין שמחה עמנואל שם עמ' 142 הע' 7 (וכעת יש להוסיף להערתו את העדות הראשונה דלעיל וגם את הבאה לקמן), ועל השני נודע לי מאת ד"ר רוני שויקה והוא כת"י של בבלי קדשים שנמצא בפריס ודפים מתוכו נמצאים בגניזת קהיר. אמנם אינו מן הנמנע שכתה"י היו בסביבות קהיר, ורק הדפים שנתלשו מהם הגיעו לגניזה.
לגבי כת"י שבבהמ"ל בני"ו, יש לציין שגם פירוש ר' ישמעאל בן חכמון לשבת שרד בכמה קטעים בקמברידג', ודפים נוספים מאותו כת"י נמצאים באוסף "הרגיל" שבבהמ"ל בני"ו. ואכן, הורביץ (העמק ג) שיער שהם מגניזת קהיר. אמנם הכת"י בני"ו כלל אינו שלם, אלא שריד מקונטרס של 12 דפים. ואעפ"כ ראוי להזכירו כאן, כיוון שהוא מלמד שקטעי גניזת קהיר קוטלגו לעתים גם בין שאר כתה"י שאינם משם.


על התופעה הזאת בקטעי בית המדרש לרבנים בני"ו עמד בקצרה נ' דנציג במבוא לקטלוג שלו לקטעי הלכה ומדרש שבאוסף הגניזה ששם (עמ' מ-מב), והביא עוד קצת דוגמאות (רובן לא של כת"י שלמים, אלא של קטעים באוסף אדלר שלא מקוטלגים כקטעי גניזה, אבל הם מן הגניזה)

א. חיים
הודעות: 759
הצטרף: ו' מרץ 11, 2016 4:53 am

Re: הערה בהקדמת הסמ"ג

הודעהעל ידי א. חיים » ב' אפריל 04, 2016 7:58 am

בסמ"ג השלם חלק א בהקדמה עמוד א:
ומאותו היום לא זזה ישיבת החכמה ממקום נהרדעא היושבת על נהר פרת, ושם וועד החכמים עוד היום הזה, והם תלמידי חכמים אשר למדו מהנביאים המוגלים עם יכניהו.

יש כאן איזה רמז על קשר כל שהוא בין בעלי התוספות - ולמצער חכמי ספרד בעת ההיא (כיון שהסמ"ג שהה תקופה מסוימת בספרד) - לבין חכמי בבל.
וראה במאמר הנפלא דלהלן העוסק בתקופה מוקדמת יותר, כשבראש הישיבה בבגדאד עמד רבי שמואל בן עלי.
עמנואל ש, תשובת רב שמואל בן עלי גאון בגדאד לחכמי צרפת, תרביץ, 66, תשנז.
download/file.php?id=32526

בברכה המשולשת
הודעות: 14118
הצטרף: ג' ינואר 24, 2012 9:00 am
שם מלא: רועי הכהן זק

Re: הערות והארות קטנות בספרות רבותינו ותולדותיהם

הודעהעל ידי בברכה המשולשת » ב' אפריל 04, 2016 9:26 am

אבל הישיבה לא ישבה בנהדרדעא כבר מאות שנים לפני כן, ולכן ע"כ שכוונת רבינו הסמ"ג אחרת

א. חיים
הודעות: 759
הצטרף: ו' מרץ 11, 2016 4:53 am

Re: הערה בהקדמת הסמ"ג

הודעהעל ידי א. חיים » ב' אפריל 04, 2016 2:03 pm

שאלה יפה. אולם המהדירים בסמ"ג השלם כבר עמדו על הקושיא שלך, ועיי"ש במה שביארו בזה.

א. חיים
הודעות: 759
הצטרף: ו' מרץ 11, 2016 4:53 am

Re: הערה בהקדמת הסמ"ג

הודעהעל ידי א. חיים » ג' אפריל 05, 2016 1:36 am

בהמשך להנ"ל:
ראיתי בספר יהודי בבל (מאת אברהם בן יעקב) ח"א עמ' לא, שכותב, שרב דניאל גאון שתשובתו מובאת באור זרוע ב"מ סי' רסה ובשבלי הלקט סי' טו, יש לזהותו עם ר' דניאל בן אלעזר החסיד בן נתנאל, ראש ישיבת בגדאד בשנים ד"א תתקסט-תתקפ. ומסיק בספר הנ"ל כך: מכאן שפסקיו ההלכיים [של ר' דניאל] הגיעו עד אירופה והיו מקובלים שם, כפי שמצאנו גם אצל ר' שמואל בן עלי.
ומענין לענין באותו ענין: בספר הנ"ל עמ' כו כותב, שרב שמואל בן עלי היתה מצודתו פרוסה גם ברוסיה, כפי שנמצאים תשובות שלו לרבי משה מקיוב (תלמיד רבינו תם). ומסביר שחילופי המכתבים עברו דרך קרים, קאוקז ופרס. ובדומה לכך כותב שמחה עמנואל במאמרו דלעיל (עמ' 97 במאמר). אולם ראה בעלי התוספות ח"א עמ' 225, שמסביר שר"מ מקיוב התכתב עם ר' שמואל בעת שהייתו של ר"מ במזרח.

עדיאל ברויאר
הודעות: 3480
הצטרף: ה' נובמבר 20, 2014 11:57 pm

Re: הערות והארות קטנות בספרות רבותינו ותולדותיהם

הודעהעל ידי עדיאל ברויאר » ג' אפריל 05, 2016 5:20 pm

כינוי מקומות בצורה מטעה

ידועות דוגמאות על מקרים שהראשונים כינו מישהו על שם מקום לא נכון בגלל שהגיע אליהם מידע מוטעה (וכגון ר' ברוך הספרדי=ר' ברוך מארץ יוון). ולא לזה אני מתכוון בדבריי הבאים, אלא למקרה שבו דווקא ידוע שהראשון מודע למקומו של הראשון שאותו הוא מזכיר, ואעפ"כ הוא מכנה אותו בצורה שמטעה אותנו.
הדוגמה שאני מכיר זה הריטב"א, שמכנה בכמה מקומות את הרי"ד "אשכנזי" (שבת קנ, א ד"ה גירסת; עירובין פט, א ד"ה גמרא; ר"ה ו, א סוד"ה אמר רבא וצדקה). וזאת על אף שככל הנראה הוא ידע את מקומו המקורי, כפי שעולה ממה שנלקט מחידושיו לפסחים: "ועוד כתב הרי"ט ז"ל תמיהא מילתא דא"כ דעברה ולשה אסור אפי' אמצננת ידיה קאי א"כ כל לחמנו בפסח אסור שהרי אין אנו עושין אותו בצינון ידים, וראיתי בהלכות ה"ר ישעיה מנאטרונאי...".
כנראה שבשביל הריטב"א הספרדי, לא כ"כ משנה אם זה איטליה או אשכנז (העיקר שזה איפשהו שם ימינה במפה...).

