אברך כתב:אחד מגדולי הרבנים ששאל את הגריש"א אם יש אחד שרוצה לילך עם תכלת אם יש בזה איסור כיון שיש צד שאינו תכלת, והגריש"א משיב לו שיכול לילך בצנעא].
איש_ספר כתב:אם תזבירו הוא במובן של תסבירו אז כנראה שלזה הכונה:
אמר רבא: למה לי דכתב רחמנא יצאת מצרים... אמר הקב"ה אני הוא שהבחנתי במצרים בין טיפה של בכור לטיפה שאינה של בכור, אני הוא שעתיד ליפרע... וממי שתולה קלא אין בבגדו ואומר תכלת הוא.
(ב"מ ס"א ע"ב, ועיין מנחות מ' ע"א 'גזירה משום קלא אילן')
איש_ספר כתב:ולגבי שאלת נויירא, בקובץ בית אהרן וישראל העלה חכם אחד השערה מפליגה שלמעשה מעיקר הדין אין שום דין בזהות החלזון אלא כל מין מן הים שאפשר להפיק ממנו צבע תכלת יוכשר ורבו עליו חבריו שם.
יגל כתב:איש_ספר כתב:ולגבי שאלת נויירא, בקובץ בית אהרן וישראל העלה חכם אחד השערה מפליגה שלמעשה מעיקר הדין אין שום דין בזהות החלזון אלא כל מין מן הים שאפשר להפיק ממנו צבע תכלת יוכשר ורבו עליו חבריו שם.
כך מטו משמיה דמו"ר הגרי"ש זילברמן זלה"ה (ובאזני לא שמעתי), שלא ייתכן שלא הזכירו חז"ל שמלבד קלא אילן יש עוד מין חלזון שאפשר ומקובל לצבוע בו באותו צבע ואינו כשר לציצית, וממה נפשך, או שהוא בודאי אותו החלזון, או שכל חלזון כשר.
מבי מדרשא כתב:תהיו רגועים גם השנה יצא הקונטרס 'והיה לכם לציצית' בעניני התכלת.בשל סקרנותכם אציין את המאמרים המופיעים בו:
רבי אברהם הרופא משער אריה וחלזון התכלת - מאמר מהרב יואל קטן
במניין חוטי התכלת ד' מאמרים מ: הרב שלמה קושלבסקי, הרב ישראל כהן, הרב אי"ש רפמן, והרבנים י"מ טופורוביץ ואי"ש רפמן.
במאמר השני של קושלבסקי הובא נסיון לביאור דברי המהרי"ל והמהרש"ס שנזכרו. בצירוף ציטוט ממכתבו של הגרע"י שלזינגר אל האדמור מראדזין , המופיע בהקדמה למאמר עין התכלת. בו כותב כך: "דברתי בענין עם גדולים דפיעה"ק הגאון דבריסק נ"י והגאון מהרש"ס נ"י והסכימו עמי בגוף ההלכה וכו' אמנםאחר השבועות כאשר באו הנה הקונטרסים ודברתי עם הגאון דבריסק נ"י למעשה, אז אמר לי כי א"א לו עוד להתערב כי קבל מכתב מן מורי הוראה דוילנא באזהרה שלא להשיב בענין זה כלל. ואמרתי לו לא אבין כזאת, ואדברה בעדותיך וגו' כתיב, כלום משא פנים בדבר להורות הלכה" ע"כ הציטוט. ושאלתו קמה גם ניצבה. מי איימו באזהרה על המהרי"ל, ואמאי הקשיב לדבריהם ולא עמד על דעתו. או שמא היה זה רק תירוץ בדרך כבוד להתחמק מהבקשה להתערב בנושא. האם מישהו יכול לשפוך אור בענין?
אפרקסתא דעניא כתב:לא סומכים על ידיעה. כשכתבו בתוספתא מנחות פ"ט "תכלת אינה באה אלא מן החילזון" - לו היו שני חלזונות ורק אחד מהם כשר, הרי כתבו באופן המביא למכשול ודאי, בלא אפשרות להצטדק "חשבנו שכולם יודעים לאיזה מהשניים התכוונו, לאותו אחד שהגויים לא צובעים ממנו..."
