מעמדן של עשרת הדיברות - לקראת יום קבלתן.

[בר ששת]

אף שיש בכך יותר מהכנסת תבן לעפריים, אבקש לקבל הפניות וככל שיוקדמו, ייטב.

עשר דיברות, שמעו ישראל בסיני. ולא היה בכך סוף, שהרי כל מה שתלמיד וותיק עשוי לחדש, ניתן למשה בסיני.
גם לא מצינו, דין מיוחד, או סדר מיוחד המאחד את אותם מצוות ואיסורים. האם ישנו כלל או הסבר, מפני מה נאמרו
דווקא מצוות אלו, והאם יש בהם תוספת קדושה או חיוב?!
אם בדיברות הראשונות, ישנם דברים כוללים לכל התורה כולה, לא כך הדבר בדיברות האחרונות שיש בהן רק פרטי איסורים,
מה אם כן, ייחודיותן, מעמדן של הדיברות?!
(בחדא מחתא נזכיר, כי נמנעו מלהזכירם בפני עצמם, שלא יהוו מיכשול וכדו').

[מעיין]

לשון רש"י שמות כד, יב
את לחת האבן והתורה והמצוה אשר כתבתי להורותם - כל שש מאות ושלש עשרה מצות בכלל עשרת הדברות הן ורבינו סעדיה פירש באזהרות שיסד לכל דבור ודבור מצות התלויות בו:
והוא בסידור רב סעדי' גאון מעמוד קצ"א והלאה
----
ועי' בכד הקמח ערך שבועות

[איש_ספר]

בגמ' ברכות ה, א:
ואמר רבי לוי בר חמא אמר רבי שמעון בן לקיש: מאי דכתיב +שמות כ"ד+ ואתנה לך את לחת האבן והתורה והמצוה אשר כתבתי להורותם, לחות - אלו עשרת הדברות, תורה - זה מקרא, והמצוה - זו משנה, אשר כתבתי - אלו נביאים וכתובים, להורותם - זה תלמוד; מלמד שכולם נתנו למשה מסיני.

ומבואר שיש ברית מיוחדת על האמור בלוחות יותר מכל האמור בתורה. וכן ראיתי בעבר לאחד מגאוני בית הלוי ואיני זכור עתה.

וכמו כן מצינו במטבע תפילת שחרית של שבת:

ושני לוחות אבנים הוריד בידו, וכתוב בהן שמירת שבת, וכן כתוב בתורתך.
שוב אנו רואים שלוחות יש בהם יותר מתורה.

[בר ששת]

בגמ' ברכות ה, א:
ואמר רבי לוי בר חמא אמר רבי שמעון בן לקיש: מאי דכתיב +שמות כ"ד+ ואתנה לך את לחת האבן והתורה והמצוה אשר כתבתי להורותם, לחות - אלו עשרת הדברות, תורה - זה מקרא, והמצוה - זו משנה, אשר כתבתי - אלו נביאים וכתובים, להורותם - זה תלמוד; מלמד שכולם נתנו למשה מסיני.

ומבואר שיש ברית מיוחדת על האמור בלוחות יותר מכל האמור בתורה. וכן ראיתי בעבר לאחד מגאוני בית הלוי ואיני זכור עתה.

וכמו כן מצינו במטבע תפילת שחרית של שבת:

ושני לוחות אבנים הוריד בידו, וכתוב בהן שמירת שבת, וכן כתוב בתורתך.
שוב אנו רואים שלוחות יש בהם יותר מתורה.

רק הלום ראיתי,
אכן, רואים אנו בדברי חז"ל שיש חילוק, אבל לא מצוין מהו. כלומר, מפשטות הלימוד שם נראה, שזה בא ללמד בעיקר "שכולם נתנו למשה מסיני" אלא שאני לבקש באתי, מהי אותה ברית.

כן הדבר גם במטבע התפילה, מה גם ששם זה יותר נראה כחילוק לקראת המובאה של 'ושמרו בני ישראל את השבת' שלא נמצאת בלוחות.