אם למישהו יש דוגמאות נוספות כהאי גוונה, אשמח.

א. חיים
הודעות: 759
הצטרף: ו' מרץ 11, 2016 4:53 am

Re: הערות והארות קטנות בספרות רבותינו ותולדותיהם

הודעהעל ידי א. חיים » ג' אפריל 05, 2016 6:01 pm

"מעין" דוגמא - אצל הרמב"ם "המערב" הוא לפעמים כינוי לספרד ואילו לפעמים אינו כולל ספרד.

מאיר חכמים
הודעות: 537
הצטרף: ד' יוני 02, 2010 2:50 pm

Re: הערות והארות קטנות בספרות רבותינו ותולדותיהם

הודעהעל ידי מאיר חכמים » ג' אפריל 05, 2016 8:27 pm

עדיאל ברויאר כתב:כינוי מקומות בצורה מטעה

ידועות דוגמאות על מקרים שהראשונים כינו מישהו על שם מקום לא נכון בגלל שהגיע אליהם מידע מוטעה (וכגון ר' ברוך הספרדי=ר' ברוך מארץ יוון). ולא לזה אני מתכוון בדבריי הבאים, אלא למקרה שבו דווקא ידוע שהראשון מודע למקומו של הראשון שאותו הוא מזכיר, ואעפ"כ הוא מכנה אותו בצורה שמטעה אותנו.
הדוגמה שאני מכיר זה הריטב"א, שמכנה בכמה מקומות את הרי"ד "אשכנזי" (שבת קנ, א ד"ה גירסת; עירובין פט, א ד"ה גמרא; ר"ה ו, א סוד"ה אמר רבא וצדקה). וזאת על אף שככל הנראה הוא ידע את מקומו המקורי, כפי שעולה ממה שנלקט מחידושיו לפסחים: "ועוד כתב הרי"ט ז"ל תמיהא מילתא דא"כ דעברה ולשה אסור אפי' אמצננת ידיה קאי א"כ כל לחמנו בפסח אסור שהרי אין אנו עושין אותו בצינון ידים, וראיתי בהלכות ה"ר ישעיה מנאטרונאי...".
כנראה שבשביל הריטב"א הספרדי, לא כ"כ משנה אם זה איטליה או אשכנז (העיקר שזה איפשהו שם ימינה במפה...).

אם למישהו יש דוגמאות נוספות כהאי גוונה, אשמח.


http://www.otzar.org/wotzar/book.aspx?170376&pageid=P0032

בברכה המשולשת
הודעות: 14118
הצטרף: ג' ינואר 24, 2012 9:00 am
שם מלא: רועי הכהן זק

Re: הערות והארות קטנות בספרות רבותינו ותולדותיהם

הודעהעל ידי בברכה המשולשת » ג' אפריל 05, 2016 8:36 pm

עדיאל ברויאר כתב:כינוי מקומות בצורה מטעה

ידועות דוגמאות על מקרים שהראשונים כינו מישהו על שם מקום לא נכון בגלל שהגיע אליהם מידע מוטעה (וכגון ר' ברוך הספרדי=ר' ברוך מארץ יוון). ולא לזה אני מתכוון בדבריי הבאים, אלא למקרה שבו דווקא ידוע שהראשון מודע למקומו של הראשון שאותו הוא מזכיר, ואעפ"כ הוא מכנה אותו בצורה שמטעה אותנו.
הדוגמה שאני מכיר זה הריטב"א, שמכנה בכמה מקומות את הרי"ד "אשכנזי" (שבת קנ, א ד"ה גירסת; עירובין פט, א ד"ה גמרא; ר"ה ו, א סוד"ה אמר רבא וצדקה). וזאת על אף שככל הנראה הוא ידע את מקומו המקורי, כפי שעולה ממה שנלקט מחידושיו לפסחים: "ועוד כתב הרי"ט ז"ל תמיהא מילתא דא"כ דעברה ולשה אסור אפי' אמצננת ידיה קאי א"כ כל לחמנו בפסח אסור שהרי אין אנו עושין אותו בצינון ידים, וראיתי בהלכות ה"ר ישעיה מנאטרונאי...".
כנראה שבשביל הריטב"א הספרדי, לא כ"כ משנה אם זה איטליה או אשכנז (העיקר שזה איפשהו שם ימינה במפה...).

אם למישהו יש דוגמאות נוספות כהאי גוונה, אשמח.


הרי"ד למד אצל חכמי אשכנז והיה בן חבורתם בתורה

א. חיים
הודעות: 759
הצטרף: ו' מרץ 11, 2016 4:53 am

Re: הערות והארות קטנות בספרות רבותינו ותולדותיהם

הודעהעל ידי א. חיים » א' אפריל 10, 2016 5:47 pm

ידועים דברי הבית יוסף בתחילת הלכות פסח (תירוץ ראשון) - דין שואלין ודורשין ל' יום קודם הפסח פירושו, שתלמיד השואל בענינים אלו נקרא שואל כענין, ותו לא, אבל אין כאן חיוב לדרוש ברבים בהלכות הפסח ל' יום קודם החג. ומביא שכן כתב הר"נ במגילה.
שיטה זו נמצאת בראשונים בכ"מ. מה מקורה ? הרשב"א במגילה (טור מט במהדורת מוה"ק) כתב בסתם "ואני שמעתי". אולם הריטב"א במגילה (טור מו) מפרט יותר: "מפי מורי נר"ו בשם רבו רבינו הגדול". למדנו שזהו חידוש של הרמב"ן. מקור הדברים בכתבי הרמב"ן לא היה ידוע - עד לאחרונה כשנדפס שו"ת התשב"ץ ח"ה והובאה שם בסימן רמח תשובת הרמב"ן בענין זה (ולפנ"כ נדפסה ע"י המהדירים בא' מכרכי ישורון). מתברר שהרמב"ן כתב חידוש זה בתשובה לנרבונה שנועדה להקל על הקהל מטורחו של דרשן שהתעקש לדרוש ל' יום קודם החג ... עי"ש.
[המהדירים מציינים בהערה 4 לחידושי הר"נ בפסחים - אני לא מצאתי זאת שם. אולם ישנו במהר"ם חלאוה ו סוע"א ולא ציינוהו].

