שמואל דוד כתב:רש"י ד"ה הראוי לשריפה כסף וזהב ובגדים עכ"ל
ועיין ספר יהושע פרק ז פסוק כד "וַיִּקַּח יְהוֹשֻׁעַ אֶת-עָכָן בֶּן-זֶרַח וְאֶת-הַכֶּסֶף וְאֶת-הָאַדֶּרֶת וְאֶת-לְשׁוֹן הַזָּהָב" כו'
ויש לעיין מדוע רש"י שינה מסדר הפסוק.
אולם עיין פסוק כא "וָאֵרֶא בַשָּׁלָל אַדֶּרֶת שִׁנְעָר אַחַת טוֹבָה וּמָאתַיִם שְׁקָלִים כֶּסֶף, וּלְשׁוֹן זָהָב אֶחָד"
וצ"ע בכל זה.
שמואל דוד כתב:ייש״כ גדול
אבל הסדר ברש״י שונה משני הפסוקים.
שמואל דוד כתב:אל ההרים לא אכל שלא אכל בזכות אבותיו
ובהגהות הגר"א נרשם קו על תיבת בזכות ונ"ב בשביל.
אשמח בביאור כוונתו
שמואל דוד כתב:סנהדרין עח:
ת"ר המכה את חבירו ואמדוהו למיתה כו' וחכמים אומרים אין אומד אחר אומד
ופירש"י אין אומד אחר אומד - לחשב כיוצא מב"ד זכאי ולהפטר אם לאחר מכאן הכביד ומת "אלא בתר מעשה דהשתא אזלינן" דהואיל והכביד ומת חייב המכה מיתה
לא הבנתי כוונת רש"י במש"כ דאזלינן בתר מעשה דהשתא. ולכאורה הול"ל אין אומד אחר אומד ואזלינן בתר אומד ראשון.
ובאמת מצאתי ביד רמה שכ"כ וז"ל וחכ"א אין אומד אחר אומד כלומר אין אומד מוציא מיד אומד לחשבו כיוצא מבית דין זכאי אלא הרי הוא בחזקת אומד ראשון עד שיתרפא לגמרי אבל מת מתוך חליו חייב.
וצ"ע בכוונת רש"י ז"ל. אשמח בביאור בזה.
שמואל דוד כתב:פב. אמר ר' חייא בר אבויה כתוב על גולגולתו של יהויקים זאת ועוד אחרת זקינו דרבי פרידא אשכח ההוא גולגלתא כו' וכתב רש"י זקינו דר' פרידא הוא ר' חייא בר אבויה והכי אמרינן בחלק (קד.)
והנה לא מצינו בפרק חלק שזקינו דרבי פרידא הוא רב חייא בר אבויה, וכ"ה הרש"ש, ותירץ בדוחק. עיין שם.
ועוד יש להעיר מדוע פעם נקרא בשמו רב חייא בר אבויה ופעם נקרא על שם נכדו רבי פרידא. וצ"ע בכל זה
החושב כתב:לענ"ד נראה שודאי גם רשי מודה שהולכים אחרי האומד הראשון.
אך הטעם שהולכים אחר האומד הראשון (ולא אומרים שהאומד השני קובע) מפני שמסכלים על 'מעשה דהשתא' - שהוא מת. שהוא מוכיח שהאומד הראשון היה הנכון.
החושב כתב:שמואל דוד כתב:פב. אמר ר' חייא בר אבויה כתוב על גולגולתו של יהויקים זאת ועוד אחרת זקינו דרבי פרידא אשכח ההוא גולגלתא כו' וכתב רש"י זקינו דר' פרידא הוא ר' חייא בר אבויה והכי אמרינן בחלק (קד.)
והנה לא מצינו בפרק חלק שזקינו דרבי פרידא הוא רב חייא בר אבויה, וכ"ה הרש"ש, ותירץ בדוחק. עיין שם.
ועוד יש להעיר מדוע פעם נקרא בשמו רב חייא בר אבויה ופעם נקרא על שם נכדו רבי פרידא. וצ"ע בכל זה
הערוך לנר כתב שכך הייתה גירסתו של רש"י שם.
