ענייני קבלה לרמב"ן - לא ידועים (מכתבי יד)

איתור מקורות נעלמים, מילתא דתמיהא, בשורת ספרים חדשים, עיטורי סופרים ומטפחת ספרים.
שבע
הודעות: 1044
הצטרף: ג' יוני 14, 2011 10:22 am

ענייני קבלה לרמב"ן - לא ידועים (מכתבי יד)

הודעהעל ידי שבע » ו' יוני 30, 2017 3:45 pm

בכ"י לונדון Add. 15299, כתיבה אשכנזית, מאה י"ד, דף 51ב:

"אלו הפסוקים מצא אותם הרב ר' משה בר' נחמן בארץ הצבי בלשון ערבי, שהיו כתובים מכתיבת ה"ר שמואל בן עזריאל ה[מ]כונה אבן סאח שהוציא אותם מספר יצירה ושלח אותם בקטלנייא".
קבצים מצורפים
רמב''ן1.jpg
רמב''ן1.jpg (39.31 KiB) נצפה 3284 פעמים
רמב''ן2.jpg
רמב''ן2.jpg (116.33 KiB) נצפה 3284 פעמים
נערך לאחרונה על ידי שבע ב ו' יוני 30, 2017 5:45 pm, נערך 2 פעמים בסך הכל.

שבע
הודעות: 1044
הצטרף: ג' יוני 14, 2011 10:22 am

Re: ענייני קבלה לרמב"ן - לא ידועים (מכתבי יד)

הודעהעל ידי שבע » ו' יוני 30, 2017 4:14 pm

באוצר חיים לר' יצחק דמן עכו, כ"י מוסקבה גינצבורג 1062, כתיבה ספרדית, מאה י"ד-ט"ו, דף רכג, א:

"גם רומזים לסוד החמשים נוני"ן פשוטות הנצרכות להכתב בגיליון הגויל של ס'פר ת'ורה בחמשים מקומות ידועים מתוך דברי המקובל הרמב"ן ז"ל בקבלת ר' נטרונאי גאון ז"ל, וזה לשו'נו: ספרא דאוריתא דלית ביה (הבין) [הלין] נוני"ן לא מיחייב איניש למיקם מקמיה".


וראה עוד בליקוטי ר' יצחק דמן עכו - בכ"י ניו-יורק בהמ"ל 1674, כתיבה ספרדית, מאה ט"ו, דף 125ב-126א:

"הלכה לקבלת מורנו הרב הנאמן ז"ל בשם ר' נטרונאי גאון דאמ'ר 'הכי שמיע לן מרב נטרונאי גאון דכל ספרא דאוריתא דלית ביה הלין נונין לא מיחייב אינש למיקם מקמיה'. והנונין האלה כבר זכרתי למעלה, והם חמשים נונין פשוטין כזה {ראה ציור}... ומקומות נונין פשוטי'ם אלה ידוע הוא בקונטרס קבלת מורנו הרב הנאמן ז"ל שהעתקתי מכתב ידו - שנתן לי בן בנו הסופר, ולו לבדו ראיתי כותב אותם בס'פר ת'ורה מבחוץ בחלק גליון הגויל, כל נון ונון מכוון לנגד התיבה הכתובה פנימה, כמו שמפורש בקונטריס זה הנזכר".

מצ"ב סריקה עם הציור הנ"ל (בשורה 3):

[כעת מצאתי בכ"י המבורג, אוסף לוי 78, כתיבה מזרחית?, שנת שנ"ד, דף קפט, ב: "הכי שמיע לן מר' נטורנאי גאון ז"ל דכל ספרא דאורייתא דלית ביה אילין נונין לא מחייב איניש למיקם מקמיה"].
קבצים מצורפים
קונטרס קבלת מורנו הרב הנחמן ז''ל.jpg
קונטרס קבלת מורנו הרב הנחמן ז''ל.jpg (139.9 KiB) נצפה 3280 פעמים
נערך לאחרונה על ידי שבע ב ב' יולי 03, 2017 8:12 pm, נערך 4 פעמים בסך הכל.

שבע
הודעות: 1044
הצטרף: ג' יוני 14, 2011 10:22 am

Re: ענייני קבלה לרמב"ן - לא ידועים (מכתבי יד)

הודעהעל ידי שבע » ו' יוני 30, 2017 4:18 pm

יבנה
את מי אתה שואל בדיוק?
לכשיבנה המקדש, יתרץ תשבי קושיות ואיבעיות.
נערך לאחרונה על ידי שבע ב ו' יוני 30, 2017 4:19 pm, נערך פעם 1 בסך הכל.

יבנה
הודעות: 1761
הצטרף: ד' אפריל 15, 2015 6:28 pm

Re: ענייני קבלה לרמב"ן - לא ידועים (מכתבי יד)

הודעהעל ידי יבנה » ו' יוני 30, 2017 4:18 pm

שבע כתב:בכ"י לונדון Add. 15299, כתיבה אשכנזית, מאה י"ד, דף 51ב:

"אלו הפסוקים מצא אותם הרב ר' משה בר' נחמן בארץ הצבי בלשון ערבי, שהיו כתובים מכתיבת ה"ר שמואל בן עזריאל ה[מ]כונה אבן סיאח שהוציא אותם מספר יצירה ושלח אותם בקטלנייא".


לאיזה ענין מועיל אמירת פסוקים אלו, והאם נמצא כן בספר יצירה ובאיזה הקשר, ומי הוא אותו א' עם שם אשכנזי וכינוי ערבי הכותב בערבית, ואיך ניתן לכתוב פסוקים אלו בערבית?

יבנה
הודעות: 1761
הצטרף: ד' אפריל 15, 2015 6:28 pm

Re: ענייני קבלה לרמב"ן - לא ידועים (מכתבי יד)

הודעהעל ידי יבנה » ו' יוני 30, 2017 4:20 pm

שבע כתב:את מי אתה שואל בדיוק?
לכשיבנה המקדש, יתרץ תשבי קושיות ואיבעיות.

כוונתי לומר שיש סמך מקושיות אלו שהייחוס לרמב"ן כו' אינו נכון, וכפי שמצוי.
עוד יש לתמוה אם נשלחו לקטלוניה איך מצאם הרמב"ן בארץ ישראל?

שבע
הודעות: 1044
הצטרף: ג' יוני 14, 2011 10:22 am

Re: ענייני קבלה לרמב"ן - לא ידועים (מכתבי יד)

הודעהעל ידי שבע » ו' יוני 30, 2017 7:07 pm

בכתב יד ניו-יורק בהמ"ל 8114, כתיבה אשכנזית-מרובעת, מאה י"ד-ט"ו,
דף עב, ב:

"ויש אומרים כי זה השם נסה הרמב"ן ז"ל בלכתו לירושלים".
קבצים מצורפים
רמב''ן.jpg
רמב''ן.jpg (51.47 KiB) נצפה 3251 פעמים

שבע
הודעות: 1044
הצטרף: ג' יוני 14, 2011 10:22 am

Re: ענייני קבלה לרמב"ן - לא ידועים (מכתבי יד)

הודעהעל ידי שבע » ו' יוני 30, 2017 7:11 pm

אזהרת רבותינו הרמ"ק והאריז"ל במקומה עומדת -
שאין בכחינו לעשות שימוש עם שמות הקדושים,
ודבר זה א"צ לפנים בדור יתום זה!



בכתב יד ניו-יורק בהמ"ל 8114, כתיבה אשכנזית-מרובעת, מאה י"ד-ט"ו,
דף עג, ב - עד, א:

"זהו שם חרבו של מקום מצמצית כדאיתא בסוד שיעור קומה, וקבלתיו מפי ה"ר יצחק החסיד צרפתי, וכל המזכירו כנגד שולפי חרב יתבטל כחם ותופר עצתם וימלט מהם כי לא יוכלו לו.
ואחר שנים אשר קבלתיו סוד זה מה"ר יצחק חסיד צרפתי ז"ל, סיפר לי החסיד ר' משה צרפתי ז"ל על זה השם עצמו, שאיש יהודי היה יודע זה השם, ובא ליסטיס גיבור ועריץ וחרבו שלופה בידו עליו להרגו, והזכיר זה השם כנגד הליסטס, ונפל הגוי לפני רגליו וחרבו באה בלבו ומת.