אוצר החכמה כתב:אפרקסתא דעניא כתב:לא סומכים על ידיעה. כשכתבו בתוספתא מנחות פ"ט "תכלת אינה באה אלא מן החילזון" - לו היו שני חלזונות ורק אחד מהם כשר, הרי כתבו באופן המביא למכשול ודאי, בלא אפשרות להצטדק "חשבנו שכולם יודעים לאיזה מהשניים התכוונו, לאותו אחד שהגויים לא צובעים ממנו..."
הידיעה בזמן חז"ל לא התבססה על מחקרים אלא על ידיעת השמות כמו איזוב ולא איזוב יוון כי היה ידוע מהו שאמרה תורה אזוב לאיזה מין כוונתה, היינו מהו סתם איזוב, (וכל הדרשה הזאת באה לומר שאע"פ שנקרא איזוב כיוון שנקרא איזוב יוון והוא שם לוואי אין זה נכלל בלשון התורה) וייתכן שאז כו"ע ידעו מהו חילזון, ולפורפירא לא קראו סתם חילזון אלא שם אחר (אולי כגון פורפירא), ןלא היה צריך לפרש שאין הכוונה לזה.
איש_ספר כתב:מבי מדרשא כתב:תהיו רגועים גם השנה יצא הקונטרס 'והיה לכם לציצית' בעניני התכלת.בשל סקרנותכם אציין את המאמרים המופיעים בו:
רבי אברהם הרופא משער אריה וחלזון התכלת - מאמר מהרב יואל קטן
במניין חוטי התכלת ד' מאמרים מ: הרב שלמה קושלבסקי, הרב ישראל כהן, הרב אי"ש רפמן, והרבנים י"מ טופורוביץ ואי"ש רפמן.
במאמר השני של קושלבסקי הובא נסיון לביאור דברי המהרי"ל והמהרש"ס שנזכרו. בצירוף ציטוט ממכתבו של הגרע"י שלזינגר אל האדמור מראדזין , המופיע בהקדמה למאמר עין התכלת. בו כותב כך: "דברתי בענין עם גדולים דפיעה"ק הגאון דבריסק נ"י והגאון מהרש"ס נ"י והסכימו עמי בגוף ההלכה וכו' אמנםאחר השבועות כאשר באו הנה הקונטרסים ודברתי עם הגאון דבריסק נ"י למעשה, אז אמר לי כי א"א לו עוד להתערב כי קבל מכתב מן מורי הוראה דוילנא באזהרה שלא להשיב בענין זה כלל. ואמרתי לו לא אבין כזאת, ואדברה בעדותיך וגו' כתיב, כלום משא פנים בדבר להורות הלכה" ע"כ הציטוט. ושאלתו קמה גם ניצבה. מי איימו באזהרה על המהרי"ל, ואמאי הקשיב לדבריהם ולא עמד על דעתו. או שמא היה זה רק תירוץ בדרך כבוד להתחמק מהבקשה להתערב בנושא. האם מישהו יכול לשפוך אור בענין?
האם זה נמצא ברשת?
נויירא כתב:השנה לא מצאתי את החוברת הקבועה על תכלת לכבוד פרשת שלח, לכך אמרתי אמלא את מקומו בנושא צדדי:
לאחרונה נדברתי עם אחד מראשי התכלתניקים, שכמובן הרצה את רשימת ההוכחות והזיהויים, והשבתיו שאחרי הכל ישנם כמה וכמה מאפיינים המוזכרים בראשונים שאינם תואמים כלל [דיון לכשעצמו], אחרי הרבה מלל הוא הסכים לפלוט שמקסימום יכול להיות שאיזושהי להקת דגים אחרת התערבבה בלהקת הארגמון קהה קוצים [פורפה בלע"ז], ואחרי כמה דורות של הרכבות נוצרו השינויים, זה דבר המצוי אצל דגים כידוע, ואפילו עד כדי הכחדה, אלא שתמיד אפשר שבמקום נידח ישנה עוד להקה מקורית שלא נמצאה.
ועתה נפשי בשאלתי האם דמו יהא כשר לתכלת, האם יוגדר דג זה לאותו דג המקורי, יש בזה נידון בפוסקים לגבי נושאים אחרים, והשאלה אם יש להשוות הנושאים.
חזור אל “תכלת ודין הקרבה בזמה"ז”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 10 אורחים