בקיצור, ידידיי ורעי היקרים, אשמח אם ירחיב לי מישהו, בהשקפה, חסידות או כל מקור שיהיה, מה מעמדן של עשרת הדיברות, האם יש בו באיסור לא תגנוב, יותר משיש בלא תגנובו למשל?!

הרבה אוהבים אנו לחפש בורות אצל אחינו הרחוקים ולספר על העובדה שהם לא יודעים לפרט את עשרת הדיברות, ואני אינני רואה מה די בכך, הבורות כולה של כל מי שאינו יודע את כל התרי"ג.

בקולות וברקים ירד ה' על הר סיני, ואמר ביד משהו את כל הדברים האלו - לא פחות ולא יותר.
ומדוע?! מאי שנא?! מה מצינו באותן דיברות יותר מכל תרי"ג המצוות.

תקוותי שנושא זה לא מהנושאים שיש לעלות רמה בהן, כבאשכול הסמוך. ובמקרה שכן הדרנא בי והשאר בבורתי

[תולעת ספרים07]

לדעתי - וכך פירשנו בעבר - הפירוש בזה הוא כך:
ואתחיל בקושיא:
בפרשת יתרו פרק כ פסוק י"ב ברש"י ד"ה למען יאריכון ימיך כתב בזה"ל אם תכבד יאריכון ואם לאו יקצרון...
והקושיא זועקת לשמים לשם מה הוצרך רש"י להגיד דבר זה.
והתירוץ בזה על פי מה שכתב רש"י שם פרק כ' פסוק א וידבר אלוקים אין אלוקים אלא דיין, לפי שיש פרשיות בתורה שאם עשאן אדם מקבל שכר ואם לאו אינו מקבל עליהם פורעניות יכול אף עשרת הדברות כן תלמוד לומר וידבר "אלוקים" דיין ליפרע...
וכבר טרחו המפרשים להבין מאי שנא עשרת הדברות משאר מצוות שבתורה - ובד"ד לאחר שהביא את דברי הגו"א ודן בדבריו כתב שם בסוף דבריו:
אבל אלו עשרת הדברות דיין הוא ליפרע בעוה"ז ע"ש.
הרי שיש עניין מיוחד בעשרת הדברות מבחינת העונש - שרק עליהם רח"ל נפרעים בעולם הזה [בסוג של פורענות רח"ל].
מכל זה למדים אנו שעשרת הדברות חמורים יותר כלפי המקום...
איני יודע טעם בדבר - אבל ההבדל בינם לבין שאר גופי תורה הוא ברור....

[בר ששת]

יישר כחך רבי תולעת על המובאה החשובה, שאף כי למדתיה כמה וכמה, לא שמתי לב.
ועדיין יש לשאול (ואני מתחנן לבל נסיט את האשכול לשם) כלום, האם בתורה יש עונש שאינו בעולם הזה?
וכבר הקשו הראשונים בהאי עניינא מדוע לא הוזכרו ייעודי העולם הבא, ותירצו בכמה וכמה אופנים,
וא"כ מה התפיסה בתורה? כלומר מה חילוק יתכן, וכי נאמר שכל עניין הקללות והשכר והעונש המוזכרים בק"ש
נוגעים רק לעשרת הדיברות?

ועכשיו חברים, בעלי השקפה, מוסריים, ולומדים,
אנא סייעו בידי (שוו בנפשכם שהייתי מבקש את התשובה בכדי להשיבה בהרצאתי ב'ערכים'...).

האם יש מה להשוות, את המושג הקדוש עשרת-הדיברות,
לזה הרחוק שהושאל ממנו? בעולם נהוג לכנות כללי-ליבה בשם זה?

האם יש לראות בעשרת הדיברות כללי-ליבה, מניפסט של רצון הא-ל מבניו,
והשאר רק פירושא היא שיש לייזיל ולגמור?!
(במקרה שכן, יש לדון על כמה וכמה מהדיברות מה מרכזיותן).

