א' זעירא כתב:מבית המדרש לא מצאתי לעת עתה. אולם עיין בספרו של י"מ אלבוגן, 'התפילה בישראל בהתפתחותה ההיסטורית', חלק ראשון סעיף 7, שביאר בארוכה את המהלך שלו. ובמהדורה העברית הוסיף העורך הערה סגורה בסוף הפרק, שכיום "מקובל במחקר" שכל בניינו תלוי על אבני תוהו, והחלוקה לי"ח ברכות כבר קדומה ומוכרת היטב בתקופת זמן הבית הקדומה (ואאל"ט, מסתמך גם על בן סירא הקדום לראשית ימי הבית), אבל נוסח הי"ח ברכות היה כחומר ביד היוצר בידי החזנים, והיו גם מקומות שהחזנים לא הקפידו על המספר י"ח בדווקא עד שהסדירם שמעון הפקולי וטבע את נוסח מטבע י"ח הברכות הסופיות.
לוצאטי כתב:המאמר של פליישר מלא טעויות, עד כדי חשד במקומות מסויימים לסילוף מכוון. וראה מאמרו של ד' הנשקה בתרביץ האחרון, שעמד על מקצת הטעויות.
לוצאטי כתב:ראה מאמרו של ד' הנשקה בתרביץ האחרון, שעמד על מקצת הטעויות.
איש בער כתב:לוצאטי כתב:ראה מאמרו של ד' הנשקה בתרביץ האחרון, שעמד על מקצת הטעויות.
האם אפשר להעלותו? בתודה מראש
לוצאטי כתב:המאמר של פליישר מלא טעויות, עד כדי חשד במקומות מסויימים לסילוף מכוון. וראה מאמרו של ד' הנשקה בתרביץ האחרון, שעמד על מקצת הטעויות.
לוצאטי כתב:המאמר של פליישר מלא טעויות, עד כדי חשד במקומות מסויימים לסילוף מכוון. וראה מאמרו של ד' הנשקה בתרביץ האחרון, שעמד על מקצת הטעויות.
ההוא גברא כתב:דברי הנשקה על ברכת כהנים נסתרים ממשנה מפורשת בברכות ה ד:
העובר לפני התיבה, לא יענה אחר הכהנים אמן, מפני הטרוף. ואם אין שם כהן אלא הוא, לא ישא את כפיו.ואם הבטחתו שהוא נושא את כפיו וחוזר לתפלתו, רשאי.
לדבריו אחר נשיאת כפים אין למה לחזור, כי בזמן המשנה לא היתה ברכת שים שלום, ונמצא שכל המשנה מוכיחה כנגדו!
בברכה המשולשת כתב:פליישר היה חוקר פיוט ולא חוקר תפילה, כידוע (כמדומני ששמעתי ביקורת חריפה בעניין זה גם מפרופ' מאיר בר אילן)
לוצאטי כתב:לכל אדם יש חסרונות, וחסרונו הגדול של פליישר היא הפסקנות המוגזמת שלו, שגרמה לו להטות הכל לכיוון מחשבתו.
לוצאטי כתב:בברכה המשולשת כתב:פליישר היה חוקר פיוט ולא חוקר תפילה, כידוע (כמדומני ששמעתי ביקורת חריפה בעניין זה גם מפרופ' מאיר בר אילן)
אינו נכון. גם אם נסיר את שני המאמרים שהוזכרו כאן על התפילה, עדיין פליישר הוא מחשובי חוקרי התפילה שקמו. המעיין בספריו תפילה ומנהגי תפילה ארצישראליים וכו', תפילות הקבע בישראל וכו', יראה כמה חידושים וגילויים יש בהם..
א' זעירא כתב:בזמן משה רבינו היו נוהגים לברך בר"כ מיד לאחר הקרבת קרבן התמיד, וכן נמשך אופן קיום המצוה עד לזמן החורבן.
העתקתו לחזרת הש"ץ באה ככל הנראה בהשפעת החורבן.
חזור אל “עיון תפילה וחקר פיוט”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 30 אורחים