הקיק
הודעות: 389
הצטרף: ד' אפריל 27, 2011 11:51 pm

Re: הערות והארות קטנות בספרות רבותינו ותולדותיהם

הודעהעל ידי הקיק » א' אפריל 10, 2016 7:11 pm

הרב אב"י גולדמינץ מהדיר החלק הזה של התשב"ץ מצא את הר"ן במקומו: חי' הר"ן פסחים ו, ב ד"ה שנא', עמ' טו-טז במהד' בני ברק תשל"ג: "וא"ת והיכי מוכחין מקרא ל' יום, דהא הכא לא סגיא בלאו הכי שעל ידי שאלתם הוזקק להשיב להם, י"ל דאי אין דורשין ושואלין בזמן זה, לא הו"ל לאורוכי כולי האי אלא לומר בחדש השני תעשו ותו לא".
מבואר שכל הנושא הוא האם להשיב להם בקצרה או באריכות, ולא עסקו בנושא האם לדרוש לפני הקהל.

א. חיים
הודעות: 759
הצטרף: ו' מרץ 11, 2016 4:53 am

Re: הערות והארות קטנות בספרות רבותינו ותולדותיהם

הודעהעל ידי א. חיים » א' אפריל 10, 2016 7:36 pm

לא הבנתי, הרי דברי החידוושי הר"נ הם דברי התוספות בעמוד ב ד"ה שנאמר, וכי גם התוס' סוברים כמו הרמב"ן ?

עדיאל ברויאר
הודעות: 3480
הצטרף: ה' נובמבר 20, 2014 11:57 pm

Re: הערות והארות קטנות בספרות רבותינו ותולדותיהם

הודעהעל ידי עדיאל ברויאר » א' מאי 08, 2016 7:59 pm

נקודה קלה על דרכו של הערוך בהעתקת מקורות

כתב הערוך (שבל ב', מהד' קאהוט עמ' יג):
שבל - בפ"ק בכריתות בגמ' המפטם שבלת נרד וכרכם ושחלת וחלבנה תר"י שיבלא מריא פי' ממין סמין הוא וקורין אותו שפיק"א נרד"ו


כנוסח הזה מופיע גם בכת"י לונדון (שנכתב בחיי המחבר או סמוך להם):
בפר' א' בכריתות. בגמ' המפטם. שיבולת נרד וכרכום. שחלת וחלבנה. תרג' ירוש' שיבלא מריא. פי' מין סמים הוא וקורין אותו איספיקא. נרד.

http://www.bl.uk/manuscripts/Viewer.asp ... 6881_f381r

מכיוון שהערך הוא "שבל", על כרחנו הערוך בא להסביר מהי שיבולת נרד. וכיוון שכך, על כרחנו שהוא מבין ששחלת היא שיבולת נרד (ובניגוד לתשובת גאון [הרכבי סי' סד] והרמב"ם [פיה"מ כריתות פ"א סוף מ"א]), כיוון שהתרגום ירושלמי שהוא מביא (שמות ל, לד) נסוב על המילה שחלת. בפסוק כתוב "נטף ושחלת וחלבנה". ובתרגום הירושלמי: "קטף ושובלא מורייא וחלבנייא".
אלא שלפי זה לא מובן מה הקשר של המילים "כרכום" ו"וחלבנה" לנידוננו. ומסתבר שהערוך לא רצה להעתיק רק מילה אחת מהמקורות שעליהם הוא מתבסס, וכדי שהלומד יוכל לדעת ו/או להזכר מהו המקור, העתיק הערוך גם מילה נוספת מכל מקור, אע"פ שכרכום וחלבנה אינן קשורות לכאן (ואף אינן זהות זו לזו, שכן הן נזכרו בברייתא כסממנים שונים).

(יתכן שבגלל צורת הבאה זאת בערוך, טעה ר' ישמעאל בן חכמון בפירושו לסוכה, וכתב: "תרגום הירושלמי וחלבנה שבלה מריא". ריב"ח מוכר לנו כמי שמעתיק מידי פעם פירושים מן הערוך, ויש להניח שצורת הדברים בערוך היא זו שהביאתו לטעות זו. אמנם יש מקום לטעון שיש להגיה בכת"י: "שחלת וחלבנה", כמו בערוך, שכן ריב"ח עוסק שם ב"עטרות של שבלים" ומזכיר פירוש שמדובר באגודות של מיני בשמים. ולכן מסתבר שהוא בא לפרש מהו שיבולת נרד, וצ"ב).
נערך לאחרונה על ידי עדיאל ברויאר ב ג' מאי 09, 2017 4:45 pm, נערך פעם 1 בסך הכל.

הגהמ
הודעות: 1384
הצטרף: א' אוגוסט 07, 2011 5:49 pm

Re: הערות והארות קטנות בספרות רבותינו ותולדותיהם

הודעהעל ידי הגהמ » ב' מאי 09, 2016 6:34 pm

בפסחים דף סב ע''ב נאמר 'בין אצל לאצל טעינו ד' מאה גמלי דדרשא'. והנה במאמרו על הדרשות הביא רבנו אברהם בן הרמב''ם ב' פירושים. או ששתי המילים 'אצל' הם בפסוק א' בדה''י או שהם ב' פסוקים דומים בב' פרקים בדה''י. פירוש השני מוכר לנו כפירוש רש''י בסוגיא שם ואילו פירוש הראשון הובא במהרש''א שם [בין מרובעיים] מפירוש הערוך.

מעניין כשלעצמו היא השאלה האם לפני ראב''ם היה פירוש הערוך. מהדירי תשובותיו מניחים שלא היה לו את הערוך, ולכן הם נוטים לשער שאיזכור בודד ממנו בתשובותיו הוא הוספה מאוחרת. המקרה שלפנינו אין בה כדי להוכיח שהיה לו לראב''ם ספר הערוך, שכן יתכן ופירוש ההוא היה רווח ממקורות קדומות, אבל עכ''פ אולי יש להביא ממנה סמך לדעה שכן היה לו את הספר.

בכל אופן, כשבדקתי בספר הערוך ראיתי שבכל הדפוסים עד להופעת ערוך השלום אכן יש את הפירוש (בערך אצל) בלשון שהביא המהרש''א, אבל בערוך השלם (כרך א' עמ' רנג) אין שם אף מלה א' שהעתיק המהרש''א. כמו''כ ב'ערוך על הש''ס' מהד' מיזליש העתיק ע''פ ערוה''ש וחסר שם הפירוש לגמרי.

מה פשר הדבר?

