ראיתי בחוברת שעומדת לצאת לאור
"הגרעק"א בדרוש וחידוש (סימן ?) כותב חידוש בדין של בעולה לכה"ג. בדרך כלל בכל איסורי ביאה, האיש והאשה שווים באיסור. שניהם עוברים על אותו האיסור במקביל דהשווה הכתוב איש לאשה לכל עונשין שבתורה. אולם בדין של בעולה לכה"ג, שם נלמד הדבר ממה שהתורה אומרת: "כי אם בתולה מעמיו יקח אשה". התורה מצוה עליו לקחת דוקא בתולה, ומשמע אבל בעולה לא. זהו לאו הבא מכלל עשה שיש לו תוקף של עשה. מה יהיה הדין אם בכל זאת יקח כה"ג בעולה? טוען הגרעק"א שכאן רק הכה"ג יעבור ולא האשה. התורה מצוה עליו לשאת בתולה אבל לה אין שום איסור לשאת אותו. חידוש נפלא של הגרעק"א".
מישהו יכול למצוא לי היכן זה?
יישר כח.