וכאשר נחרבה (עם) [עכו] הייתי שם ביום ההוא עצמו, והיה ביום ההוא יום ששי בשבת, שמנה עשר לחדש סיון, שנת ה' אלפים ונ' ליצירה, והייתי עומד בין ההרוגים ובין ההורגים זה ולא דברו עמי מטוב עד רע, אבל שבו אחותי מבין ידי והכו את חמי בחרב לפני. ואולם שם זה היה שגור בפי, ובזרועי שמאלי היו ג' קמעים שקבלתי שהיה הרמב"ן ז"ל נושא אותם, והם מועילים להציל נושאיהם מחרב ומאש ומטביעת מים.

שם חרבו של מקום מצמצית, וחשבונו כחשבון תער, וזהו משה בתער הזכירה.

ואילו הם הקמיעים אשר היה הרמב"ן ז"ל נושא אותם"


שוב מצאתי את 3 הקמיעים - בכ"י מינכן 325, כתיבה ספרדית, שנת קמ"ג, דף 158א:

"אלו הם הג' קמיעין שהיה נושא רבי'נו משה בר' נחמן ז"ל"

וראה עוד בקישור https://forum.otzar.org/viewtopic.php?f=7&t=34735&start=40#p378805

מצ"ב סריקות:
קבצים מצורפים
דף עג, ב.jpg
דף עג, ב.jpg (327.74 KiB) נצפה 2837 פעמים
דף עד, א.jpg
דף עד, א.jpg (211.6 KiB) נצפה 2837 פעמים
מינכן 325.jpg
מינכן 325.jpg (174.1 KiB) נצפה 2837 פעמים
נערך לאחרונה על ידי שבע ב ג' יולי 04, 2017 12:42 am, נערך 4 פעמים בסך הכל.

שבע
הודעות: 1044
הצטרף: ג' יוני 14, 2011 10:22 am

Re: ענייני קבלה לרמב"ן - לא ידועים (מכתבי יד)

הודעהעל ידי שבע » ו' יוני 30, 2017 7:28 pm

בספר הפעולות (מהדורת תשע"ד) מונה מהרח"ו בין הפעולות "אשר אני קבלתי מפי מגידי אמת שנסו אותם ונתאמתו" (עמ' קעא) - את "שם מצמצית, מנוסה למי שרצים אחריו להכותו בחרב שלופה" (עמ' קעה).


בספר "שרשי השמות" - על שמות הקודש (מהדורת תש"ע), עמ' שפט, בערך "מצמצית":
"בס'פר כ'תב י'ד כתב - שקבלה מר' יחיאל שרץ אחריו גוי וחרבו שלוף, וזכר זה השם ג' פעמים, ונפל הגוי על חרבו ומת".

ואולי זהו אותו סיפור שמוזכר בכ"י ניו יורק הנ"ל:
''סיפר לי החסיד ר' משה צרפתי ז"ל על זה השם עצמו, שאיש יהודי היה יודע זה השם, ובא ליסטיס גיבור ועריץ וחרבו שלופה בידו עליו להרגו, והזכיר זה השם כנגד הליסטס, ונפל הגוי לפני רגליו וחרבו באה בלבו ומת''.

וראה עוד בכ"י ניו-יורק בהמ"ל 2095, כתיבה איטלקית, מאה ט"ז-י"ז, דף 17א, ובדף 20ב.
נערך לאחרונה על ידי שבע ב א' יולי 02, 2017 1:16 pm, נערך 2 פעמים בסך הכל.

שבע
הודעות: 1044
הצטרף: ג' יוני 14, 2011 10:22 am

Re: ענייני קבלה לרמב"ן - לא ידועים (מכתבי יד)

הודעהעל ידי שבע » ש' יולי 01, 2017 10:16 pm

בכ"י וינה 148, כתיבה איטלקית, מאה י"ד-ט"ו, דף 50ב:

"לשמירת הדרך מהרב ר' משה בר' נחמן ז"ל"
קבצים מצורפים
וינה 148.jpg
וינה 148.jpg (44.58 KiB) נצפה 3220 פעמים

שבע
הודעות: 1044
הצטרף: ג' יוני 14, 2011 10:22 am

Re: ענייני קבלה לרמב"ן - לא ידועים (מכתבי יד)

הודעהעל ידי שבע » ש' יולי 01, 2017 10:21 pm

יבנה כתב:
שבע כתב:בכ"י לונדון Add. 15299, כתיבה אשכנזית, מאה י"ד, דף 51ב:

"אלו הפסוקים מצא אותם הרב ר' משה בר' נחמן בארץ הצבי בלשון ערבי, שהיו כתובים מכתיבת ה"ר שמואל בן עזריאל ה[מ]כונה אבן סיאח שהוציא אותם מספר יצירה ושלח אותם בקטלנייא".


לאיזה ענין מועיל אמירת פסוקים אלו, והאם נמצא כן בספר יצירה ובאיזה הקשר, ומי הוא אותו א' עם שם אשכנזי וכינוי ערבי הכותב בערבית, ואיך ניתן לכתוב פסוקים אלו בערבית?


בכ"י וינה 148, כתיבה איטלקית, מאה י"ד-ט"ו, דף 51א:

"אילו עשרה פסוקים חברם הרב הגדול ר' משה בר נחמן ז"ל לאמרם בכל יום שילך במקום סכנה וינצל מכל פגע רע בעזרת שם א-להי צבאות יתברך שמו"
קבצים מצורפים
עשרה פסוקים.jpg
עשרה פסוקים.jpg (154.12 KiB) נצפה 3215 פעמים

שבע
הודעות: 1044
הצטרף: ג' יוני 14, 2011 10:22 am

Re: ענייני קבלה לרמב"ן - לא ידועים (מכתבי יד)

הודעהעל ידי שבע » ש' יולי 01, 2017 10:33 pm

בכ"י וינה 148, כתיבה איטלקית, מאה י"ד-ט"ו, דף 51א-ב:

"תפלה קצרה לרבי'נו משה בר' נחמן ז"ל

יהי רצון מלפניך יי' אלהי ואלהי אבותי
שתתן ברכה והרוחה ושלום בכל עסקי / והצילני מכף לוחצי ודוחקי.
וארויח ברצון לבי בכל משא ומתן ובכל סחורה / ובכל חליפין ובכל תמורה
ובכל עסק שאעשה.

והטריפני לחם חקי בנחת ולא בצער, בבטח ולא בפחד.
ובכל אשר אני עמל / תהיה עלי חומל
להשקיט לי מימי רע / וחסדיך הרבים ממני לא תגרע.
וריוח תשים / בכל אשר אני ובני וחבירי עושים.
ויהיה משאי ומתני בשלום עם בריותיך, בכל עת ועונה / יהיה משאי ומתני באמונה.
ולבי יתרחק ויסור / מכל ממון איסור.
ופירקי בשוק יהיה נאה / בעיני כל רואה.
וחכמה ותבונה תשכילני / ומדת גבורתך תאזרני / ומעלה מעלה תרוממני / ופקודתך תשמרני.
ומברכותיך יבורך בית עבדך המתחנן לפניך לעולם.
ומלא ידי מעושר מתנות ידיך / כי העושר והכבוד מלפניך / לתת לטוב בעיניך.

אנא ברחמיך הרבים תזכני למצוא חנך / ואפיק מאתך רצונך / כי אתה שומע תפלת עבדיך ובניך.
ברוך אתה יי' שומע תפלה".

יבנה
הודעות: 1761
הצטרף: ד' אפריל 15, 2015 6:28 pm

Re: ענייני קבלה לרמב"ן - לא ידועים (מכתבי יד)

הודעהעל ידי יבנה » ש' יולי 01, 2017 11:26 pm

יבנה כתב:
שבע כתב:בכ"י לונדון Add. 15299, כתיבה אשכנזית, מאה י"ד, דף 51ב:

"אלו הפסוקים מצא אותם הרב ר' משה בר' נחמן בארץ הצבי בלשון ערבי, שהיו כתובים מכתיבת ה"ר שמואל בן עזריאל ה[מ]כונה אבן סיאח שהוציא אותם מספר יצירה ושלח אותם בקטלנייא".


לאיזה ענין מועיל אמירת פסוקים אלו, והאם נמצא כן בספר יצירה ובאיזה הקשר, ומי הוא אותו א' עם שם אשכנזי וכינוי ערבי הכותב בערבית, ואיך ניתן לכתוב פסוקים אלו בערבית?

לא מצאתי פסוקים אלו בספר יצירה, ולא מצאתי מקובל בשם שמואל בן עזריאל או אבן סאח.
וכפי הנראה הכותב קיבל השראה מר' עזריאל בן שלמה רבו של הרמב"ן בקבלה, וכן מכך שהרמב"ן עלה מקטלוניה לארץ ישראל.