ישבב הסופר
הודעות: 2759
הצטרף: ו' אוקטובר 22, 2010 7:37 pm

Re: הערות והארות קטנות בספרות רבותינו ותולדותיהם

הודעהעל ידי ישבב הסופר » ג' מאי 10, 2016 1:50 am

עוד על כינוי מקום שנראה שהוא טעות המעתיק:

תוספות מסכת ברכות דף לט עמוד ב

ורבינו מנחם מווינ"א היה רגיל לעשות הכל על הפרוסה

וצ"ל מיואני. וע"ש בתוס' ר"י שירלאון (שבספר בברכה המשולשת) שמובא מנהג זה בשם "רבינו יום טוב מוויאני" וצ"ל ג"כ מיואני, הוא ניהו הקדוש רבינו יו"ט מיואני. ובתוס' הרא"ש (שם) הוא מובא בשם רבינו מנחם מאונא.
ולשם קוריוז, דעה זו של ר"מ מיואני מובאת בשמו (ובאיות נכון) בספר ברכות מהר"ם למהר"ם מרוטנברוג. ובמפתחות כתבו "רבינו מנחם מיואני (וינה)".... (ואולי זה קשור לעובדה שהמהדיר, הרב שווארץ, איתן מושבו בעיר הבירה ... וינה). אבל כנראה רצו לעזור למי שנתקל בדעה זו בתוספות, שיוכל למצוא אותו בספר זה.
קבצים מצורפים
ברכות מהר_ם_ מאיר בן ברוך מרוטנבורג (2){2} עמוד 216.pdf
(99.76 KiB) הורד 439 פעמים

עדיאל ברויאר
הודעות: 3480
הצטרף: ה' נובמבר 20, 2014 11:57 pm

Re: הערות והארות קטנות בספרות רבותינו ותולדותיהם

הודעהעל ידי עדיאל ברויאר » ד' אוגוסט 24, 2016 6:00 pm

רוב ככל הראשונים שהשיבו תשובות לשואליהם לא ריכזו את התשובות לכדי קובץ תשובות, ומרביתם של הקבצים שבידינו נערכו ע"י אנשים ומעתיקים ולא ע"י המשיבים עצמם. פרופ' ר' שמחה עמנואל הראה שככל הנראה מהר"ם החל בריכוז כלשהו של תשובותיו. עמנואל מתבסס על הבהרה שכתב המהר"ם בגוף ראשון באחד הנוסחים של תשובתו: "אחרי כן שלח לי אבא מארי... והשבתי לו זאת התשובה". ('מהר"ם מרוטנבורג ואביו: לגלגוליה של תשובה אחת', סידרא כד-כה [תש"ע], עמ' 302-303. ככל הזכור לי הוא הזכיר את העניין פעם נוספת בספרו - תשובות מהר"ם מרוטנבורג וחבריו - ושם, כמדומני, הוא גם העיר שרוב הראשונים לא נהגו כן).
בשו"ת הרשב"א החדשות סי' קמז נדפסה תשובת הרשב"א לר' אליהו מעכו. זוהי תגובה לתגובת ר' אליהו על התשובה הראשונה שהשיב לו הרשב"א (ח"ה סי' נו). בראש התשובה השנייה, שנדפסה בשו"ת החדשות, כותב הרשב"א הבהרה לקורא: "לחכם ר' אליה שבעכו. החכם הזה חזר ודקדק אחר תשובותי שהשבותי לו בענין ערלה וכלאים שאמרתי שהם נוהגין בשל גוי וכך השיבני, זה לשונו...".
לפי דברי עמנואל, יש לומר שאף הרשב"א החל בריכוז כלשהו של תשובותיו.
אולם, מבלי לעיין בדבר, אעיר שלכאורה אין הכרח שההבהרות הללו נכתבו כחלק מאיסוף התשובות, אלא, כפי שכותב גם עמנואל, שיער מהר"ם שתהיה לתשובותיו תפוצה רחבה, והן עתידות לשמש את הלומדים גם שנים רבות לאחר כתיבתן. לכן, ומכיוון שזוהי שאלה שהוא נשאל שוב על אותו דיון בדיוק (דבר שקרה, כפי שמסביר עמנואל, בגלל שאביו של מהר"ם לא ידע שחבריו לבית הדין כבר שלחו שאלה למהר"ם על נידון זה), ראה מהר"ם צורך להסביר ללומדים מדוע יש בידיהם כמה תשובות באותו נידון.
הסבר זה מתאים גם לתשובת הרשב"א, ואף שם ראה המשיב צורך להודיע ללומדים שזהו החלק השני של ההתכתבות, וכך הם יוכלו להבין את ההתרחשות בתשובות שלפניהם.

חד ברנש
הודעות: 5743
הצטרף: ב' יוני 20, 2016 11:48 am

Re: הערות והארות קטנות בספרות רבותינו ותולדותיהם

הודעהעל ידי חד ברנש » ה' אוגוסט 25, 2016 1:22 pm

אם אני זוכר טוב, תא שמע במאמרו על הרא"ש (כנסת מחקרים, ב) טוען, שבאשכנז לא היה מקובל לאסוף את התשובות בידי הכותב, אך בספרד המצב היה שונה.

עדיאל ברויאר
הודעות: 3480
הצטרף: ה' נובמבר 20, 2014 11:57 pm

Re: הערות והארות קטנות בספרות רבותינו ותולדותיהם

הודעהעל ידי עדיאל ברויאר » ב' אוקטובר 31, 2016 7:41 pm

בברכה המשולשת כתב:
עדיאל ברויאר כתב:כינוי מקומות בצורה מטעה

ידועות דוגמאות על מקרים שהראשונים כינו מישהו על שם מקום לא נכון בגלל שהגיע אליהם מידע מוטעה (וכגון ר' ברוך הספרדי=ר' ברוך מארץ יוון). ולא לזה אני מתכוון בדבריי הבאים, אלא למקרה שבו דווקא ידוע שהראשון מודע למקומו של הראשון שאותו הוא מזכיר, ואעפ"כ הוא מכנה אותו בצורה שמטעה אותנו.
הדוגמה שאני מכיר זה הריטב"א, שמכנה בכמה מקומות את הרי"ד "אשכנזי" (שבת קנ, א ד"ה גירסת; עירובין פט, א ד"ה גמרא; ר"ה ו, א סוד"ה אמר רבא וצדקה). וזאת על אף שככל הנראה הוא ידע את מקומו המקורי, כפי שעולה ממה שנלקט מחידושיו לפסחים: "ועוד כתב הרי"ט ז"ל תמיהא מילתא דא"כ דעברה ולשה אסור אפי' אמצננת ידיה קאי א"כ כל לחמנו בפסח אסור שהרי אין אנו עושין אותו בצינון ידים, וראיתי בהלכות ה"ר ישעיה מנאטרונאי...".
כנראה שבשביל הריטב"א הספרדי, לא כ"כ משנה אם זה איטליה או אשכנז (העיקר שזה איפשהו שם ימינה במפה...).

אם למישהו יש דוגמאות נוספות כהאי גוונה, אשמח.


