פולמוס העופות תשע"ז

[חיימשה]

כל מי שרואה את דרכי המלחמה של יחצני המתירים יבין שלא האמת והדאגה לקדושת המאכלים מנחה את דרכם.
מה הטעם לנהל קמפיין חוצות עם תמונות שקצים ורמשים? האם זה מה שהורה השבה"ל? הגרנ"ק? כך מנהלים שאלה תורנית? לספר לכל עם הארץ שאוכלים כל יום נבלות ולפסוע על ראשי עם קדש?
בכלל לא מובן לי על מה ניטשת המערכה כעת. מילא דיון לאמיתה של תורה בביהמ"ד או כאן בפורום אפשר להבין, אך כאשר הרבנים האחראים על הכשרות פוסקים לאיסור, בעצם הוכרעה השאלה המעשית באופן סופי, ברור לנו שהמשחטות הגדולות בארץ ובארה"ב לא יכניסו את העוף, אז על מה ניטשת מערכת יקרה חוצה יבשות, אם לא לשם נצחנות ונקמנות גרידא, כדרך האומרים גם לי גם לך לא יהיה?

לא מפני ששלש גופי כשרות אוסרים זה יחייב כל הכשריות לנהוג על פיהם, יש גם עכשיו עשרות או מאות משפחות שמשתמשים רק בבראקל

מבחינה כלכלית די בכך שהעד''ח לא יקבלוהו והעסק קבור. וכדי למכור עופות לכמה מאות משפחות לא צריך להפוך את העולם בצורה כה מלוכלכת.

[פרי יהושע]

למה כל דבר צריך להיות כזה, ולמה לא שלום בעולם, יאכלו ענווים וישבעו, הכל טוב מי שרוצה להדר שיהדר, וגם ישווק על בסיס עוף "אורגני" במידת האפשר ובא לציון גואל.

[הרע במיעוטו]

ידועים בזה דברים שנאמרו מבית הרב שטיינמן או מבית הגרח"ק?

[חזון-איש'ניק]

בענין העדויות המרובות על המלאי שממנו מורכב הקורניש
אשמח לראות חוות דעת ממומחה אחד היודע בדיוק מה נעשה במכוני הטיפוח שיעיד שהוא יודע שהכל מוכלא מעופות טהורים עם מסורת. בינתיים למרות חיפושיי זה הרבה שנים לא זכיתי למצוא, [מה שהרב רובין שליט"א כותב זה מתייחס לביקורו בעבר הרחוק אצל מי שאמר לו כך וכך אבל כעת כולם דהיינו כל המומחים המנהלים והפנסיונרים של מכוני הטיפוח פה אחד אומרים בשפה ברורה שהקורניש מורכב מהמלאי, וכך הם מפרסמים רשמית].
עדים נאמנים מעידים שכך מופיע בספרי התקן של העופות ובנוסף יש על כך ציטוטים מכמה מומחים בעלי שם, כפי המופיע בקבצים שמצורף אליה קישורים באשכול זה.
ואיך שייך לומר שזה פאשקויל???
מקסימום יתכן לומר שיש ויכוח אם המלאי הוא עוף טהור, וזה נכון, אבל ברור 1. שאין לו מסורה, 2. ושיש ויכוח אם הוא מוגדר כמין טמא מה"ת עקב השנוי הגדול בזפק, או מין טהור ללא מסורה.
וכ"ז חוץ מעוף האסיל, וחוץ מהרוק המורכב מעוף הדומיניק שאין עליו מסורת וודאי שאין מסורת על מקורותיו ואבותיו, ובכמה מאמרים רשמיים מופיע שיתכן שיש בו גם מהמלאי ומהדורקינג.
וכ"ז ברור הן בספריהם והן בשיחות איתם, וגם אם יצוייר שהיה פעם אחת שאמרו אחרת הרי מכיון שכעת אומרים בפה מלא שהקורניש צאצא למלאי ושיש בתוכניות להמשיך לערב בזנים אחרים ללא שום השגחה, איך אפשר לפטור הכל במילת הפלא "פאשקויל".
בענין הקורניש:
קישור אחד מתוך http://forum.otzar.org/download/file.php?id=49401 אני משער שבעל המאמר חי וקיים ודובר עברית ותוכל להשיג את כתובתו ולקבל ממנו הפניות מדוייקות למאמרים הרשמיים באנגלית.
ציטוט:
הקורניש "נוצר בעיר קֹורְנַוול באנגליה לפני כמאה שנה ממכלוא הזנים "אַסיל " "ַמלאַי ", ו"אנגלי ישן".
מקורות : מאמרים מהאוניברסיטה של אילינוי ומהאוניברסיטה של אוקלהמה, ספרי הסטנדרטים הרשמיים של ארצות הברית ואנגליה."

אמנם אין בכל זה מספיק לאסור את עופות הפטם והמטילות, אבל יש בו די והותר להצריך השגחה ובירור לאספקת עופות בכשרות מהודרת על טהרתם ומסורתם, וכך הוא דעת כמעט כל גדולי הדור זה כעשרים שנה.

לא הבאת שום מקור מהימן שהקורני"ש מורכב מזן כזה או אחר, כל מה שכתבת הוא דברים בעלמא, בלא שום מקור, רק כתבת שכל הפנסיונרים מעידים כך, למה שאאמין לך?
הבאת ציטוט ממאמר זה, וחלק ממאמר אחר, בלי שום ידיעה מה נאמר בכל המאמר.
מה שאני כתבתי הוא מה ששמעתי ומה שכתבו המומחים שביררו אצל היצרנים שעדיים עובדים שם לפני הפנסיה בכבודם ובעצמם.

ובכל אופן אם זה אכן הורכב עם המלאי או איך שלא תקרא לזה, זה היה כבר לפני כששים שנה או יותר, ולא יעזור השגחה היום, שכהיום הם בודאי לא מרכיבים מינים טמאים.
וכל מיני פשקווילי רחוב עם כותרות להתענג בחתולים ועכברים, עם פסק הלכה ברור שזה כבר טמא, (דזה שקר בפ"ע דגם אם אכן הורכבו דעת רוב הפוסקים להתיר,) ואיך מעיז הכותב להיות מורה הלכה בפני רבו, ולפסוק הלכה כשיש רבנים פוסקים, ועדיין לא נמצא אף אחד שיאמר בפה מלא טמא הוא, וגם שהוא מוציא לעז על כלל ישראל וגדוליהם מזה כששים שנה שאכלו תולדות עוף הקורני"ש.

[ברזלים]

ויקפדיה באנגלית ערך קורניש:

"משחק הודי" מפנה כאן. לפתיחת השחמט, ראו ההגנה ההודית. למשחקים של הודו, ראה קטגוריה: משחקים הודי.





קורניש כהה
קורניש או משחק הודי הוא זן של עוף ממחוז קורנוול באנגליה. תרנגולות קורניש, כמו גם צלבים של Cornish, הם הזנים בשימוש ביותר בתעשיית בשר העוף. [1] הם ציפורים כבדות ושריריות שהטילו ביצים חומות.




תוכן
1 שם
2 היסטוריה
3 תיאור
משקל
5 ראה גם
6 הערות
7 הפניות
8 קישורים חיצוניים


שם [עריכה]

קורניש ידועה על ידי ההודי או קורניש משחק בהתאם למדינה. באמריקה זה היה במקור ידוע בשם המשחק ההודי, עד 1905, כאשר העוף האמריקאי האגודה העבירה תנועה כדי לשנות את שם הגזע כדי קורניש משחק הודי. בשל הבלבול שהשם גרם על ידי רמז לגזע הגיע מהודו, ואת הפופולריות של השימוש של המשחק בשם, זה היה שמם פשוט קורניש בשנת 1910. [2]

באוסטרליה הם עדיין ידועים רק בתור משחק הודי. [3] השימוש בשני אלה משתנה בבריטניה, אך הוא רשמית המשחק ההודי לפי מועדון עופות בריטניה. [4]

היסטוריה [עריכה]

הגזע פותח על ידי סר וולטר גילברט, 1 ברונט סביב 1820. זה היה מקובל על ידי עוף האמריקאי האגודה בשנת 1893. [2]

תיאור [לערוך]

זהו גזע גדול, חסון, והוא חצה לעתים קרובות עם גזעים אחרים כדי לשפר את ייצור הבשר. ישנם שני משתנים, משחק קורניש ואת היובל קורניש משחק. משחק קורניש הוא כחול כהה - ירוק בצבע, עם דפוס חום על התרנגולות. היובל קורניש המשחק הם הרבה יותר קל, פחות חסון מאשר עמיתיהם. הם בדרך כלל אור חיוור בצבע, עם דפוס חום בהיר. המשחק ההודי, הידוע גם בשם קורניש, נקרא לפעמים בולדוג בקרב תרנגולות; אתה באמת יכול לראות את הצלי עוף צלוי בו. זה נוצר כי אנשים רצו לחצות את הגזעים המשחק אסיה עם המשחק האנגלי הישן כדי ליצור לוחם פנטסטי. עם זאת, מה שהם קיבלו (אם כי לא את הזכות לבנות לחימה) היה ציפור בשר פנטסטי.

זה בא בצבעים רבים הוא די ציפור להראות פופולרי, אם כי יש נטייה לרגליים רעות עקב מפרקי רווח רחב. זה גם כאשר חצה עם Sussex או dorking, ציפור בשר מעולה בחצר האחורית. בממוצע משחק הודי לייצר 160-180 ביצים בשנה. אף על פי שתוקפנות היא מאפיין נפוץ, קל יחסית לטפל בהם ולהפוך אמהות טובות. המשחק ההודי דורשים יותר מקום מאשר רוב הגזעים האחרים ולכן הם לא יכולים להיות מתאים מפיקים פרברים או חובבי. המשחק ההודי הוא עם זאת נוטה מאוד טפילים, קורניש חייב להיות מסופק גם עם נוצות נוספות נוצות שלהם נוטים להיות רזה יותר ציפורים אחרות.

