הודעהעל ידי משה1 » ד' נובמבר 01, 2017 9:56 am
הנני להעתיק דברי הגרי"ח סופר שליט"א מספר כנסת יעקב עמ' טו. [נדפס בשנת תשמ"ט]
ה. בענין עצה לכוונה בתפילה
כתב רבינו הגאון הקדוש זיע"א בספר יסוד ושורש העבודה שער ה' פרק א': "שלשה המה מטיבי סעד לאדם ומועילים שינצל ממחשבות זרות ומבלבול הדעת בתפילה, אחת היא וכו', והשני שיוציא התיבות של התפילה ממש כאילו מונה מעות, דהיינו שיתן הפסקת נשימה בין כל שתים או שלש תיבות, ועל כל פנים לא יאמר יותר משלש תיבות בנשימה אחת. ודוגמא יתחיל אתה חונן לאדם ויפסוק רגע מועט ויאמר דעת, ויפסיק מעט ויאמר ומלמד לאנוש, ויפסיק מעט ויאמר בינה, ויפסיק מעט ויאמר חננו מאתך ויפסיק מעט ויאמר דעה בינה והשכל ויפסיק" וכו' עיין שם.
וכאן הבן שואל, דלעומת זאת ראיתי לגאון עוזינו החיד"א ז"ל שהביא ממש איפכא, וזו לשונו בספרו שו"ת יוסף אומץ (סימן ע' אות א'): "המתפלל צריך שיכווין לבו וכו', ראיתי להרב עין וקדיש מהר"ר אליעזר נחמן פואה ז"ל בספרו גורן ארנן כתב יד (פרשת ואתחנן) וזו לשונו בקצור "צריך לכווין בתפילה פירוש המילות, ואשר הוא עומד לפני המלך, ולעשות תקון התמידים, ולכוין אל סוד התפילה, והמכוין בזה אינם באים לו מחשבות זרות, כי במקום קדש סט"א עומדת מרחוק. והתקון לכל אדם שיאמר כל ברכה בנשימה אחת ולא ינשום בתוכה, עד כאן לשונו בקצור.
וכן שמעתי משם הרב הגדול חסידא קדישא מהר"ר יוסף קובו ז"ל אב"ד ק"ק שאלוניקי בדור שלפני פנינו שהרוצה לינצל ממחשבות יאמר כל ברכה בנשימה אחת". עד כאן דברות רבינו הגאון חיד"א ז"ל.
והאמת שכבר נמצא כיוצא בזה לחד מן גדולי קאמיא מר ניהו רבה רבינו אשר ב"ר שאול בספר המנהגות שלו (דף קנ"ב) שכתב: "יכוף את ראשו, ויתפלל בזריזות כל מה שיוכל לומר בנשימה אחת, ובזה לא יסיח דעתו" וכו" ע"ש, וגם לגאון המובהק בעל חות יאיר ז"ל בספרו היקר מקור חיים על שלחן ערוך (סימן צ"ה סס"ב דל"ו ע"ב) מצאתי שכתב: "ואני הרגלתי עצמי להתפלל כל ברכה בנשימה אחת, לבר מאבות וגבורות והודאה, וחוץ מביום יש בו הזכרת דבר מה (ר"ל יעלה ויבא וכיוצא בזה), וטרם החילי כל ברכה הייתי מכוין תמצית המבוקש מאותה ברכה, ואף כי הועיל קצת, כל זה לא שוה לי". ועיין לגר"ש בראך ז"ל בספר גבעת שאול (סימן עד"ר דל"א סע"ב) ודוק
ולפי זה הרוצה לכוין לבו בתפלתו כיצד יעשה, ודוחק לומר דאין כאן שתי דעות חלוקות אלא כל חד מכיר בנפשיה ויעשה כראוי וכנכון לו. וצל"ע. [ט' תמוז תשד"מ].
ואחר זמן קבלתי מכתב (מער"ח אדר תשמ"ה), מידידי כהן שדעתו יפה הר"ר אליהו בכמהר"ש הכהן שליט"א, וכה כתב: "עיין בסדור הרב היר"א הנקרא נהר שלום ח"א (ריש דף רי"ד) שכתב: "ובעל ת"ח כתב שטוב שיאמר כל ברכה וברכה בנשימה אחת מעמקי הלב". וכן הוא בסדור האר"י ז"ל לרבי שבתי מרשקוב (בסדר הלימוד דף ט"ז), ונראה ששורש ומקור הלשון הועתק מספר אור צדיקים למהר"מ פאפירש ז"ל שכן כתב (בסימן ה' אות ט"ו): "בעת עסק התורה והתפילה יש לטהר מחשבתו, שיהיה לבו פנוי מעסקי הבלי העולם, וכנזכר בתיקונים, ובעל ר"ח כתב טוב שיאמר כל דבר בנשימה אחת, ובתפילה כל ברכה וברכה בנשימה אחת מעמקי הלב" ע"ש. ובס"ד מצאתי דברי בעל ראשית חכמה בספרו תוצאות חיים (אות ג' ד"ח ע"א) ע"ש. עכ"ד שליט"א.
ואני מוסיף עוד שגם לרבינו הגאון החסיד מהר"א פאפו זצ"ל ראיתי בספרו בית תפילה הנדפס מחדש מעצם כתב יד קדשו (דף ה') שכתב: "ויש סגולות כדי שלא יערבבוהו מחשבות זרות בתפילה וכו', ועוד סגולה אחרת כתבו המקובלים לענין תפילת שמונה עשרה שיאמר אותה בלי נענוע כלל, ויאמר אותה כל אשר יכול בנשימה אחת" וכו' ע"ש, ובוודאי שדבריו מיוסדים על דברי בעל ראשית חכמה והרמ"פ ז"ל, וכמו שרמז לזה באמרו כתבו המקובלים ודוק.