תודה מראש.

[קב עזר]

מתני' פ"ה תמיד
אמר להם הממונה ברכו ברכה אחת והן ברכו וקראו עשרת הדברים,
ופי' הרמב"ם,והטעם שקוראים עשרת הדברים מפני שהן יסוד הצווי ותחלתו,
ועיי"ש בתפא"י

[חוצפא יסגא]

האם ישנו כלל או הסבר, מפני מה נאמרו דווקא מצוות אלו, והאם יש בהם תוספת קדושה או חיוב?!
אם בדיברות הראשונות, ישנם דברים כוללים לכל התורה כולה, לא כך הדבר בדיברות האחרונות שיש בהן רק פרטי איסורים,
מה אם כן, ייחודיותן, מעמדן של הדיברות?!

עי' בספרו של הרב זווין, המועדים בהלכה, המנסה להוכיח שכל אחת מעשר הדברות - גם הדברות האחרונות - היא מצווה מיוחדת במינה, והוא מתקשה רק לגבי הדברה האחרונה.

[בר ששת]

תודה יסגא,
אנסה לעיין, ואשמח אם יוכל מישהו לסורקו כאן לתועלת הרבים.

מבלי לעיין, אכן רק הדיברה האחרונה חסרת ייחודיות?
כשלעצמי, אני דווקא רואה עניין עצום בה, שכן כאן ההתייחסות
האלוקית לריסון מאוויים ורצונות.
לי למשל, קשה יותר דיברת 'לא תגנוב' המוסבת על גונב נפשות,
ומה בין רעיון זה לרעיון לא תרצח וכו' וכו', מ"מ יישר כחך,
ו'חוצפתך' - כגון זו - 'תסגי'...

באישי קיבלתי מחכם מבין את התגובה הבאה:

ראה בחומת הדת לח"ח פרק יב שהביא בשם הראשונים שכל התורה כלולה בהם. אני מאמין שגם בתורה שלמה פר' יתרו יש חומר בנושא, ולא מכבר יצא ספר מקיף על עשרת הדברות ש/ל מפעל תרי"ג מצוות. אגב, הגר"א כותב שכל עשרת הדברות מרומזות בפרשה ראשונה של שמע, מורה ג"כ על המרכזיות, ודוק. וכבר נמצא כן במדרשים להדיא.

[חוצפא יסגא]

הנה מצאתי שבאתר המפואר היברובוקס קיים ספרו של הרב זווין. עי' מעמ' רסט ואילך. http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... &pgnum=268

תחילת דבריו (עמ' רע): "כל אחד מעשרת הדברות יש לו 'יחוס עצמי' בהלכה. בתורת חלק מעשרת הדברות אמנם לא ניתן לו יתרון מעלה משאר מצוות התורה, אבל חשיבות מיוחדות ביסוד זה או אחד נודעת לו. לא בכל הדברות כולם אותה החשיבות ובאותה המידה, אבל בכולם אנו רואים שיש בהם משהו המייחדם ממצוות אחרות, אף על פי שיחוד זה לא נזקף על חשבון עשרת הדברות".

[איש_ספר]

טרם תחשדו באוצר החכמה, שבכונה תחילה הושמט ספרו זה של הרב זווין, (אחר ששאר ספריו נכנסו במהדורות החדשות ביותר), נודיעכם כי משפחת זווין, נתנה את רשותה האדיבה להכנסת כל ספרי הרב לאוצר מלבד מועדים בהלכה וטעמם ונימוקם עמם. כך שאם מצא ימצא הספר במקום אחר, גנוב הוא עמם. 
------------------------------------------
השארתי את הציון לבאשי אבל אני רואה שהוא נאלם אז אמלא את ידו:
עשרת הדברות, יחודן ומקומן במסורת ישראל, ירושלים תשמ"ו (זכורני שראיתי הוצאה חדשה יותר) הוצאת מאגנס. הספר מכיל מאמרים מכותבים שונים, ונכתב בסגנון אקדמאי.
ניתן לקיים בחלק מהמאמרים הכנוסים בו, תוכו אכל.
ולהבדיל בין חול לקודש: הרה"צ ר' דניאל פריש הו"ל גם הוא קונטרס על עשרת הדברות ומעלתן מיוסד על אדני פז מדברי זוה"ק.

