טבילת כלים - טרמוס חשמלי

[די הייליגע צדיק]

שאלה

לכבוד רבני אתרא קדישא הדין

מה דינו של טרמוס חשמלי לענין טבילה, האם יש עליו חיוב טבילה?
ואי נימא דחייב, האם אפשר לפוטרו מטבילה מחשש שמא יתקלקל במים?

יורינו רבותינו ושכמ"ה

[תולעת ספרים07]

ומי יאמר לך שאין צריך לפרק את הקומקום והטרמוס שלא יהא חציצה בהם - והדברים ארוכים וראה כל זה בספר טבילת כלים בסופו שיש לו מפתח על כל מוצר ומוצר. - (איני יודע אם ניתן לסמוך עליו הלכה למעשה אך בכל אופן הספר יועיל לך למעשה אם כי לא להלכה).

[שבטיישראל]

ובכן,
לקומוקום חשמלי יש בהחלט חיוב טבילה בברכה
מנסיון אםמניחין את זה להייבש זה לא מתקלקל

יש פוסקים דסברו שאפשר לפרק חלק מהקומקום לפני השימוש ואח"כ להרכיבו מחדש ועי"כ הוה גמר מלאכתו ע"י יהודי

[גם זה הבל]

ואי נימא דחייב, האם אפשר לפוטרו מטבילה מחשש שמא יתקלקל במים?

זה סיבה לומר שלא תועיל טבילת כלים וככלי חרס דפקעי [עיין תנ"א לגבי הגעלה].

[שמח תשמח]

ראה כאן
http://www.otzar.org/crops/5055617347699690973.html
וכאן ההמשך לענין כלי חשמל אחרים
http://www.otzar.org/crops/50556170346126526.html

[אצב]

שאלה
לכבוד רבני אתרא קדישא הדין
מה דינו של טרמוס חשמלי לענין טבילה, האם יש עליו חיוב טבילה?
ואי נימא דחייב, האם אפשר לפוטרו מטבילה מחשש שמא יתקלקל במים?
יורינו רבותינו ושכמ"ה

הקומקום חייב בטבילה ואין כל חשש שיתקלקל כמו שכבר כתב שבטי ישראל, וגם אני אומר לך את זה מנסיוני.
אבל חכה כמה ימים עד שזה יתייבש כי אחרת הוא כן יתקלקל (וגם את זה אני אומר לך מנסיון...)

[מורה צדק]

בקומקום חשמלי יש כמה סיבות להקל.

א. מחובר לקרקע.
ב. אין זה כלי ששותים בו או מבשלים בו, אלא רק דרך לחמם את המים. (אולי תטבלו את הבוילר והדוד שמש?)
ג. עיקר הכלי מפלסטיק, והברזל אינו מיועד לאיחסון המים כלל, ואף בלעדיו היו המים בכלי.

ולכך אין צורך להטבילו, ומי שמטביל אינו יכול לברך.

[גם זה הבל]

ב. אין זה כלי ששותים בו או מבשלים בו, אלא רק דרך לחמם את המים. (אולי תטבלו את הבוילר והדוד שמש?)

מה ההבדל בין לבשל מים ללחמם מים. [הרתחת מים נקראת בישול, (יש חזו"א לענין הלכות שבת שאינו נחשב תבשיל אך אינו נוגע לענינינו)] (בוילר ודוד שמש אינם כלים שמשמשים לחימום מים לשתיה

ג. עיקר הכלי מפלסטיק, והברזל אינו מיועד לאיחסון המים כלל, ואף בלעדיו היו המים בכלי.

אם גוף החימום ממתכת חייב הטבלה בברכה, מכיוון שעיקר הכלי הוא המחמם. וכן פסק בספר הכשרות פרק ד' סעי' ל"ב ועיי"ש הערה פ"ט לגבי אות א' שהתיר הגרשז"א רק בצירוף לזה שיהודו יפרקו עד שיתבטל ממנו תורת כלי ויחזור וירכיבנו ואף בזה לא היתה נוחה דעתו של הגר"ש וואזנר.

