חד ברנש כתב:ידוע גם כיצד התבטא בטעות אחד מגדולי ספרד בן דורנו על "המגיד ממעזריטש"..
גביר כתב:קשור לעניין דיונו הקצר של הבא"ח במשמעות המילה 'יארצייט' - שו"ת רב פעלים חלק ד - סוד ישרים סימן טז:
ועל שאלה הב' ששאלת לבאר לך משמעות יא"צ שקורין ליום הפטירה דע כי מתחלה הייתי חושב כי אותיות אלו הם ר"ת ועשיתי להם נוטריקון אך אח"ך ראיתי להגאון מנשה בן ישראל בספרו נשמת חיים ... ע"ש נמצא תיבות אלו של יא"צ הם בלשון אשכנז אשר משמעותם על יום הפטירה
וונדרבר כתב:הובא בספרים כמה ראשי תיבות שהמציאו על המילה "יארצייט", ראה בס' שלחן ערוך המקוצר ה' (יו"ד ב') לר"י רצאבי סי' קצ"ז עיני יצחק הערה ב' (עמ' תצ"ה), שמביא שבתימן היו פותרים "יום אסיפת רגלי צדיקים יבית טות", עיי"ש ביאור המילים. [ויש פותרים: יום אסיפת רגל צדיק יהיה יום טוב], עיי"ש.
וראה: אוצר הידיעות השלם ח"ב לרי"מ שטרן פרק רמ"ד עמ' תק"ד. וכן אוצר הידיעות ח"ג עמ' שנ"ב.
וראה עוד: סיני כ"ח עמ' נז-נח, (ועמ' של), מוסף שבת קדש של יתד נאמן תשע"ב 05 לך לך עמ' 30.
מה שנכון נכון כתב:במעיל צדקה אות תקכה כתב "שמעתי משם הרב אשל ז"ל על פסוק עניה סוערה לא נוחמה ופירושו וז"ל וכו'". [הפירוש כבר הובא בחוזה דוד דף עז ע"א בשם 'הרב עשל'].
בנאות יעקב לרי"י אלגאזי ד"ל ע"א (נד' אחרי מעיל צדקה) הובא הפירוש בשם "שמעתי אומרים בשם מהר"ר עשל אשכנזי".
הוא מכנהו 'עשל' גם בספריו האחרים, וכ"ה אצל עוד מחכמי ספרד.
(לא מצאתי פי' זה בחנוכת התורה).
חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 406 אורחים