משקל [לערוך]

[גבול ים]

כל מי שרואה את המאמרים שנתפרסמו בנידון לפני כעשרים שנה רואה ברור כי ההיתר של הפטמים אינו חלק כל כך ! אף אחד כולל הגר"מ ברנסדורפר זצלה"ה לא פקפק על המציאות הפשוטה שמקור ההכלאות לא ברור ואין שום השגחה על כך, אף אחד לא ערער ג"כ על כך שהגדרת החולק את רגליו בפטמים בעייתית ! הגרמי"ל שמאמרים אלו התפרסמו בבמה הרשמית שלו לא פקפק בשום עובדה מהנ"ל, ואדרבה ההקדמה שצורפה למאמרו של הגר"מ ברסנדורפר [איני יודע מי מחברה אבל ודאי הוא מבאי בית מדרשו של הגרמי"ל] מבין שהבעיה היא בעיה לא פשוטה.
כעת יש לדון מה עם הבראקל.
אבל איך אפשר להפוך את הקערה על פיה כאילו לא היו דברים מעולם.
כאילו הפטמים אינם חולקים את רגליהם לעומת הבארקל, כאילו ביציהם כד וחד לעומת הבארקל.
נכון הרב ברנסדורפר שליט"א מחזיק בעוז בהיתרו של אביו זצ"ל.
ומאידך הגרמ"ש קליין מחזיק בעוז בחששותיו של רבו זצ"ל.
אבל למחוק את הנושא כאילו הדברים נהירים ופשוטים הבראקל עוף טמא והפטם הקארניש -ראק בעל מסורת ברורה ???

[חזון-איש'ניק]

כל אלו שדיברו, דיברו אם אכן מרכיבים, מה דינו, ולא שהעידו שהרכיבו, ואי אפשר להביא ראי' מהרבנים שדנו בנושא שהרכיבו, וכי סליק אדעתין שהגר"ש ואזנר ירד להמפעל לברר מה מקור הפטם.

[מחולת המחנים]

כל מי שרואה את המאמרים שנתפרסמו בנידון לפני כעשרים שנה רואה ברור כי ההיתר של הפטמים אינו חלק כל כך ! אף אחד כולל הגר"מ ברנסדורפר זצלה"ה לא פקפק על המציאות הפשוטה שמקור ההכלאות לא ברור ואין שום השגחה על כך, אף אחד לא ערער ג"כ על כך שהגדרת החולק את רגליו בפטמים בעייתית ! הגרמי"ל שמאמרים אלו התפרסמו בבמה הרשמית שלו לא פקפק בשום עובדה מהנ"ל, ואדרבה ההקדמה שצורפה למאמרו של הגר"מ ברסנדורפר [איני יודע מי מחברה אבל ודאי הוא מבאי בית מדרשו של הגרמי"ל] מבין שהבעיה היא בעיה לא פשוטה.
כעת יש לדון מה עם הבראקל.

מטונך, הרי אם באנו לומר שעוף הפטם שלנו חולק את רגליו מכיון שהוא מוכלא, אם כן הרי זוהי הסיבה שעוף הבראקל חולק את רגליו לכל הדעות, ומה הועילו חכמים בתקנתם?

[ברזלים]

לפי המתפרסם ביומיים האחרונים יוצא ששניהם לא גלאט. נראה שהיצר הרע עבד קשה פה, אחרי שסוף סוף רצו אנשים יראים שלמים שקיבלו גיבוי מהרב וואזנר והבד"ץ להביא עוף בלי שאלות, בסוף הבראקל עצמו לא גלאט כנראה, וגם העוף הישן לא עושה רושם שזה לכתחילה שבלכתחילה,( עצם זה שגם בשנת תשסד הרב ווזנר עדיין כתב מכתב בנושא ולא נרגע מחששותיו סימן שעדיין לא היה משוכנע שאין הכלאות אלא ההיפך), ועתה גם אם יימצא באיזה מקום בעולם עוף טהור כבר אף אחד לא ירצה להיכנס שוב לסיפור.

[מחולת המחנים]

לפי המתפרסם ביומיים האחרונים יוצא ששניהם לא גלאט.

האם לדעתך מרנן החזו"א, מהר"א מבעלזא, הגרי"ז מבריסק, הרב מטשעבין, האמרי חיים מויז'ניץ, הבית ישראל מגור, הסטייפלער, המנחת יצחק, הגרש"ז אויערבאך, הגרא"מ שך, הגרי"ש אלישיב, הגר"ש וואזנר, ועוד ועוד מגדולי ישראל אכלו ח"ו עופות קורניש שאינם גלאט?

[ברזלים]

אני מדבר רק על מכאן ולהבא ולא על מה שכבר אכלו גדולי ישראל. עצם הדבר שפוסק הדור הרב וואזנר כותב שוב ושוב על הנושא שצריך להשגיח שלא יעשו הכלאות אחרי שבירר העניין, וכן הרב קרליץ שליט"א ועוד צדיקים זה מורה שמשמים כן מעוררים אותנו לחשוש לתקן שתהיה השגחה במפעלים בחו"ל כמו שיש השגחה בכל מסעדה ושלא נסמוך על מומחים חשובים ככל שיהיו.

[ברבר]

לא הבאת שום מקור מהימן שהקורני"ש מורכב מזן כזה או אחר, כל מה שכתבת הוא דברים בעלמא, בלא שום מקור, רק כתבת שכל הפנסיונרים מעידים כך, למה שאאמין לך?

אל תאמין!
תבדוק לבד
הבאתי לך עדות
שזה מופיע בספרי התקנים של העופות תוכל לצאת לשוק ולרכוש ספר התקנים ולמצא, אינך צריך להאמין.
הבאתי לך עדות
שזה מופיע במאמרי האונברסיטאות, תוכל להתקשר לכותב ולבקש ממנו הפניה אינך צריך להאמין.
הבאתי לך עדות
מד"ר קולין נשיא רוס לשעבר תוכל למצוא בקטע השלישי בשורה 5 במילה ה13 במאמר האנגלי הראשון באם הינך קורא אנגלית . ובקטע השלישי שורה 3 מילה 3 בתרגום העברי, אם אינך קורא אנגלית, אינך צריך להאמין! תפתח ותקרא.
כעת הביאו לך מהמופיע בויקפדיה מה שייך להתווכח על דבר כ"כ ברור ורשמי?

[מחולת המחנים]

אני מדבר רק על מכאן ולהבא ולא על מה שכבר אכלו גדולי ישראל. עצם הדבר שפוסק הדור הרב וואזנר כותב שוב ושוב על הנושא שצריך להשגיח שלא יעשו הכלאות אחרי שבירר העניין, וכן הרב קרליץ שליט"א ועוד צדיקים זה מורה שמשמים כן מעוררים אותנו לחשוש לתקן שתהיה השגחה במפעלים בחו"ל כמו שיש השגחה בכל מסעדה ושלא נסמוך על מומחים חשובים ככל שיהיו.

מי שבא ומערער על כשרות עופות הקורניש הרי הוא מערער על רבותינו מאורי הדורות, ובשלמא אם היה אומר שברצונו להוסיף ולהדר יש מקום לדון בכך, אבל לבוא ולפסול את העופות שלנו בצורה כזאת הרי זו הוצאת לעז על אבותינו ורבותינו, "השתא בהמתן של צדיקים אין הקב"ה מביא תקלה על ידן, צדיקים עצמן לא כל שכן" (חולין דף ה' ע"ב) ובתוס' שם (ד"ה צדיקים) "ואור"י דדוקא במידי דאכילה אין הקב"ה מביא תקלה על ידן, שגנאי הוא לצדיק שאוכל דבר איסור".

[ברבר]

אני מדבר רק על מכאן ולהבא ולא על מה שכבר אכלו גדולי ישראל. עצם הדבר שפוסק הדור הרב וואזנר כותב שוב ושוב על הנושא שצריך להשגיח שלא יעשו הכלאות אחרי שבירר העניין, וכן הרב קרליץ שליט"א ועוד צדיקים זה מורה שמשמים כן מעוררים אותנו לחשוש לתקן שתהיה השגחה במפעלים בחו"ל כמו שיש השגחה בכל מסעדה ושלא נסמוך על מומחים חשובים ככל שיהיו.

מי שבא ומערער על כשרות עופות הקורניש הרי הוא מערער על רבותינו מאורי הדורות, ובשלמא אם היה אומר שברצונו להוסיף ולהדר יש מקום לדון בכך, אבל לבוא ולפסול את העופות שלנו בצורה כזאת הרי זו הוצאת לעז על אבותינו ורבותינו, "השתא בהמתן של צדיקים אין הקב"ה מביא תקלה על ידן, צדיקים עצמן לא כל שכן" (חולין דף ה' ע"ב) ובתוס' שם (ד"ה צדיקים) "ואור"י דדוקא במידי דאכילה אין הקב"ה מביא תקלה על ידן, שגנאי הוא לצדיק שאוכל דבר איסור".

דבר המותר לפי כללי הפסק אין בו משום עירעור כלל חוץ מלדעת דמגוגים מקצועיים
אבל יש בו משום הידור גדול
ובפרט שהחששות העתידיים קימים ובועטים ומתחדשים בכל יום ולא נהגו בזה התר.

[ברבר]

אני מדבר רק על מכאן ולהבא ולא על מה שכבר אכלו גדולי ישראל. עצם הדבר שפוסק הדור הרב וואזנר כותב שוב ושוב על הנושא שצריך להשגיח שלא יעשו הכלאות אחרי שבירר העניין, וכן הרב קרליץ שליט"א ועוד צדיקים זה מורה שמשמים כן מעוררים אותנו לחשוש לתקן שתהיה השגחה במפעלים בחו"ל כמו שיש השגחה בכל מסעדה ושלא נסמוך על מומחים חשובים ככל שיהיו.