[שמח תשמח]

השאלה היתה על טרמוס ולא על קומקום חשמלי. וראו בקישורים שהבאתי לעיל.

[גם זה הבל]

מה זה טרמוס חשמלי?

[שמח תשמח]

שומר על חום המים למשך כל השבת.

[די הייליגע צדיק]

שאלה

לכבוד רבני אתרא קדישא הדין

מה דינו של טרמוס חשמלי לענין טבילה, האם יש עליו חיוב טבילה?
ואי נימא דחייב, האם אפשר לפוטרו מטבילה מחשש שמא יתקלקל במים?

יורינו רבותינו ושכמ"ה

ומסקנא דדינא - לסיכום?

[שמח תשמח]

שאלה

לכבוד רבני אתרא קדישא הדין

מה דינו של טרמוס חשמלי לענין טבילה, האם יש עליו חיוב טבילה?
ואי נימא דחייב, האם אפשר לפוטרו מטבילה מחשש שמא יתקלקל במים?

יורינו רבותינו ושכמ"ה

ומסקנא דדינא - לסיכום?

את הסיכום אנחנו מצפים לשמוע ממך? מה אתה רוצה שנזריק לך את האוכל ישר לתוך הקיבה?

[אצב]

בקומקום חשמלי יש כמה סיבות להקל.
א. מחובר לקרקע.
ב. אין זה כלי ששותים בו או מבשלים בו, אלא רק דרך לחמם את המים. (אולי תטבלו את הבוילר והדוד שמש?)

דבר ראשון למה אתה חושב שהוא מחובר לקרקע?
ודבר שני (אם אתה לא מעודכן) בתרמוס של היום גם מחממים את המים.

[די הייליגע צדיק]

שאלה

לכבוד רבני אתרא קדישא הדין

מה דינו של טרמוס חשמלי לענין טבילה, האם יש עליו חיוב טבילה?
ואי נימא דחייב, האם אפשר לפוטרו מטבילה מחשש שמא יתקלקל במים?

יורינו רבותינו ושכמ"ה

ומסקנא דדינא - לסיכום?

את הסיכום אנחנו מצפים לשמוע ממך? מה אתה רוצה שנזריק לך את האוכל ישר לתוך הקיבה?

מצאתי בספר שערים המצויינים בהלכה סימן ל"ז אות ז' שפוטרו מחיוב טבילה, ומוצא דבריו מתוך דברי השב יעקב בסימן ל"א דכלי נחושת הקבועים בתנורים הנעשים לשמש עם הקרקע פטורים מטבילה, והוא הדין הכלים הנעשים להשתמש ע"י חיבורם בנקבי החשמל לכותל, וכעין מה שפסק החזון איש בהלכות שבת סימן נ"ט שהמכניס זרם עלעקטרי (חשמל) בחוטים בשבת חייב משום בונה.

[גם זה הבל]

ומסקנא דדינא - לסיכום?

אם הוא מחמם והשימוש שלו גם לחמם [וע"י זה הוא שומר על חום קבוע], א"כ דינו כמו קומקום חשמלי שלמעשה פוסקים שאם הגוף חימום מברזל יטביל בברכה.
(הסברא שנחשב מחובר לקרקע לא סמכו עליה לדינא בשביל לפטור מטבילה). ואם הינך חושש מברכה לבטלה תיקח כלי אחר ותפטרנו.

[חכם באשי]

מחובר לקרקע? מדוע? בגלל הכבל החשמלי?
אולי נדון גם את הצלחות כמחובר לקרקע, שהרי הן מונחות ע"ג השולחן המונח ע"ג הקרקע.
בקיצור, לא צריך לטבול שום דבר! איזה יופי, איפה היית עד היום?