שמואל דוד כתב:החושב כתב:שמואל דוד כתב:פב. אמר ר' חייא בר אבויה כתוב על גולגולתו של יהויקים זאת ועוד אחרת זקינו דרבי פרידא אשכח ההוא גולגלתא כו' וכתב רש"י זקינו דר' פרידא הוא ר' חייא בר אבויה והכי אמרינן בחלק (קד.)
והנה לא מצינו בפרק חלק שזקינו דרבי פרידא הוא רב חייא בר אבויה, וכ"ה הרש"ש, ותירץ בדוחק. עיין שם.
ועוד יש להעיר מדוע פעם נקרא בשמו רב חייא בר אבויה ופעם נקרא על שם נכדו רבי פרידא. וצ"ע בכל זה
הערוך לנר כתב שכך הייתה גירסתו של רש"י שם.
ייש"כ ועדיין צע"ק בכל זה
שמואל דוד כתב:פב. אמר ר' חייא בר אבויה כתוב על גולגולתו של יהויקים זאת ועוד אחרת זקינו דרבי פרידא אשכח ההוא גולגלתא כו' וכתב רש"י זקינו דר' פרידא הוא ר' חייא בר אבויה והכי אמרינן בחלק (קד.)
והנה לא מצינו בפרק חלק שזקינו דרבי פרידא הוא רב חייא בר אבויה, וכ"ה הרש"ש, ותירץ בדוחק. עיין שם.
שמואל דוד כתב:מי זה רא"ז מיימון?
אפשר לשלוח מש"כ בהכרם?
פירש רש"י פרק הנשרפין, ר' חייא בר אבויה זקינו של ר' פרידא, חלק (שם ק"ד ע"א). הריעב"ץ בהוספות ליוחסין העתיק גם כן דברי רש"י אלה, וסיים שם שאיננו יודע היכן מפורש זה בחלק. ובאמת בהשקפה הראשונה אין לפנינו שום יתרון להאמור בחלק על האמור בהנשרפין, ברם כשנעיין בפרק חלק היטב, יש לומר שראייתם היא מהא דאמר שם: מפני מה לא מנו את יהויקים (באותם שאין להם חלק לעולם הבא), משום דר' חייא בר אבויה (שנתכפר על שלא ניתן לקבורה, רש"י), דאמר ר' חייא בר אבויה כתוב על גולגלתו של יהויקים זאת ועוד אחרת. זקינו דר' פרידא אשכח גולגלתא וכו', קברה ולא אקברה וכו', אמר גולגלתו של יהויקים היא וכו'. והנה אחרי שעיקר כוונת הש"ס היא לסיפור של זקינו דר' פרידא, היה לו לאמר מראש: מפני מה וכו', משום דזקינו דר' פרידא, ומדאמר משום דר' חייא בר אבויה, שמע מינה שר' חייא בר אבויה הוא זקינו דר' פרידא, הוא ולא אחר.
שמואל דוד כתב:סנהדרין פט.
הכובש את נבואתו וכו' פירש"י הכובש נבואתו שלא אמרה כגון יונה בן אמיתי עכ"ל
ויש להעיר מה כוונתו בזה, ומדוע כתב כן כאן ולא אצל שאר נביאים דמתניתין. וצ"ע
מי איכא מידי דרחמנא פטריה ואנן ניקום וניקטול ליה? ולא? וכו' והא בועל את הכותית? הא אקריוה לרב כהנא בחלמיה (בָּגְדָה וגו' וּבָעַל בַּת אֵל נֵכָר - מלאכי ב, יא) ואדכריה רב לגמריה ( - ובעל בת אל נכר -- זה הבא על הכותית, וכתיב בתריה יכרת ה' וגו')!
עזריאל ברגר כתב:שמואל דוד כתב:ייש״כ גדול
אבל הסדר ברש״י שונה משני הפסוקים.
כמדומני שזהו שגרא דלישנא לומר "כסף וזהב ובגדים", וכלשון הפסוק מלכים ב ז,ח.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 9 אורחים