מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

קידוש בליל שבועות - תמימות

הלכות חג בחג. חקרי הלכה ומנהג. מאמרים לעיון והורדה.
מתעמק
הודעות: 598
הצטרף: ג' יוני 08, 2010 5:58 am

קידוש בליל שבועות - תמימות

הודעהעל ידי מתעמק » ה' יוני 02, 2011 8:46 pm

ידועים דברים השלה"ק (ריש מסכת שבועות) והמשאת בנימין (סוף הספר בהערות לשו"ע) בשם רבם מהר"ש לובלין (והשלה"ק מוסיף שהקבלה עד רבי יעקב פולק), שבליל א' דשבועות אין לקדש עד צאת הכוכבים (אף שמתפללין ערבית מבעוד יום בזמן תוספות יו"ט), משום דבעינן תמימות בספיה"ע. והובאו הדברים בטו"ז ומג"א סימן תצ"ד. ואין צורך להאריך בדבר הידוע השקו"ט בזה.
יש להעיר שאולי יש מקום להנוהגים אחרת מכח דעת רבי רבי יוחנן בן זכאי במנחות ס"ה: דשבע שבתות תהיינה קאי רק על עצרת שחל באחד בשבת (כבשנה הבעל"ט), ולפי זה לכאורה גם "תמימות" קאי רק על שנה שכזה, כך שבשאר השנים אין חשש דתמימות, ובשנה שחל ליל א' דשבועות במוצש"ק בין כך ובין כך אין מקבלין יו"ט עד צאת הכוכבים. (אך עיין שם דף סו. דהא דריב"ז לא אתי שפיר לדברי אביי דס"ל דמצוה למימני גם שבועי וכדנקטינן להלכה ולמעשה)

תוך כדי דיבור
הודעות: 1346
הצטרף: ה' מאי 20, 2010 1:59 pm

Re: קידוש בליל שבועות - תמימות

הודעהעל ידי תוך כדי דיבור » ה' יוני 02, 2011 9:34 pm

מתעמק כתב: [...] שבליל א' דשבועות אין לקדש עד צאת הכוכבים (אף שמתפללין ערבית מבעוד יום בזמן תוספות יו"ט), משום דבעינן תמימות בספיה"ע. והובאו הדברים בטו"ז ומג"א סימן תצ"ד.


זה הובא במג"א, אבל בט"ז כתב שגם להתפלל יש לאחר כדי שתהיינה תמימות (וכ"ה במשנ"ב).

מעיין
הודעות: 1949
הצטרף: ה' דצמבר 09, 2010 10:41 pm

Re: קידוש בליל שבועות - תמימות

הודעהעל ידי מעיין » ה' יוני 02, 2011 9:38 pm

מתעמק כתב:ידועים דברים השלה"ק (ריש מסכת שבועות) והמשאת בנימין (סוף הספר בהערות לשו"ע) בשם רבם מהר"ש לובלין (והשלה"ק מוסיף שהקבלה עד רבי יעקב פולק), שבליל א' דשבועות אין לקדש עד צאת הכוכבים (אף שמתפללין ערבית מבעוד יום בזמן תוספות יו"ט), משום דבעינן תמימות בספיה"ע. והובאו הדברים בטו"ז ומג"א סימן תצ"ד. ואין צורך להאריך בדבר הידוע השקו"ט בזה.
יש להעיר שאולי יש מקום להנוהגים אחרת מכח דעת רבי רבי יוחנן בן זכאי במנחות ס"ה: דשבע שבתות תהיינה קאי רק על עצרת שחל באחד בשבת (כבשנה הבעל"ט), ולפי זה לכאורה גם "תמימות" קאי רק על שנה שכזה, כך שבשאר השנים אין חשש דתמימות, ובשנה שחל ליל א' דשבועות במוצש"ק בין כך ובין כך אין מקבלין יו"ט עד צאת הכוכבים. (אך עיין שם דף סו. דהא דריב"ז לא אתי שפיר לדברי אביי דס"ל דמצוה למימני גם שבועי וכדנקטינן להלכה ולמעשה)

מעין מסקנת דבריך העליתי בביאור דברי נטרונאי שכתב מצוה למימני יומי ומצוה למימני שבועי בין בחול ובין בשבת...
עיין באשכול חוצפתו של מהדיר
viewtopic.php?f=7&t=5054&start=40#p41057

דראל
הודעות: 694
הצטרף: ה' ספטמבר 16, 2010 8:55 pm

Re: קידוש בליל שבועות - תמימות

הודעהעל ידי דראל » ה' יוני 02, 2011 9:44 pm

כתב הנצי"ב בהעמ"ד ויקרא כג כא:
"וקראתם בעצם היום הזה - כבר ביארנו ד'עצם' בא לדייק או 'יום ולא לילה' או במקום שא"א לפרש כן, ע"כ בא לדייק 'למעוטי תוספת', וכן בזה המקרא א"א לפרש 'ולא לילה', שהרי חג של עצרת קדוש מבערב כמו כל מועדי ה', אלא בא ללמדנו שלא לעשות מקרא קודש אלא בלילה ולא מבעוד יום, ומכאן נהגו ישראל שלא להתפלל בעצרת מבע"י, ולא כמש"כ המג"א הטעם משום דכתיב 'תמימות', דאם כן בכל לילה שבין פסח לעצרת נמי..."
נערך לאחרונה על ידי דראל ב ה' יוני 02, 2011 11:33 pm, נערך פעם 1 בסך הכל.