עוד שאלה, האם מצינו בכתבי הרמב"ן או תלמידיו המוכרים שהרמב"ן התעסק עם קמיעות של מילים או אמירת פסוקים ושמות כסגולות. לפי הידוע לי רק מצינו שריפא בצורת אריה ממתכת כשו"ת הרשב"א ח"א סי' קסז.

שבע
הודעות: 1044
הצטרף: ג' יוני 14, 2011 10:22 am

Re: ענייני קבלה לרמב"ן - לא ידועים (מכתבי יד)

הודעהעל ידי שבע » ש' יולי 01, 2017 11:34 pm

קצת הבנת הנקרא:

"שהוציא אותם מספר יצירה" - ולא שמצא אותם שם!

ולא מצאתי אינה ראיה, וישנם המון אישים גדולים שחיו בעבר - שלא שמעת אודותם מאומה.

שבע
הודעות: 1044
הצטרף: ג' יוני 14, 2011 10:22 am

Re: ענייני קבלה לרמב"ן - לא ידועים (מכתבי יד)

הודעהעל ידי שבע » ש' יולי 01, 2017 11:37 pm

שבע כתב:בכ"י לונדון Add. 15299, כתיבה אשכנזית, מאה י"ד, דף 51ב:
"אלו הפסוקים מצא אותם הרב ר' משה בר' נחמן בארץ הצבי בלשון ערבי, שהיו כתובים מכתיבת ה"ר שמואל בן עזריאל ה[מ]כונה אבן סיאח שהוציא אותם מספר יצירה ושלח אותם בקטלנייא.

בכ"י וינה 148, כתיבה איטלקית, מאה י"ד-ט"ו, דף 51א:
"אילו עשרה פסוקים חברם הרב הגדול ר' משה בר נחמן ז"ל לאמרם בכל יום שילך במקום סכנה וינצל מכל פגע רע בעזרת שם א-להי צבאות יתברך שמו"


[וראה בכ"י וטיקן 243, כתיבה איטלקית, מאה ט"ו, דף 5ב;
Philadelphia - University of Pennsylvania, Schoenberg Collection Ljs 470, כתיבה איטלקית, שנת רצ"ג-רצ"ד, דף 108ב;
פרנקפורט Oct. 260, כתיבה איטלקית, מאה י"ז, דף 21ב;
ורשה 285, כתיבה איטלקית, מאה י"ז-י"ח, דף 16ב].


בכ"י פרמה 1783, כתיבה איטלקית, מחצית ראשונה של המאה הט"ו, דף 46א-ב:
"שמירת הדרך ששלח הה"ר משה הגדול מברזילונא, ואשר יקרא אותה על הדרך - לא יראוהו הליסטים, כי כדמות ענן יפסיק ביניהם, ואם יראוהו יראו עמו חברה גדולה. ועל זה נקר'א אחיזת עינים. ובה סוד השביעיות"

בכ"י מינכן 240, כתיבה אשכנזית, מאה ט"ו, דף 55א:
"שמירת הדרך מהרמב"ן שלא יראוהו אויבי'ם, ואם יראוהו יהיה בעיניהם כאלו חבר אנשים עמם..."

וראה להלןhttps://forum.otzar.org/viewtopic.php?f=7&t=34735&start=40#p378690
https://forum.otzar.org/viewtopic.php?f=7&t=34735&start=40#p379296

מצ"ב סריקות:
קבצים מצורפים
46r.jpg
46r.jpg (161.89 KiB) נצפה 2837 פעמים
46v.jpg
46v.jpg (177.96 KiB) נצפה 2837 פעמים
מינכן 240, 55א.jpg
מינכן 240, 55א.jpg (109.99 KiB) נצפה 3179 פעמים
נערך לאחרונה על ידי שבע ב ד' יולי 05, 2017 2:58 pm, נערך 11 פעמים בסך הכל.

יבנה
הודעות: 1761
הצטרף: ד' אפריל 15, 2015 6:28 pm

Re: ענייני קבלה לרמב"ן - לא ידועים (מכתבי יד)

הודעהעל ידי יבנה » ש' יולי 01, 2017 11:47 pm

שבע כתב:קצת הבנת הנקרא:

"שהוציא אותם מספר יצירה" - ולא שמצא אותם שם!

ולא מצאתי אינה ראיה, וישנם המון אישים גדולים שחיו בעבר - שלא שמעת אודותם מאומה.

ספר יצירה הוא ספר די קצר, אולי תציין היכן יש רמז לדברים אלו.

מה שלא שמעתי מאיש הזה אינו ראיה כפי שכתבת, אך כשגם אינו נמצא בגוגל או באוצר, ומאידך אמור להיות מקובל שהרמב"ן אחז ממנו, יש חשד סביר שלא היה קיים.

שבע
הודעות: 1044
הצטרף: ג' יוני 14, 2011 10:22 am

Re: ענייני קבלה לרמב"ן - לא ידועים (מכתבי יד)

הודעהעל ידי שבע » א' יולי 02, 2017 1:26 am

א.
אני לא מתיימר להבין איך מקובל בדורו של הרמב"ן מוציא סגולות מספר יצירה - על פי הבנתו העמוקה את סודותיו (וצירופי לשון הקודש ושמות הקודש)
כמו שאתה לא יודע להסביר איך בוראים בריות ע"י ספר יצירה, דבר שמוזכר בגמרא על כמה מהאמוראים, וכן במשך הדורות, עד להגר"א (כמסופר בהקדמת ספרא דצניעותא).

ולולי שמסופר כך, לא היית מעלה על דעתך שאפשר להוציא מהספר רמז לדבר!


ב.
בענין "לא מצאתי" שלך, ושל ידידך הטובים: ר' גוגל ור' אוצר -

אפנה אותך לקישור דלהלן
viewtopic.php?f=7&t=34618#p377353
שבו מופיע שמו של מקובל בדורו של הרמב"ם - ר' יהודה ן' זיזה - שנודע לנו רק מכתבי יד בודדים...


ידיד יקר!
האם כבר שזפו עיניך את כל כתבי היד שיש [ושהיו] בעולם?!

לאט לך!
פחז כמים אל תותר...


מה שנכון נכון
הודעות: 8885
הצטרף: ד' ינואר 29, 2014 10:37 am

Re: ענייני קבלה לרמב"ן - לא ידועים (מכתבי יד)

הודעהעל ידי מה שנכון נכון » א' יולי 02, 2017 1:52 am

יבנה כתב:לר' יהודה בן זיזא יש באוצר 42 תוצאות ב38 ספרים

אתה בטוח?

יבנה
הודעות: 1761
הצטרף: ד' אפריל 15, 2015 6:28 pm

Re: ענייני קבלה לרמב"ן - לא ידועים (מכתבי יד)

הודעהעל ידי יבנה » א' יולי 02, 2017 1:59 am

מה שנכון נכון כתב:
יבנה כתב:לר' יהודה בן זיזא יש באוצר 42 תוצאות ב38 ספרים

אתה בטוח?

עברתי עליהם ולאחר סינון תוצאות שגויות או של בני זיזא אחרים עדיין יש 5 תוצאות המתייחסות אליו, אוצר הגדולים ג' עמ' קצב, שם חלק ד' עמ' קי, שם חלק ט' עמ' קסב, רש"י חייו ופירושיו ד' עמ' 71, משיח אלמים עמ' י

שבע
הודעות: 1044
הצטרף: ג' יוני 14, 2011 10:22 am

Re: ענייני קבלה לרמב"ן - לא ידועים (מכתבי יד)

הודעהעל ידי שבע » א' יולי 02, 2017 2:00 am

אני מתחיל לחשוד שאני לא מתווכח בכלל עם הרב יבנה, רק עם ידידיו הטובים מדי: ר' גוגל ור' אוצר...

יצאת בחפזון למלחמה,
ולא עברת על התוצאות באוצר, שחלקם הגדול לא קשור כלל לענין,
וגם הנשארים - רובם לא עוסק כלל בר' יהודה דנן שחי בתקופת הרמב"ם!

התוצאות בגוגל (וכן דברי אוצר הגדולים שבאוצר) מראה בסך הכל שיש חוקרים שיודעים להשתמש עם מכתבו של ר' שמואל ב"ר מרדכי, ותו לא!

כך שהכל חוזר לאותו מקור, קרי: כתבי ידות
(שלפעמים מכילים מידע על אישים שחיו ופעלו בעבר, ולנו לא ידוע אודותם כלום מבלעדי האזכור הבודד!)