[שמח תשמח]

בשערים המצויים בהלכה, אני לא מצאתי. אולי בספר אחר?
בכלל לפי סברא זו שהובא בשם השערים, א"כ כל כלי חשמל, כגון קומקום וטוסטר וכו' אינם צריכים טבילה, וזה כנגד כל הפוסקים דזמננו.

[די הייליגע צדיק]

באמת לא מצאתי את זה בספר זה. אבל כך בדיוק רשום אצלי ברשימות שכתבתי משנים קודמות, ומהמקור הזה בדיוק, ואיני יכול להזכר מהיכן העתקתי את זה. תודה על ההערה.

[מורה צדק]

בקומקום חשמלי יש כמה סיבות להקל.
א. מחובר לקרקע.
ב. אין זה כלי ששותים בו או מבשלים בו, אלא רק דרך לחמם את המים. (אולי תטבלו את הבוילר והדוד שמש?)

דבר ראשון למה אתה חושב שהוא מחובר לקרקע?
ודבר שני (אם אתה לא מעודכן) בתרמוס של היום גם מחממים את המים.

מחובר לקרקע ע"י תקע שמחבר אותו לחשמל.

[אצב]

בקומקום חשמלי יש כמה סיבות להקל.
א. מחובר לקרקע.
ב. אין זה כלי ששותים בו או מבשלים בו, אלא רק דרך לחמם את המים. (אולי תטבלו את הבוילר והדוד שמש?)

דבר ראשון למה אתה חושב שהוא מחובר לקרקע?
ודבר שני (אם אתה לא מעודכן) בתרמוס של היום גם מחממים את המים.

מחובר לקרקע ע"י תקע שמחבר אותו לחשמל.

מחובר לקרקע? מדוע? בגלל הכבל החשמלי?
אולי נדון גם את הצלחות כמחובר לקרקע, שהרי הן מונחות ע"ג השולחן המונח ע"ג הקרקע.

אולי בפעם הבאה תסתכל על כל התשובות לפנ"ז?

[חכם באשי]

אצב, סליחה. לא שמתי לב.
אך עדיין איני מבין מדוע שלא נגדיר גם את הצלחות כמחובר לקרקע?

[אצב]

אצב, סליחה. לא שמתי לב.
אך עדיין איני מבין מדוע שלא נגדיר גם את הצלחות כמחובר לקרקע?

את התגובה הזאת כתבתי למורה ולא לך ובאמת ע"פ מה שהוא אומר אין כל סיבה שלא יקראו מחוברים.

[מזמור שיר]

האם מישהו יודע אם חברת אלקטרו חנן נמצאת לגמרי בבעלות יהודית, וממילא אין צורך לטבול את הקומקומים שלהם המיוצרים בארץ ישראל? תודה לעונים.

[לייטנר]

האם מישהו יודע אם חברת אלקטרו חנן נמצאת לגמרי בבעלות יהודית, וממילא אין צורך לטבול את הקומקומים שלהם המיוצרים בארץ ישראל? תודה לעונים.

למה צריך 'לגמרי'? האם לא די לך בשותפות?
אגב, מטו משמיה דהגרח"פ שיינברג שאם יש ליהודי מניות בחברה, משמע שותפות של יהודי, והוא קולא מחד אבל חומרא מאידך.

[מזמור שיר]

ז"ל הארחות הבית [הגר"מ שטרנבוך] פ"ט ס"ה : בית חרושת בשותפות גוי ויהודי כליו חייבים בטבילה ולכן כל הקונה כלי חייב לברר אם מיוצר בכית חרושת של גוי ואפילו בשותפות יהודי שידע להטבילו כדין. לא עלה בידו לברר בחו"ל הולכים אחר הרוב שהוא של גוי.
ובהערה כ': בש"ך ק"כ ס"ק כ"ו. ועיין שואל ומשיב מהדו"ק ח"ב ע"ג שפוטר ואפילו רובו של עכו"ם דלא דמי לכלי מדין שהיו של גויים בלבד, ונראה שאם חלקו של הישראל בשותפות מועט כ"כ שאין לו שום דעה והשפעה בשותפות דאינו חשוב כלל ובטל ברובו ודאי נקרא כלי העכו"ם לחייב בטבילה.