מי שבא ומערער על כשרות עופות הקורניש הרי הוא מערער על רבותינו מאורי הדורות, ובשלמא אם היה אומר שברצונו להוסיף ולהדר יש מקום לדון בכך, אבל לבוא ולפסול את העופות שלנו בצורה כזאת הרי זו הוצאת לעז על אבותינו ורבותינו, "השתא בהמתן של צדיקים אין הקב"ה מביא תקלה על ידן, צדיקים עצמן לא כל שכן" (חולין דף ה' ע"ב) ובתוס' שם (ד"ה צדיקים) "ואור"י דדוקא במידי דאכילה אין הקב"ה מביא תקלה על ידן, שגנאי הוא לצדיק שאוכל דבר איסור".

דבר המותר לפי כללי הפסק אין בו משום עירעור כלל חוץ מלדעת דמגוגים מקצועיים
אבל יש בו משום הידור גדול
ובפרט שהחששות העתידיים קימים ובועטים ומתחדשים בכל יום ולא נהגו בזה התר.

ובמאמר המוסגר בלי נקיטת דעה
עצם ההנחה ששיך לומר על צדיקים שאחר התנאים את הכלל שגנאי לצדיקים שאכלו מאכל איסור, הוא מחלוקת.
ולדעת הירושלמי אין שייך לומר כן, כפי שהביאו בקונטרס מסורת העופות בשם התוס' בחולין דף ה' ע"ב בתוס ד"ה צדיקים ואני מצטט כאן את דברי התוספות
"ובבראשית רבה גרס ר' ירמיה דשדר לר' זירא כלכלה דפירי בין דין לדין אתאכיל פירי בטבלייהו ומיהו ההוא עובדא איתא במסכתא שקלים (דף ח.) וקאמר עלה ר' זירא אם הראשונים כמלאכים אנו כבר אינש ואם הראשונים כבני אינש אנו כחמורים ולא כחמורו דר' פנחס בן יאיר"

[ברזלים]

חוץ מזה הרב וואזנר לא דיבר דייקא על הקורניש, אלא דיבר על העדויות שהגיעו אליו שיש כל הזמן שינויים בהתנהגות העופות מחמת הכלאות שונות של עופות בלתי מזוהים.
לפי מה שכותב הרב חזקיה כהן הבעיה של חולק את רגליו התחילה בעופות הפטם רק בעשרים שנה אחרונות, ואילו אצל הבראקל זה כבר עתה נמצא שאין חולק רגליו בשופי והרב קפלן רוצה להתירו כמו שמתירים את העופות שלנו, וזה לכא' גם בדיעבד גדול שהרי אלו שהחלו להרהר על העופות שלנו הוא גם מטעם שמצאו שהוא חולק רגליו וא"כ הבעיה מצויה גם בעופות שלנו וגם בעופות הבראקל ומה הועילו חכמים בתקנתם.

[דרומי]

סתם כאסמכתא בעלמא, זכור לי שבשלב מסויים הקימו ערעור על מי הברז בניו יורק, וטענו שיש בהם תולעים ואסור לשתותם ללא סינון.

איני יודע איפוא זה אוחז כרגע, ומה נוהגים רובא דעלמא בניו יורק. אך נזכרתי בזה לנוכח הטענה הנזכרת כאן של "לא יאונה לצדיק כל און" - אחת הטענות שבהן השתמשו דוחי הערעור על המים היתה שמים אלו כדמותם וכצלמם שותים היהודים בניו יורק כבר עשרות שנים, ואי אפשר לבוא עתה ולהוציא עליהם שם רע ובכך לומר שכל הגדולים והצדיקים שתו ממים אסורים.

[ברבר]

סתם כאסמכתא בעלמא, זכור לי שבשלב מסויים הקימו ערעור על מי הברז בניו יורק, וטענו שיש בהם תולעים ואסור לשתותם ללא סינון.

איני יודע איפוא זה אוחז כרגע, ומה נוהגים רובא דעלמא בניו יורק. אך נזכרתי בזה לנוכח הטענה הנזכרת כאן של "לא יאונה לצדיק כל און" - אחת הטענות שבהן השתמשו דוחי הערעור על המים היתה שמים אלו כדמותם וכצלמם שותים היהודים בניו יורק כבר עשרות שנים, ואי אפשר לבוא עתה ולהוציא עליהם שם רע ובכך לומר שכל הגדולים והצדיקים שתו ממים אסורים.

הייתי השנה בניו יורק ובכל מקום שביקרתי ראיתי שיש מסננות מיוחדות לסינון תולעים אלו ממי השתיה

[סגי נהור]

סתם כאסמכתא בעלמא, זכור לי שבשלב מסויים הקימו ערעור על מי הברז בניו יורק, וטענו שיש בהם תולעים ואסור לשתותם ללא סינון.

איני יודע איפוא זה אוחז כרגע, ומה נוהגים רובא דעלמא בניו יורק. אך נזכרתי בזה לנוכח הטענה הנזכרת כאן של "לא יאונה לצדיק כל און" - אחת הטענות שבהן השתמשו דוחי הערעור על המים היתה שמים אלו כדמותם וכצלמם שותים היהודים בניו יורק כבר עשרות שנים, ואי אפשר לבוא עתה ולהוציא עליהם שם רע ובכך לומר שכל הגדולים והצדיקים שתו ממים אסורים.

כפי שכבר הוזכר לעיל, הטענה הזו מתייחסת באופן כללי לנושא התולעים והחרקים, שכידוע המודעות אליו בשנים קדמוניות לא היתה כפי שהיא בימינו, ועל כך ראה בארוכה כאן: viewtopic.php?f=17&t=35741&start=40#p395322

[דרומי]

השאלה היא אם זה רק הבדל במודעות, שהיום יודעים מה שלא ידעו פעם, או שזה גם הבדל במציאות, שפשוט התולעים ושאר זוחלים התרבו לאחרונה יותר ממה שהיו פעם.

[שבטיישראל]

הצעה שיווקית למחזקי הברקאל (שכמו שאני מבין לא מצליחים להתרומם למול הגופים הגדולים שהתאגדו נגדם), שווקו את העוף על בסיס עוף אורגני זה יהיה יותר יקר, אבל יהיו כאלה שיהיו מוכנים לשלם אפי' מהציבור הכללי.

סיפור בלתי משתלם וכמעט בלתי אפשרי.
מה גם שלא הרוויחו כלום בזה.

[קאצק]

מתוך סיכום מאמר שנתקבל במייל

היום בדור כה חשוך זה מתחיל. היום זה תרנגולים, מחר זה הדגים, אח"כ הציצית והתפילין, ובסוף כל ההוראות המשונות והפסקים המוזרים שאנו שומעים לעתים מפעם לפעם באים מהציבור הדל"י, נשמע גם בקרבנו. אין סיבה שלא. הלא כל מי שקצת מכיר או חקר, יודע שצורת הפסק הזו שדי מסברא להחליט דעה ועל סמך זה לשנות סדרי בראשית, וכל אחד שלמד קצת יכול לכך, היא באה מבית מדרש מסויים. אלא שכשהדור היה חזק עם פוסקי הדור, לא היה להם פתחון פה, אבל הנה משמת רבי, מאז נסתלק רבינו הגרי"ש הדור הפקר, וייתכן שלא לחנם אז בדיוק החלו לפעול שוב לייבא עופות מבלגיה לארץ.

ונסיים בסיפור מאומת ששמענו בעדות נאמנה מתוך המקום שבו אירע המעשה, שקצת נותן מבט על אותו בית מדרש מדובר.

ביום שלישי הקודם בשעות הלילה, החלו שחיטה של עופות ה'בראקל' במשחטה באשדוד. כמות העופות היו בין 6000 ל7000 עופות. הגיעו הרבה מכולל חזון איש עד לאשדוד כדי לקיים מצוה בו יותר מבשלוחו לחזות בשחיטת ה'בראקל' במו עיניהם. למעשה צומת הגידין והריאות הם לא בדקו בכלל וסמכו על בדיקה מדגמית של כמה עופות בתחילה. ממש רבנות. אבל זה החלק הקטן. שני דברים חמורים היו שם ביותר. הסכינים נבדקו רק אחת לכמה שעות – אחרי שחיטת אלפי עופות, וכל זה על עוף ה'בראקל' שהוא חזק הרבה יותר ויש לו שערות ארוכות בצוואר, והדבר השני: השוחטים זרקו מאות עופות לטריפות. מי שמבין בשחיטה יודע שמאות עופות שהם טריפות כבר בשחיטה, יודע שזה נדיר ביותר ביותר. אבל העיקר שזה שחיטת חזון איש לבראקל', השאר כבר פחות חשוב. והדברים ידועים.

למעשה מצד האוסר בתוקף רב האומרים כי על המבשלו להגעיל את העופות עומדים: ר' משה שטרנבוך, ר' מרדכי גרוס, ועוד רבנים ורבני מערכות הכשרות השונות, מהצד המתיר עומדים ר' משה שאול קליין ור' מנדל לובין ור' שריאל רוזנברג ועוד.

והי"ת יגדור פרצות עמו.

[ברבר]

מתוך סיכום מאמר שנתקבל במייל

היום בדור כה חשוך זה מתחיל. היום זה תרנגולים, מחר זה הדגים, אח"כ הציצית והתפילין, ובסוף כל ההוראות המשונות והפסקים המוזרים שאנו שומעים לעתים מפעם לפעם באים מהציבור הדל"י, נשמע גם בקרבנו. אין סיבה שלא. הלא כל מי שקצת מכיר או חקר, יודע שצורת הפסק הזו שדי מסברא להחליט דעה ועל סמך זה לשנות סדרי בראשית, וכל אחד שלמד קצת יכול לכך, היא באה מבית מדרש מסויים. אלא שכשהדור היה חזק עם פוסקי הדור, לא היה להם פתחון פה, אבל הנה משמת רבי, מאז נסתלק רבינו הגרי"ש הדור הפקר, וייתכן שלא לחנם אז בדיוק החלו לפעול שוב לייבא עופות מבלגיה לארץ.