מעיין
הודעות: 1949
הצטרף: ה' דצמבר 09, 2010 10:41 pm

Re: קידוש בליל שבועות - תמימות

הודעהעל ידי מעיין » ה' יוני 02, 2011 9:55 pm

שמעתי על שם אדמו"ר א' שהי' נוהג לקדש בליל שבועות במאוחר מאוד, בנותן טעם, שכיון שנהג גם לספור בליל א' של ספירה אחר הסדר, אז צריך לאחר גם בסוף, ולא אוכל להאמין שיהי' זה טעמו באמת...

סמל אישי של המשתמש
איש_ספר
מנהל האתר
הודעות: 15519
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 11:46 pm

Re: קידוש בליל שבועות - תמימות

הודעהעל ידי איש_ספר » ה' יוני 02, 2011 11:24 pm

דראל כתב:כתב הנצי"ב בהעמ"ד ויקרא כג כא:
"וקראתם בעצם היום הזה - כבר ביארנו ד'עצם' בא לדייק או 'יום ולא לילה' או במקום שא"א לפרש כן, ע"כ בא לדייק 'למעוטי תוספת', וכן בזה המקרא א"א לפרש 'ולא לילה', שהרי חג של ערת קדוש מבערב כמו כל מועדי ה', אלא בא ללמדנו שלא לעשות מקרא קודש אלא בלילה ולא מבעוד יום, ומכאן נהגו ישראל שלא להתפלל בעצרת מבע"י, ולא כמש"כ המג"א הטעם משום דכתיב 'תמימות', דאם כן בכל לילה שבין פסח לעצרת נמי..."

שמעתי פעם מדרשן אחד שהביא דברי מהרי"ט בספרו צפנת פענח שכתב דכידוע אדם הראשון היה מותר לו לאכול מעץ הדעת בשבת, רק הוא אכלה פגה ביום שישי, וכתב מהרי"ט דאדם הראשון אכלה בתוספת שבת, וטעותו היתה שלא שייך תוספת שבת לשבת בראשית כיון שלא היתה עדיין בעולם, כלומר ל"ש להחיל תוספת מחלות שעוד לא באה לעולם כלל. ולפי"ז ביאר דבשבועות ל"ש תוספת (וכמש"כ נצי"ב שהביא כאן דראל). משום ששבועות הוא תוצאה של יום החמישים ועדין אינו בעולם שנעשה ממנו תוספת.

והוא דבר נחמד. אלא שבמהרי"ט לא מצאתי כן מעולם.

ומה המקור הקדום ביותר להא דבשבת היה מותר לאכול מעץ הדעת? אני מכיר דברי האוה"ח.

תולעת ספרים07
הודעות: 1548
הצטרף: א' פברואר 06, 2011 12:36 am

Re: קידוש בליל שבועות - תמימות

הודעהעל ידי תולעת ספרים07 » ו' יוני 03, 2011 12:30 am

שמעתי פעם מדרשן אחד שהביא דברי מהרי"ט בספרו צפנת פענח שכתב דכידוע אדם הראשון היה מותר לו לאכול מעץ הדעת בשבת, רק הוא אכלה פגה ביום שישי, וכתב מהרי"ט דאדם הראשון אכלה בתוספת שבת, וטעותו היתה שלא שייך תוספת שבת לשבת בראשית כיון שלא היתה עדיין בעולם.

וראה בדברי הגמ' סנהדרין לח עמוד ב
אמר רבי יוחנן בר חנינא: שתים עשרה שעות הוי היום: שעה ראשונה הוצבר עפרו; שניה נעשה גולם; שלישית נמתחו אבריו; רביעית נזרקה בו נשמה; חמישית עמד על רגליו; ששית קרא שמות; שביעית נזדווגה לו חוה; שמינית עלו למטה שנים וירדו ארבעה; תשיעית נצטווה שלא לאכול מן האילן; עשירית סרח; אחת עשרה נידון; שתים עשרה נטרד והלך לו...
ותמוה שקיבל שבת שעתיים לפני השבת...
---------
וגם איני יודע אם תירוץ זה מועיל כלל... שהרי עיקר הקפידה היא (מחה"ש בשם המג"א ועוד..) שלא לעשות קידוש לפני צאת הכוכבים אך לא לעניין התפילה - ולדעתם שפיר ניתן להתפלל מבעוד יום ולקבל תופסת יו"ט גם בשבועות - וכל העניין בזה שלא לקדש את יום החמישים בזמן התוספת... וצריך ישוב.