[אTKH]

קצת יש להתפלא (בעיקר על השואל אשר נשמע כי שואל למעשה) אשר חושב לפסוק מתוך הדברים כאן הלכה למעשה.
אם לצורך דיון הלכתי הוא - שפיר דמי.
אך פסיקת הלכות מתוך תכתובת אנונימית של אנשים שאין ידוע האם באפשרותם לפסוק הלכה - קצת רחוק הוא.

מדובר כאן בנושא שהוא ודאי חיוב דרבנן (כלי זכוכית) ואולי חיוב דאוריתא (משום הברזל שבו -הגוף חימום- שהוא חלק גדול מפעולת הכלי)!

[למאי_נמ?]

קצת יש להתפלא (בעיקר על השואל אשר נשמע כי שואל למעשה) אשר חושב לפסוק מתוך הדברים כאן הלכה למעשה.
אם לצורך דיון הלכתי הוא - שפיר דמי.
אך פסיקת הלכות מתוך תכתובת אנונימית של אנשים שאין ידוע האם באפשרותם לפסוק הלכה - קצת רחוק הוא.

http://ravtzair.blogspot.co.il/2009/06/ ... _9777.html (אפשר שיש בפורומנו אנשים הראויים להורות, ואעפ"כ נאים הדברים וראוי להפיצם בישראל).

[אוצר החכמה]

העניין הזה ברור שאין כאן בפורום שום פסיקת הלכה בשום תחום אלא דיון בעלמא, עד שכמעט אין צורך לאמרו, (פעם עלה כאן הנושא בכיוון ההפוך שטען הטוען איך כותבים כאן דבר מסויים הלא יבואו להוציא מכך הלכות, וברור שאינו כן כי אין כאן אלא דיון) איני יודע מנין לקחתם שכוונת השואל לפסוק מדברי העונים כאן הלכה, אבל טוב שהעניין הודגש.

[בן אליהו]

בעניין הסברה שכלי חשמל חשיבי כקרקע ולכן פטורים מטבילה ארשום קצת מהשמור בזכרוני
החלקת יעקב מתיר יחופש ויעויין בספרו
הגר"ש וואזנר חולק עליו בתוקף יחופש ויעויין או בשבט הלוי או באחד מקבצי מבית לוי
בשם הגרי"ש אלישיב מטו להיתרא וכן הוא בשם הגרש"ז דומני שהדברים מופיעים גם במנחת שלמה
הגרע"י שליט"א אוסר
בזמנו שאלתי את מרן הגר"א שפירא והשיב לי שאפשר לסמוך על המקילים

[עשוי לנחת]

קצת יש להתפלא (בעיקר על השואל אשר נשמע כי שואל למעשה) אשר חושב לפסוק מתוך הדברים כאן הלכה למעשה.
אם לצורך דיון הלכתי הוא - שפיר דמי.
אך פסיקת הלכות מתוך תכתובת אנונימית של אנשים שאין ידוע האם באפשרותם לפסוק הלכה - קצת רחוק הוא.

מדובר כאן בנושא שהוא ודאי חיוב דרבנן (כלי זכוכית) ואולי חיוב דאוריתא (משום הברזל שבו -הגוף חימום- שהוא חלק גדול מפעולת הכלי)!

פשיטא שמתכוונים לקבל מקורות או לינקים לספרים העוסקים בענין, וכי מה בכך שבא על ידי אנשים אנונימיים, גויים, או חש"ו?

[יאיר]

בהא ודאי כ"ע מודו. רצונו היה להדגיש שלא יהיה הו"א לפסוק עפ"י תשובה ללא מקורות.