מה שנכון נכון
הודעות: 8885
הצטרף: ד' ינואר 29, 2014 10:37 am

Re: ענייני קבלה לרמב"ן - לא ידועים (מכתבי יד)

הודעהעל ידי מה שנכון נכון » א' יולי 02, 2017 2:13 am

יבנה כתב:
מה שנכון נכון כתב:
יבנה כתב:לר' יהודה בן זיזא יש באוצר 42 תוצאות ב38 ספרים

אתה בטוח?

עברתי עליהם ולאחר סינון תוצאות שגויות או של בני זיזא אחרים עדיין יש 5 תוצאות המתייחסות אליו, אוצר הגדולים ג' עמ' קצב, שם חלק ד' עמ' קי, שם חלק ט' עמ' קסב, רש"י חייו ופירושיו ד' עמ' 71, משיח אלמים עמ' י

יפה, התקדמנו.
ברש"י חייו ופירושיו כתוב במפורש 'המאה הט"ו', זה מתאים לחכם המדובר?
החכם בן זיזא (ללא 'יהודה' אפי') שנזכר במשיח אלמים, הוא כנראה זה שברש"י חייו ופרושיו. וכן כנר' הוא זה שבאפריון שקשרת.

לאוצר הגדולים. ובכן בח"ג עמ' קצב לא מוזכר ר' יהודה בן זיזא.
בחלק ט זה מפתח לכל חלקי הספר, וצויין שם למובא בח"ד. בעיני זה חידוש ממש נפלא למנות את זה לשני אזכורים.

שבע
הודעות: 1044
הצטרף: ג' יוני 14, 2011 10:22 am

Re: ענייני קבלה לרמב"ן - לא ידועים (מכתבי יד)

הודעהעל ידי שבע » א' יולי 02, 2017 2:32 am

בכ"י וטיקן 243, כתיבה איטלקית, מאה ט"ו, דף 4א-ב:

"תפלה לפתיחת לב מן החכם הרמב"ן ז"ל, והוא היה רגיל לאומרה פעם אחת בעשרה ימים"
קבצים מצורפים
וטיקן 243.jpg
וטיקן 243.jpg (93.48 KiB) נצפה 3106 פעמים
וטיקן 243 המשך.jpg
וטיקן 243 המשך.jpg (75.75 KiB) נצפה 3106 פעמים

שבע
הודעות: 1044
הצטרף: ג' יוני 14, 2011 10:22 am

Re: ענייני קבלה לרמב"ן - לא ידועים (מכתבי יד)

הודעהעל ידי שבע » א' יולי 02, 2017 2:56 am

בכ"י וטיקן 243, כתיבה איטלקית, מאה ט"ו, דף 8ב-9א:

"קבלה מהרמב"ן ז"ל בלכתו לארץ הצבי, להרים שמות אלו על הנס בתורן הספינה וילכו למקום חפצם בשלום"
קבצים מצורפים
קבלה מהרמב''ן.jpg
קבלה מהרמב''ן.jpg (92.57 KiB) נצפה 3094 פעמים
קבלה מהרמב''ן המשך.jpg
קבלה מהרמב''ן המשך.jpg (48.99 KiB) נצפה 3094 פעמים

שבע
הודעות: 1044
הצטרף: ג' יוני 14, 2011 10:22 am

Re: ענייני קבלה לרמב"ן - לא ידועים (מכתבי יד)

הודעהעל ידי שבע » א' יולי 02, 2017 3:05 am

St. Petersburg - Russian National Library Evr. II A 171/5

"למקשה לילד - לרבינו משה ב'ר' נחמן"
קבצים מצורפים
למקשה לילד.jpg
למקשה לילד.jpg (134 KiB) נצפה 3091 פעמים

שבע
הודעות: 1044
הצטרף: ג' יוני 14, 2011 10:22 am

Re: ענייני קבלה לרמב"ן - לא ידועים (מכתבי יד)

הודעהעל ידי שבע » א' יולי 02, 2017 3:14 am

בכ"י ניו-יורק בהמ"ל 1868, כתיבה איטלקית, מאה י"ח-י"ט, דף 10ב:

"קבלה אמיתית מהרמב"ן ז"ל שיאמ'ר נגד האויב, ויביט בפניו ויאמ'ר ז' פ'עמים בנשימה א': אוריאל - מיד יהפוך לב האויב לאוהב נאמן ויראה ממך. בדוק ומנוסה".

וכן בכ"י ניו-יורק 8116, כתיבה מזרחית, מאה י"ח, דף 38ב:
קבצים מצורפים
קבלה אמיתית.jpg
קבלה אמיתית.jpg (53.51 KiB) נצפה 3090 פעמים
נערך לאחרונה על ידי שבע ב ג' יולי 04, 2017 12:08 am, נערך פעם 1 בסך הכל.

שבע
הודעות: 1044
הצטרף: ג' יוני 14, 2011 10:22 am

Re: ענייני קבלה לרמב"ן - לא ידועים (מכתבי יד)

הודעהעל ידי שבע » א' יולי 02, 2017 12:51 pm

שבע כתב:בכ"י וטיקן 243, כתיבה איטלקית, מאה ט"ו, דף 4א-ב:
"תפלה לפתיחת לב מן החכם הרמב"ן ז"ל, והוא היה רגיל לאומרה פעם אחת בעשרה ימים"



בכ"י‫ ניו יורק בהמ"ל 2095, כתיבה איטלקית, מאה ט"ז-י"ז, דף 4א:
"זאת התפילה להרמבן ז"ל אדון המקובלי'ם, והיה מתפלל בכל עשירי לחדש, והיא מעולה לפתיחת הלב ולכל דבר":
קבצים מצורפים
Ms. 2095.jpg
Ms. 2095.jpg (171.33 KiB) נצפה 3041 פעמים

שבע
הודעות: 1044
הצטרף: ג' יוני 14, 2011 10:22 am

Re: ענייני קבלה לרמב"ן - לא ידועים (מכתבי יד)

הודעהעל ידי שבע » א' יולי 02, 2017 1:02 pm

בכ"י‫ ניו יורק בהמ"ל 2095, כתיבה איטלקית, מאה ט"ז-י"ז, דף 10ב:

"זאת התפלה התפלל הרמב"ן זצ"ל בעברו מעבר לים הגדול לארץ הצבי"
קבצים מצורפים
Ms. 2095 מעבר לים הגדול.jpg
Ms. 2095 מעבר לים הגדול.jpg (198.48 KiB) נצפה 3038 פעמים

תוכן
הודעות: 4248
הצטרף: ה' פברואר 02, 2012 10:27 pm

Re: ענייני קבלה לרמב"ן - לא ידועים (מכתבי יד)

הודעהעל ידי תוכן » א' יולי 02, 2017 4:53 pm

שבע כתב:ב.
בענין "לא מצאתי" שלך, ושל ידידך הטובים: ר' גוגל ור' אוצר -

אפנה אותך לקישור דלהלן
viewtopic.php?f=7&t=34618#p377353
שבו מופיע שמו של מקובל בדורו של הרמב"ם - ר' יהודה ן' זיזה - שנודע לנו רק מכתבי יד בודדים...


ידיד יקר!
האם כבר שזפו עיניך את כל כתבי היד שיש [ושהיו] בעולם?!

לאט לך!
פחז כמים אל תותר...


זה שאתה מוצא בכתבי יד אזכור של חכם שלא נודע שמו, אינו מוכיח שאם מזכירים שמו של מישהו הוא אכן היה קיים. אלא מה, שאתה מעמיד הסופר על חזקתו שהוא לא ממציא, וזה שלא מצאנו לו אזכור, אינו ראיה, שהרי יש הרבה חכמים ששמם לא נודעו כלל.

כל זה נכון לגבי כתבי יד שבנגלה, אבל כתבי יד שבנסתר, מצאנו מקרים רבים של סופרים שהמציאו חיבורים וחכמים, כדי לשבח את מקחם. ואם היינו באים לפרט כל הזיופים וההמצאות שמצאנו בספרי הקבלה, נגיע לכדי כרך שלם. משום כך, יש להתייחס בזהירות לכל מיני שמות וחיבורים שאת שמעם לא שמענו, ודי בריעותא קטנה כדי להטיל ספק באזכור כולו.