[תולעת ספרים07]

לא מצאתי במועדים בהלכה שום התייחסות לקושייתו של בר ששת - מה יש בעשרת הדברות שאין בכל התורה.
גם לא מצאתי בתורה שלמה תירוץ לקושייתו של בר ששת - למרות כל האריכות שם במדרשי עשרת הדברות.
הדבר ברור שיש בהם משהו נוסף מעבר לכל התורה - והיטיב להגדירו בר ששת שהוא מעין הליבה - מעין י"ג העיקרים - עשרת הדברות מבדיל בין ישראל לעמים.
וראה היטב במפרשי רש"י וכפי שכתבתי לעיל שרק על עשרת הדיברות קבע הקב"ה שבמידה ואין אנו שומרים אותו יש בהם פורענויות רח"ל בעולם הזה וכפי שהבאתי מדברי הד"ד להט"ז - ולדעתי יש להמשיך ולדוש בדברי הרא"ם שם והגו"א ושאר מפרשי רש"י למצוא מזור לקושייתו של בר ששת.

[שמש חכמים]

להלן לשון האבודרהם לגבי ק"ש:

למדנו מזה שצריך אדם לקרא שלש פרשיות אלו בכוונת הלב למצוה מן המובחר וכאלו קרא עשרת הדברות שהם עיקר הדת ודכוות' אמרינן בסוף פ"ק דברכות אמר ר' יהדה אמר שמואל אף בגבולין בקשו לומר עשרת הדברות בכל יום אלא שכבר בטלום מפני תרעומת המינים.

[תולעת ספרים07]

ועדיין יש לשאול (ואני מתחנן לבל נסיט את האשכול לשם) כלום, האם בתורה יש עונש שאינו בעולם הזה?
וכבר הקשו הראשונים בהאי עניינא מדוע לא הוזכרו ייעודי העולם הבא, ותירצו בכמה וכמה אופנים,
וא"כ מה התפיסה בתורה? כלומר מה חילוק יתכן, וכי נאמר שכל עניין הקללות והשכר והעונש המוזכרים בק"ש
נוגעים רק לעשרת הדיברות?

האמת שגם אני התקשיתי בזמנו להבין את כוונתו של הדברי דוד לרבינו הט"ז ז"ל
אך האמת בזה נראה לי פשוט.
שהרי כבר אמר בזה דוד המלך ע"ה איש בער לא יבין זאת בפרוח רשעים כמו עשב כי מטרתו הוא להשמידם עדי עד – כלומר ליטול מהם כל חלק לעתיד לבוא – משא"כ כאן אצל עשרת הדברות הבטיח לנו כביכול שפירותיהם בעולם הזה – והעובר עליהם לא ינקה מפורענות בעולם הזה.

וראה בדבריו המתוקים של הד"ד.

[בר ששת]

ידיד איש תבונות שיגר לי באישי את ההודעה דלקמן:

פשיטא שגם אם כל התורה ניתנה בסיני , לא ניתנה כולה לישראל במעמד הר סיני, אלא משה בלבד שהיה בעל כח נבואי רב היקף קיבלה במשך ארבעים יום ואח"כ לקח לו למוסרה לישראל ארבעים שנה. במעמד הר סיני נמסרו רק עשרת הדברות, (וממילא יש לעיין בטעם לאכילת מאכלי חלב שהובא במ"ב, שלפי זה בטל).