ונסיים בסיפור מאומת ששמענו בעדות נאמנה מתוך המקום שבו אירע המעשה, שקצת נותן מבט על אותו בית מדרש מדובר.

ביום שלישי הקודם בשעות הלילה, החלו שחיטה של עופות ה'בראקל' במשחטה באשדוד. כמות העופות היו בין 6000 ל7000 עופות. הגיעו הרבה מכולל חזון איש עד לאשדוד כדי לקיים מצוה בו יותר מבשלוחו לחזות בשחיטת ה'בראקל' במו עיניהם. למעשה צומת הגידין והריאות הם לא בדקו בכלל וסמכו על בדיקה מדגמית של כמה עופות בתחילה. ממש רבנות. אבל זה החלק הקטן. שני דברים חמורים היו שם ביותר. הסכינים נבדקו רק אחת לכמה שעות – אחרי שחיטת אלפי עופות, וכל זה על עוף ה'בראקל' שהוא חזק הרבה יותר ויש לו שערות ארוכות בצוואר, והדבר השני: השוחטים זרקו מאות עופות לטריפות. מי שמבין בשחיטה יודע שמאות עופות שהם טריפות כבר בשחיטה, יודע שזה נדיר ביותר ביותר. אבל העיקר שזה שחיטת חזון איש לבראקל', השאר כבר פחות חשוב. והדברים ידועים.

למעשה מצד האוסר בתוקף רב האומרים כי על המבשלו להגעיל את העופות עומדים: ר' משה שטרנבוך, ר' מרדכי גרוס, ועוד רבנים ורבני מערכות הכשרות השונות, מהצד המתיר עומדים ר' משה שאול קליין ור' מנדל לובין ור' שריאל רוזנברג ועוד.

והי"ת יגדור פרצות עמו.

חבל להשמיץ ללא בסיס עובדתי ותורני
הסיבה לאי הבדיקה פשוטה ביותר, מכיון שידוע שאחוז הבעיות בצומת ובריאה בעוף זה הוא נמוך מאד ככל שאר הטריפות שאין נבדקין כלל [שהרי יש הרבה סוגי טריפות בהרבה אברים ואין אחד מהם שנבדק] גם לא למהדרין מן המהדרין.
ובענין זריקת העופות זה דבר מצוי כאשר מוצאים סרך פגימה או כסכוס דק מן הדק בסכין, שזורקין כל הנשחטין בסכין זה למפרע ואין זה קשור לדיני טריפה אלא לדיני נבילה.
הדן לכף זכות ידינוהו מהשמים לזכות

[מחולת המחנים]

כפי ששמעתי בשם רב המתעסק בנושא הסיבה שנוצרו מאות עופות טריפה בשחיטת הבראקל האחרונה היתה משום 'שמוטה', וזו עוד הוכחה לדעתו שהוא עוף דורס, שהעופות טהורים שלנו אינם מתנגדים כ"כ לשחיטה.

[ברזלים]

אם רק זה הסיבה לאסור, אפשר לתרץ שיתכן שכיון שהבראקל הוא עוף לא מוכלא אז הוא נשאר חזק כטבעו משא"כ העופות שלנו שמוכלאים מכמה מינים הם חלשים בטבעם ואין להם הכוח להתנגד לשחיטה.

[מחולת המחנים]

אם רק זה הסיבה לאסור, אפשר לתרץ שיתכן שכיון שהבראקל הוא עוף לא מוכלא אז הוא נשאר חזק כטבעו משא"כ העופות שלנו שמוכלאים מכמה מינים הם חלשים בטבעם ואין להם הכוח להתנגד לשחיטה.

לכאורה הדעת נותנת איפכא, אם היו העופות שלנו מורכבים מעופות בחשש טמאים הרי היה נכנס בהם טבע העופות הדורסים, ואילו דוקא העוף בראקל שלדעתם הוא גזע נקי וטהור היה צריך להיות רחוק בתכלית מטבע העופות הדורסים.

[ברזלים]

השאלה מה נעשה בשאר עופות כמו בלאדי אם הוא מתנגד מאוד או לא, והאמת שרוב הבלאדי היום גם מוכלאים וקשה לברר. אך זה לכא' ברור שעוף מוכלא ומוזרק הוא עוף חלש.

[דרומי]

גם אני הקטן מתרשם שכמו בעוד ענינים עלול להיווצר מצב לא בריא של אנשים פרטיים הדואגים לעצמם ומחמירים בעיניהם אך מסכנים את המצב הציבורי הכללי. ואולי משום כך דיברו הרבנים נושאי האחריות הציבורית כל כך בתוקף ומסתבר שקצת הגזימו כדי למיגדר מילתא. - מעין דוגמא לדבר, היא הנושא של עליה להר הבית במקומות המותרים. יכול להיות שמבחינה מעשית פרטית זה נכון, אבל מי שיש לו אחריות ציבורית מבין שאסור להתחיל להתעסק עם כאלה דברים.

[ברזלים]

בכללות אתה צודק, אך עושה רושם שהאנשים הללו פעלו בתום לב ומיראת שמים כפי הוראת הרב ווזנר והרב קרליץ, ולא מאיזה גחמה פוליטית או התרסה בגדולי ישראל. עובדה שהעדה פעלו בהתחלה יחד איתם וחתמו שכל השוחטים צריכים לשחוט רק ממסורת העופות, אך מעשה שטן הצליח ולא הביאו לבסוף עופות שאין עליהן עוררים.

[דודי צח]

אומרים שמישהו בבריסק פירסם את המאמר/המכתב דלהלן:

בס"ד כ"א מנ"א תשע"ז יארצייט הצ"ט של מרן הגר"ח מבריסק זצ"ל


כבוד ידידי עוז הגאון רבי......................... שליט"א שלומו ישגא לעד
בדבר שבקש את הרשום עמדי על ענין העופות המוכלאות, מה שהורו גדולי הדור הקודם בשנת תשס"ד.
ביאור צדדי נידון העופות
להלן הנידון ההלכתי באופן כללי כפי השגתי העניה, כולל מה שלמדנו יחד בענין זה בענין דעת החזו"א, ותגובות הרבנים שהשגתי בשנה ההיא, אשר רובם כבר אינם עמנו בין החיים.
נקודה חשובה שנחוץ מאד להבדיל בענין.
שיש כאן שני נידונים א' עוף ללא מסורת, שהוא איסור עצמי לא לאכול עוף כזה אפילו הוא כשר, משום שרבנן עשו סיג. ב' שמחמת שאין לו מסורת יש חשש של איסור תורה של עוף טמא.
ולע"ד חיסרון ההבחנה בין שני הנידונים, עלול להביא לתגובה שגויה מאד - והוא להעדיף עוף שיש בו שאלה ב' ולא שאלה א' (כגון עוף שנוהגים לאכלו כמה שנים, והוא בוודאי מעורב עם תרנגולים לא מזוהים, ולא בדקו את כולם, וא"כ יש חשש טוב, שעירבו תרנגולים טמאים, אחר שמקובלנו מחז"ל בבירור שיש תרנגולים טמאים, והגויים שעושים כן הרי אינם מתימרים לומר שלא עירבו טמאים), על עוף שיש בו שאלה א' ולא ב' (כגון הודו, או כל עוף שאינו מוכלא כגון בראקלי גם אם ת"ל שיש איזה פקפוק במסורתו, עיין בסוף המאמר), וזהו בוודאי טעות עצומה, דוודאי שאלה ב' חמורה טובא משאלה א'.