עתניאל בן קנז
הודעות: 1539
הצטרף: ד' מאי 22, 2013 8:27 pm

Re: ענייני קבלה לרמב"ן - לא ידועים (מכתבי יד)

הודעהעל ידי עתניאל בן קנז » א' יולי 02, 2017 7:22 pm

על פי כל החומר האמור, האם אטעה לשער שבדורות קודמים 'הדביקו' כל סגולה קבלית, ל'רמב"ן',

[כעין שכל דבר שינון 'מודבק' על רבי יונתן אייבשיץ או ר' העשיל, וכיוצ"ב].

חד ברנש
הודעות: 2511
הצטרף: ב' יוני 20, 2016 11:48 am

Re: ענייני קבלה לרמב"ן - לא ידועים (מכתבי יד)

הודעהעל ידי חד ברנש » א' יולי 02, 2017 7:59 pm

הרמב"ן לא היה יחיד שטפלו עליו כל מיני סגולות שהוא לא חלם עליהם, חברו לו גם ר"א אבן עזרא, הרמב"ם, ר' יהודה החסיד ועוד, וזאת למרות שחלק מאישים אלו ידועים בתפיסתם הרציונלית.
וזה הגיע לדפוס. צא ובדוק בכל מאספי הסגולות השונות, כמו 'אמתחת בנימין', 'מפעלות אלהים' ועוד רבים.
אך הרב 'שבע' לא היה היחיד שנכשל בכך, קדם לו פרופ' מכובד שהאמין לכל ייחוס סגולה או השבעה שהובאה באיזה כת"י כדי להוכיח את זיקת חכם זה או אחר לתורת הסוד. צא וראה בספרו 'סוד מאגיה ופרישות'.

תוכן
הודעות: 4248
הצטרף: ה' פברואר 02, 2012 10:27 pm

Re: ענייני קבלה לרמב"ן - לא ידועים (מכתבי יד)

הודעהעל ידי תוכן » א' יולי 02, 2017 8:31 pm

חד ברנש כתב:אך הרב 'שבע' לא היה היחיד שנכשל בכך, קדם לו פרופ' מכובד שהאמין לכל ייחוס סגולה או השבעה שהובאה באיזה כת"י כדי להוכיח את זיקת חכם זה או אחר לתורת הסוד. צא וראה בספרו 'סוד מאגיה ופרישות'.


אני דוקא נוטה קצת להאמין להשערת קנרפוגל שהמהר"ם מרוטנבורג היה מקובל.

חד ברנש
הודעות: 2511
הצטרף: ב' יוני 20, 2016 11:48 am

Re: ענייני קבלה לרמב"ן - לא ידועים (מכתבי יד)

הודעהעל ידי חד ברנש » א' יולי 02, 2017 9:22 pm

השימוש במונח 'מקובל' (הרגיל להיאמר בקשר לקבלה הספרדית) בהקשר למהר"ם פשוט אינו נכון. וגם קנרפוגל לא טוען זאת.
כמובן שאין ספק שלמהר"ם היתה זיקה רבה לתורת הסוד של חסידי אשכנז (גם דרך אביו), אך זיקה זו אינה מבוססת על השבעות וסגולות מאגיות שונות שנקשרו בשמו של מהר"ם אלא על דברים אחרים.

תוכן
הודעות: 4248
הצטרף: ה' פברואר 02, 2012 10:27 pm

Re: ענייני קבלה לרמב"ן - לא ידועים (מכתבי יד)

הודעהעל ידי תוכן » ב' יולי 03, 2017 12:17 am

חד ברנש כתב:השימוש במונח 'מקובל' (הרגיל להיאמר בקשר לקבלה הספרדית) בהקשר למהר"ם פשוט אינו נכון. וגם קנרפוגל לא טוען זאת.
כמובן שאין ספק שלמהר"ם היתה זיקה רבה לתורת הסוד של חסידי אשכנז (גם דרך אביו), אך זיקה זו אינה מבוססת על השבעות וסגולות מאגיות שונות שנקשרו בשמו של מהר"ם אלא על דברים אחרים.


לזה דוקא כוונתי, להשבעות וסגולות.

בריושמא
הודעות: 581
הצטרף: ה' אוקטובר 07, 2010 1:32 pm

Re: ענייני קבלה לרמב"ן - לא ידועים (מכתבי יד)

הודעהעל ידי בריושמא » ב' יולי 03, 2017 12:29 am

אני עוקב וקורא, ואינני מבין מה טעם בהבאת דברים שאינם בדוקים, אינם אפויים
אף לא למחצה, לשליש או לרביע.
והלא כמה כתבי יד יש לפנינו שכתבום עמי ארצות, כמה כתבי יד נעתקו בידי חכמים שרשמו בהם
שמועות קלוטות ופורחות באוויר, וכמה אמרות נתלו באילנות גדולים!
מה טעם לראות כתב יד, וטרם זיהוי המחבר והמקום והזמן, וטרם אישוש המהימנות, וטרם בדיקת ההקשר,
לרוץ הנה ולפרסם?
הלוא בדיוק על כך קוננו המקוננים על קיומה של רשת האינטרט: מפרסם אדם ברבים בקלות ובקלילות,
ללא כל הוצאה כספית, ואסיא דמגן במגן - מגן שוויא.
וכי אילו צריך היה הכותב להוציא פרוטה או שתיים היה מפרסם שורות וקטעי שורות מכתבי יד יתומים,
אסופים ושתוקים?
ישב נא הכותב הנכבד שבע שנים, יבדוק את כתבי היד שבע בדיקות, יספור שבעה נקיים - ואו אז
יפרסם מעט מן המעט מכל אשר העלה הנה - כדי סולת נקיה מנופה בשבע נפות (לא נטריחו בי"ג נפות).

תוכן
הודעות: 4248
הצטרף: ה' פברואר 02, 2012 10:27 pm

Re: ענייני קבלה לרמב"ן - לא ידועים (מכתבי יד)

הודעהעל ידי תוכן » ב' יולי 03, 2017 12:39 am

הרב ברי ושמא שליט"א,

אנא ממך, אל באפך. אם הרב שבע היה שבע ימים ושנים ומפרסם כשהוא מדושן כל טוב, היה אפשר לבוא אליו בטענות שישקיע קצת יותר. אבל מן הסתם מדובר באחד המטופל בטרדות רבות, ומן הון להון חוטף כמה דקות ומעלה למרשתת ממה שמצאה ידו. ואין הוא אומר שיש פה מלאכת מחשבת שלא יסולא בפז, אלא הוא המתחיל במצוה, ולא עליו המלאכה לגמור. אטו אפשר לבקר מישהו אם פרסם חומרים שעד עתה היו ספונים בכתבי יד, הרי אם לא הועיל ודאי לא הזיק. ואדרבה, לדידי ולדכוותי הועיל רבות, אפילו שלא נדע שאפשר לסמוך על כל הדברים כמשה מפי הגבורה.

ולהרב שבע אני אומר כשלוחא דצבורא, עלה והצלחה, תמשיך להעלות חומרים וכך יצליחו דרכיך!

שבע
הודעות: 1044
הצטרף: ג' יוני 14, 2011 10:22 am

Re: ענייני קבלה לרמב"ן - לא ידועים (מכתבי יד)

הודעהעל ידי שבע » ב' יולי 03, 2017 1:06 am

בספר הפעולות - הנדפס מעצם כ"י מהרח"ו, מהדורת תשע"ד -

בעמ' ח: "לידע הבעל ואשתו מי ימות תחלה, והוא סוד בשם הרמב"ן ז"ל ואל תגלהו, ולא יחטיא א'חד ממאה, ואולי חסר איזי תנאי... וסוד ה' ליריאיו".

בעמ' רכב: "לחן בעיני המלכים והשרים... מקבלת הרמב"ן ז"ל"

בעמ' רסח: "ש'אלת ח'לום להרמב"ן ז"ל בדוק ומנוסה, מפי הר' שבתי ז"ל... וזהו פי' השמות הנ"ל..."

שבע
הודעות: 1044
הצטרף: ג' יוני 14, 2011 10:22 am

Re: ענייני קבלה לרמב"ן - לא ידועים (מכתבי יד)

הודעהעל ידי שבע » ב' יולי 03, 2017 1:22 am

כתב רבינו הרמ"ק בספר פרדס רמונים, שער כא - שער פרטי השמות - פרק ראשון
דברים קילורין לעינים - לכל נבוך בסוגיה עלומה זו:

"קודם שנכנס בביאור פרטי השמות נקדים בפרקים אלו הקדמה יקרת הערך בכלל השמות האלה, כי בהשכיל [המשכיל] בהם ימצאם תיבות בלתי מובנות, בלתי מוגבלות בהוצאת הפה, בלתי מושגת הבנתם. וכאשר יראה המשכיל עניין זה יחשוב בדעתו היות השמות אלה רחוקים מהדעת והתבונה, וכמעט שידמה היותם מעשה נערות או דברי הבאי ח"ו.

