מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

שבועות-קבלת מצוות התורה או מצוות לימודה בלבד?

הלכות חג בחג. חקרי הלכה ומנהג. מאמרים לעיון והורדה.
ישראל הר כסף
הודעות: 885
הצטרף: א' מאי 23, 2010 9:47 pm
מיקום: ברכפלד

שבועות-קבלת מצוות התורה או מצוות לימודה בלבד?

הודעהעל ידי ישראל הר כסף » א' יוני 05, 2011 11:04 pm

מעודי צעיר לימים אנוכי תמה על המציאות בה כל הדיבורים סביב חג השבועות מתמקדים אך ורק סביב לימוד התורה.
למה לא ידברו על כל המצוות שקבלנו? הלא את תרי"ג מצוות קבלנו ולא רק את מצוות לימוד התורה.

יאמר מי שיאמר- מצוות לימוד התורה היא החשובה שבכולם.
אף על פי כן ליבי אומר לי שאין זו הסיבה, כיוון שלא מדברים עליה כמצווה חשובה יותר מאחרות אלא כעיקר קבלת התורה. כאילו קבלת התורה היתה בשביל לימודה ולא למען קבלת מצוותיה באהבה.

יש איתי הרהורי דברים בזה. ואשתדל לערוך אותם ולהעלותם מחר. בנתיים אשמח שיאירו את עיני בסוגיא זו כל מי שיש לו בזה דבר.

(לחבירי ה'מוצלחים'- כלום נושא זה נושא חן בעיניכם הצרות? עובר את שבט בקורתכם הטרחנית?)

אורח לרגע.
הודעות: 137
הצטרף: ו' דצמבר 24, 2010 1:56 pm

Re: שבועות-קבלת מצוות התורה או מצוות לימודה בלבד?

הודעהעל ידי אורח לרגע. » א' יוני 05, 2011 11:10 pm

אני הייתי מנסח את השאלה בצורה אחרת: האם העובדה שבישיבות הקדושות נהוג לדבר הרבה על לימוד תורה, אכן מלמדת שעיקרו של יום סובב סביב שקידת התורה?
אני לא בטוח שהתשובה חיובית.
כלומר, יתכן שזה עיקר היום, אך לא זו ההוכחה.

ישראל הר כסף
הודעות: 885
הצטרף: א' מאי 23, 2010 9:47 pm
מיקום: ברכפלד

Re: שבועות-קבלת מצוות התורה או מצוות לימודה בלבד?

הודעהעל ידי ישראל הר כסף » א' יוני 05, 2011 11:15 pm

לא באתי לשלול את זה אלא רק לברר למה זה ככה.

אני הייתי רוצה לברר למשל אם מדברי הגמ' פסחים סב: משמע מסמיכות הדברים שדובר בהם על לימוד התורה ולא על מצוותיה.
"רב יוסף ביומא דעצרתא אמר: עבדי לי עגלא תלתא. אמר: אי לא האי יומא דקא גרים, כמה יוסף איכא בשוקא( וכתב רש"י "אי לאו האי יומא - שלמדתי תורה ונתרוממתי - הרי אנשים הרבה בשוק ששמן יוסף, ומה ביני לבינם") רב ששת כל תלתין יומין מהדר ליה תלמודיה, ותלי וקאי בעיברא דדשא ואמר: חדאי נפשאי, חדאי נפשאי, לך קראי לך תנאי. איני? והאמר רבי אלעזר: אילמלא תורה לא נתקיימו שמים וארץ, שנאמר 'אם לא בריתי יומם ולילה חקות שמים וארץ לא שמתי' - מעיקרא כי עביד איניש - אדעתא דנפשיה קא עביד".
הרי מדובר כאן בסמיכות על לימוד התורה. וממילא גם זה הנושא- האם דוקא לימוד התורה הוא זה שמשנה את האישיות או אפי' קיום מצוותיה.