בגמרא חולין ס"ב ב' איתא שיש מין תרנגול אסור באכילה ונקרא תרנוגלא דאגמא, ובנדה נ"א ב' איתא בגמ' עוד מין תרנגול טמא, ושמו תרנגול הבר (אחד מהם הוא הדוכיפת, והאחר הוא עוף טמא, וכמבואר בסוגיא דנשר, שיש עופות טמאים גם חוץ מהכ"ד המנויים).
וכתוב בחולין שם על תרנגולא דאגמא שמין אחד של תרנגול הוא אסור, ומין אחד מותר, ושוב דרש מרימר ואסר את אותו שהתירו תחילה, והטעם כי ראו שדורס ואוכל.
וכתב רש"י ומתוך שאין אנו בקיאין בהם נראה לי שעוף הבא לפנינו יש לומר שמא ידרוס, דהא הך תרנגולא דאגמא היו מחזיקין בטהרה ולאחר זמן ראוה שדורסת. כך שמין תרנגול הוא החמור ביותר.
העובדא על ההכלאות
התרנגולים הקטנים המובאים בארץ ישראל לאכילה ולביצים בזמן זה, אינם זרעם של אותם שהיו כאן בעבר, אלא מובאים מארצות הברית מבתי תעשייה הפועלים בהם הכלאות רבות (לא גנטיים, אלא זכר ונקבה ממש) לעשותם משובחים ומתאימים לפי הצורך. ובספריהם מובא שלקחו הרבה מיני תרנגולים מהרבה מקומות והכליאו זה בזה, וזה וודאי שאין לכולם מסורת [אם אמנם על חלק מהרשימה שלהם יש מסורת, והיו כאלו שראו בעיניהם חלקם או כולם, אך אין פיקוח כי הוא סוד סוחרים גדול, ואולי למעשה לוקחים את כולם מהבלתי מסורת].
וכאמור מלבד עצם הדין לא לאכול ללא מסורת. יש כאן חומר יותר משאר עופות ללא מסורת, שהרי במין תרנגול מפורש בגמרא שיש שני מינים אסורים. ומבואר גם כן שאפשר לטעות בין טהור לטמא, הלא תראה בלשון רש"י הנ"ל מבואר שכל הדין שאין לאכול כל עופות שבעולם ללא מסורת, ויש נוהגים גם על בהמות, כל הסיג והרחקה הכל נובע מחמת משום טעות שהיתה מצויה במין תרנגול, שבו בוודאי אפשר לטעות, ואם כן בתרנגול גופא איך אפשר להקל.
לענין סימני טהרה במציאות, העידו שהתרנגול שלנו אוכל בשר חבירו, ולכן כיום חותכים מקורו בקטנותו, ואולי הוא בכלל דורס ממש לר"ת בחולין ס"א. ועוד שאחד מגדולי הפוסקים הלא הוא הגר"נ קרליץ שליט"א אמר שראה כמה פעמים ביצים כד כד, ומבואר בפרי מגדים שאחד מגלה לאסור כל המין
המורם שאין מדובר על חשש רחוק, כי יש בודאות שני מיני תרנגולים שהם אסורים, אחד מדין דוכיפת, ואחד מדין נשר, וחלוקים במספר סימני הטומאה (ובאמת יש עוד שיטות, וכבר המליצו הפוסקים שסוגית נשר ארוכה מני ים), והרי הכלאות כוללות מינים רבים.
השאלה התפרסמה בסוף חורף תשס"ד (שבועים אחרי שהתפרסמה שאלת הג'בו, ובזמן שגם התפרסם שאלת השערות ע"ז בפאה נכרית). והיו בירושלים ובני ברק שנמנעו שבת אחת מעופות, ואחר כך אמרו בשם הרבנים שאפשר לאכול.
להלן ד' טעמי היתר הלכתיים כפי שהתקבלו בשם גדולי פוסקי הדור.
א] ראשית פניתי אז אל אחד מבעלי ההוראה (הגרש"צ רוזנבלט שליט"א) ואמר אלי (בתחילה אמר שאבוא עוד כמה זמן עד שיברר היטיב הענין, ואחר אמר בשם גיסו הג"ר שמואל שינלזון ז"ל חתן הגר"י שפירא זצ"ל), יש כאן היתר משום ב' ספיקות א' ספק אם נכנס בו מין טמא. ב' להלכה הוי ספק אם חוששים לזרע האב, ואם החשש שנתערב 'אב' טמא, מותר משום ספק ספיקא. אבל אמר בשם גיסו שמסתבר שהחשש הוא גם על הנקבה (ושוב נמצא שכ"כ שו"ת אבן ישראל בענין זה, וכן גם היום הרבה חושבים כך) ומשום כך אינו יכול לומר מותר. אך הוסיף הגרש"צ ואמר בבת שחוק הרי צדיקים אין הקב"ה מביא תקלה על ידם, וזה אני יכול לומר לך שצדיקים אוכלים.
ב] אחד מגדולי הדור (ידידי הרב.... שליט"א הלך אצל מרן הגרי"ש ז"ל באיזה הזדמנות ושאלו בדיוק מה הטעם שהוא מתיר) התיר מטעם 'אחזוקי ריעותא לא מחזקינן'. כלומר עדיין לא ראו בהדיא עוף טמא שם.
והוא צריך ביאור ועיון, וכי אם יקח בשר ויערבו עם הרבה בשר בשוק של נכרים, ויחזור ויביא משם בשר, נאמר גם כן אחזוקי ריעותא לא מחזקינן. הלא כך הוא כאן, הרי הודיעו בכתביהם שנטלו הרבה מיני תרנגולים מקצוי תבל, ואחרי שבגמרא יש כמה מיני תרננגול אסורים, לכאורה אין ריעותא גדול מזה.
וכי תאמר גוי אינו נאמן לאסור, אך מי התיר, וכי גוי המביא לנו עוף, ואומר שהוא טמא, העוף מותר מטעם שגוי אינו נאמן לאסור? הלא איתא בחולין ס"ג ב' דאדרבה צריך להוכיח שהוא טהור.
אמנם, שפיר ניתן להשתמש בסברא זו, על עוף שאינו בחזקת הכלאות, ואינו מן התעשיתיים, שאין לחשוש שמא לפני מאות שנים הוכלא וכדומה, דאחזוקי ריעותא לא מחזקינן.
ג] אחד מראשי תלמידי החזו"א (הגר"ח ברטלר שליט"א נכנס בזה למרן בעל החידושים וביאורים זצ"ל) ואמר להתיר בצירוף שני אומדנות א' מסתמא אינה הכלאה טובה אם יכליאו ממינים מרוחקים זה מזה. ב' מסתמא אף שמין הטמא נקרא בגמרא תרנגול, מסתבר שהוא מין מרוחק מתרנגול. ולפי צירוף שני ההנחות הללו, נמצא שכל מה שנקרא אצלינו בשם תרנגול יש עליו מסורת להכשיר. והוסיף שההיתר הוא מכוח שהוא שעת הדחק גדול. ואמר שגם הוא אוכל, שיודע שאם לא יאכל הרבה ילדים לא יאכלו בשר וביצים, שהרי לא היה פתרון.
וגם היתר זה צריך עיון גדול. דלגבי שני האומדנות הללו, בנידון דידן הם מלמדים ממש בהיפך. מסתמא הא' צריך עיון כי באמת מתברר במציאות, שהכלאה זו מוליד דורות מעטים, ותמיד צריך לקחת כסדר אמהות חדשים מבתי התעשייה, וזהו הוכחה שהוא ממינים רחוקים (כך כתוב בספריהם שמינים רחוקים אינו מחזיק דורות הרבה, וכמדומה שיש לכך מקור בחז"ל). והמסתמא השני, בהעמק דבר פרשת שמיני, כתוב בדיוק בהיפך, שדומים תרנגולים טמאים לטהורים, וכדמשמע בגמרא שטעו ביניהם. גם במדרש שוחר טוב (מדרש תהילים) פרשה מ"ה מבואר שתרנגול הבר מוליד שני ביצים ביום. וכמדומה שרק מיני תרנגול ממש מטילים הרבה ביצים.
היו כמה ת"ח ממשפחות פוזן וברטלר ועוד שעיקר החשש שלהם היה שיש בין המוכלאים עוף בשם 'מלאי' שלפי התמונות הוא אינו נראה כתרנגול כלל. ואם כן אין לו מסורת (וכנראה בהתאם להוראה הנ"ל). ועל כן אחר חיפוש כמה חודשים, נודע שיש בא"י כמדומה במושב חמד, יהודי מומחה המייצר אבות תרנגולים עבור מזרח הרחוק (בארצות מערב אוהבים לבנים, והוא מייצר צבעונים, והוא עושה גם כן הכלאות, וכנראה גם גנטיות – מה שלא מרשים בארה"ב מקור העופות לבנים – וכדי להכליא כהוגן, מחוייבים תמיד שיהיה המינים המקוריים, כי אין המשך ארוך להכלאות, ושם יש מלאי. ושחטוהו בפני ת"ח רבים, ובדקו וראו שיש בו סימני כשרות, ולכן נרגעו.
וראה עוד בספר "מסורת וסימני טהרה בבהמות וחיות' מבית אוצר הפוסקים" עמוד ש"כ, מביא עדות של שו"בים או רבנים, שנכנסו לאחד המפעלים בארה"ב שמגדלים האמהות, ולדבריהם התרנגולים כולם בצורת תרנגול ממש, אמנם יש גדולים מאד במימדיהם, עד גובה שתי אמות. ועוד כתב שם, שלפי חוקי ארה"ב אין להכליא במינים אחרים.
אמנם לולא סברא הנ"ל, הלא גם בין העופות שנראים תרנגול, כל שאין לו מסורת, יתכן שהוא טמא, וכהעמק דבר שדוקא בתרנגולים יש מינים דומים זה לזה טהור וטמא, ועיין בכלאים פ"א אע"פ שדומים זה זה כלאים זה בזה, וכן מצוי בדגים, וצ"ע).
ד] עוד אמרו גדולי הפוסקים (השמועה היתה בשם הגר"ש ואזנר ז"ל והגר"מ ברנסדורפר ז"ל) שההיתר משום זה וזה גורם מותר. שוודאי (או מסתמא) יש בהם מינים טהורים (אף שהיתר זה וזה גורם כולו אינו לכתחילה כמבואר בתוס' פסחים כ"ו ד"ה בין, אך הכא הוא ודאי שעת הדחק) וזהו עיקר טעמם להיתרא.
אמנם בחידושי רבינו חיים הלוי (הלכות מאכלות אסורות פ"ג הי"א) כתב בדעת הרמב"ם שבשאלה איזה מין הוא, אינו נוגע לדין זה וזה גורם, כי אינו אסור מצד יוצא וגורם, אלא שהוא עצמו מין טמא, ולכאורה הסברא מכרחת כן. ולדבריו הוא איסור תורה ממש.
בגליונות החזו"א שם מקשה על הגר"ח מגמרא מפורשת בבכורות ז' א' שהגמרא מביא את מחלוקת זה וזה גורם, לנידון נולד מן הטהור ועיבורו מן הטמא. וכן שבתוס' שם לא ס"ל כהגר"ח.
אמנם יעויין בחידושי הגרי"ז הלוי (סנטנסיל, בכורות שם), ששאלו להגר"ח עצמו מהגמרא הזו, ואמר שלק"מ, שהרי הגמ' מביא את טעם זה וזה גורם, רק לאחר שאומר שם שאין טהור מתעבר מטמא (יש בפוסקים שבעופות שאני, ולעבר בכוח נמי שאני), אלא מיירי בקלוט, היינו שנולד מפרה עגל שנראה כחמור והוא אסור למ"ד אחד, ואם כן מבחינת המין שניהם מין טהור, הנידון רק מצד יוצא מהאסור.
ובאמת שעיקר הקושיא אינה מוכרחת, שהרי בגמ' שם מביא פסוקים על מחלוקת ר"א ור' יהושע בנולד מן הטהור ועיבורו מן הטמא, ושואל למימרא דר"א מתיר זה וזה גורם ור"י אוסר והא איפכא שמעינן להו. וצ"ב מי אמר דפליגי בזה וזה גורם הרי פליגי בקרא. אלא הביאור שהכוונה שלומדים מהפסוק יסוד זה וזה גורם. והנה אחר כך במסקנא שמתרץ שאף שבעלמא זה וזה גורם מותר, הכא יש פסוק לאסור, וכן להיפך למ"ד זוז"ג אסור יש פסוק להתיר. ואם כן יש לומר על דרך הנ"ל שאחרי הפסוק שמגלה שעיבורו מטמא חלוק מזה וזה גורם, תו ליכא בזה כלל זה וזה גורם, והוא ברור. וכן כתב שם הגרי"ז הלוי לתרץ קושיא זו.
ועיי"ש עוד שתוס' נשארו שם בצ"ע, ולהגר"ח הכל מתיישב.
והנה החזו"א בספרו (יו"ד סימן י"ג) מוכיח כעין סברת הגר"ח הלוי, מתוס' נדה נ' ב', שכתבו שבנולדים מן הביצים אינו דין יוצא, ואין בזה היתר זה וזה גורם, כי הוא עצמו נחשב טמא, היינו שלענין נולדים מביצים מבואר בתוס' סברת הגר"ח הנ"ל (אמנם תוס' כתבו כן רק לענין עוף, שיש הכרח לסברא זו מדאי אפשר לאסור מצד יוצא דהוי עפרא. ולהגר"ח שמסברא איסורו הוא מצד עצמו, הרי הוא סברא גם בבהמה), והוא מפורש בתוס' שם.
אמנם בסימן י"ד ס"ק י"ב כתב החזו"א שתוס' בחולין ס"ב ב' פליגי על כך, והעיקר כתוס' בחולין, דפליגי על סברת הגר"ח הנ"ל. וכן כתב בשו"ת אבני נזר (יו"ד ע"ה) שתוס' בחולין פליגי על תוס' בנדה, וכתב גם כן שהלכה כתוס' בחולין (תוס' שם כתבו שהולד של תרנוגלת מותרת משום יוצא מהטהור טהור, וכיון שאיסורו משום יוצא מהטהור, בהכרח אינו חשוב בא מעפר, וממילא שייך בזה גם היתר זה וזה גורם).
אולם לא זכיתי להבין דברי האחרונים ז"ל, וכלהלן.
הנה טעם האבני נזר שם, לנקוט דלא תוס' בנדה, והוא כי דברי תוס' בנדה שכתבו שביצה אין בה דין זה וזה גורם (וגם הוא מבאר בתוס' כסברת הגר"ח), משום דהוי עפרא, דברים קשים, שאם כן מדוע דווקא בעוף מותר משום עפרא, הלא גם בולד בהמה לא נימא זה וזה גורם, שהרי ש"ז הוא מסרחא, והרי לגבי בהמה מבואר שאמרינן זה וזה גורם ומה חילוק בין עוף לבהמה, ומכוח קושיא זו דחה דברי תוס' עיי"ש.
והנה אינני כדאי לדון לפני אדירי העולם, אבל מה אעשה ולענ"ד מפורש ממש בגמרא היפך מטענתו, כי מקור דברי תוס' הוא בגמרא תמורה ל"א א'. ושם יש פלוגתא של רבי אליעזר ורבנן בולד בהמה טריפה אם זה וזה גורם אסור או מותר. ומסיק שבביצת טריפה מודו כולי עלמא להיתר כיון שהביצה מסרחא. הרי מפורש חילוק שבבהמה אינו עפרא ורק בביצה הוי עפרא. והרי דברי תוס' מחוורים מהגמרא, וצ"ע דברי האבני נזר (ובביאור הדבר מה שש"ז אינו עפרא, יש לומר א' כיון שבא מיד לתוך גוף הנקבה בטל לבשרה ובשרה ראוי לאכילה. ב' שדינו כמשקה, ורק אחר ג' ימים אם אינו נקלט אז הוא מסרח כמבואר נדה, יהיה הביאור איך שיהיה, עכ"פ החילוק מפורש בגמרא), אדרבה צ"ע על תוס' בחולין מהגמרא הנ"ל, ודברי האבני נזר צע"ג.
וטעם החזו"א הנה לשונו 'ועיקר דבריהם בנדה שם לא קיימא כדמסקו בתירוץ בתרא, וכן כתבו בפשיטות חולין ס"ב ב' ד"ה תרנגולתא' עכ"ל.
ולא זכיתי לעמוד בסוד קדשו, במה שכתב כדמסקו בתירוץ בתרא, הנה זה לשון התוס' בנדה: תרנגולתא דאגמא. הזכר אסור לפי שאין לו סימני טהרה ולא שרי מטעם כל היוצא מן הטהור טהור שהרי האם לא ילדה האפרוח אלא ביצים הטילה והאפרוח מעפרא קא גדיל ונאסר ממילא ע''י סימני טומאה ונקבה נמי אין לאוסרה למאן דאסר זה וזה גורם דהא אפרוח לא יצא אלא מן הביצה ומעפרא קגדיל כדפרישית. ומיהו נראה עיקר ששני מינים הן והמין שקורין תרנגולתא דאגמא שרי הזכר והנקבה דיש להן סימני טהרה והמין שקורין תרנגול דאגמא אסור הזכר והנקבה, דאין נראה שמין אחד חלוק הזכר מהנקבה, ועוד כיון דלא הוי מעופות טמאין הכתובין דבהנהו בכל מין יש זכר ונקבה משום סימני טומאה אין לאסור עד שיהא בו כל ד' סימנים דמנשר ילפינן. עכ"ל תוס'.
הרי בבארם מדוע אין בזה זה וזה גורם, לא כתבו זאת בלשון קושיא ותירוץ כדרכם ויש לומר, אלא כתבו שאין כאן משום זה וזה גורם 'שהרי' וכו', 'דהא' וכו' לשונות של וודאות, ולא מהכרח הקושיא, והביאו לכך יסוד מכוח הש"ס בתמורה. ובהמשך כתבו 'דאין נראה שמין אחד חלוק הזכר מהנקבה'. מבואר שחזרו בהם, רק מטעם שלא מסתבר שבאותו המין יהיה הזכר טמא והנקבה טמאה, אבל מעצם הסברא שהיה וודאי להם דלא שייך זה וזה גורם לא חזרו, וכן הלשון בתוס' הרא"ש בגליון שם. ולא נראה כלל שחזרו מעיקר סברתם, וגם לא נתנו שום טעם למה תתבטל סברתם המיוסד על הגמרא תמורה.
ולכאורה אדרבה כיון שבנדה הוכיחו כן מגמרא, ובחולין לא הזכירו מזה ולא יישבו הראיה, לכאורה צריך לומר שאדרבה המסקנא כדבריהם בנדה, ואם כן מסקנת התוס' כדברי הגר"ח הלוי.
ביצים: והנה כל זה לענין האפרוח, אבל לענין הביצים הראויים לאכילה שהם לא נסרחו מעולם, לכאורה הם אסורים מדין יוצא מהטמא, ודילמא אינם אסורים מכוח עצמם, וגם סברת הגר"ח הלוי לא שייך בהם שהרי לכאורה ביצה אסור מדין יוצא, ולא מצד שהוא עוף טמא בעצמו. וא"כ לכאורה שפיר יש בו היתר זה וזה גורם.
אך אינו מוסכם, כי אמנם ברמב"ם נראה שהביצה אסורה משום יוצא, אבל בתוס' חולין ס"ד א' ד"ה שאם, נראה שביצת עוף טמא, שונה משאר ביצי עוף של איסורים כגון טריפה, ובטמאה אינו מדין יוצא מהטמא, אלא מצד עצמו הוא אסור, ויש על כך פסוק מיוחד 'בת היענה', עיין שם.
היתר להמליץ על עם ישראל הנוהגים לאכלו.
להאמור כל ההיתרים הנ"ל צע"ג. אך אם בכל זאת נרצה למצוא היתר, הנה אם נאמר שנדון זה אם נאמר בעוף ובביצים זה וזה גורם הוא ספיקא דדינא (אם כהגר"ח או כהחולקים עליו). הרי יש כאן היתר ספק ספיקא, שהרי הוא רק ספק אם יש כאן עוף טמא (אמנם לפי הגר"ח הלוי ז"ל בעצמו, יש כאן רק ספק אחד, הספק במציאות, ודינו ספק דאורייתא).
ונבאר יותר את היתר הספק ספיקא הזה. הנה לא שייך ספק ספקא אם דנים האם עוף זה בעצמו טמא או טהור. והספק ספיקא הוא מחמת שנדון צדדי הספק הוא מחמת שאינו ידוע מי אבותיו, כי סתם עוף הבא לפנינו הספק עליו אם הוא טמא או טהור, אבל כאן שנודע לנו שיש הכלאות, ראוי להיות צדדי הספק במהות אבותיו. דהיינו ספק ראשון הוא במציאות שמא יש טמא בין אבותיו, וספק שני הוא ספיקא דדינא, האם מחמת שאבותיו טמאים נאסר הוולד או לא. והנה באמת יש ספק על האם בעצמה, הרי יש ספק שמא האם טמאה, ועל צד זה שהאם טמאה אינו ספק שקול, אלא רוב צדדים לאיסור, כי ההיתר לוולד הוא רק בצירוף ג' צדדים א' חוששים לזרע האב, ב' שנאמר דין זה וזה גורם בשאלת המין ולא כהגר"ח, ג' גם בעוף נאמר ספק ספיקא ולא כתוס'. אמנם ספק ספיקא מתיר גם כשצד אחד אינו שקול. ועוד שכאן יש לומר שהספק מחולק לארבעה צדדים, א' שמא אביו ואמו טמאים, ב' שמא שניהם טהורים. ג' שמא אמו טמאה ואמו טהורה, ואז לרוב צדדים אסור כנ"ל. ד' שמא אמו טהורה ואביו טהור ואז לרוב צדדים מותר (חוץ מצירוף א' חוששין לאב, ב' שאין בזה זה וזה גורם), ונמצא בסך הכל הוא ספק שקול ממש, ושפיר יש כאן היתר ספק ספיקא. ועיין ש"ך ק"י אם למעשה יש להתיר מכוח ספק ספיקא כאשר שלא נמצא בפוסקים.
ואף על פי שכל עוד שאין פיקוח, נראה שיש אצלם מינים שאינם במסורת, והרי יתכן שעשו הכלאה זו כולה ממינים ללא מסורת ולענין זה הוא רק ספק אחד, בכל זאת מותר שהרי לענין דרבנן אין צריך ספק ספיקא ודי בספק אחד, כמבואר בפוסקים.
ואף שזה וודאי ללא ספק שמעורב בו מין שאין בו מסורת, והרי זה וזה גורם אינו מותר לכתחילה (תוס' פסחים כ"ו ב'), יש לומר ששעת הדחק כדיעבד דמי (כלל זה שדחק שוה לדיעבד, צריך עיון רחב, עיין או"ח תס"ב ס"ד במשנה ברורה וחזו"א, ובעוד מקומות בפוסקים)
(ועכ"פ אין להחמיר יותר ממה שכתב הש"ך סי' ס"ד ס"ק י"ב דאפילו יש תערובת בתבשיל ואינו בטל בתבשיל, אין נמנעין מלאכול את שאר התבשיל חוץ מהבשר עצמו.
מרח ביצה על חלה ואפאה בתנור, אין להחמיר יותר מקליפה, ע' חכמת אדם הלכות ביצים).
עדיף לאכול תרנגולי הודו וכיוצא בהם מאשר המוכלאים
בענין תרנגול הודו, יתכן שאין לנו מסורת על אכילתו מאז ומעולם, והיו כאלו שנהגו לפרוש מאכילתו, ורוב ישראל אוכלים. ויש לעיין אם הודו דינו חמור מתרנגולי ההכלאה, או קל ממנו. – כלומר האם נכונה הטענה, אם אתה אוכל הודו שיש בו שאלה ישנה, כל שכן שיש לאכול התרנגולים הרגילים.
ולע"ד וודאי תרנגול הודו קל יותר, ועדיף לאכול הודו. כי בתרנגול הודו, וודאי לן שיש לו סימני הטהרה, וכ"כ שו"ת ערוגת הבושם, ואין בו הכלאות כמעט, באופן שיש לנו בירור של רבותינו האחרונים שאין בו שאלה של 'עוף טמא מן התורה', כל הנדון משום חומרת הראשונים לא לאכול בלא מסורת, ואדרבה עד כמה שנחזיק שאינו מין תרנגול [אשר מצד ההלכה שצריך מסורת, הדבר מהווה חומרא, כי על תרנגול יש מסורת ולא על מין שונה ממנו], הרי יותר קל לקבוע שאינו מין טמא מן התורה כשאינו תרנגול, אחר שידוע לנו מחז"ל שיש בעולם שני מיני תרנגולים טמאים, ואילו על מינים אחרים, אדרבה אמרו חז"ל בחולין רוב מיני העופות טהורים (ומצד חסרון מסורת, כיון שהוא דרבנן מהראשונים, והאחרונים התירו ההודו, הרי הוא בגדר הם אמרו והם אמרו, ובדרבנן נסמוך ארבנן).
ומאידך בתרנגול הבא בוודאי מהכלאות, הנה יש כאן נדון של חשש דאורייתא (ותמצית כל דברינו. שנתבאר שהחשש של מציאות התערבות טמאים אינו רחוק כלל, כי המכליאים לוקחים מינים רבים וגם ללא מסורת, ונתברר מהגמרא שוודאי הוא שיש בעולם כמה מיני תרנגולים טמאים מן התורה, נמצא כי מלבד עצם דין מסורת, יש חשש גדול שמעורב בהם מינים אסורים בעצם, ונתבאר שההיתר העיקרי מיוסד על דין זה וזה גורם מותר, וגם על צד שנאמר כאן היתר זה וזה גורם [שנתבאר שלהגר"ח הלוי אינו היתר בנדון זה ואסור כדין ספק תורה, ולענ"ד דברי האחרונים החולקים על הגר"ח צע"ג], הנה עצם היתר זה וזה גורם אינו לכתחילה כמו שכ' הפוסקים מתוס' פסחים כ"ו ב' ד"ה בין חדש, שהוכיחו שם תוס' מהגמרא שזה וזה גורם מותר רק בדיעבד [והרי הוא כמו לאכול וולד שאביו ואמו אחד דבר אחר ואחד פרה, ומי היה נותן הכשר לכך]) ואם כן לכאורה לפחות לכתחילה יש לאכול דווקא תרנגול הודו.