הרי"ד למד אצל חכמי אשכנז והיה בן חבורתם בתורה


יתכן שהרי"ד דווקא אינו דוגמה טובה. ראיתי היום במאמר של י' ברסלבי, 'קטעי גניזה על חכמים מצרפת ואשכנז בא"י ובמצרים בתקופת הרמב"ם ובנו', ארץ ישראל, 4 (תשט"ז), עמ' 158, שהוא כותב בשם ש' קראוס שאולי ר' יוסף בן גרשון אשכנזי הוא בכלל חכם איטלקי, והוא מסביר שניתן לומר כך "כי 'אשכנז' יכולה היתה לכלול גם את איטליה כיוון שאיטליה (נכון יותר: צפונה של איטליה. י.ב.) היתה שייכת לגרמניה". אולם לפי דיוקו של ברסלבי אי אפשר לומר כן גם על הרי"ד, שהיה בדרום איטליה. אבל אולי היה בשליטת גרמניה על צפון איטליה כדי להקנות, בטעות מסוימת, את הכינוי "אשכנזי" גם לחכמים שחיו בדרומה.

עדיאל ברויאר
הודעות: 3480
הצטרף: ה' נובמבר 20, 2014 11:57 pm

Re: הערות והארות קטנות בספרות רבותינו ותולדותיהם

הודעהעל ידי עדיאל ברויאר » ה' נובמבר 24, 2016 1:32 pm

דוגמה קטנה על הזהירות שבשמירת סדר החיבור כפי שהוא בכת"י -

בפירוש ר"ח לשבת יט ע"א קורה דבר מוזר. בתחילה ר"ח מזכיר את תחילת הברייתא של הפלגה בספינה סמוך לשבת, ומביא את דעת "יש מי שאומ'" שזה רק בספינה גוששת ובתוך י' טפחים. ומיד לאחר מכן הוא מביא שוב את הברייתא כולה ומציין את פסק ההלכה במחלוקת רשב"ג-רבי, ומציין שכבר פירשנו למעלה שהאיסור הוא משום תחומין ובספינה גוששת.
והרואה תמהה ושואל - מדוע להביא פעמיים את הנידון? וגם, הלשון "למעלה" לא כ"כ מתאימה להפנייה לדברים שאמרת שני משפטים קודם לכן.
ובאמת, במהד' ווגשל השאירו את הסדר כמו שנדפס בווילנא, אך העירו שבכת"י וטיקן, שממנו נדפס החיבור, נמצאת הפיסקה השנייה בהמשך, קצת לפני המשנה על בשר בצל וביצה, אבל באמת מקומה כאן. הנה העמוד המבוקש בכת"י וטיקן 128, דף 7ב: http://digi.vatlib.it/view/MSS_Vat.ebr.128/0018 הפיסקה הראשונה מתחילה בסוף השורה השביעית מראש העמוד, והפיסקה השנייה מתחילה באמצע השורה ה19 מלמטה.
אז אמנם השאלה השנייה, לגבי הלשון "למעלה", מתיישבת. אבל במקומה עולה תמיהה חדשה - מדוע ר"ח כתב פעמיים על הנידון ובמרחק כמה פסקאות זו מזו?

כמדומני שהתשובה היא, שהפיסקה הראשונה נכללת בפירושו של ר"ח למשנה. והדבר ניכר מסדר הדברים שם. והוא מביא את דברי הברייתא על הפלגה בספינה בגלל העניין של שלושה ימים שמוזכר לגבי נתינת כלים לכובס, וכנראה הוא בא להסביר שאין קשר בין הדברים על אף שמספר הימים דומה. (העובדה שהוא מציג את הדברים בשם יש מי שאומ' מעלה את האפשרות שאולי הוא מכיר פרשנויות שקושרות בין מספר הימים שבשני הדינים, ואותן הוא בא לדחות).
לאחר מכן, הוא ממשיך בביאור המשנה, ובסוף הביאור הוא מוציא מהמשנה את עיקרון המחלוקות של ב"ש וב"ה ("ודייקינן ממתני'..."), ואגב ביאור עניין זה הוא כבר נגרר להסביר כמעט את כל סוגיית הגמרא (בהתחשב גם במה שהוא כבר ביאר במהלך ביאור המשנה עצמה). ולכן רק בסוף הוא נדרש שוב לדון בברייתא דהפלגת ספינה במלואה, וזה במסגרת ביאור סוגיות הגמרא עצמה.
ובאמת, אין כאן כפילות, משום שבביאורו למשנה הוא התייחס רק לפתיחת הברייתא, וכאן הוא רצה להביא גם את שאר חלקיה ולהתייחס אליהם. ואם כן, מבחינת החיבור, אכן מקומה של הפיסקה הוא כמו בכת"י. ומילא מדפיסי וילנא שלא נהגו להעיר, היו צריכים לקבץ את שתי הפסקאות כדי שהלומד לא יפספס אחת מהן (וגם זה עניין של טעם), אבל מדפיסי ווגשל היה להם להשאיר את הפסקאות כפי שסדר אותן המחבר, ולציין מאחת לשנייה, וכך העוסק בסוגייה היה יודע על קיומם של הדברים הנוספים.

ישראל אליהו
הודעות: 1795
הצטרף: ב' מרץ 02, 2015 9:32 pm

Re: הערות והארות קטנות בספרות רבותינו ותולדותיהם

הודעהעל ידי ישראל אליהו » ה' נובמבר 24, 2016 2:13 pm

ישבב הסופר כתב:עוד על כינוי מקום שנראה שהוא טעות המעתיק:

תוספות מסכת ברכות דף לט עמוד ב

ורבינו מנחם מווינ"א היה רגיל לעשות הכל על הפרוסה

וצ"ל מיואני. וע"ש בתוס' ר"י שירלאון (שבספר בברכה המשולשת) שמובא מנהג זה בשם "רבינו יום טוב מוויאני" וצ"ל ג"כ מיואני, הוא ניהו הקדוש רבינו יו"ט מיואני. ובתוס' הרא"ש (שם) הוא מובא בשם רבינו מנחם מאונא.
ולשם קוריוז, דעה זו של ר"מ מיואני מובאת בשמו (ובאיות נכון) בספר ברכות מהר"ם למהר"ם מרוטנברוג. ובמפתחות כתבו "רבינו מנחם מיואני (וינה)".... (ואולי זה קשור לעובדה שהמהדיר, הרב שווארץ, איתן מושבו בעיר הבירה ... וינה). אבל כנראה רצו לעזור למי שנתקל בדעה זו בתוספות, שיוכל למצוא אותו בספר זה.