כמו כן מובא בירושלמי "רבי משרשיא בשם רבי אידי בכל הקרבנות כתיב חטא ובעצרת אין כתיב חטא אמר להן הקדוש ברוך הוא מכיון שקיבלתם עליכם עול תורה מעלה אני עליכם כאילו לא חטאתם מימיכם". גם כאן נמשמעות היא עול לימוד התורה.

בכל אלה יש רק ביסוס לזה שהשמחה הגדולה ומהות החג היא בעצם בעיקר או רק בתלמוד תורה לו זכינו ביום זה.
עכשיו השאלה היא רק למה?
נערך לאחרונה על ידי ישראל הר כסף ב א' יוני 05, 2011 11:59 pm, נערך 3 פעמים בסך הכל.

מעיין
הודעות: 1949
הצטרף: ה' דצמבר 09, 2010 10:41 pm

Re: שבועות-קבלת מצוות התורה או מצוות לימודה בלבד?

הודעהעל ידי מעיין » א' יוני 05, 2011 11:17 pm

עי' בהקדמת שו"ת בית הלוי
מ"ש בביאור הקדמת נעשה לנשמע ולפי זה מבואר גודל מעלת לימוד התורה חוץ מקבלת מעשה המצוות

ישראל הר כסף
הודעות: 885
הצטרף: א' מאי 23, 2010 9:47 pm
מיקום: ברכפלד

Re: שבועות-קבלת מצוות התורה או מצוות לימודה בלבד?

הודעהעל ידי ישראל הר כסף » א' יוני 05, 2011 11:21 pm

ישר כח. ידעתי גם ידעתי מזה.
אבל זה גופא השאלה. אז מה אם הלימוד הוא לא רק לצורך המצוות אלא מצווה בפני עצמה.
לכן לא קבלנו את כל המצוות? למה נשמח רק באחת ולו תהיה החשובה שבהם?

מעיין
הודעות: 1949
הצטרף: ה' דצמבר 09, 2010 10:41 pm

Re: שבועות-קבלת מצוות התורה או מצוות לימודה בלבד?

הודעהעל ידי מעיין » א' יוני 05, 2011 11:25 pm

וכבר היה רבי טרפון וזקנים מסובין בעלית בית נתזה בלוד נשאלה שאילה זו בפניהם תלמוד גדול או מעשה גדול נענה רבי טרפון ואמר מעשה גדול נענה ר"ע ואמר תלמוד גדול נענו כולם ואמרו תלמוד גדול שהתלמוד מביא לידי מעשה

תעיין נא במפרשי הגמ' וזה יסייע גם לחקירתך

ישראל הר כסף
הודעות: 885
הצטרף: א' מאי 23, 2010 9:47 pm
מיקום: ברכפלד

Re: שבועות-קבלת מצוות התורה או מצוות לימודה בלבד?

הודעהעל ידי ישראל הר כסף » א' יוני 05, 2011 11:27 pm

הרי כולנו יודעים את זה שהתורה ניתנה לנו לא רק כאפשרות לדעת אותה ולקיים מצוותיה אלא קבלנו שליטה מלאה בתורת ה' להכריע בה ולקבוע צורתה לטמא וטהור וכו' והדברים עתיקים.
וכמו שידוע שבזנ מבואר קנאת המלאכים, הרי מה אכפת להם, נר לאחד נר למאה. אלא שהנידון היה בידי מי תהיה התורה, ואת זה לא השכילו המלאכים להבין כיצד תהיה תורת ה' בידי בשר ודם.
וכמו כן בזה מבואר ברכת 'אשר בחר בנו מכל העמים' וידוע בזה הקושי הלא הציע ה' את התורה לפני האומות ולא רצו אותה, א"כ איך יקרא לזה שבחר בנו, הלא להיפך- אנו בחרנו בה. אמנם להנ"ל מבואר שהתורה ניתנה לנו בכל אופן כקבלה מליאה. ולהם רק הציעו לקיים מצוותיה.
א"כ שמא מובן שציוויי התורה הלא יכלו להתקבל גם אצל אומות העולם. וכמו כן הצטוו על חלק ממצוותיה גם לפני קבלת התורה. שבת ופרה אדומה, למשל. א"כ מה שניתן לנו הוא דווקא התורה כהיכי תמצי ללימודה ולא העיקר לקיום מצוותיה שזה לא שייך דווקא להר סיני.