חוייבנו להזהירו לבל יהי בחושבי רע, וידע באמיתות כי אדרבה מעלתם גדולה ועליונה, וחקוקים כלם במקום עליון, ומקורם עולה דרך מעלות הסולם מעלה מעלה, עד הגיעם אל המקום אשר ממנו חוצבו. ושם המיוחד שפי'רשנו בשער שם בן ד' (= שער יט) הוא המקור המורה על עצמות הספירות ורוחניותם. ונשמת האותיות האלה הם עצמות הספירות בפנימיותם. ושמות המונחים אליהם המבוארים בשער הקודם (= שער כ, שער השמות) הם לבוש אליהם כמבואר שם פרק א', ולפי'כך הם קדושים שאינם נמחקין. אמנם שמות אלה וכיוצא, אשר יש שהיו גלויים אל הקדושים משרתי עליון הנביאים המדברים [ברוח הקודש] ומהם קבלו התנאים והאמוראים, וקבלתם איש מפי איש - עד למ'שה ר'בינו ע"ה מסיני מפי הגבורה. והנביאים היו משיגים דרך אותם האותיות בהתבודדות גדול וזכות הנשמה הטהורה - אותו הרוחניות המתלבש באותיות, וסדר ייחוד המדרגות אחת אל אחת, מקבילות הלולאות משולבות אשה אל אחותה, ואיש באחיהו ידובקו. ובם מכירים קשר העולמות, ומוסיפים ידיעה על ידיעתם, והיו יודעים כחם ושמושם - לא להשתמש ח"ו, אלא לדעת יכולת קונם.

ומרוב הצרות - נסתמו עיני החכמים, ונתמעטו הלבבות, ודורשי התורה נחלש כחם מהשיג פשטי הדברים, כ'ל ש'כן בידיעת הקבלה העיונית הספיריית, כ'ל ש'כן המעשית, עד שלא נשאר בהם עוצר כח נגד הצרות, כי אם הרשב"י ע"ה וחבריו אשר עמדו וגילו כבשונו של עולם, וגם דבריו אין אנו משיגים מקוצר רוח ומעבודה קשה, כי יודעים אנו בבירור כי אין שכלינו הדל מגיע לקצת מן הקצת בעמקי מאמריו בחכמה הזאת, וכל דבריו נעלמים תכלית העלם. אכן ע"י הכאת פטיש השכל בקושיות וקליפות [שעל] ההלכות - יצא לנו אור מארובות דקות כסדקי המחט.

עוד היתה סבה אל המעשית אשר היתה גלויה בימי הרמב"ן ע"ה, והרב ר' אלעזר מגרמיזא רבו, והרב ר' יוסף ג'יקטילא, ועמודי עולם כמותם. וכן בימי הגאונים שהיו משתמשים שמושא רבא ושמושא זוטא - כל זה גרמו עונותינו, כי הם בעצמם לא רצו לגלותם, לפי שראו אנשי חסד נאספים, ונתמעטו אנשי מעשה, וחששו שמא ישתמש בהם אדם שאינו הגון. כמו שראינו כמה שהיו אחריהם הרבה, קרובים אלינו, כמו יוסף דילה ריינה, וכיוצא בו המחריבים בית א-להינו ומרחיבים את פרצותיו. ולטעם זה לא נחקור אחר שימושי השמות עם היותם נמצאים בספרי הקדמונים, זולת בביאורם ממה שיועיל אל העיון".

ועיין שם בהמשך דבריו מה שהאריך לבאר את סוד השמות.

שבע
הודעות: 1044
הצטרף: ג' יוני 14, 2011 10:22 am

Re: ענייני קבלה לרמב"ן - לא ידועים (מכתבי יד)

הודעהעל ידי שבע » ב' יולי 03, 2017 1:58 am

וראה עוד דברי הרמ"ק בחיבורו הנורא "דרישות בעניני המלאכים" - בתחלת ביאורו על זוהר שיר השירים (= אור יקר, כרך יז, ירושלים תשמ"ט), הדרישה הראשונה, החל מד"ה: 'החקירה השנית' - עד 'החקירה הה' ' (ועד בכלל) - דברים נפלאים מאירים עינים ומשמחי לב בכלל ענין השמות, עיין שם ותרו"ץ, ולא יכולתי להעתיקם מעוצם רוממותם!


וראה עוד שם לעניינינו, בהדרישה השביעית (עמ' כח), החקירה הראשונה:
"והדרך שיבוא בהכרח על ידי הזכרת השמות וכיוצא... והראשונים כל מה שפעלו, כענין רבי חנינא בן דוסא, וכיוצא במעשיות החסידים שבתלמוד, ומעשיות שבהגדות ובזוהר ובירושלמי - ח'ס ו'שלום שפעלו החכמים ההם בשמות, אם לא היה בענין צורך הרבים שאז היו משתמשים כל מה שהיה נראה מותר בעיניהם, כגון רבי יוסף גיקטיליא וחביריו שנשתמשו בשם לצורך הצלת הרבים. אמנם שאר הדברים הכל היה על צד הרצון והחסידות, שהכל יהיה משועבד לרצון האיש הישר, כדפי'רשתי בחקירות הקודמות, ואין צורך להכריחם אלא אדרבא הם מזמנים עצמן לצורך הצדיק מפני התועלת המושג להם מהיותם מקבלים ממנו, והם משולחים מלמעלה לשמירתו ולקיים עצתם בלי עמל ויגיעה...

[...] צא ולמד כמה וכמה כפול ומוכפלת עונש הרשע המכוער שמטריח קונו בהזכרת השמות הקדושים לפעול מה שאינו ברצונו.
ואם תאמר אם כן שהוא עון, למה יקיים הקב"ה מאמרו ועצתו?
כבר השיבו ענין זה באמרו: אשגבהו כי ידע שמי, הקב"ה לא יחלל כח שמותיו ית'ברך בשום אופן בעולם, והיודע כח השמות ודרך פעולתם בלי ספק יתקיים מאמרו, אמנם אחר סילוקו מן העולם הקב"ה נוטל נקמתו ממנו, כי המשתמש בעולם הזה בשם עונשו גדול. והטעם, שמזכיר אותיות קדושות בטומאה, ומרכיב קודש בחול וחול בקודש. ובזולת זה משתמש בשם ומתכבד בו, וכי יש משתמש במלך ולא יתחייב מיתה?!
ולא מיתת העולם הזה לבד, כמו שראינו רבים נכרתו, כאומרו: והמשתמש בתגא חלף, אלא גם כרת הנפש והיותו שד. כי כמו שהוא היה מחבר ומייחד האותיות הקדושות לכח הטומאה בהזכירו השם בחיבור לחיצונים מפני מיעוט טהרתו, כך מדה כנגד מדה הקב"ה מוריד נשמתו מהקודש וטורד אותה בחיצונים. וכל אותם הכוחות שהוא הטריח בפעולות - כולם אויביו ומבקשי רעתו בעולם הזה ובעולם הבא, ורוב הפעמים מסיתים אותו ומטעים אותו בענייני המשיח, ומראים לו שמות שישתגע לעשות עצמו משיח או נביא כדי לרוממו בעיני עם ישראל לרוב חשקם ותאותם במשיח, ואחר כך נשאר בבושת וחרפה.

ומעולם לא ראינו מי שנכנס בזה שלא יפול בזה, זולתי הקדושים הטהורים, כגון: ר' יהודה החסיד, ור' יוסף גיקטיליא, ור' אלעזר מגרמיזא, והרמב"ן, וכיוצא רבים שהיו יודעים כח השם ולא נשתמשו בו ולא בפעולות ולא הטריחו קונם, אלא התנהגו בידיעתו בחסידות גדולה והוסיפו קדושה על קדושתם.

ולסיבת ההסתה הזאת שיש ליצר הרע להתכבד בכח השם, נסתמה ונעלמה ידיעה זו מדורות אלו, שהחכמים היודעים כח השם אשר לפנינו לא ראו שלימות בדור למסור כח ידיעת השם לזולתם, ועמהם מתה חכמתם, וזה נח להם מהיות נמשך על ידיהם קלקול או פרצה לפני קונם להכשיל.

