ידוע מה שכתבו הספרים הקדושים (ראה פרי עץ חיים שער ספה"ע א ועוד), דתכלית הספירה הוא כדי שמן הקדושה שהיה לנו בפסח בבחינת מתנה, יעשה בעצמו הכנה לקדושה של חג השבועות זמן תורה, ע"י מה שזכינו לזה מתחילה בבחינת מתנה נוכל להתייגע ולהשיג זה בכוחות עצמינו .
ושמעתי ממו"ר הגר"ש אויערבאך שליט"א לבאר זאת בהקדם מה שמובא בשם רבינו הגר"א לבאר בהא דאיתא בנדה ל,ב שולד במעי אמו מלמדים אותו כל התורה כולה...וכיון שבא לאויר עולם בא מלאך וסטרו על פיו ומשכחו כל התורה כולה.
וכתב בספר חכמת בצלאל שם דיש לתת טעם וסברא לזה מה ראה ה' הטוב על ככה ללמד לאדם בתחילה כל התורה כולה טרם צאתו לאור עולם, ולהשכיחה שוב ממנו כשבא לאויר עולם, והלא דבר הוא.
ושמעתי בזה בשם הגאון רשכב"ה התנא האלקי מוהר"א וילנא זלה"ה כי טוב מאוד עשה ה' בהשגתו יתברך ללמד להאדם קודם צאתו לעולם השפל מלא הבל וריק ותהו כל התורה כולה, דאילולי כן אין כל בריה ולשון היתה יכולה להשיג רוחניות התורה וקדושתה ואצילותה והיה מן הנמנע להשיג עמקי סודותיה, ולפיכך מלמדים אותו כל התורה כולה קודם צאתו שעדיין אינו מלוכלך בחטא ויכול להשיגה, ואח"כ כשלומדים עמו בעוה"ז נשמתו נזכרת מה שלמדה כבר ונקל לה להשיגה, יעו"ש.
ומעין זה כתב בספר מעלות התורה לרבי אברהם אחי הגר"א בשמו, ובספרי הח"ח ועוד.
ועל דרך זה י"ל הכא, לפי מה שמבואר בספרים הק' שבזמן יציאת מצרים היו כעובר במעי אמו, ואזי קבלו כל ההשפעה באתדל"ע, כדי שאח"כ בכל ימי הספירה יהא בכחם להשיג בכוחות עצמם, ודוק.
וכעי"ז ביאר הג"ר משה סולובייציק זצ"ל מציריך את מה שמצינו בתרגום יונתן בפר' יתרו עה"פ (שמות יט,ד) ואשא אתכם על כנפי נשרים, שבליל פסח במצרים הביא אותם הקב"ה על כנפי נשרים לירושלים למקום המקדש, ושם הקריבו את הפסח ואח"כ חזרו באותו לילה למצרים, וצ"ב לשם מה הנס הגדול הזה, כיון שמיד שבו למקומם, ואטו לא יכלו להקריב ק"פ במצרים. אלא שכיון שכבר היו פ"א בארץ ישראל, ואף לזמן קצר במקום המקדש ונתרוממו לדרגה העליונה, יקל עליהם לקנות שוב דרגה זו להבא. (והאיש משה ח"א עמ' קלז).
ודבריו משתלבים היטב עם האמור לעיל שהזמן של ליל פסח זה היה העת המסוגל להשגת הקנינים הרוחניים בבחינת אתערותא דלעילא.