גל של אגוזים
הודעות: 1266
הצטרף: א' מרץ 08, 2020 5:27 pm

Re: קידוש בליל שבועות - תמימות

הודעהעל ידי גל של אגוזים » ב' מאי 11, 2020 5:00 pm

איש_ספר כתב:
דראל כתב:כתב הנצי"ב בהעמ"ד ויקרא כג כא:
"וקראתם בעצם היום הזה - כבר ביארנו ד'עצם' בא לדייק או 'יום ולא לילה' או במקום שא"א לפרש כן, ע"כ בא לדייק 'למעוטי תוספת', וכן בזה המקרא א"א לפרש 'ולא לילה', שהרי חג של ערת קדוש מבערב כמו כל מועדי ה', אלא בא ללמדנו שלא לעשות מקרא קודש אלא בלילה ולא מבעוד יום, ומכאן נהגו ישראל שלא להתפלל בעצרת מבע"י, ולא כמש"כ המג"א הטעם משום דכתיב 'תמימות', דאם כן בכל לילה שבין פסח לעצרת נמי..."

שמעתי פעם מדרשן אחד שהביא דברי מהרי"ט בספרו צפנת פענח שכתב דכידוע אדם הראשון היה מותר לו לאכול מעץ הדעת בשבת, רק הוא אכלה פגה ביום שישי, וכתב מהרי"ט דאדם הראשון אכלה בתוספת שבת, וטעותו היתה שלא שייך תוספת שבת לשבת בראשית כיון שלא היתה עדיין בעולם, כלומר ל"ש להחיל תוספת מחלות שעוד לא באה לעולם כלל. ולפי"ז ביאר דבשבועות ל"ש תוספת (וכמש"כ נצי"ב שהביא כאן דראל). משום ששבועות הוא תוצאה של יום החמישים ועדין אינו בעולם שנעשה ממנו תוספת.

והוא דבר נחמד. אלא שבמהרי"ט לא מצאתי כן מעולם.

ומה המקור הקדום ביותר להא דבשבת היה מותר לאכול מעץ הדעת? אני מכיר דברי האוה"ח.


דברי המהרי"ט אכן נחמדים ומתוקים! אולי ברבות השנים נמצא מקורו?

שברי לוחות
הודעות: 2097
הצטרף: ג' ינואר 29, 2013 5:40 am
מיקום: ניו יורק

Re: קידוש בליל שבועות - תמימות

הודעהעל ידי שברי לוחות » ב' מאי 11, 2020 5:07 pm

גל של אגוזים כתב:
איש_ספר כתב:
דראל כתב:כתב הנצי"ב בהעמ"ד ויקרא כג כא:
"וקראתם בעצם היום הזה - כבר ביארנו ד'עצם' בא לדייק או 'יום ולא לילה' או במקום שא"א לפרש כן, ע"כ בא לדייק 'למעוטי תוספת', וכן בזה המקרא א"א לפרש 'ולא לילה', שהרי חג של ערת קדוש מבערב כמו כל מועדי ה', אלא בא ללמדנו שלא לעשות מקרא קודש אלא בלילה ולא מבעוד יום, ומכאן נהגו ישראל שלא להתפלל בעצרת מבע"י, ולא כמש"כ המג"א הטעם משום דכתיב 'תמימות', דאם כן בכל לילה שבין פסח לעצרת נמי..."

שמעתי פעם מדרשן אחד שהביא דברי מהרי"ט בספרו צפנת פענח שכתב דכידוע אדם הראשון היה מותר לו לאכול מעץ הדעת בשבת, רק הוא אכלה פגה ביום שישי, וכתב מהרי"ט דאדם הראשון אכלה בתוספת שבת, וטעותו היתה שלא שייך תוספת שבת לשבת בראשית כיון שלא היתה עדיין בעולם, כלומר ל"ש להחיל תוספת מחלות שעוד לא באה לעולם כלל. ולפי"ז ביאר דבשבועות ל"ש תוספת (וכמש"כ נצי"ב שהביא כאן דראל). משום ששבועות הוא תוצאה של יום החמישים ועדין אינו בעולם שנעשה ממנו תוספת.

והוא דבר נחמד. אלא שבמהרי"ט לא מצאתי כן מעולם.

ומה המקור הקדום ביותר להא דבשבת היה מותר לאכול מעץ הדעת? אני מכיר דברי האוה"ח.


דברי המהרי"ט אכן נחמדים ומתוקים! אולי ברבות השנים נמצא מקורו?

אולי הכוונה לצפנת פענח חדש שכתב את יסוד הדברין שאדם אכל בתוספת שבת, ועל זה הוסיפו כנ"ל

גל של אגוזים
הודעות: 1266
הצטרף: א' מרץ 08, 2020 5:27 pm

Re: קידוש בליל שבועות - תמימות

הודעהעל ידי גל של אגוזים » ב' מאי 11, 2020 5:50 pm

אכן מצאתי יסוד הדברים בצפנת פענח חדש (ערך אדם וחוה אופן י"א).

אבל בעיקור אני מחפש מקור הדברים שלא היה שייך אז תוספת שבת מחמת היותו שבת ראשונה. (ועל זה יש להעיר מדברי חז"ל שדרשו תוספת שבת מ'יום השישי' שהיתה לפני שבת ראשונה. וי"ל.)


חזור אל “בין פסח לעצרת - ספיה"ע, ל"ג בעומר, שבועות”



מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 27 אורחים