האם יש מעלה מיוחדת לשמן זית בער"ש ע"פ שמנים טובים יותר?

[ש. ספראי]

בפשטות מעלת הדלקת נרות שבת בשמן זית, הוא משום שצלול הוא ונהיר.
האם יש מעלה לשמן זית בהדלקת נרות שבת, גם למול שמן אחר הדולק יפה וצלול יותר, כפי שיש בשוק בימינו?
הגרח"ק סבור ששמן זית עדיף. מדוע?

[יבנה]

מצינו ענין של הואיל ונפיק מפומיה כו', בפסחים קיד: וסוכה לב:.

[עתניאל בן קנז]

ציטוט ממאמר.
(עכ"פ לעניננו, גם שעוה דולקת יפה, ולעתים יותר משמן זית וכפי שידועים דברי הפוסקים בהלכ' חנוכה, דהעדפת שמן זית על שעוה, הוא בגלל דומיא דנס, עיי"ש, ואעפ"כ מצאנו מקורות שהעדיפו נרות שבת משמן זית על שעוה).

שו"ע (רסד ס"ו) "שאר כל השמנים, חוץ מאלו, מדליקים בהם; ומ"מ שמן זית מצוה מן המובחר".
החיד"א (מחזיק ברכה רסד, סק"ב) "ובמקום שמצוי שמן זית צריך ליזהר בו, דהרגיל בנר הויין לו בנין רבנן (שבת כג:), ולכן צריך ליזהר בנר לעשות כשָׁלֵם שְׁבִּפְנִים, כדי לזכות לבנים המאירים בתורה שנמשלה לשמן זית ... ומטעם זה צריך להזהר בשמן זית לזכות לבנים מאירים בתורה שנוחים בהלכה כשמן זית (ע"פ סנהדרין כד.)...".
וכן על פי תורת הסוד יש להדר בשמן זית כפי שמובא בסידור האריז"ל (סידור רבי שבתי מראשקוב, כוונת הכנת הנר, ומובא ליקוטי מהרי"ח) "טוב שיהיו ב' נרות של שמן זית ולא של שעוה (עיי"ש בסודם של כוונות). וכן באור צדיקים (סימן כח, סעי' יז. ובאור הישר עמוד העבודה סי' יז סעי' יד) "יזהר להכין בעצמו הנרות לשבת וצריך שיהיו שניהם משמן ופתילה ולא שעוה יש בו סוד".
ועד כדי כך גדלה מעלת הענין, שהעיד על זה רבי יהודה החסיד (ספר חסידים סי' ערב) "מעשה באחד שהאריך ימיו ולא מצאו לו שום זכות אלא שלא היה מדליק בחלב בערב שבת אלא בשמן זית".

[לעומקו של דבר]

ציטוט ממאמר.
(עכ"פ לעניננו, גם שעוה דולקת יפה, ולעתים יותר משמן זית וכפי שידועים דברי הפוסקים בהלכ' חנוכה, דהעדפת שמן זית על שעוה, הוא בגלל דומיא דנס, עיי"ש, ואעפ"כ מצאנו מקורות שהעדיפו נרות שבת משמן זית על שעוה).

שו"ע (רסד ס"ו) "שאר כל השמנים, חוץ מאלו, מדליקים בהם; ומ"מ שמן זית מצוה מן המובחר".
החיד"א (מחזיק ברכה רסד, סק"ב) "ובמקום שמצוי שמן זית צריך ליזהר בו, דהרגיל בנר הויין לו בנין רבנן (שבת כג:), ולכן צריך ליזהר בנר לעשות כשָׁלֵם שְׁבִּפְנִים, כדי לזכות לבנים המאירים בתורה שנמשלה לשמן זית ... ומטעם זה צריך להזהר בשמן זית לזכות לבנים מאירים בתורה שנוחים בהלכה כשמן זית (ע"פ סנהדרין כד.)...".
וכן על פי תורת הסוד יש להדר בשמן זית כפי שמובא בסידור האריז"ל (סידור רבי שבתי מראשקוב, כוונת הכנת הנר, ומובא ליקוטי מהרי"ח) "טוב שיהיו ב' נרות של שמן זית ולא של שעוה (עיי"ש בסודם של כוונות). וכן באור צדיקים (סימן כח, סעי' יז. ובאור הישר עמוד העבודה סי' יז סעי' יד) "יזהר להכין בעצמו הנרות לשבת וצריך שיהיו שניהם משמן ופתילה ולא שעוה יש בו סוד".
ועד כדי כך גדלה מעלת הענין, שהעיד על זה רבי יהודה החסיד (ספר חסידים סי' ערב) "מעשה באחד שהאריך ימיו ולא מצאו לו שום זכות אלא שלא היה מדליק בחלב בערב שבת אלא בשמן זית".

