מענה איש כתב:כמדומה שיש אחרונים שסוברים שמורידים יום אחד מהמתנת ה' כדי לסמוך חפיפה לטבילה
דרומי כתב:האם יתירו מורי ההוראה לדחות טבילתה?
חבר פורום אוצר החכמה כתב:דרומי כתב:האם יתירו מורי ההוראה לדחות טבילתה?
את זה רק הם יכולים להשיב.
עזריאל ברגר כתב:חבר פורום אוצר החכמה כתב:דרומי כתב:האם יתירו מורי ההוראה לדחות טבילתה?
את זה רק הם יכולים להשיב.
אכן. ולפעמים יש הפתעות גדולות בזה, בין לקולא בין לחומרא.
פעם דיברתי עם הגר"י פרקש על שאלה בסגנון דומה, והצעתי לדחות את הטבילה (לא היה חשש של ביטול פו"ר, ושני בני הזוג העדיפו לדחות), והוא "זרק את ההצעה מכל המדרגות", כאשר הטעם העיקרי שהבנתי ממנו היה החשש להרהורי עברה וכו', שאין אפוטרופוס וכו'.
דורשי יחודך כתב:האם הוא התכוין בתור עצה טובה או בתור פסק?
כי אם זה בתור פסק, האם באמת אשה חייבת לדאוג לזה? זוהי אחריות שלו, ובכלל שמי אומר שתמיד החשש קיים. ובודאי כשהדבר גורם לה צער וכובד, מהכ"ת לחייב אותה להצטער משום חשש זה?
עזריאל ברגר כתב:דורשי יחודך כתב:האם הוא התכוין בתור עצה טובה או בתור פסק?
כי אם זה בתור פסק, האם באמת אשה חייבת לדאוג לזה? זוהי אחריות שלו, ובכלל שמי אומר שתמיד החשש קיים. ובודאי כשהדבר גורם לה צער וכובד, מהכ"ת לחייב אותה להצטער משום חשש זה?
דורשי יחודך כתב:מה הכוונה שהאשה משועבדת לבעלה? הרי כאן הבעל בעצמו מעדיף לדחות, רק שהמו"צ אומר לו לא לדחות. ואם האשה יש לה חום או בכלל לא מרגישה טוב? הרי בשאילה דובר שזה גורם לה סבל רב.
לא הבנתי מה שכתבת על הבעיות ההלכתיות - חשבתי שמדובר שרוצים לדחות עד לאחר שבת ויו"ט, ואם יש בעיה הלכתית לטבול במו"ש - את"ל שיש בכה"ג - אז לדחות לעוד יום.
עזריאל ברגר כתב:דורשי יחודך כתב:מה הכוונה שהאשה משועבדת לבעלה? הרי כאן הבעל בעצמו מעדיף לדחות, רק שהמו"צ אומר לו לא לדחות. ואם האשה יש לה חום או בכלל לא מרגישה טוב? הרי בשאילה דובר שזה גורם לה סבל רב.
לא הבנתי מה שכתבת על הבעיות ההלכתיות - חשבתי שמדובר שרוצים לדחות עד לאחר שבת ויו"ט, ואם יש בעיה הלכתית לטבול במו"ש - את"ל שיש בכה"ג - אז לדחות לעוד יום.
א. השעבוד הוזכר במענה לשאלתך האם האשה מחויבת לדאוג לזה והאם היא מחויבת להצטער. ועל זה עניתי שלכאורה היא מחויבת, לא רק מדין לפני-עיור וכיו"ב, אלא גם מדין שעבוד.
ב. הבעיות ההלכתיות - באתי לומר שאילו היתה רשות לדחות את הטבילה לאחרי השבת אז לא היינו מתירים לה לטבול ביוט"ש או בשבת, שהרי מי שטובלת שלא "בזמנה" - לא טובלת בשבת, ובפרט לא כשמצטרפים לזה בעיות נוספות כנ"ל.
דרומי כתב:הגר"ע ברגר, מה שכתבת על חפיפה ביו"ט לא יועיל למי שצריך לטבול בליל שבת, כי לכאורה עירוב תבשילין לא יועיל לזה.
ובעיקר הבעיה כמו שכתבתי היא בנקיון השיניים באופן שלא יוציא דם וכו', שזה גם ביו"ט.
דרומי כתב:אשה לחוצה מטבעה, שבכל טבילה יש לה "נערווין" וכו' והיא תמיד מרגישה שלא ניקתה מספיק וכו'. כשמזדמן לה טבילה בכזה מצב, היא טוענת שזה ממש בלתי אפשרי, וזה גורם לה ללחץ איום ולפחד גדול שמא לא ניקתה מספיק טוב (דוגמא בולטת היא נקיון השיניים שקשה בכזה מצב). האם יתירו מורי ההוראה לדחות טבילתה?
עזריאל ברגר כתב:דרומי כתב:הגר"ע ברגר, מה שכתבת על חפיפה ביו"ט לא יועיל למי שצריך לטבול בליל שבת, כי לכאורה עירוב תבשילין לא יועיל לזה.
ובעיקר הבעיה כמו שכתבתי היא בנקיון השיניים באופן שלא יוציא דם וכו', שזה גם ביו"ט.
א. צודק.
ב. לא ברור לי כדבריך, שהרי חובל נאסר משום שוחט, ושחיטה הותרה ביו"ט לאוכל נפש, ובמילא גם תולדותיה אמורות להיות מותרות לכל צרכי הגוף.
כדכד כתב:דרומי כתב:אשה לחוצה מטבעה, שבכל טבילה יש לה "נערווין" וכו' והיא תמיד מרגישה שלא ניקתה מספיק וכו'. כשמזדמן לה טבילה בכזה מצב, היא טוענת שזה ממש בלתי אפשרי, וזה גורם לה ללחץ איום ולפחד גדול שמא לא ניקתה מספיק טוב (דוגמא בולטת היא נקיון השיניים שקשה בכזה מצב). האם יתירו מורי ההוראה לדחות טבילתה?
אני מכיר מורי הוראה שכן מתירים כשקיימו פו"ר ושניהם מוחלים ונראה לי שבתיאור כזה בודאי יתירו
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 13 אורחים