הודעהעל ידי לייטנר » ד' אוקטובר 18, 2017 8:57 pm
חבר החפץ בעילום שמו, שלח לי את השיר למי שאינו רוצה לפתוח את הקישור:
זכר חסדים ופלאי א-לוה,
בשנות קדם הביט מגבוה,
לתת עז להחליף כח,
לעם ממשך מגזע קדוש פורח,
חובה עלינו לעד להזכירה
חסד א-ל במעשה ואמירה.
בעשרים וחמשה לכסלו החדש
יום אדיר ברב טוהר וקודש,
שמונת ימים בו יבאו,
להודות ולהלל יקבעו,
להדליק נרות כברקים מזהירים,
ומדי יום יוסיפו המהדרים הבחירים,
גם כל נפשות בית ידליקו בגילה
איש נרותיו ויסלדו בחילה.
ושלש יברכו עת ידליקו
בברכת זמן רצון יפיקו,
ובכל הלילות אך שתים ברכות
מצות וזכר נסים יחד נערכות,
לבד אם שכח או שגה בהלכה
ולא ברך בראשון לזמן הברכה
אז מפי חכמים הדת נתונה
בכל לילה שיזכר לברך זמן באמונה.
ואם להדליק נרות פס כחהו
ישא ברכה עת תחזינה עינהו
וברכת זמן ונסים יודה לא-ל
בראותו נרות מצוה בבתי ישראל.
ועובר אורח בארץ נכריה
אם בבית זבולו אשתו הליכות צופיה,
וכדת היא נרות עורכת
גם בעד בעלה אשר הרחיק ללכת,
אז חובה עוד אין עליהו
להדליק נר במלון מגורהו.
ואם הגבר האורח יבא בגפו,
לקחת חלק בנרות הבית יפרש כפו.
והאיש אשר אין לו מקום קבוע,
הנה יאכל פתו ולשכב הנה ינוע,
במקום אשר יאכל מאכלו,
שמה להדליק שפרה גורלו.
והדת על הכל מחכמים נתנה
כי אף לנשים היא למנה,
כי אף להן זאת יאתה,
כי מידי אשת חיל יד ד' נגלתה.
ואף איש נדכא עור עיניים
לפעלת צדק זאת יתן ידים,
ואם אין לאל ידו לערוך המערכה,
יעזרהו רעהו והוא יברך כהלכה.
אך אם עמדו תהי עזרתו
בעדו תעשה היא מצותו,
כי במצוה זאת חכמים אמרו
להוציא הגברים חובתם הנשים יגברו.
אף תוכל אשה למלאות יד שליח,
אך מצוה לאיש יראת ד' הריח.
כי מצוה רבה היא בערכה נהדרה
מיין קידוש והבדלה היא יקרה.
רק נר שבת ממנה יכבד בעינינו
כי גדול היום וקדוש לאדוננו.
אשרי ירא ד' בזמנה יקדימנה,
כבא השמש ומהר יעשנה,
אך אם אנה לידו דבר מפריע
ימהר עונתה שעה ורביע.
ורב שמן במנורה אז יציקו,
לזמן כחצי שעה בלילה עוד ידליקו.
אך יזהר ולא יחבק ידים
עד עת בשוק כלו רגלים
אך לעת זאת ליעקב עת צרה
אשר רק בביתו יתהדר במצוה היקרה
אז זמן המצוה נתאחר
ויכול לעשותה עד עלות השחר,
אם בכל ביתו עוד גלויי עינים
וחבלי שינה עוד לא סגרו להם עפעפים,
ומדת השמן בלבבו ישער
אם חצי השעה תהי לבער.
ובפתח הבית יערך נרהו
במזוזת שמאל למען המצוות יסובבוהו.
אם בלא מזוזה פתחו כמחתרת
אז משמאל הימין נבחרת.
אם על יד רחובות ביתו נפתחת
בפתח ההוא ידליק הנר המשמחת.
ואם סביב לה יקיף החצר
אף אז מפתחה לא יבצר.
ואם משני עברים לביתו דלתים
בשתיהן ידליק למנוע מראה עינים.