וראוי הוא לכל משכיל להסתיר ענין כזה, מפני שהתועלת המושג ליודע מידיעת השם אינו בפעולה, אלא דווקא בהכרת כח השם. והנזק המגיע לו בהיותו פועל בו גדול שיכרת, ולמה נכניס עצמנו בנזק הגדול מפני תועלת מעט.

ולכן גדולי החכמים שהיו יודעים כח השם היו מסתירים אותו מגדולי הדור, ואפילו מבניהם עם היותם חכמים, מפני פחדם שכעסם לא יביאם לפעול בו ויכרתו. ומעולם לא ראינו ולא שמענו אפילו בזמנים קדמונים שום אחד שיפעול בשם - שלא ימשך לו נזק מיתה או יפול בשוחה עמוקה, הרחמן יצילנו.

וכל מה שנשא ונתן - אינו אלא לדעת כח השם"

וראה שם עוד בארוכה, החל מד"ה 'החקירה השנית' - עד לד"ה 'החקירה החמישית' (ועד בכלל), דברים נפלאים ונוראים בענייני השמות.

שבע
הודעות: 1044
הצטרף: ג' יוני 14, 2011 10:22 am

Re: ענייני קבלה לרמב"ן - לא ידועים (מכתבי יד)

הודעהעל ידי שבע » ב' יולי 03, 2017 9:39 am

רבי נפתלי הירץ בכרך, בספרו עמק המלך (אמשטרדם ת"ח) שער טז, פרק לד (דף קמב, א):

"והעיד הרמב"ן ע"ה על רבי יהודא החסיד זלה"ה שהיה יודע עץ הדעת טוב ורע על מתכונתו, ר"ל שהיה יודע כל פעול'ות עולם היציר'ה מה שתחת יד הנער מטטרון, פעולת הטוב - [ש]הם מותר, ופעולת הרע - שהם אסור כנודע.
והלוא אפילו פעולת הטוב הם אסור לעת עתה, דווקא למי שלא ניתן לו רשות מן השמים, אבל לר' ש'מעון ב'ן י'וחאי, ורבי יודא החסיד, והאר"י זלה"ה וחביריהם, להם ניתן רשות על ידי אליהו זלה"ה, ויש להם יכולת לפעול בטוב ההוא.

וגם שלמה המלך היה לו יד ושם בשמות ופעול[ו]ת נוראות - מה שלא קדמו שום אדם זולתי משה רבינו עליו השלום, עד שהכריח את כולם לעבודתו. ואם לא היה חוטא היה נשאר העולם במיתוק, והיתה כמעט כדמיון גאולה שלימה".


עוד שם, שער יח פרק א (דף קעח, א):

"עולם היצירה - הוא נקרא סוד הרוח, שהוא מחציתו טוב ומחציתו רע, ולכן נקרא עץ הדעת טוב ורע,
כי יש מטטרון הנקרא עבדו זקן ביתו המושל בכל אשר לו וכל טוב אדוניו בידו - והוא נקרא טוב, שיש בידו כל פעול'ת השמות שהם מצד הטוב, והוא דיוקנא דז"א.
וכנגדו מבחוץ לצד שמאל עומד סמא"ל, ובידו כל שמות הכישוף של אדם בליעל, וכל שמות פעולת הטומאה, למלאות לו לאדם כל התאוות הגופניו'ת הנקראי'ם רע, שהם מזיקים לנשמה שהיא קדושה. ואין לו לאדם לשמוח בסעודת הרשו'ת כי אם בעונג שבת וימים טובים.
וכל הפעולות הנעשים כעין קטורת הוא אסור, מפני שמשתחוה לע'בודה ז'רה.

ולכן נקרא זה העולם עץ הדעת טוב ורע.

וכתב הרמב"ן ז"ל: מעיד אני על ר' יהודא החסיד ע"ה שהיה יודע פעולות עץ הדעת טוב ורע על מתכונתו".
קבצים מצורפים
עמק המלך.jpg
עמק המלך.jpg (51.86 KiB) נצפה 2870 פעמים
עמק המלך2.jpg
עמק המלך2.jpg (125.3 KiB) נצפה 2870 פעמים

שבע
הודעות: 1044
הצטרף: ג' יוני 14, 2011 10:22 am

Re: ענייני קבלה לרמב"ן - לא ידועים (מכתבי יד)

הודעהעל ידי שבע » ב' יולי 03, 2017 11:47 am

וראה עוד מאמר נפלא - לרבי נפתלי הירץ בכרך, ב"סדר תיקון שבת מלכתא" -
שנדפס לראשונה בדורנו בסוף ספר "עמק המלך" מהדורת יריד הספרים (ירושלים תשס"ג) תחת הכותר "תיקוני שבת", מכתב יד פריס 876 (כתיבה איטלקית רהוטה, מאה י"ז),
באמצע פרק רביעי העוסק בענין "עשרת השבטים" (כ"י פריס, דף ה, ב - דף ו, ב):

"הרי בבירור שה'קדוש ב'רוך ה'וא ישלח לפדותנו על ידי י' השבטים היודעים לפעול בשמות הקדש כרצונם, וה'קדוש ב'רוך ה'וא מסכים עמהם, כי הגיע העת לשלוט הטוב על הרע.

אבל בזמן החרבן לא הסכים ה'קדוש ב'רוך ה'וא עמהם, ואל דעות ה' ולו נתכנו עלילו'ת להכחיד פעולתם, כדאי'תא במד'רש איכה רבתא: הרס בעברתו מבצרי בת יהודה, חלל ממלכה - אלו ישר'אל, כ'מה ד'את א'מר ממלכת כהנים. ושריה - אלו שרים של מעלה. את מוצא עד שלא באו האויבים היה ירמיהו ע'ליו ה'שלום ו'הברכה אומר להם: עשו תשו'בה שלא תלכו בגלות, א'מרו ל'ו: אם יבואו השונאים מה יכולים לעשות לנו, חד אמר אנא מקיף לה חומת מיא, וחרינא אמר אנא מקיף לה חומת נורא, וחרינא אמר אנא מקיף לה חומת פרזלא. א'מר ל'הם ה'קדוש ב'רוך ה'וא: בדידי אתון משתמשי'ן, מיד שינה שמותם של המלאכים, דעל מייא עבד על נורא, דעל נורא עבד על מיא. והיו מזכירים שמותם למטה, ולא הועילו להם, ה'דא ה'וא ד'כתיב ואחלל שרי קדש. כיון שגרמו העונות ובאו האויבים הוו אמרין שר פלאן תא עביד לן מלתא פלאן, אמר להו ליתה בחילי דאנא מרים מינה. לקיים מ'ה ש'נאמר חלל ממלכה ושריה. הנה בפי'רוש שהיו ישר'אל יודעי'ם להשתמש בשמות הקדש, וכיון שע'בדו ע'בודה ז'רה, לא הועילה פעולתם, כי ה'קדוש ב'רוך ה'וא הפר מחשבתם.

וכן ש'למה ה'מלך עה"ו (= עליו השלום והברכה), כשהשליכו אשמדאי לא הועיל לו שום פעולה ושום צירוף ממה שהיה יודע, על עברו דבר ה' בג' לאוין שבתורה.

וכן ישר'אל בבית א' (= ראשון) שע'בדו ע'בודה ז'רה.
א'ף ע'ל פ'י שמרוב חבתם גלה להם ה'קדוש ב'רוך ה'וא כל גנזי אוצרותיו, הם הפעולות הנחמדים, והיו פועלים בהם בקדושה ובטהרה, מפאת הטוב של עץ הדעת טוב ורע. והניחו צד הטוב והקדושה, ונדבקו בצד הרע של עץ הזה, שהוא פעולת הכישוף ומעשה שדים, שאי א'פשר ליהנות מטובם אם לא ע'ל י'די קטרת שמקטרים להם, או ע'ל י'די רציחה ומקריבים דם ההרוג ההוא, וכדומה. וכן נק'ראים: אלהי נכר. וכן נא'מר: לשעירים אשר הם זונים אחריהם. ויש מעביר בנו ובתו באש, ואו'מר להם: עשה לי זה, ואני אעשה חפצך, בתאות הממון או חמדת הנשים, וכיוצא. ואף שאין כונתו להחזיקו לאלוה - אסרה תורה.

ולכן צוה ה'קדוש ב'רוך ה'וא לאד'ם הר'אשון: ומעץ הדעת טוב ורע ל'א ת'אכל מ'מנו, ר'צה ל'ומר ליהנות ממנו מן אותו הטוב הבא ע'ל י'די הרע.