יש למישהו להוסיף ראיות לדברי? או לסתור?

אורח לרגע.
הודעות: 137
הצטרף: ו' דצמבר 24, 2010 1:56 pm

Re: שבועות-קבלת מצוות התורה או מצוות לימודה בלבד?

הודעהעל ידי אורח לרגע. » א' יוני 05, 2011 11:29 pm

לא יודע אם זה קשור, אבל יש לציין להקדמת האגלי טל שכתב וז"ל:
בש"ס סוטה שכל מצוה ומצוה נכרתו עליה ארבעה בריתות ללמוד וללמד לשמור ולעשות. ומבואר שללמוד וללמד הוא מחלקי המצוה.

ישראל הר כסף
הודעות: 885
הצטרף: א' מאי 23, 2010 9:47 pm
מיקום: ברכפלד

Re: שבועות-קבלת מצוות התורה או מצוות לימודה בלבד?

הודעהעל ידי ישראל הר כסף » א' יוני 05, 2011 11:33 pm

שאלתי שאלה זו את דברי רבי חיים מן שליט"א וענה לי בערך כך.
האם בחתונתו אדם שמח על החיובים בהם הוא כורך את עצמו מהיום- פרנסה ועזרה וכו', או שהוא שמח בעצם הקשר?
הלא וודאי בעצם הקשר.
א"כ במתן תורה הלא וודאי שכל חיובינו במצוות לא מתקרב למה שהוא נחשב לעצם הקשר- ישראל ואורייתא חד. זה קשר הנישואין המתואר בפיוטים ובפסוקים, 'יום חתונתו- זה מתן תורה' כי זה הוא עצם הקשר. ע"כ שמחים ביום זה ומדגישים דוקא חלק זה שבתורה.

אורח לרגע.
הודעות: 137
הצטרף: ו' דצמבר 24, 2010 1:56 pm

Re: שבועות-קבלת מצוות התורה או מצוות לימודה בלבד?

הודעהעל ידי אורח לרגע. » א' יוני 05, 2011 11:40 pm

חשבתי שקשר הנישואין של מתן תורה הוא בין כנסת ישראל להקב"ה, ולא בין ישראל לתורה.

ישראל הר כסף
הודעות: 885
הצטרף: א' מאי 23, 2010 9:47 pm
מיקום: ברכפלד

Re: שבועות-קבלת מצוות התורה או מצוות לימודה בלבד?

הודעהעל ידי ישראל הר כסף » א' יוני 05, 2011 11:42 pm

יתכן אבל אעפ"כ זה הוא עצם הקשר ולא המחוייבות היוצאת מתוך הקשר המחייב צורת חיים המתאימה למי ששייך לבורא כל העולמים.

מעיין
הודעות: 1949
הצטרף: ה' דצמבר 09, 2010 10:41 pm

Re: שבועות-קבלת מצוות התורה או מצוות לימודה בלבד?

הודעהעל ידי מעיין » א' יוני 05, 2011 11:44 pm

תרתי איתנייהו
ביום חתונתו זה מתן תורה
אל תקרי מורשה אלא מאורסה
והדברים עתיקין במשנת חב"ד

אורח לרגע.
הודעות: 137
הצטרף: ו' דצמבר 24, 2010 1:56 pm

Re: שבועות-קבלת מצוות התורה או מצוות לימודה בלבד?

הודעהעל ידי אורח לרגע. » א' יוני 05, 2011 11:57 pm

ישראל הר כסף כתב:שאלתי שאלה זו את דברי רבי חיים מן שליט"א וענה לי בערך כך.
האם בחתונתו אדם שמח על החיובים בהם הוא כורך את עצמו מהיום- פרנסה ועזרה וכו', או שהוא שמח בעצם הקשר?
הלא וודאי בעצם הקשר.
א"כ במתן תורה הלא וודאי שכל חיובינו במצוות לא מתקרב למה שהוא נחשב לעצם הקשר- ישראל ואורייתא חד. זה קשר הנישואין המתואר בפיוטים ובפסוקים, 'יום חתונתו- זה מתן תורה' כי זה הוא עצם הקשר. ע"כ שמחים ביום זה ומדגישים דוקא חלק זה שבתורה.

