דורשי יחודך כתב:הרב ישא ברכה שליט"א
דבריך וניתוחך נפלאים כמו תמיד.
א. הגרא"ו זצ"ל בא לבאר את דברי הרמב"ם, יע"ש. ולכן השאילה כרגע האם אפשר לפרש כדבריו ברמב"ם.
ב. יעוי"ש בפנים שהגרא"ו כותב שעל ידי ההכרה בבורא צריך ממילא לבא להכרה בכל עיקרי האמונה, ושכל אחד יכול וצריך להגיע לזה לבד, אם אין לו תאווות, וזה הרי נסתר במפורש מדברי הרמב"ם.
ג. זה נכון שהרמב"ם ואחרים סוברים שאפשר להוכיח מתוך ההגיון, אבל אני דן על שאילה אחרת, האם כל אדם יכול ומסוגל להגיע לזה או לא.
למשל האם אפשר להגיע לתורת ההתייחסות על פי הגיון? התשובה היא באופן עקרוני כן, אבל צריך להיות איינשטיין בשביל זה...
לכן מה שמצאנו מקורות שאפשר להוכיח את זה בשכל, זה לא אומר שזה נדרש מכל אחד ואחד, מה שטוען ר' אלחנן.
דורשי יחודך כתב:הרב ישא ברכה שליט"א
אודה ולא אבוש שהפעם לא הבנתי את רוב דבריך.
א. לא השוויתי ח"ו בין תורת היחסיות לבין ההוכחה שיש בורא לעולם, חלילה וחס, תעיין נא שוב בדבריי.
ב. עי' בד' ר' אלחנן זי"ע ותשווה אותם עם ד' הרמב"ם, ר' אלחנן כותב שפשוט מסברא שיש תכלית בבריאה כו' כו' ואילו אצל הרמב"ם יש אנשים שיכולים מחמת חולשת שכלם לחשוב שמא אין יחוד ח"ו שמא ע"ז הוא הנכון, וכהנה דברים.
ג. בכלל מה עם העניין שר' אלחנן מפרש לאו ברמב"ם בניגוד גמור לאיך שהרמב"ם עצמו מיניה וביה מפרש את עצמו?
ד. שאילה כללית: האם אסור שתהיה קושיא על ד' ר' אלחנן זצ"ל הי"ד?
ספרן כתב:[ לכל הנושא, ר' מאמרו של מנחם קלנר 'רבי אלחנן וסרמן על רמב'ם ורמב'ם על רבי אלחנן' שב'על דעת הקהל' (סה'י לרביצקי) עמ' 595 - 629 ]
דורשי יחודך כתב:ספרן כתב:[ לכל הנושא, ר' מאמרו של מנחם קלנר 'רבי אלחנן וסרמן על רמב'ם ורמב'ם על רבי אלחנן' שב'על דעת הקהל' (סה'י לרביצקי) עמ' 595 - 629 ]
יישר כוח.
את הספר אין לי, כמדומה שראיתי אצלו דברים שכתב בתגובה לדבר אחר שכתב ר' אלחנן זצ"ל שהרמב"ם כשמפליג במעלת לימוד "מעשה בראשית" ומבאר שהוא חכמת הטבע, לא מתכוין לחכמת הטבע ממש אלא לדברים הפנימיים שבה וכו'. ועל זה מגיב הפרופסור הנ"ל. ואולי זה נמצא במאמר שציינת.
יוזכר שאותו פרוספור קלנר משתייך לקבוצת ה"מלומדים" המייחסים, באופן שרירותי ומעורר גיחוך, דעות של כפירה ממש, אבל כפירה ממש, לא בלשון מושאל, להרמב"ם.
ספרן כתב:דורשי יחודך כתב:ספרן כתב:[ לכל הנושא, ר' מאמרו של מנחם קלנר 'רבי אלחנן וסרמן על רמב'ם ורמב'ם על רבי אלחנן' שב'על דעת הקהל' (סה'י לרביצקי) עמ' 595 - 629 ]
יישר כוח.
את הספר אין לי, כמדומה שראיתי אצלו דברים שכתב בתגובה לדבר אחר שכתב ר' אלחנן זצ"ל שהרמב"ם כשמפליג במעלת לימוד "מעשה בראשית" ומבאר שהוא חכמת הטבע, לא מתכוין לחכמת הטבע ממש אלא לדברים הפנימיים שבה וכו'. ועל זה מגיב הפרופסור הנ"ל. ואולי זה נמצא במאמר שציינת.
יוזכר שאותו פרוספור קלנר משתייך לקבוצת ה"מלומדים" המייחסים, באופן שרירותי ומעורר גיחוך, דעות של כפירה ממש, אבל כפירה ממש, לא בלשון מושאל, להרמב"ם.
כדאי לנסות להשיג ולעיין מפני שהמאמר של הגרא'ו הי'ד על האמונה זוכה שם לפירושים ועיונים כמעט לכל משפט שלו.
אגב, כותב המאמר הנזכר עוסק כבר שנים רבות במשנת הרמב'ם בכלל ובנושאי העיקרים ואמונה וכפירה בפרט ואף כתב עליהם כמה ספרים. אם מבקשים לחלוק עליו, הרשות נתונה, אולם יש לערוך עמו ויכוח כדרכה ש'ת, לגופם של דברים ולא לגופו של אדם.
ספרן כתב:ועדיין צל'ע, אם כזאת היא הבנתו בדברי הרמב'ם (וכמדומני שאיננו הראשון בכך) והוא גם נוהג להביא את מקורותיו ועורך מו'מ פרשני רחב עליהם, הרי שאם מגיע למסקנות חריגות בעינינו, בהן הוא גם מאמין בעצמו, הריהו לכל היותר 'טועה בעיונו' ולא אפיקורס, שהרי לדעתו כך יש לפרש את דברי הרמב'ם. (וחלוק מעניין 'נעבך אפיקורס' בכמה פרטים ואכמ'ל)
הייתי מציע לסכם: יש לעשות שימוש זהיר, אם בכלל, בכתבי מלומדים ואפילו מומחים, שאינם נטועים בבית המדרש, ובפרט כשמדובר בעניינים העומדים ברומו של עולמנו התורני.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 19 אורחים