איש_ספר כתב:וירא כסא עם ר"י קארו עליו ור' מלאכים נושאים כסאו,
איש_ספר כתב:ידועה האגדה על רבינו השאג"א שבערוב ימיו התמוטט עליו ארון ספרים, וכשחילצוהו מבין עמודי הספרים סיפר שהמחברים שהשיג עליהם תבעו את כבודם, ומשעה שהיה מונח תחתם ועד שהוציאו מאפילה לאורה, התפייס עם כולם, פרט ללבוש שהקפיד עליו ולא אבה סלוח, ובגינו אמר, אפטר מן העולם, וכך הווה.
הסיפור מסופר בסגנונות שונים, קראתי אותו בילדותי באחד מספריו הקטנים של הברמן (היימן הירושלמי ושאר כינוייו) וכעת בחיפוש באוצר אני מוצא אותו רק אצל ליפסון במדור לדור ח"ב עמ' 121, קאמעלהאר דור דעה עמ' ל"ב ואצל ישר בתולדות השאג"א, שבסוף שאג"א מהדורת מכון חת"ס.
[מי שבידו מקורות נוספים ובעיקר קדומים לסיפור זה אנא ירשום כאן בטובו].
LEV כתב:איש_ספר כתב:ידועה האגדה על רבינו השאג"א שבערוב ימיו התמוטט עליו ארון ספרים, וכשחילצוהו מבין עמודי הספרים סיפר שהמחברים שהשיג עליהם תבעו את כבודם, ומשעה שהיה מונח תחתם ועד שהוציאו מאפילה לאורה, התפייס עם כולם, פרט ללבוש שהקפיד עליו ולא אבה סלוח, ובגינו אמר, אפטר מן העולם, וכך הווה.
הסיפור מסופר בסגנונות שונים, קראתי אותו בילדותי באחד מספריו הקטנים של הברמן (היימן הירושלמי ושאר כינוייו) וכעת בחיפוש באוצר אני מוצא אותו רק אצל ליפסון במדור לדור ח"ב עמ' 121, קאמעלהאר דור דעה עמ' ל"ב ואצל ישר בתולדות השאג"א, שבסוף שאג"א מהדורת מכון חת"ס.
[מי שבידו מקורות נוספים ובעיקר קדומים לסיפור זה אנא ירשום כאן בטובו].
יש יותר פרטים על הסיפורים האלו בקצה המטה שעל מטה אפרים (סימן תרו' ס"ק י') ובשו"ת בית אבי (ח"ד חו"מ סימן קפד ס"ב) וגם בספר כבוד חכמים (עמודים ריח-ריט). [ספרים האלו נמצאו במקוון של אוצר החכמה.]
בצלאל כתב: גאון סומא זה - לשם מה ניגש לארון הספרים?
בר ששת כתב:בצלאל כתב: גאון סומא זה - לשם מה ניגש לארון הספרים?
לא ניתן לדחוק שעבר לו בסמיכות לארון הספרים - בהנחה שהיה לו דבר כזה?...
בלי לזלזל בתרומתו הרבה של אוצר החכמה, אני מצפה לראות את ה"שאגת אריה"ים שיגדלו מתוך תלמידי ישיבת האוצר.בר ששת כתב:חסכו זאת גאוני זמנינו. שיש באפשרותם להכיל ספריה ענקית שהאם נחשב בה לגרגיר (כהדמיית ה'שער בלאט' של אוצר החכמה), וכל זה בדיסק-קשיח אחד, שאין בו כדי להמית...
תולדות אדם כתב:בלי לזלזל בתרומתו הרבה של אוצר החכמה, אני מצפה לראות את ה"שאגת אריה"ים שיגדלו מתוך תלמידי ישיבת האוצר.בר ששת כתב:חסכו זאת גאוני זמנינו. שיש באפשרותם להכיל ספריה ענקית שהאם נחשב בה לגרגיר (כהדמיית ה'שער בלאט' של אוצר החכמה), וכל זה בדיסק-קשיח אחד, שאין בו כדי להמית...
איש_ספר כתב:
ועתה בא אצלי כתב יד (נמצא בספריה פרטית של חד מחכמי התורה שבאר"י) המכיל כללי הפוסקים מאת חכם איטלקי לא מזוהה, ובו שמועות הרבה מרבו הרמ"ז. בראש כתב היד: 'בית מלכים ובית חדרים'.