השאלה היתה מהו עיקרו של יום (כך הבנתי), ואילו התשובה מתייחסת לעניינה של השמחה שבלימוד התורה. אתה בעצם אומר שאין הבדל מבחינת עניינו של היום בין לימוד התורה למצוותיה, אלא שאנו שמחים עם לימודה ועל כן מדגישים חלק זה יותר.
כשאומרים שהתורה מאורסה לכנסת ישראל, כמו שציין 'מעיין', וכן כשאומרים "ישראל ואורייתא חד", האם אין הכוונה על התורה כמכלול, היינו לתרי"ג המצות כולן. שאלה זו קשורה בעצם לשאלה הפותחת של האשכול, ואני לא בטוח שהתשובה חד משמעית שלילית.
נערך לאחרונה על ידי אורח לרגע. ב ב' יוני 06, 2011 12:12 am, נערך פעם 1 בסך הכל.

דרדקי
הודעות: 157
הצטרף: ד' יוני 23, 2010 8:21 pm

Re: שבועות-קבלת מצוות התורה או מצוות לימודה בלבד?

הודעהעל ידי דרדקי » ב' יוני 06, 2011 12:10 am

לא אתאפק (כהרגלי) מלהביא מאמר (ישן קצת) של אחד מששת ידידי, ישיבע בחער בכל מהותו שנגע בעדינות בענין, לא ממש באותו כיוון אבל קרוב, ובלי להביא לו פתרון. אולי אוכל להעביר לו את הדברים ונקבל מאמר חדש.


על שטייגען ואלוקים


- עם מי אתה לומד בליל שבועות?
- אין לי מושג. למה אתה שואל?
- מתאים לך ללמוד איתי?
- אוקי. מה תרצה ללמוד?
- נחזור למבחן החודשי על סדר שני?
- אוקי.
- תודה.