כיון דאתא לידן, אולי יפתרו לי החכמים כאן פשר דבר. כתבו תוס' דעל הפרוסה לבדה מברכים את שתי הברכות 'מוציא-מצה'. ושתי השלימות אינן באות אלא להיכרא בעלמא דבעי לחם משנה, ושכן דעת רבינו יו"ט, וכ"כ האו"ז בשמו (סי' רנ"ו), וכ"כ בשמו המרדכי בתחילת דבריו. ומשמע דס"ל דבעי ג' מצות.
אולם המרדכי בסוף דבריו כתב שה"ר יו"ט כתב דסגי בשתי מצות (וכ"כ בשמו הגהמ"י חו"מ פ"ח סק"ו), וצ"ע. ומ"ש הבגדי ישע על המרדכי (סק"ג) ליישב דמ"ש 'והשלימות אינן באות אלא משום היכרא', ר"ל מה שמביאין 'מתחילה' ב' מצות שלימות, למה הן באין, למה לא יהא די מצה אחת ויעשו הכל בה, ע"כ. לענ"ד ק"ק, דהלא המרדכי כתבו לה"ר יו"ט בתר מ"ש דעושין שלש מצות, ובפשטות דברי רבינו יו"ט קאי ע"ז. גם מ"ש הבגדי ישע דאפשר לומר דהר"ר יו"ט קאי אאותן שלוקחין ג' מצות, ואמר אף שלוקחין כן משום לחם משנה מ"מ לא יברכו אלא אפרוסה, ע"כ. ק"ק דהתוס' כתבו שכן היה נוהג הר"ר יו"ט בעצמו. גם מ"ש שתוס' כתבו בשמו של רבינו יו"ט דסגי בב' מצות, קשה, דתוס' כלל לא הביאו דיעה זו. אלא כתבו דבעי פרוסה בין השלימות, אלא שנחלקו על מה קאי הברכות. גם מ"ש הגר"א (סי' תע"ג ס"ק י"א) שכן דעת רבי מנחם מיוני, צ"ע דהן אמת שכ"כ המרדכי בשמו, אולם תוס' הנ"ל כתבו בשמו איפכא. וצ"ע בכל זה.

ישראל אליהו
הודעות: 1795
הצטרף: ב' מרץ 02, 2015 9:32 pm

Re: הערות והארות קטנות בספרות רבותינו ותולדותיהם

הודעהעל ידי ישראל אליהו » ה' נובמבר 24, 2016 2:50 pm

הקיק כתב:הרב אב"י גולדמינץ מהדיר החלק הזה של התשב"ץ מצא את הר"ן במקומו: חי' הר"ן פסחים ו, ב ד"ה שנא', עמ' טו-טז במהד' בני ברק תשל"ג: "וא"ת והיכי מוכחין מקרא ל' יום, דהא הכא לא סגיא בלאו הכי שעל ידי שאלתם הוזקק להשיב להם, י"ל דאי אין דורשין ושואלין בזמן זה, לא הו"ל לאורוכי כולי האי אלא לומר בחדש השני תעשו ותו לא".
מבואר שכל הנושא הוא האם להשיב להם בקצרה או באריכות, ולא עסקו בנושא האם לדרוש לפני הקהל.
א. חיים כתב:ידועים דברי הבית יוסף בתחילת הלכות פסח (תירוץ ראשון) - דין שואלין ודורשין ל' יום קודם הפסח פירושו, שתלמיד השואל בענינים אלו נקרא שואל כענין, ותו לא, אבל אין כאן חיוב לדרוש ברבים בהלכות הפסח ל' יום קודם החג. ומביא שכן כתב הר"נ במגילה.
שיטה זו נמצאת בראשונים בכ"מ. מה מקורה ? הרשב"א במגילה (טור מט במהדורת מוה"ק) כתב בסתם "ואני שמעתי". אולם הריטב"א במגילה (טור מו) מפרט יותר: "מפי מורי נר"ו בשם רבו רבינו הגדול". למדנו שזהו חידוש של הרמב"ן. מקור הדברים בכתבי הרמב"ן לא היה ידוע - עד לאחרונה כשנדפס שו"ת התשב"ץ ח"ה והובאה שם בסימן רמח תשובת הרמב"ן בענין זה (ולפנ"כ נדפסה ע"י המהדירים בא' מכרכי ישורון). מתברר שהרמב"ן כתב חידוש זה בתשובה לנרבונה שנועדה להקל על הקהל מטורחו של דרשן שהתעקש לדרוש ל' יום קודם החג ... עי"ש.
[המהדירים מציינים בהערה 4 לחידושי הר"נ בפסחים - אני לא מצאתי זאת שם. אולם ישנו במהר"ם חלאוה ו סוע"א ולא ציינוהו].

כ"כ הר"ן על הרי"ף: פסחים ב' ע"ב, ומגילה ב' ע"ב - מדפי הרי"ף.

ישבב הסופר
הודעות: 2759
הצטרף: ו' אוקטובר 22, 2010 7:37 pm

Re: הערות והארות קטנות בספרות רבותינו ותולדותיהם

הודעהעל ידי ישבב הסופר » ה' נובמבר 24, 2016 5:34 pm

ישראל אליהו כתב:
ישבב הסופר כתב:עוד על כינוי מקום שנראה שהוא טעות המעתיק:

תוספות מסכת ברכות דף לט עמוד ב

ורבינו מנחם מווינ"א היה רגיל לעשות הכל על הפרוסה

וצ"ל מיואני. וע"ש בתוס' ר"י שירלאון (שבספר בברכה המשולשת) שמובא מנהג זה בשם "רבינו יום טוב מוויאני" וצ"ל ג"כ מיואני, הוא ניהו הקדוש רבינו יו"ט מיואני. ובתוס' הרא"ש (שם) הוא מובא בשם רבינו מנחם מאונא.
ולשם קוריוז, דעה זו של ר"מ מיואני מובאת בשמו (ובאיות נכון) בספר ברכות מהר"ם למהר"ם מרוטנברוג. ובמפתחות כתבו "רבינו מנחם מיואני (וינה)".... (ואולי זה קשור לעובדה שהמהדיר, הרב שווארץ, איתן מושבו בעיר הבירה ... וינה). אבל כנראה רצו לעזור למי שנתקל בדעה זו בתוספות, שיוכל למצוא אותו בספר זה.