והנה בין הדברים נמצא קטע מעניין זה:
כתב פר"ח בהקדמתו ששום אדם לא יסמוך להוראותיו ודחיותיו רק יברור הטוב בעיניו. וחכמי מצרים עשו הסכמה ששום אדם לא יקרא בספרו לא קבע ולא עראי על שדבר נגד גדולי הדור. ושמעתי משליח א' שהגיד לו הרב אבולאפיא חבר הרב בעל פר"ח איך להפר"ח בחלום נפתחו לו שמים וראה כיתות מלאכים לוהטים אותו, וירא כסא עם ר"י קארו עליו ור' מלאכים נושאים כסאו, וירא [את] ר' חזקיה די סילוה ואמר למלאכי השרת מי הוא זה, וא"ל ר' חזקיה בר פלוגתיך, ויצו להם שיכוהו, ויצעק ויאמר נעניתי לך, והשיב לו מהרי"ק מחול לך. אח"כ ירד מהר"י קולון וכך עשה, ואח"כ כמה גדולי פוסקים. עד שבא בעל הלבוש וצוה ללקותו מכת מרדות, ושאל ממנו מחילה, ואמר לו איני מוחל לך על שחרפתני והלכת אצל כל ב"ב שבעירך לומר תדעו שזה החייט לא תפר המלבוש היטב, וזה חירוף שלא ניתן לימחל, ונסתלק לעיל באומרו איני מוחל לך. ויקץ הרב פר"ח והתענה ואחר ג' ימים נפטר. ומכאן ילמוד כל אדם שלא לדבר נגד שום מחבר ק"ו מפר"ח שהיה יודע ש"ס כמו על פה. ושוב נר' מגנת ורדים חי"ד כלל ג' סי' ג' שנתקבצו חכמי מצרים לבטל ההסכמה. ועיין הקדמת סולת למנחה והקדמת הלכה ברורה.
עד עתה לא עלה בידי לזהות את מחבר הספר, שרובו ליקוטים אך כאן רואה אני פתח תקוה אף כי קלוש, שכן שימו לב למוטיב הזהה לחלוטין, בין שני הסיפורים
בר ששת כתב:חסכו זאת גאוני זמנינו. שיש באפשרותם להכיל ספריה ענקית שהאם נחשב בה לגרגיר (כהדמיית ה'שער בלאט' של אוצר החכמה), וכל זה בדיסק-קשיח אחד, שאין בו כדי להמית...
ועתה לראשונה נדפסו הדברים מכתב היד ובשם אומרם, בגליון 'אליבא דהלכתא' החדש, יחד עם שאר כללי הטור והפוסקים מאת ר"ש אלחנן מן הזקנים.איש_ספר כתב:איש_ספר כתב:
ועתה בא אצלי כתב יד (נמצא בספריה פרטית של חד מחכמי התורה שבאר"י) המכיל כללי הפוסקים מאת חכם איטלקי לא מזוהה, ובו שמועות הרבה מרבו הרמ"ז. בראש כתב היד: 'בית מלכים ובית חדרים'.
והנה בין הדברים נמצא קטע מעניין זה:
כתב פר"ח בהקדמתו ששום אדם לא יסמוך להוראותיו ודחיותיו רק יברור הטוב בעיניו. וחכמי מצרים עשו הסכמה ששום אדם לא יקרא בספרו לא קבע ולא עראי על שדבר נגד גדולי הדור. ושמעתי משליח א' שהגיד לו הרב אבולאפיא חבר הרב בעל פר"ח איך להפר"ח בחלום נפתחו לו שמים וראה כיתות מלאכים לוהטים אותו, וירא כסא עם ר"י קארו עליו ור' מלאכים נושאים כסאו, וירא [את] ר' חזקיה די סילוה ואמר למלאכי השרת מי הוא זה, וא"ל ר' חזקיה בר פלוגתיך, ויצו להם שיכוהו, ויצעק ויאמר נעניתי לך, והשיב לו מהרי"ק מחול לך. אח"כ ירד מהר"י קולון וכך עשה, ואח"כ כמה גדולי פוסקים. עד שבא בעל הלבוש וצוה ללקותו מכת מרדות, ושאל ממנו מחילה, ואמר לו איני מוחל לך על שחרפתני והלכת אצל כל ב"ב שבעירך לומר תדעו שזה החייט לא תפר המלבוש היטב, וזה חירוף שלא ניתן לימחל, ונסתלק לעיל באומרו איני מוחל לך. ויקץ הרב פר"ח והתענה ואחר ג' ימים נפטר. ומכאן ילמוד כל אדם שלא לדבר נגד שום מחבר ק"ו מפר"ח שהיה יודע ש"ס כמו על פה. ושוב נר' מגנת ורדים חי"ד כלל ג' סי' ג' שנתקבצו חכמי מצרים לבטל ההסכמה. ועיין הקדמת סולת למנחה והקדמת הלכה ברורה.
עד עתה לא עלה בידי לזהות את מחבר הספר, שרובו ליקוטים אך כאן רואה אני פתח תקוה אף כי קלוש, שכן שימו לב למוטיב הזהה לחלוטין, בין שני הסיפורים
הודיעני עתה, ידידי הרב שלום הלל, בן הגאון המקובל רבי יעקב משה, שכתב היד נמצא בספריתו הגדולה, כי עלה בידו לזהות את מחברו של הספר, ה"ה החכם האיטלקי המפורסם רבי שבתי אלחנן מן הזקנים.
בר ששת כתב:למיעוט זיכרוני, מונח בראשי כי ראיתי פעם שיעור שעל הגה"ק בעל השפע חיים מצאנז שדן באותו סיפור ובהשלכותיו באחד משיעורי החור"י שלו - אולי יש זוכר?
חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 171 אורחים