השאלה היא למה נמסרו דוקא עשרת הדברות ביום מתן תורה. אם בגלל מרכזיותן, אם בגלל שהם מהוות ליבה או מבחן כניסה.
מצינו בחז"ל שהקב"ה דחה את המלאכים ע"י ציטוטים מעשרת הדברות דווקא. וכן אומות העולם [מה כתיב בה לא תרצח וכו']. אך אין בכך כדי להכריע האם זה רק מבחן כניגסה לאמור מי ראוי לקבל את התורה או שאלו העיקרים שיש להודיעם ביום הלימודים הראשון.

מה דעת החברים?

[תולעת ספרים07]

כבר כתבנו באשכול אחר שגם משה רבינו ע"ה לא קיבל את כל התורה בהר סיני - וכפי שכתב רש"י ככלותו לדבר עמו שלימדו פרשת משפטים - תרומה תצווה קיבל רק לאחר חטא העגל ככפרה על עוון העגל - קרבנות קיבל באוהל מועד ולא בהר סיני - פרשת בהר גם כן לכאו' קיבל בהר סיני וכפי שכבר האריך בה החזו"א - כך שגם אם נאמר כדברי רס"ג שכל התורה רמוזה בעשרת הדברות - אין הכוונה כפשוטן - וברי לי שגם משה רבינו ע"ה לא קיבל את כל התורה בהר סיני.

[בר ששת]

כבר כתבנו באשכול אחר שגם משה רבינו ע"ה לא קיבל את כל התורה בהר סיני - וכפי שכתב רש"י ככלותו לדבר עמו שלימדו פרשת משפטים - תרומה תצווה קיבל רק לאחר חטא העגל ככפרה על עוון העגל - קרבנות קיבל באוהל מועד ולא בהר סיני - פרשת בהר גם כן לכאו' קיבל בהר סיני וכפי שכבר האריך בה החזו"א - כך שגם אם נאמר כדברי רס"ג שכל התורה רמוזה בעשרת הדברות - אין הכוונה כפשוטן - וברי לי שגם משה רבינו ע"ה לא קיבל את כל התורה בהר סיני.

וכיצד תפרנס את הכתוב כי כל מה שתלמיד וותיק עשוי לחדש קיבל מסיני?

[תולעת ספרים07]

ראשית כל על זה ששאלת בנוגע לטעם אכילת חלב בשבועות - היה עליך להקשות ביתר שאת מדוע בכו למשפחותם (בפרשת בהעלותך פרשת השבוע הבא עלינו לטובה)
ובעניין כל מה שתלמיד - מניין לך שהכוונה בהר סיני דילמא הכוונה באוהל מועד ששכן אצל הר סיני - כמו כן ראה באור החיים שכתב להסביר מה הפשט ששאל משה מדוע לא ניתנה תורה על ידי רבי עקיבא וכו' וכתב שם אריכות גדולה לפרש שמשה רבינו ע"ה אם כי שקיבל הכל מכל מקום לא קיבל את מה שדרש רבי עקיבא - ודברי האור החיים מופלאים מאוד בזה העניין.

----------
חיפשתי לסרוק את דברי האור החיים ולא עלתה בידי הסורק מקרטע.
אמר רב יהודה אמר רב בשעה שעלה משה למרום מצאו להקב"ה שיושב וקושר כתרים לאותיות אמר לפניו רבש"ע מי מעכב על ידך אמר לו אדם אחד יש שעתיד להיות בסוף כמה דורות ועקיבא בן יוסף שמו שעתיד לדרוש על כל קוץ וקוץ תילין תילין של הלכות אמר לפניו רבש"ע הראהו לי אמר לו חזור לאחורך הלך וישב בסוף שמונה שורות ולא היה יודע מה הן אומרים תשש כחו כיון שהגיע לדבר אחד אמרו לו תלמידיו רבי מנין לך אמר להן הלכה למשה מסיני נתיישבה דעתו...
עיין באור החיים דברים מופלאים....

[צביב]

.....
ועי' בכד הקמח ערך שבועות

נדמה לי שבדרשת כד הקמח לשבועות התחיל לסדר את המצוות אבל לבסוף יש שם רק את כללי המצוות
[וגם בכתבי הרמב"ן יש סידור המצוות לפי הדברות]