יפה כתבת בראשית דבריך, ולכן יש להסתפק אם כל הציטוטים רלוונטיים לעניין, כל עוד לא מוזכר בהם להדיא "ואפילו יש בידו נר הדולק יפה יותר ממנו, יקח שמן זית". אולי האור צדיקים.

[עתניאל בן קנז]

ציטוט ממאמר.
(עכ"פ לעניננו, גם שעוה דולקת יפה, ולעתים יותר משמן זית וכפי שידועים דברי הפוסקים בהלכ' חנוכה, דהעדפת שמן זית על שעוה, הוא בגלל דומיא דנס, עיי"ש, ואעפ"כ מצאנו מקורות שהעדיפו נרות שבת משמן זית על שעוה).

שו"ע (רסד ס"ו) "שאר כל השמנים, חוץ מאלו, מדליקים בהם; ומ"מ שמן זית מצוה מן המובחר".
החיד"א (מחזיק ברכה רסד, סק"ב) "ובמקום שמצוי שמן זית צריך ליזהר בו, דהרגיל בנר הויין לו בנין רבנן (שבת כג:), ולכן צריך ליזהר בנר לעשות כשָׁלֵם שְׁבִּפְנִים, כדי לזכות לבנים המאירים בתורה שנמשלה לשמן זית ... ומטעם זה צריך להזהר בשמן זית לזכות לבנים מאירים בתורה שנוחים בהלכה כשמן זית (ע"פ סנהדרין כד.)...".
וכן על פי תורת הסוד יש להדר בשמן זית כפי שמובא בסידור האריז"ל (סידור רבי שבתי מראשקוב, כוונת הכנת הנר, ומובא ליקוטי מהרי"ח) "טוב שיהיו ב' נרות של שמן זית ולא של שעוה (עיי"ש בסודם של כוונות). וכן באור צדיקים (סימן כח, סעי' יז. ובאור הישר עמוד העבודה סי' יז סעי' יד) "יזהר להכין בעצמו הנרות לשבת וצריך שיהיו שניהם משמן ופתילה ולא שעוה יש בו סוד".
ועד כדי כך גדלה מעלת הענין, שהעיד על זה רבי יהודה החסיד (ספר חסידים סי' ערב) "מעשה באחד שהאריך ימיו ולא מצאו לו שום זכות אלא שלא היה מדליק בחלב בערב שבת אלא בשמן זית".

יפה כתבת בראשית דבריך, ולכן יש להסתפק אם כל הציטוטים רלוונטיים לעניין, כל עוד לא מוזכר בהם להדיא "ואפילו יש בידו נר הדולק יפה יותר ממנו, יקח שמן זית". אולי האור צדיקים.

לא מדויק.
גם מדברי החיד"א המבאר הסגולה לזכות לבנים בתורה, שנמשלה לשמן זית, לא נראה לי שזה שייך בשמן פראפין, למרות שדולק יפה.
גם מסידור האריז"ל שמוצא רמזים לשמן זית על פי סוד, לא נראה לי שאפשר להשוות זאת לשאר שמנים.

[לעומקו של דבר]

אכן, יש כאן את השאלה הקבועה של טעם ע"פ סוד לדין ע"פ נגלה. אני חושב שכאשר אין זה מפורש לא ממהרים להניח שהטעם של הסוד כולל גם את המקרים שהדין בנגלה לא כולל.
אבל באמת יש חילוקי דעות בזה. (עכ"פ החיד"א לדעתי בשעה שאינו מדבר על הסוד, אפי' שנותן רמז בדבר, זהו רק רמז באופן של ברכה למקיים הדין ולא יותר מכך).

