יאיר כתב:לכאורה יהיה מותר. (אא"כ משמחו כמובן, ול"נ לי דהכא לא פלוג..).
מעיין כתב:לשון הריטב"א בר"ה דף ל"ד ע"א לענין אתקין ר' אבהו בקסרי
אבל יש אומרין דודאי הא דר' אבהו ספיקא ממש הוי ובודאי שבדורות הראשונים נהגו בתרועה כמו שראו למשה אבל אותה תרועה בטלה בדורות התנאים והאחרונים שהרי התורה אמרה סתם תרועה קול נשבר כדרך שאדם עושה בשברו וסגנון א' אמרה תורה לכולם ואין הדורות שווין בדבר שהרי תמצא במיני הניגונין ענין קול שהיה קול מנגן לדור שעבר וחזר קול תמרור (לקול) [לדור] אחר וכן אירע בענין התרועה כי לא היו בדורו' האחרונים מריעים על שברם כדרך הראשונים וגם יש שמריעי' בשתיהן או בשלשתן פעם בזה ופעם בזה ואינו יודע איזה יכשרן הזה או זה ולכך הוצרך ר' אבהו לתקן זה.
ותן לחכם ויחכם להבין מזה לנידוננו
מעיין כתב:הרעיון שקול עצוב נשמע לאחר לקול מנגן, ובדורינו אנו שהכל מסתובב במהירות, מי ערב שלא יהפך לבו כרגע, ושמח ישמח
מורה צדק כתב:איזה דור
כל כך קשה כמה שבועות בלי מוזיקה?
יאיר כתב:יאיר כתב:לכאורה יהיה מותר. (אא"כ משמחו כמובן, ול"נ לי דהכא לא פלוג..).
מיהו גם מוסיקה שמחה אסורה בימות החול או"ח תק"ס.
יאיר כתב:מורה צדק כתב:איזה דור
כל כך קשה כמה שבועות בלי מוזיקה?יאיר כתב:יאיר כתב:לכאורה יהיה מותר. (אא"כ משמחו כמובן, ול"נ לי דהכא לא פלוג..).
מיהו גם מוסיקה שמחה אסורה בימות החול או"ח תק"ס.
http://www.otzar.org/forums/viewtopic.p ... 567&hilit=
מורה צדק כתב:לא סתם נהגו כך, ולא סתם תיקנו רבותינו מנהגי אבל, וכל הווקאלי הזה, חוץ מזה שזה מעלה את העצבים לראש, זה לא סימן של אבל ומיעוט שמחה.
מורה צדק כתב:והרב עובדיה בעצמו שומע מוזיקה.
אלא מאי, במקום שזה מוסיף ללימוד, ומיקל על החכם ללמוד יותר בשקידה, אפשר בשופי לשמוע מוזיקה.
מורה צדק כתב:איזה דור
כל כך קשה כמה שבועות בלי מוזיקה?
יאיר כתב:לפחות אני שמעתי מרב..
לפי הרמ"א מותר, הלא כן?
מורה צדק כתב:מנין שכן?
בדורינו, לא עוזר לומר שמעתי מרב
גם אני שמעתי מרב אחד שמותר לשמוע מוזיקה בספירת העומר ומותר להתגלח ועוד התרים.
יאיר כתב:לא דובר על מוסיקה שקטה..יש "שירי דכאון" ולא אנקוב בשמות אבל המבין יבין..
עיין בישמח משה קהלת ח טו מביא
דבמדינת אדום שורה מחלת ולכך מנגנים שם שירי שמחה
ובמדינת ישמעאל שורה לילית ולכך מנגנים שם שירי יללה
מעיין כתב:ובתוך דבריו מבאר מה דבזמן השמחה שרים דוקא ניגוני עצב שהוא להתפעל מהפכו ואין מתענגין במה שמורגל עיי"ש באריכות
ולפי דבריו יוצא שוודאי מוסיקה עצובה אסור בימי הספירה
מורה צדק כתב:כלל ידוע הוא דלא פלוג רבנן.
יאיר כתב:לא דובר על מוסיקה שקטה..יש "שירי דכאון" ולא אנקוב בשמות אבל המבין יבין..
שמח תשמח כתב:מורה צדק כתב:כלל ידוע הוא דלא פלוג רבנן.
למה פשוט לא נבטל את בית המדרש ואת הרבנים ונאמר הכל אסור, שהרי כלל ידוע הוא דלא פלוג? בשביל מה לריב על ביצה קשה שנולדה בשבת, וכי אי אפשר לחכות עד מוצ"ש? וחוץ מזה כלל מסור בידינו לא פלוג. יש לאסור הכל. מספיק כבר עם השטחיות הזו? יש כאן דיון עם סברות וטעמים, תפסיק לנסות לתסתום לדיון הזה את הפה.
חזור אל “בין פסח לעצרת - ספיה"ע, ל"ג בעומר, שבועות”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 9 אורחים