כיון דאתא לידן, אולי יפתרו לי החכמים כאן פשר דבר. כתבו תוס' דעל הפרוסה לבדה מברכים את שתי הברכות 'מוציא-מצה'. ושתי השלימות אינן באות אלא להיכרא בעלמא דבעי לחם משנה, ושכן דעת רבינו יו"ט, וכ"כ האו"ז בשמו (סי' רנ"ו), וכ"כ בשמו המרדכי בתחילת דבריו. ומשמע דס"ל דבעי ג' מצות.
אולם המרדכי בסוף דבריו כתב שה"ר יו"ט כתב דסגי בשתי מצות (וכ"כ בשמו הגהמ"י חו"מ פ"ח סק"ו), וצ"ע. ומ"ש הבגדי ישע על המרדכי (סק"ג) ליישב דמ"ש 'והשלימות אינן באות אלא משום היכרא', ר"ל מה שמביאין 'מתחילה' ב' מצות שלימות, למה הן באין, למה לא יהא די מצה אחת ויעשו הכל בה, ע"כ. לענ"ד ק"ק, דהלא המרדכי כתבו לה"ר יו"ט בתר מ"ש דעושין שלש מצות, ובפשטות דברי רבינו יו"ט קאי ע"ז. גם מ"ש הבגדי ישע דאפשר לומר דהר"ר יו"ט קאי אאותן שלוקחין ג' מצות, ואמר אף שלוקחין כן משום לחם משנה מ"מ לא יברכו אלא אפרוסה, ע"כ. ק"ק דהתוס' כתבו שכן היה נוהג הר"ר יו"ט בעצמו. גם מ"ש שתוס' כתבו בשמו של רבינו יו"ט דסגי בב' מצות, קשה, דתוס' כלל לא הביאו דיעה זו. אלא כתבו דבעי פרוסה בין השלימות, אלא שנחלקו על מה קאי הברכות. גם מ"ש הגר"א (סי' תע"ג ס"ק י"א) שכן דעת רבי מנחם מיוני, צ"ע דהן אמת שכ"כ המרדכי בשמו, אולם תוס' הנ"ל כתבו בשמו איפכא. וצ"ע בכל זה.

התוס' שם לא כתבו משמו דבעי ג' מצות ולא סברא דהכירא, אלא דבעי פרוסה ושלמה, ושלמה באה משום לחם משנה. מהתוס' שם לא מוכח כלל דס"ל דמביאים ג' מצות, אדרבא נראה מדבריהם דבעי רק תרתי, שלמה ופרוסה.

ישראל אליהו
הודעות: 1795
הצטרף: ב' מרץ 02, 2015 9:32 pm

Re: הערות והארות קטנות בספרות רבותינו ותולדותיהם

הודעהעל ידי ישראל אליהו » ו' נובמבר 25, 2016 3:08 pm

ישבב הסופר כתב:התוס' שם לא כתבו משמו דבעי ג' מצות ולא סברא דהכירא, אלא דבעי פרוסה ושלמה, ושלמה באה משום לחם משנה. מהתוס' שם לא מוכח כלל דס"ל דמביאים ג' מצות, אדרבא נראה מדבריהם דבעי רק תרתי, שלמה ופרוסה.

לא התכוונתי לתוס' בברכות, אלא לתוס' בפסחים קט"ז. ד"ה מה.

ישראל אליהו
הודעות: 1795
הצטרף: ב' מרץ 02, 2015 9:32 pm

Re: הערות והארות קטנות בספרות רבותינו ותולדותיהם

הודעהעל ידי ישראל אליהו » ד' דצמבר 07, 2016 2:36 pm

מיהו ריב"ש?
קבצים מצורפים
ריב''ש.docx
(203.78 KiB) הורד 264 פעמים

עדיאל ברויאר
הודעות: 3480
הצטרף: ה' נובמבר 20, 2014 11:57 pm

Re: הערות והארות קטנות בספרות רבותינו ותולדותיהם

הודעהעל ידי עדיאל ברויאר » ו' אפריל 21, 2017 2:21 am

הערה על שינו"ס בשו"ת הרשב"א, ואפשר ללמוד ממנה קצת על הבלאגן השורר בקבצי שו"ת הרשב"א.

כידוע, אין היום מהדורה טובה של תשובות הרשב"א. בצר לנו, אנחנו נאלצים לכל היותר להשוות בין הנוסח של התשובות שנדפסו ביותר מקובץ אחד, והטורחים יותר מחפשים את התשובה בקבצי תשובות הרשב"א המסודרים לפי נושאים (ובפרט הקובץ המכונה "ספר הבתים"). המשוגעים לדבר יתחילו לחפש ממש בקבצי התשובות השונים בכת"י. מחט בערימת יהלומים...
בעיה נוספת היא, שלא תמיד ניתן לאתר בקלות שיש מקבילה נוספת בקבצים הנדפסים, ודוגמה קטנה לכך להלן:

הרשב"א עסק בכמה מקומות בנידון של ברכת על הגפן על ד' כוסות של ליל הסדר.
שו"ת הרשב"א ח"א סי' עב ותרכה.
שו"ת הרשב"א המיוחסות לרמב"ן סי' רא-רב. (סי' רא מקביל לח"א סי' עב).
שו"ת הרשב"א חדשות מכת"י, מכון י-ם, סי' לה.

חוקר אחד ציין מקבילה נוספת: ח"ז סי' רנה. זו תשובה שמקבילה לח"א סי' תרכה (חשוב להבדיל בין תשובה מקבילה לבין תשובה המכילה נושא דומה. תשובה מקבילה= אותה תשובה שנדפסת מעד נוסח שונה. תשובה המכילה נושא דומה היא פשוט תשובה אחרת. לפי האמור יש כאן ארבע תשובות שהן בעצם שתיים [ח"א סי' עב=מיוחסות סי' רא; ח"א סי' תרכה=ח"ז סי' רנה], ועוד שתי תשובות נוספות [מיוחסות סי' רב; חדשות סי' לה]. סה"כ ארבע)
מדוע המקבילה לא נמצאה עד שהחוקר ציין אותה? א. פרויקט השו"ת הכניסו את המהדורות הישנות שבהן בתשובה זו רק נרשם (שם סי' תרכה). ב. מהדירי מכון י-ם לא ציינו מקבילה זו בהערות על סי' תרכה.
אבל זה לא העיקר.
בתשובה שבח"א סי' תרכה וח"ז סי' רנה יש הוספה שחסרה בשאר התשובות. כיון שהתשובות האחרות אינן מקבילות לאלו, אלא הן תשובות נוספות שהוקדשו לנושא (או שהנושא נזכר בהן יחד עם נושאים נוספים), היה אפשר לטעון שרק כאן הרשב"א הרחיב במקום שקיצר בשאר המקומות.
דעתו של הרשב"א, עפ"י כל המקבילות, שיש לברך על הגפן רק לאחר כוס ד', וברכת המזון פוטרת את הכוסות שקודם לכן. הנימוק - זהו יין שבתוך המזון, והוא קובע עליו, וברהמ"ז פוטרת. נימוק זה מופיע גם בחידושי הרשב"א לברכות.
אבל בח"א סי' תרכה נוסף דבר מחודש, וזו לשון התשובה בסופה:
וכיון שכן, כל שבא בתוך הסעודה שהוא קבע, ברכת שלש פוטרו, ולפי' אין מברך אלא אחר כל הכוסות כלן. מיהו אחר יין של קידוש צריך לברך על הגפן דאינו בתוך הסעודה. ובפרק כיצד מברכין יין בעי הסבה ואם הסבו אחד מברך לכולן בפ"ה אבל על הגפן כל אחד מברך. וההיא דר"ג וזקנים ונתן רשות ר"ג לרבי עקיבא היה סבור שאין זמון לפירות של שבעת המינין.