[יראה- שלם]

הקצות השלחן כותב שהברכה צריכה להיות על נרות שמן דווקא ולא כמנהג אנשי חו"ל שזה מקרוב באו.
וז"ל "ואע״פ שיש אורה מרובה בבית מ״מ הנר שמברכין עליו יהדר שיהא
משמן זית משום כבוד הברכה, וכן המנהג בא׳׳י משנים קדמוניות (רק בני חו״ל
אשר באו מקרוב לא״י עושים כפי הרגלם בחו״ל להדליק נרות חלב או סטרין
כי לא הורגלו בתקון הנר ובהכנת הפתילות, ומ״מ מהראוי שידליקו בשמן זית
דוקא), קצות השלחן הל' שבת סי' ע"ד

[בעל קורא]

אני מעט משתומם על העונים כאן שבחרו להביא מכל מיני מקובלים ואחרוני אחרונים, ושכחו להביא את דעת התנא המפורשת במשנה שנאמרת בכל ליל שבת: ר' טרפון אומר אין מדליקין אלא בשמן זית בלבד. וברור שיש הידור לנהוג אף כדעת תנא יחידאה שלא נפסקה הלכה כמותו אם לכו"ע אין בזה שום חסרון.
ובאשר לטעמו של ר' טרפון, במדרש תנחומא ריש בהעלותך מבואר שטעמו משום שמצינו שחיבב הקב"ה שמן זית לגבי הדלקת המנורה.

[מעט דבש]

וברור שיש הידור לנהוג אף כדעת תנא יחידאה שלא נפסקה הלכה כמותו אם לכו"ע אין בזה שום חסרון.

סעודת רבי חידקא.GIF (7.15 KiB) נצפה 5810 פעמים

[מעט דבש]

דברות משה - שבת עמ' תסט.GIF (45.62 KiB) נצפה 5806 פעמים

[הנאמן]

מעשה רב קיב "הוא ז"ל היה מרבה מאוד בנרות שמן זית" (ואולי בזמנו השמן זית היה היותר יפה??)

(זה המקום להעיר ששמן זית למאור המצוי כיום שכנראה שעשוי כולו מפסולת וגפת של זיתים ולכאורה אינו נקרא "שמן זית" כלל)

[בעל קורא]

וברור שיש הידור לנהוג אף כדעת תנא יחידאה שלא נפסקה הלכה כמותו אם לכו"ע אין בזה שום חסרון.

סעודת רבי חידקא.GIF

במגילה (כ"ג ע"א) נחלקו אמוראים אם מפטיר עולה למנין הקרואים או שהוא עולה נוסף חוץ ממנין הקרואים.
וכתבו תוס' שם (ד"ה חד אמר), וז"ל: פסק ר''ת דקיימא לן כמ''ד עולה, ולכך אנו נוהגין בתעניות במנחה ובט''ב שהשלישי מפטיר וכן ביום הכפורים במנחה, אבל בשבתות ובימים טובים וביוה''כ שחרית המפטיר לא הוי מן המנין, דכיון שמותר להוסיף עליהם יכולין אנו לעשות מנהגינו אליבא דכולי עלמא, דאי הוי הלכה כמ''ד אין עולה עבדינן שפיר, ואפילו הוי נמי הלכה כמאן דאמר עולה מ''מ אין לחוש שהרי מותר להוסיף.

[לעומקו של דבר]

מעשה רב קיב "הוא ז"ל היה מרבה מאוד בנרות שמן זית" (ואולי בזמנו השמן זית היה היותר יפה??)

פשיטא. האם מצאת אזכור בפוסקים בזמנו לנידון של נר יפה יותר משמן זית?

[לעומקו של דבר]

וברור שיש הידור לנהוג אף כדעת תנא יחידאה שלא נפסקה הלכה כמותו אם לכו"ע אין בזה שום חסרון.

סעודת רבי חידקא.GIF

במגילה (כ"ג ע"א) נחלקו אמוראים אם מפטיר עולה למנין הקרואים או שהוא עולה נוסף חוץ ממנין הקרואים.
וכתבו תוס' שם (ד"ה חד אמר), וז"ל: פסק ר''ת דקיימא לן כמ''ד עולה, ולכך אנו נוהגין בתעניות במנחה ובט''ב שהשלישי מפטיר וכן ביום הכפורים במנחה, אבל בשבתות ובימים טובים וביוה''כ שחרית המפטיר לא הוי מן המנין, דכיון שמותר להוסיף עליהם יכולין אנו לעשות מנהגינו אליבא דכולי עלמא, דאי הוי הלכה כמ''ד אין עולה עבדינן שפיר, ואפילו הוי נמי הלכה כמאן דאמר עולה מ''מ אין לחוש שהרי מותר להוסיף.

בפשטות יש כאן תוספת הידור לחומרא על פסקו של ר"ת.
אבל אם האמוראים וכ"ש התנאים פסקו כחד שיטה, אין להדר כשיטה הדחויה.
(אמנם בגמ' עצמה לפעמים מוצאים שפסקו כשיטה א' ואעפ"כ כתבו שבגמ' שעדיף לצאת ידי שניהם, ופשוט כל זה).