מאז תשס"ד היו שפרשו מהתרנגולים וביציהם. היה תקופה שהם השתמשו בביצי אווז) כל ביצה בערך פי ג' או ד'. (היה תקופה שהיו להם ביצים מעופות לא מוכלאים, וכשהתרבה וניסו להגיע לשחיטה, הרשויות עצרו את הדבר והרגו את כל הלול. היה תקופה שהיה להם ביצים מסויימים מנוקדים שהם של הודו מסוים, אחר כך הגר"מ ברנסדורפר זצ"ל פקפק במסורת שבהם.
היה תקופה שהרב יוסף אפרתי פעל בענין בשליחות הגרי"ש אלישיב, והיה בעל הון שהיה מוכן להשקיע בבניית לול, ובפרסומי הרב אפרתי הליכות שדה לפני כעשר שנים, הביא באריכות את כל הנושא, עם תמונות וכו', והובא הדבר לפני רבנים רבים. אולם בסוף נגוז הענין, מכיון שהיה חילוק בין הנוסח שהרבנים רצו לפרסם, לבין רצונו של בעל ההון, ולא הגיעו להסכמה.
היה תקופה שהעדה החרדית ניסו לשחוט אווזות מחמת ענין זה, ולא היה הצלחה עקב ריבוי סירכות.
בקיץ תשע"ה הודיע אחד הרבנים החשובים, שפעל ובירר הרבה לפחות בענין מאז תשס"ד, בשליחות הגר"ש וואזנר זצ"ל (הלא הוא הג"ר אריאל בוקוולד שליט"א מבני ברק), שבירר היטיב, כי בעופות התעשתיות עבור ביצים אין חשש זה, והם כולם מזן אחד, זן לגהורן שהוא בעל מסורת איטלקית, שמיוחד במיעוט משקלו וקלילותו אשר בזה תלוי ריבוי הביצים, והחשש נותר רק על העופות התרנגולים שאינם הודו (מלבד שכאמור בביצים אפשר דקילא, דליכא סברת רבינו הגר"ח הלוי, כנ"ל ד"ה ביצים).

