מקור שאין להגיד שיש קשת

[מעט מים]

כתב החיי אדם ח"א כלל ס"ג ס"ד ומצאתי בספר א' שמו נעלם ממני, שאין להגיד לחבירו שיש קשת, מטעם מוציא דבה.
הנני מעונן לשמוע אם יש מי שיודע אם במשך השנים נתגלה שמו של ספר הנ"ל שכתב כן.

[חלמישצור]

חיפשתי בעבר לא מעט ולא מצאתי.
לחיבת הדברים אעיר כאן לדברי אחד מחכמי ג'רבה, רבי משה כהן, בספרו 'ברכת כהונה', חלק א, אורח חיים, מערכת קו"ף, ג, ג'רבא תש"א, דף עה עמ' ב:

קשת. המנהג פשוט פה דכל מי שרואה הקשת אומר לחבירו או לחביריו לברך על זה. ומה שכתב הרב כף החיים ז"ל סימן רכ"ט אות א' בשם החיי אדם והא"ח דאין להגיד לחבירו שיש קשת משום מוציא דבה, לעניות דעתי אינו נראה. דאדרבא אנחנו שמחים ונותנים תודה וברכה לה' אשר בחסדו כרת הברית הזאת שלא להשחית את עולמו עוד. וכן נראית דעת רבותינו בגמרא ובפוסקים ודעת הראשונים שתיקנו ברכה זו. ועוד דאדרבא טפי עדיף להגיד לזולתו כדי שכל אחד הרואה ואחד השומע ישימו לב לשוב אל ה' כי בראותם כזאת יכירו וידעו כי העולם כולו במצב קשה ונורא לולי רחמיו וחסדיו ברוך הוא. ולכן לעניות דעתי יפה נהגו פה להגיד.

[ביליצר]

חיי אדם (חלק א כלל סג סעיף ד)ואסור להסתכל בו ביותר (ומצאתי בספר א' שמו נעלם ממני, שאין להגיד לחבירו שיש קשת, מטעם מוציא דבה)

[מה שנכון נכון]

חיי אדם (חלק א כלל סג סעיף ד)ואסור להסתכל בו ביותר (ומצאתי בספר א' שמו נעלם ממני, שאין להגיד לחבירו שיש קשת, מטעם מוציא דבה)

???

[קאצ'קלה]

לחיבת הדברים אעיר כאן לדברי אחד מחכמי ג'רבה, רבי משה כהן, בספרו 'ברכת כהונה', חלק א, אורח חיים, מערכת קו"ף, ג, ג'רבא תש"א, דף עה עמ' ב...

למי שמחפש בברכת כהונה ואינו מוצא: שם הספר הוא ברית כהונה.

[חלמישצור]

לחיבת הדברים אעיר כאן לדברי אחד מחכמי ג'רבה, רבי משה כהן, בספרו 'ברכת כהונה', חלק א, אורח חיים, מערכת קו"ף, ג, ג'רבא תש"א, דף עה עמ' ב...

למי שמחפש בברכת כהונה ואינו מוצא: שם הספר הוא ברית כהונה.

שכויח

[מעט מים]

בכלל יל"ע בהטעם שהביא החיי"א דמהו הדמיון למת שבאמת צער לכל הוא ע"כ אמרו דמוציא דבה כסיל הוא, אבל לומר לחבירו שיש קשת אינני חושב שזהו צער גדול כ"כ לרוב רובו של בני אדם, וגם במת אינו איסור ממש וכלשון המחבר (יו"ד סי' ת"ב סי"ב) מי שמת לו מת ולא נודע לו 'אינו חובה' שיאמרו לו ולא כתב דאין להגיד לו.
ומה שציינו לברית כהונה עיין עוד בקובץ בית אהרן וישראל קובץ ק"ו

[שערי חכמה]

ראיתי שציינו לספר חסידים (סימן תתז) דמשמע שלא כהחיי"א, וז"ל: אחד היה בבית הכנסת לאחר שכבר אמרו קדוש קדוש וכו' ברוך כבוד ה' וכו' ימלוך וכו' עד סוף ברכת האל הקדוש, אמרו לו הקשת נראה בענן יצא מבהכנ"ס ובירך על הקשת אמרו לו העוסק במצוה פטור מן המצוה ואתה עסוק במצוה לענות אמן אחר כל ברכה שאומר ש"צ, אמר זאת הברכה עדיפא מפני שעוברת וכן כשהיו עונין אמן יהא שמי' רבא מברך בחצר בהכנ"ס היה הולך לשם למלאות עשרה עמהם.

והגרע"י (חזון עובדיה ברכות עמ' תעב) פסק דלא כהחיי"א.

[פלוני אלמוני]

ידוע דברי ספר ח"א (כלל ס"ג ד') שמצא כ' בספר א' שמו נעלם ממנו, שאין להגיד לחבירו שיש קשת מטעם מוציא דיבה. והמ"ב מביאו בסי' רכ"ט סק"א.

והננו מבקש מחכמי הפורום אם ע"י מאגרי הספרים נמצא הספר שממנו שאב הח"א ענין זה.

[ואולי העלם הח"א המקור מסיבה ידוע לו]

[חלמישצור]

viewtopic.php?f=17&t=34644&p=376616&hilit

[מה שנכון נכון]

viewtopic.php?f=7&t=29001&p=409464#p409464