עובדיה חן כתב:למה הוא מכוון לא להציא רק כוס שלפניו ולא שלאחר זמן.
עזריאל ברגר כתב:עובדיה חן כתב:למה הוא מכוון לא להציא רק כוס שלפניו ולא שלאחר זמן.
והכוונה הזאת יוצרת ברכה שלא היה בה צורך בלעדיה, או בקיצור "ברכה שאינה צריכה".
שמואל דוד כתב:העתקתי מאתר דין
אדם שאוכל ועבר שיעור עיכול מאכילתו חייב לברך פעם נוספת כשימשיך לאכול, ושיעור עיכול בשתייה הוא קצר מאוד, יש אומרים 12 דק’ ויש אומרים חצי שעה, וכך ידוע מהבן איש חי, ואם כן יש לדון במי ששתה וכעבור שעה רוצה לשתות שנית אם חייב בברכה ראשונה.
להלכה, המגן אברהם הובא במשנה ברורה סי’ קפד ס”ק יז סובר שחייבים לברך פעם נוספת, אולם הרבה אחרונים חולקים עליו בזה, וכן עיקר שאין חיוב לברך שנית כיון שהיתה דעתו מתחילה כך לנהוג. וע”ע מש”כ בזה בס’ ציץ אליעזר חי”ב סי’ א. אולם, בשו”ת מנחת יצחק ח”ה סי’ קב העיר, שמנהג זה אינו ראוי, כי אף שאכן לא חייבים לברך שנית ברכה ראשונה, מכל מקום מפסידים על ידי כך ברכה אחרונה, שכן כיון שעבר שיעור עיכול, הברכה שיברך בסוף לא תעלה לו לשתייה הראשונה, ולכן עדיף לדעתו לברך ברכה אחרונה אחרי כל שתייה וממילא לברך ברכה ראשונה אחר כך.
שיטה מחודשת יש בזה להגאון רבי עובדיה יוסף זצ”ל, והובא בספרו יחוה דעת בכמה מקומות, ראה ח”ו סי’ יא, שאף שהוא מברך ברכה אחרונה על הכוס הקודמת הוא אינו מברך ברכה ראשונה על הכוס הבאה, כיון שלא הסיח דעתו מהשתייה בכך שבירך ברכה אחרונה, וכל רצונו לא היה אלא לברך בתוך שיעור עיכול.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 108 אורחים