וראיתי בס'פר מאירת עינים בשם הרמב"ן עה"ו: אמרו עליו על ר' יהודה החסי'ד, שהיה יודע עץ הדעת טוב ורע על מתכונתו, ודבק עצמו לפעול בהטוב, דהיינו בשמות הקדש של עץ החיים של הבריאה שהוא תולדות של שם ההויה, והאוכל ממנו וחי לעולם.

אבל אד'ם הר'אשון, כיון שחטא בשם א-להים חיים, ודבק עצמו בשם אלהים אחרים שהם בעו'לם היצי'רה הנק'רא עץ הדעת טוב ורע, דהיינו: טוב - שם א-להים קדושים, ורע - הוא אלהים אחרים, מוכרח שיהיה מצורף ע'ל י'די המות. ולכן גרשו מג'ן ע'דן פן ישלח ידו - אחר החטא - ואכל מעץ החיים וחי לעולם, ולא יהיה נצרף ע'ל י'די המיתה ולא יהיה לו תיקון.
וכשגרשו מג'ן ע'דן, נדחה אל ארץ נשייה - שהיא א'חת מז' ארצות, ונשכחו ממנו כל השמות מקטון ועד גדול ולכן נק'ראת נשייה לשון שכחה. עד שעשה תשו'בה ובכה על עונותיו, והעלהו ה'קדוש ב'רוך ה'וא לארץ העליונה הנק'ראת תבל ארצו ע'ל י'די רזיאל המלאך, ומסר לו ס'פר רזיאל (= ראה זוהר בראשית, דף נה, ב), ובו נתחכם ועשה כרצונו את שהורשה לפעול, והבדיל עצמו מאלהי הנכר.
ואדם מסרו לשת בנו, וממנו הגיעה הקבלה למ'שה ר'בינו עה"ו.

ויש'ראל שע'בדו ע'בודה ז'רה בבית א' - כנז'כר בזוה'ר משפטים ד'ף ק' ע'מוד ב' (= לפנינו: דף קיב, א): כתי'ב קום ריב את ההרים, מאן נינהו, אלא אינון טורין דלתתא - דאינון רזא דעץ הדעת טוב ורע דיצירה. אמאי ריב, בגין דבהו תלייא כל חובין דיש'ראל דעבדו לגבי אבוהון דבשמיא. מ'אי ט'עמא, בגין דיש'ראל הוו ידעין כל שמושין דכל מלאכין דשמייא, ולא אנס להו אפי'לו שמא דחד מנייהו, וכל שמושא דכל חד מנייהו. ובתרין סטרין טעאן אבתרייהו, חד - דהוו ידעין לאמשכ'א חילא דכלהו ככביא ומזלי בארעא, וחד- דהוו ידעי לאומאה להון לכל מה דאצטריכו. וע'ל ד'א בעא קב"ה [למעבד] בהו ריב ודינא, וכיון דבהו ליהוי ריב ודינא, כל שלשולא נפל, דלא ליהוי ביה תועלתא. ובג'ין ד'א קום ריב את ההרים. כי אוחזים בהם הקליפות צד הרע - על שעבדו בהם ע'בודה ז'רה, ונתרחקו מבוראם, ונפלו למטה במקום שגובר הרע על הטוב, ולא יכלו לעלות למקומם הא' (= הראשון), שנא'מר הלוך ילך ובכה נ'שא מ'שך ה'זרע [...]

והכי עבדו ישר'אל עד דאשתתפו בדרגין תתאין לע'בוד ע'בודה ז'רה, לכן נטלה עצתם מהם ולא יכלו לפעול.

ונגזרה גזי'רה ליענש כל אדם המשתמש בשמות הקדש, ומכ'ל ש'כן בשמו'ת הטומ'אה. וכתב האר"י עה"ו, שאין לו חלק לע'ולם הב'א, עד שיעשה תשו'בה עצומה לפני ה'קדוש ב'רוך ה'וא ושכינתי'ה, כמו שביאר'נו בתיקוני התשו'בה בספרי עמ'ק ה'מלך.
זולתי צדיק וחסיד שהרשוהו מהשמים, וכן ר'בי י'הודה החסיד עה"ו, שלא היה בו רע כלל ועיקר.

אבל בעונות אלו כותבי קמיעות ופועלי פעולות אשר אין להם רשות מן השמים - הם המשחיתים נפשם ונחלתם לע'ולם הב'א, ומחריבים בית אלקינו שבשמים, שאינם יודעים הכונות ותוכן ההשבעה להשביע השמים והארץ והרוח והים בתקופותיהם דבר יום ביומו, והיום והלילה והככב והמזל והמלאכים הממונים על הזמנים המשתנים, כי הם משתנים בשמותיהם בכל תקופה ובכל חדש ויומו ושעתו, ולזה נא'מר ועת לכל חפץ תחת השמים.
גם הטהרה והקדושה הצריכה לכל פעולה, והתפילה שצריך האדם להתפלל בכל פעולה, ויש תפלה שמועלת לשם מ"ב, ותפי'לה מיוחדת לשם ע"ב.
גם הם אינם מתוקנים כראוי ע'ל י'די טהרה ותשובה, הן מצד חטא אד'ם הר'אשון, הן מצד עונותיו - הם מסכים מבדילים בינינו לבין אלקינו, שנא'מר עונותיכם היו מבדילים וכו', ונא'מר סכותה בענן לך מעבור תפי'לה, והם: רוח סערה, ענן גדול, וא'ש מ'תלקחת - שראה יחזקאל עה"ו, והם קליפות של ד' מלכיות הסובבים הקדושה. וזה צריך כל אדם להשליך ממנו הזוהמא ע'ל י'די צירוף ומירוק התשו'בה, ואפי'לו על עונותיו שיש לו מצד הגלגול כנודע לנו, והיאך יוכל האדם לידע אותם, כמו שביארתי בתיקו'ני התשו'בה.

ואוי ואבוי למשתמשים עם שרי הגניבה לידע ענינים אחרים, הנק'ראים ג'ם כ'ן בני א-להים, הם המקנאי'ם אותנו על שלימותנו בשנאה גדו'לה ועצומה, עד שעושי'ם נקמה באיש הפועל בהם, וא'ף ע'ל פ'י דאינון שדין יהודאין ומתכפיין בשמהן דאורייתא. ואם אין להם יכולת להזיק לפועל עצמו, מזיקין בנו או בן בנו, כמו שידעת שיש ניזוק על לא דבר, ובמקרה משונה מה שלא פגע לשום אדם - אודות שהטריח אותם.

וידנו אינה תקיפה עליהם, כי הרע אינו תחת ממשלת הטוב, עד יערה עלינו רוח ממרום לנחמנו ע'ל י'די משיח בן דוד, להכניע הרע תחת ממשלת הטוב כבראשונה.

ואמרו בספר החסידים (= מהדורת מרגליות סי' תסט, וסי' אלף קעב): אל תאמר שהוא מותר מפני פיקוח נפש, שאין דוחי'ם נפש מפני נפש. ותהא נפשך חביבה עליך יותר מנפש אחרים, כי אתה מסכן נפשך, וכתי'ב וחי בהם. וא'ף ע'ל ג'ב דכתי'ב ואהבת לרעך, וכתי'ב עזוב תעזוב עמו, השתדל לקיים הכתובים הללו בכל יכלתך, אבל חייך קודמין לחיי אחיך.

[...] ולכן אחר שחטא ש'למה ה'מלך עה"ו ופעל באשמדאי מלכא בשידין, נענש והושלך ת' פרסה, ופחד לעצמו מלפעול עוד, והיה משמר עצמו ממנו ומן זוגתו, שנ'אמר הנה מטתו וכו' [מפחד] בלילות - אל תקרי בלילות אלא בלילית. והרי דברים ק'ל ו'חומר, אם ש'למה ה'מלך עה"ו בכל חכמתו שנא'מר בו ויחכם מכל האדם - נענש על ידם ופחד לעצמו, ומה יעשו אזובי קיר המשוקעים בגלות המר והנמהר הזה שהרע גובר על הטוב. ולכן יזהר האדם מלהשתמש בהם, וע'ל ז'ה נא'מר צינים פחים וכו' שומר נפשו ירחק מהם. כי ישרים דרכי השם וצדיקים ילכו בם ופושעים יכשלו בם".
קבצים מצורפים
סדר תיקון שבת מלכתא.jpg
סדר תיקון שבת מלכתא.jpg (141.29 KiB) נצפה 2856 פעמים


חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 114 אורחים