[לבלב]

כל מי שרואה את דרכי המלחמה של יחצני המתירים יבין שלא האמת והדאגה לקדושת המאכלים מנחה את דרכם.
מה הטעם לנהל קמפיין חוצות עם תמונות שקצים ורמשים? האם זה מה שהורה השבה"ל? הגרנ"ק? כך מנהלים שאלה תורנית? לספר לכל עם הארץ שאוכלים כל יום נבלות ולפסוע על ראשי עם קדש?
בכלל לא מובן לי על מה ניטשת המערכה כעת. מילא דיון לאמיתה של תורה בביהמ"ד או כאן בפורום אפשר להבין, אך כאשר הרבנים האחראים על הכשרות פוסקים לאיסור, בעצם הוכרעה השאלה המעשית באופן סופי, ברור לנו שהמשחטות הגדולות בארץ ובארה"ב לא יכניסו את העוף, אז על מה ניטשת מערכת יקרה חוצה יבשות, אם לא לשם נצחנות ונקמנות גרידא, כדרך האומרים גם לי גם לך לא יהיה?

ראיתי את מודעות הרחוב בשבת והרגיזו אותי כדבעי, באמת דוחה.
אבל, ההתגייסות של ה'עיתונות' ה'חרדית' והבלוגרים למיניהם וכן האתרים ה'חרדים' ל'צד' מסוים, הוא לא פחות דוחה ומביש.
כללו של דבר, לבלרי אתרים עיתונים בלוגים ומודעות רחוב לא יקבעו לנו את דעת תורה ופסיקת ההלכה, גם לא יחליטו לנו מי 'ה'פוסק ומיהו לא כל כך.

הבדל אחד יש בין מודעות הרחוב ובין התקשורת ה'חרדית', מודעות הרחוב אינם מסתירים את 'השקפתם' ה'ברורה', ואלו התקשורת ה'נאורה' וה'הגונה' מציגים את עצמם כ'אובייקטיביים' וכ'מכבדי' דעת תורה. (דוגמה? קראו נא מילה במילה את המאמר שהועלה כאן מעיתון "המבשר"...)

אי משו''ה לא אריא.
המודעה של המבשר מביאה בגלוי ובמפורש את דעת הרב ברנדסדורפר, שהיה ראשון וראש לאוסרים, וממילא לא מתיימרת להיות אובייקטיבית.
כמו''כ המבשר לפי האינטרס הטבעי שלו קרוב יותר לצד המתירים [ר''ד שמידל וכו'] וכן אחרי הפולמוס עם טרה הוא אמור לסייע למתירים כדי לנגח את העד''ח.

אם קשה לך נוריד את הדוגמה של ה'פוסק' המבשר, ונשאיר את הדברים - ללא הדוגמה - שלא התייחסת להם.

אתה לא חייב גם לענות לזה, כי הם לא עיקר הדיון בהלכה.