[בעל קורא]

בפשטות יש כאן תוספת הידור לחומרא על פסקו של ר"ת.
אבל אם האמוראים וכ"ש התנאים פסקו כחד שיטה, אין להדר כשיטה הדחויה.
(אמנם בגמ' עצמה לפעמים מוצאים שפסקו כשיטה א' ואעפ"כ כתבו שבגמ' שעדיף לצאת ידי שניהם, ופשוט כל זה).

כפי המבואר ברא"ש ובעוד ראשונים, כל דברי התוס' זו הכרעת ר"ת, שאע"פ שפסק שהלכה כמ"ד שמפטיר עולה למנין, בכ"ז כתב שכאשר אפשר להוסיף מוסיפים כדי לצאת גם את דעת המ"ד השני.
ודברי המרדכי שהובאו לעיל שיש בזה מינות, שם לכאורה קאי על דין המותר בתלמוד ללא מחלוקת (וגם בזה לא נראה שכוונתו שיש בזה ממש משום מינות, ומלשונו "בימי חורפי הייתי מתלוצץ בבני אדם שהיו עושין כן ואדרבה שרא לי מרי היה נ"ל בעיני כמו מינות" נראה רק שכוונתו שזהו מעשה לא נכון, כי "הייתי מתלוצץ" נשמע מאד סלחן אם יש בזה ממש משום מינות).

[עתניאל בן קנז]

מעשה רב קיב "הוא ז"ל היה מרבה מאוד בנרות שמן זית" (ואולי בזמנו השמן זית היה היותר יפה??)

פשיטא. האם מצאת אזכור בפוסקים בזמנו לנידון של נר יפה יותר משמן זית?

איני יודע אם יפה יותר.
אבל יפה כמו שמן זית מובא בהדיא מפורש ברמ"א (תרעג, א) שנרות שעוה דולקין יפה כמו שמן זית. [והנו"כ שם שמעדיפין שמן זית על שעוה, זה מפני שנס חנוכה נעשה בשמן. וטעם זה אינו שייך בשבת].

[לעומקו של דבר]

בפשטות יש כאן תוספת הידור לחומרא על פסקו של ר"ת.
אבל אם האמוראים וכ"ש התנאים פסקו כחד שיטה, אין להדר כשיטה הדחויה.
(אמנם בגמ' עצמה לפעמים מוצאים שפסקו כשיטה א' ואעפ"כ כתבו שבגמ' שעדיף לצאת ידי שניהם, ופשוט כל זה).

כפי המבואר ברא"ש ובעוד ראשונים, כל דברי התוס' זו הכרעת ר"ת, שאע"פ שפסק שהלכה כמ"ד שמפטיר עולה למנין, בכ"ז כתב שכאשר אפשר להוסיף מוסיפים כדי לצאת גם את דעת המ"ד השני.
ודברי המרדכי שהובאו לעיל שיש בזה מינות, שם לכאורה קאי על דין המותר בתלמוד ללא מחלוקת (וגם בזה לא נראה שכוונתו שיש בזה ממש משום מינות, ומלשונו "בימי חורפי הייתי מתלוצץ בבני אדם שהיו עושין כן ואדרבה שרא לי מרי היה נ"ל בעיני כמו מינות" נראה רק שכוונתו שזהו מעשה לא נכון, כי "הייתי מתלוצץ" נשמע מאד סלחן אם יש בזה ממש משום מינות).

מצויין, אז נשארתי כמקדם. שר"ת הכריע -כמו שמכריעים הרבה פוסקים - באופן של "הדין לקולא והמחמיר תע"ב".
לא שר"ת אמר על הכרעה של הגמרא והמחמיר תע"ב. וההבדל פשוט מאוד.

[פרי יהושע]

לא קראתי את כל ההודעות אולי משהו ציין הרב הגדול של מנהגי ישראל ה"ה הגאון הישיש מורינו רבי שריה דבליצקי שליט"א סבור שלא רק שאין מעלה בשמן זית בהדלקת נר שבת ויו"ט, אלא להפך, זה נראה בעיניו מעין זילותא דשבתא להשתמש במעין נר יארציד כמו שהוא מכנה ולדעתו יותר חגיגי נרות שעווה, וסומך דבריו גם על דברי המגן אברהם איני זוכר כעת לציין איה מקומו.