אף בעת להעמיד הדת בת יעקב יראה
ובקיום המצוות בחדר שם נחבאה
זאת המצוה לא נשבתה,
כי בפנים הבית תקח עמדתה
להזכיר בני הבית לעורר לבותם
להלל לד' ולפארו במקהלותם.
אז אך במקום אחד יעמיד על כנם,
אף אם הפתחים יגדלו במנינם.
ואם במקום גבוה בעליה יהי נוהו,
אז יערוך בחלון נרהו
ואף הדר בבית ומעונתה שפלה
להדליק בחלון המצוה גדלה,
בעת אשר כדת בפתחהו
להדליק שמה לא תמצא ידהו.
אך אם בפתח הבית יציב לה יד
הזהיר במצוה ואת קדושים רד
ישפילנה למטה מטפחים עשרה
ואז לשם מצוה תהי נכרה,
ואם יותר מזה הגביה נרהו
לא עשה כאשר יאתה מצות קונהו,
אך יותר מהנה תשמר נפש תמה
מלהגביה למעלה מעשרים אמה.
ולא יתן במקום אשר ישימו הכל
את נרות הבית אשר בחול.
בפנת הימין כמשפט התורה
ידליק את הנרות במנורה
להתחיל בשמאל לימין להפנות
כמשפט הכהנים מקריבי קרבנות.
ומטרת המצוה אך ההדלקה
ובהנחה בלבד מצוה נעתקה,
ואף אם אחזה בידו בעת הדלקתו
אין בידו ידי חובתו.
ואם לפני זמנה היתה בוערת
יכבה אשה וידליקה לשם המצוה הנהדרת.
וישמר מאד להזהר בכבודה
ולא ישתמש מאומה מאור יקודה
אף דבר מצוה וחפצי שמים,
ואף בריחוק מקום מלא עינים,
אף מנר הראשון להדליק הנותרים
אשר אך להדר אינם מותרים.
ואם כבר בערה מדתה הקצובה
מני אז כנר חול היא חשובה.
ואם טרם זמן זה כבתה
אז אסורה היא ואוסרת תערובתה,
והשמן ידרש להתירו ששים כפלים,
ויזהר בלי לערבו בידים.
ואם כבו הנרות אחרי ההדלקה,
להדליק עוד פעם אין להזקיקה.
כקביעת שבת הדלקת הנר מסכמת
זולת אם חשב באמת
ובצדקה כי אינו מקבל שבת בהדלקה.
נר אשר יש לה פיות מהרבה עברים
אנשים כמספרם בה נפטרים,
ואם בעגילה שם פתילות בתוך הקערה
אף מצות אחת מהן נעדרה,
רק אם כלי עליה כפה
אז כל פתילה למצוה יפה.
וחרס ישן מחרסי אדמה
לא לכבוד המצוה הרמה.
ואם בבלי דעתו עליו הדליקו
בלי ברכה חכמים חקר העמיקו.
ובמוצאי שבת הבדלה או הבערה
מי להקדים עוד לא נחקרה.
רק לא עליו יברך על הנר בהבדלה,
כי אך למצוה ולא להנאה נגבלה.
שמן זית למצוה נבחרת,
כי אורה צלולה ומהודרת.
אף נרות חלב או שעוה יצלחו
והם יהדרו אם יארכו.
בהודות לד' והלל יגמרו
כל שמונת ימים אשר נבחרו
ולהזכיר בתפלה ובברכת הסעודה
חסד ד' לבית יהודה.
ואם שכח איננה נחזרת
אף שאינה יפה ומהודרת.
בתפלה בברכת הודאה
ובברכת המזון בהארץ נקבעה,
ולהרבות בסעודה ושתית יין
בהם מצוה אין.
רק דברי תורה ישימו להם פדות
מכלל סעודת רשות.
ויקראו בתורה פרשה קבועה
בחנכת משכן המקדש היא ידועה
שלשה אנשים במנין
והכהן יכפיל הענין,
וביום השבת בנביא יפטירו,
הנרות אשר חזה זכריהו יזכירו,
ואם שבת שני בו יארע
בנרות שלמה במפטיר יקרא,
וקריאת ראש החדש תמיד קודמת
אך כבוד היום בחנכה נחתמת.