לכל החלק המודגש אין זכר בדברי הרשב"א במקורות האחרים (למעט סי' רנה, שהוא מקבילה ממש של ח"א סי' תרכה, למעט הבדל משמעותי, כדלקמן).
משמעות התוספת היא שהרשב"א מוסיף כאן ברכה נוספת על הגפן לאחר הקידוש. וזה מפליא, כי הוא לא כתב כך בשאר המקורות, וביניהם גם שני סדרי פסח שוודאי היינו מצפים שדבר כזה יופיע. בנוסף, לפי זה יוצא שבתחילה הוא מחשיב את הכוסות הראשונות, כולל כוס ראשונה ושנייה, ככוסות שבאות "בתוך הסעודה שהוא קבע", ואילו לאחר מכן הוא סותר את דבריו ומכריז שהקידוש "אינו בתוך הסעודה". קשיא מיניה וביה.
אבל הפתרון, ככל הנראה, נמצא בנוסח שבח"ז סי' רנה. שו"ת הרשב"א ח"ז מורכב משני קבצי תשובות קדומים - עד סי' תכ זהו שו"ת הרשב"א דפוס רומי (יצא במהד' צילום בהוצ' הספה"ל) ומסי' תכא ואילך זהו שו"ת הרשב"א דפוס קושטא (קובץ ששאוב מספר ארחות חיים וכלל אינו "תשובות הרשב"א" בהגדרה. כפי שהוכיחו עמנואל והבלין).
לפי האמור הסימן שלנו לקוח משו"ת הרשב"א דפוס רומי. כאמור, במהדורה הישנה (לא דפוס ראשון) הושמטה תשובה זו כי היא נמצאת כבר בשו"ת הרשב"א ח"א. אבל במהדורת מכון י-ם הושיבו אותה על כנה.
ושם אנחנו מגלים שני שינויים משמעותיים בנידוננו. הראשון, מהמילים "ובפרק כיצד" ועד סוף הפיסקה לא נמצא בדפוס רומי. והשני, המשמעותי יותר, לאחר המילים "הכוסות כלן" נוסף בדפוס רומי: "למורי ז"ל".
מהדירי מכון י-ם הציעו שאולי צ"ל "כן נראה למורי". אבל נראה שהמילים הללו משמשות כחתימה, לאמור: עד כאן התשובה של מורי ז"ל. מיהו המורה? הרשב"א. ומיהו הדובר? תלמידו שהוא זה שערך את קובץ התשובות שנדפס ברומי. ישנן ראיות לכך שקובץ זה נערך ע"י תלמיד הרשב"א. מלבד זה שהרשב"א עצמו מוזכר במעט מקומות, ישנן מקומות שהעורך הוסיף את דברי הרא"ש ועימת אותם עם דברי מורו. ויותר מכך, רש"ז הבלין עמד על כך שבקובץ זה ישנן כמה וכמה הוספות שמוזכר בהן ר' שם טוב פלכו בברכת החיים. ר' שם טוב פלכו מוכר בין השאר מספר אורחות חיים, שם הוא מוזכר במהדורות המאוחרות ביותר מכיוון שר' אהרן ברח מצרפת בשנת 1306 למיורקא ושם הוא פגש את ר' שם טוב. זאת אומרת שמדובר על סביבות סוף חייו של הרשב"א. יתרה מכך, יתכן שהקובץ הזה נערך עוד בחיי הרשב"א, משום שלפחות בשני מקומות מוזכר בו "מורי נ"ר", ויתכן שבמקומות אלו שכחו המעתיקים/המדפיסים "לעדכן אותנו" על מותו של הרשב"א...
לאור האמור, ואני אומר זאת מבלי לעיין היטב בסוגיה, נראה שכבר אין קושי ואין סתירה. דעתו של הרשב"א היא שמברכים על הגפן אך ורק לאחר הברכה הרביעית, ורק תלמידו הוא זה שטען שצריך לברך גם לאחר הקידוש.
לסיום, אציין שנמצאו בגניזה שרידיו של כת"י מקביל לשו"ת הרשב"א דפוס רומי, ושם, בקטע קמברידג' T-S G2.91, המכיל את סימן רנה, מופיע בעניין זה כנוסח הנדפס בדפוס רומי. כמובן שאין זה מחזק את צדקתו של דפוס רומי מול ח"א סי' תרכה (שהרי קטע הגניזה והדפוס שייכים לאותו ענף ממש), אבל הוא מחליש את הצעת ההגהה של מהדירי מכון י-ם.
נודע לי מחוקר אחד שעד נוסח נוסף של התשובה נמצא בכת"י של תשובות הרשב"א המכונה ספר הבתים והשתמר באוקספורד (בעותק שבכת"י ני"ו לא מצאתי תשובה זו), אך הוא לא נגיש לי כעת (רק החלק השני שלו נסרק לעת עתה).

א. חיים
הודעות: 759
הצטרף: ו' מרץ 11, 2016 4:53 am

Re: הערות והארות קטנות בספרות רבותינו ותולדותיהם

הודעהעל ידי א. חיים » א' אפריל 23, 2017 6:36 pm

יפה מאוד. ניכרים דברי אמת. זכית ליישב את קושיית הכנה"ג סי' תעד הגב"י. וזאת אני כותב לאחר עיון בסוגי'.
בודאי ראית מה שכתב המהדיר במכון י-ם מיוחסות סי' רא הערה 33. הוא כותב שהדין אם כוס קידוש (ששותים קודם נטילת ידים) נפטר בברהמ"ז הוא תלוי אם ישתה יין בתוך המזון. אבל לא ביאר את ההבדל בין כוס קידוש לכוס הגדה, מדוע כוס קידוש אינו נפטר בברהמ"ז (לדעתו) משא"כ כוס הגדה. הרי לרשב"א שאין מברכים בפה"ג על כוס שני, היין שבתוך המזון נפטר מברכה ראשונה בבפה"ג של הקידוש, ולפי זה גם כוס קידוש ייפטר בברכת המזון, כמו שהיין שבתוך המזון נפטר בו. וק"ל.
אגב: ניסיתי פעם לעיין בקושיית הכנה"ג, רציתי לבדוק האם יש בתשובה זו איזה שינו"ס, ומצאתי שהיא כלל לא הובאה בתשובות הרשב"א של מוה"ק על מסכת ברכות. חשבתי שזה מהסיבה שאכן אין לה עדות בכ"י וכיו"ב. עתה למדתי מדבריך שההיפך הוא הנכון. והוא פלא.


חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”



מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 167 אורחים