[קאצק]

מתוך סיכום מאמר שנתקבל במייל

היום בדור כה חשוך זה מתחיל. היום זה תרנגולים, מחר זה הדגים, אח"כ הציצית והתפילין, ובסוף כל ההוראות המשונות והפסקים המוזרים שאנו שומעים לעתים מפעם לפעם באים מהציבור הדל"י, נשמע גם בקרבנו. אין סיבה שלא. הלא כל מי שקצת מכיר או חקר, יודע שצורת הפסק הזו שדי מסברא להחליט דעה ועל סמך זה לשנות סדרי בראשית, וכל אחד שלמד קצת יכול לכך, היא באה מבית מדרש מסויים. אלא שכשהדור היה חזק עם פוסקי הדור, לא היה להם פתחון פה, אבל הנה משמת רבי, מאז נסתלק רבינו הגרי"ש הדור הפקר, וייתכן שלא לחנם אז בדיוק החלו לפעול שוב לייבא עופות מבלגיה לארץ.

ונסיים בסיפור מאומת ששמענו בעדות נאמנה מתוך המקום שבו אירע המעשה, שקצת נותן מבט על אותו בית מדרש מדובר.

ביום שלישי הקודם בשעות הלילה, החלו שחיטה של עופות ה'בראקל' במשחטה באשדוד. כמות העופות היו בין 6000 ל7000 עופות. הגיעו הרבה מכולל חזון איש עד לאשדוד כדי לקיים מצוה בו יותר מבשלוחו לחזות בשחיטת ה'בראקל' במו עיניהם. למעשה צומת הגידין והריאות הם לא בדקו בכלל וסמכו על בדיקה מדגמית של כמה עופות בתחילה. ממש רבנות. אבל זה החלק הקטן. שני דברים חמורים היו שם ביותר. הסכינים נבדקו רק אחת לכמה שעות – אחרי שחיטת אלפי עופות, וכל זה על עוף ה'בראקל' שהוא חזק הרבה יותר ויש לו שערות ארוכות בצוואר, והדבר השני: השוחטים זרקו מאות עופות לטריפות. מי שמבין בשחיטה יודע שמאות עופות שהם טריפות כבר בשחיטה, יודע שזה נדיר ביותר ביותר. אבל העיקר שזה שחיטת חזון איש לבראקל', השאר כבר פחות חשוב. והדברים ידועים.

למעשה מצד האוסר בתוקף רב האומרים כי על המבשלו להגעיל את העופות עומדים: ר' משה שטרנבוך, ר' מרדכי גרוס, ועוד רבנים ורבני מערכות הכשרות השונות, מהצד המתיר עומדים ר' משה שאול קליין ור' מנדל לובין ור' שריאל רוזנברג ועוד.

והי"ת יגדור פרצות עמו.

חבל להשמיץ ללא בסיס עובדתי ותורני
הסיבה לאי הבדיקה פשוטה ביותר, מכיון שידוע שאחוז הבעיות בצומת ובריאה בעוף זה הוא נמוך מאד ככל שאר הטריפות שאין נבדקין כלל [שהרי יש הרבה סוגי טריפות בהרבה אברים ואין אחד מהם שנבדק] גם לא למהדרין מן המהדרין.
ובענין זריקת העופות זה דבר מצוי כאשר מוצאים סרך פגימה או כסכוס דק מן הדק בסכין, שזורקין כל הנשחטין בסכין זה למפרע ואין זה קשור לדיני טריפה אלא לדיני נבילה.
הדן לכף זכות ידינוהו מהשמים לזכות

אין שום ענין להשמיץ,כתבתי בהתחלה שהדברים מתוך מייל שקבלתי

[שלמה בן חיים]

מתוך סיכום מאמר שנתקבל במייל

היום בדור כה חשוך זה מתחיל. היום זה תרנגולים, מחר זה הדגים, אח"כ הציצית והתפילין, ובסוף כל ההוראות המשונות והפסקים המוזרים שאנו שומעים לעתים מפעם לפעם באים מהציבור הדל"י, נשמע גם בקרבנו. אין סיבה שלא. הלא כל מי שקצת מכיר או חקר, יודע שצורת הפסק הזו שדי מסברא להחליט דעה ועל סמך זה לשנות סדרי בראשית, וכל אחד שלמד קצת יכול לכך, היא באה מבית מדרש מסויים. אלא שכשהדור היה חזק עם פוסקי הדור, לא היה להם פתחון פה, אבל הנה משמת רבי, מאז נסתלק רבינו הגרי"ש הדור הפקר, וייתכן שלא לחנם אז בדיוק החלו לפעול שוב לייבא עופות מבלגיה לארץ.

ונסיים בסיפור מאומת ששמענו בעדות נאמנה מתוך המקום שבו אירע המעשה, שקצת נותן מבט על אותו בית מדרש מדובר.

ביום שלישי הקודם בשעות הלילה, החלו שחיטה של עופות ה'בראקל' במשחטה באשדוד. כמות העופות היו בין 6000 ל7000 עופות. הגיעו הרבה מכולל חזון איש עד לאשדוד כדי לקיים מצוה בו יותר מבשלוחו לחזות בשחיטת ה'בראקל' במו עיניהם. למעשה צומת הגידין והריאות הם לא בדקו בכלל וסמכו על בדיקה מדגמית של כמה עופות בתחילה. ממש רבנות. אבל זה החלק הקטן. שני דברים חמורים היו שם ביותר. הסכינים נבדקו רק אחת לכמה שעות – אחרי שחיטת אלפי עופות, וכל זה על עוף ה'בראקל' שהוא חזק הרבה יותר ויש לו שערות ארוכות בצוואר, והדבר השני: השוחטים זרקו מאות עופות לטריפות. מי שמבין בשחיטה יודע שמאות עופות שהם טריפות כבר בשחיטה, יודע שזה נדיר ביותר ביותר. אבל העיקר שזה שחיטת חזון איש לבראקל', השאר כבר פחות חשוב. והדברים ידועים.

למעשה מצד האוסר בתוקף רב האומרים כי על המבשלו להגעיל את העופות עומדים: ר' משה שטרנבוך, ר' מרדכי גרוס, ועוד רבנים ורבני מערכות הכשרות השונות, מהצד המתיר עומדים ר' משה שאול קליין ור' מנדל לובין ור' שריאל רוזנברג ועוד.

והי"ת יגדור פרצות עמו.

......................

[משולש]

חבל שה׳קאצק׳ לא אמר דבר בשם אומרו והיה חוסך הרבה אי הבנה.
הכותבים את דברי הבלע הנ״ל הם קו במערכה. ואצלם זה אופייני ונורמלי לדבר על גדולי ישראל. ובעוה״ר וכו׳ וה׳ יגדור פרצות עמו.

[קאצק]

חבל שה׳קאצק׳ לא אמר דבר בשם אומרו והיה חוסך הרבה אי הבנה.
הכותבים את דברי הבלע הנ״ל הם קו במערכה. ואצלם זה אופייני ונורמלי לדבר על גדולי ישראל. ובעוה״ר וכו׳ וה׳ יגדור פרצות עמו.

כתבתי בהתחלה שקבלתי במייל.
כנראה שהכותב הנ"ל אין לו דברי תשובה ,מלבד לתקוף בשפת הרחוב.
לעצם העניין, כאשר כל האמת אי"ה תצא החוצה,ידע הציבור איזה 'יראת שמים' יש לו ולחבריו הת"ח.

[כתבן]

. בשבת על הקירות בבית שמש היה פשקוויל נגד העופות שאוכלים כיום [הרגילים] והחצופים כתבו שהאוכלים עופות בשב"ק צריכים לשיר בזמירות: להתענג בתענוגים חזירים ועכברים...

[מחולת המחנים]

מכתב מאת השוחט שלמה ציפער המתאר את סדרי נסיעותיו למדינת בלגיה בחיפוש אחר עוף הבראקל.
במכתב הוא כותב שמצאו זן עוף חדש שלא היה נודע אז בקרב הציבור, (סתירה גמורה למתירי הבראקל שטוענים שהיתה מסורת רציפה על אכילת הבראקל, וכמו"כ סתירה לטענה המשונה והמוזרה שכאילו עוף הבראקל והבלאדי הם בעצם מין אחד), בהמשך הוא כותב שמצא אצל אחד ממגדלי עוף הבראקל ביצים שהם כד וכד.

שלמה ציפער - הביקור.pdf

(196.71 KiB) הורד 371 פעמים

[מחולת המחנים]

בשבת על הקירות בבית שמש היה פשקוויל נגד העופות שאוכלים כיום [הרגילים] והחצופים כתבו שהאוכלים עופות בשב"ק צריכים לשיר בזמירות: להתענג בתענוגים חזירים ועכברים...

מבחינת משווקי הבראקל הויכוח כבר הוכרע, לאחר שנערים בני חמש עשרה הפיצו מודעות שהעופות שלנו הם בעצם חזירים חתולים ועכברים בצירוף תמונות מרהיבות.

20170827_130428.jpg (3.72 MiB) נצפה 9756 פעמים

איזה התרגשות...

[משולש]

חבל שה׳קאצק׳ לא אמר דבר בשם אומרו והיה חוסך הרבה אי הבנה.
הכותבים את דברי הבלע הנ״ל הם קו במערכה. ואצלם זה אופייני ונורמלי לדבר על גדולי ישראל. ובעוה״ר וכו׳ וה׳ יגדור פרצות עמו.

כתבתי בהתחלה שקבלתי במייל.
כנראה שהכותב הנ"ל אין לו דברי תשובה ,מלבד לתקוף בשפת הרחוב.
לעצם העניין, כאשר כל האמת אי"ה תצא החוצה,ידע הציבור איזה 'יראת שמים' יש לו ולחבריו הת"ח.

אני יודע שכתבת שזה מהמייל, אבל לא ציינת שהמייל הנ״ל מגיע מהם ומהמונם...

[חזון-איש'ניק]

כעת הביאו לך מהמופיע בויקפדיה מה שייך להתווכח על דבר כ"כ ברור ורשמי?

מה ראית בויקפדיה? וכי כתוב שם שהרכיבו בקורני"ש עוף טמא? או שמא שהקרוני"ש הוא עוף טמא בעצמותו?