--------------------------------

ליל שבועות. עשר ושלושים. בית המדרש פרידמן מתמלא טיפין טיפין. בזה אחר זה מגיעים בחורים לבושי הדר וחובשים את הספסלים הרחבים. גם החברותא שלי בין הבאים. גמרתו בידו. "חג שמח" הוא מאחל לי. "חג שמח" אני מחזיר לו. "נתחיל?" הוא אומר, ספק שואל ספק קובע.
- חשבתי שאולי כדאי שנלמד משהו אחר
- על מה חשבת?
- ספר המצוות לרמב"ם.
- לא חבל על הזמן, ובכלל מה עם המבחן החודשי על סדר שני?
- לא יודע, אבל בכל זאת, חשבתי שספר המצוות של הרמב"ם יותר מתאים לליל שבועות
- מתאים?
- כן, מתאים. אתה לא חייב להסכים אתי אבל אם לא מאד אכפת לך אני מבקש שנלמד כעת ספר המצוות לרמב"ם.
- נו, טוב שיהיה, מה לא עושים בשביל חבר כמוך.
הלכתי לכיוון הארון. במדף ספרי הרמב"ם שכנו להם שני ספרים של 'ספר המצוות' לרמב"ם בהוצאתו המהודרת של שבתי פרנקל, נטלתי אותם בחדווה ופסעתי לעבר החברותא.
"נתחיל מהשורשים או מהמצוות?" שאלתי אותו. "מהמצוות" ענה החברותא וללא שהיות החל קורא: "המצווה הראשונה היא הצווי אשר צוונו להאמין האלוקות והוא שנאמין שיש שם עלה וסיבה, הוא פועל לכל הנמצאות…"
השעות חלפו להם במהירות ומלבד הפסקה קטנה שכללה לגימת כוס מיץ קר ואכילת שתי עוגיות מעוכות למדנו ברצף ובהנאה. בשעה שלש ארבעים וחמש קם החברותא ממקומו. "רק רגע" בקשתי ממנו, "נסיים את המצווה הל"ט ונצא לכיוון הכותל". "…וכבר התבאר סדר הקרבתם ומעשיהם בשני מיומא ובמסכת תמיד" קרא החברותא וסגר את הספר, אחר נשקו בחום והניחו בארון.
יצאנו ביחד לכיוון רחבת הישיבה, שם התגודדו להם מאות בחורים והמתינו לאמירת ברכות התורה.
"…אשר קדשנו במצוותיו וצוונו לעסוק בדברי תורה" א מ ן.
"…ונהיה אנחנו וצאצאינו וצאצאי עמך בית ישראל… המלמד תורה לעמו ישראל" א מ ן
"…ונתן לנו את תורתו ברוך אתה ה' נותן התורה" א מ ן
לאחר שמיעת ברכות התורה וברכות השחר החלו צועדים מאות רבות מבני הישיבה בלווי ספר תורה לכיוון הכותל המערבי. כשהגיעו ההמונים לאזור שער שכם החלו לשיר בקול רם "ובאו כולם בברית יחד נעשה ונשמע אמרו כאחד", כשהם מדגישים בקולם את המלים "נעשה ונשמע" משל היו עומדים כעת בהר סיני ומקבלים את התורה מאת הקדוש ברוך הוא בכבודו ובעצמו.
בשער שכם, שעה שבמעגלי החוגגים רקדו הבחורים בעוז, פנה אלי החברותא "אתה יודע מה, נראה לי שהרעיון שלך ללמוד ספר המצוות לרמב"ם היה רעיון מצוין. זה פשוט נתן לי טעם חדש בחג הזה. אני לא יודע איך להגיד לך את זה אבל אני מרגיש עכשיו הרבה יותר מחובר למתן תורה."

--------------------------------

אינני יודע כמה מכם תמימי דעים עמי. לבטח יש כאלו שמרימים גבה ותוהים בינם לבין עצמם מדוע אני סבור שספר המצוות לרמב"ם מתאים יותר לליל שבועות מאשר חזרה מהירה לקראת המבחן החודשי על סדר שני. כדי לנסות ולהבהיר את עמדתי בטרם אחשד בחוסר אהבה מספיקה לסתם דף של גמרא העליתי על הכתב את השורות הבאות. אתם מוזמנים לקרוא בהנאה.

עוד טרם נדמו קולות הזוועה במחנות העקדה, עוד טרם פורסמו שמות הנשרפים והנטבחים במחנות המוות ובאירופה הארורה, בשעה שהגולה הדוויה התכנסה לה אט אט לארץ ישראל השוממה, התגייסו גדולי ישראל לקראת הקרב העתידי על דמותה של האומה.
המצב החמור היה נהיר לכולם. רוב בנינה ומנינה של האומה רחק מחיי תורה ומצווה. איש לא הרשה לעצמו להשתעשע באשליה המתוקה על חיי נחת ושלווה. 'זה לא יהיה קל' ידעו כולם. אך לא נותרה כל ברירה.
כאן על אדמת הקודש נפתחה המערכה הגדולה על נפש האומה. קרבניטים פרשו והלכו ואחרים תפסו את מקומם, הנסיבות התחלפו והניסיונות השתנו, גם המאבקים פחתו והלכו, ובתווך צץ וצמח לתפארה עולם של תורה מצליח ומשגשג. הכיוון היה ברור, לא עוד עמל כפים, לא עוד תורה עם דרך ארץ, רק תורה ותורה ושוב תורה. רק כך, ידעו גדולי הדור, נוכל ללחום את מלחמתה של האומה. 'זהו צורך השעה' שיננו שוב ושוב לעצמם וגם לתלמידיהם. המתנגדים המעטים שהתגלו הושלכו אחר כבוד לחצר האחורית של החברה החרדית. 'זוהי הדרך ואין בלתה' ידע כל נער וכל נערה.
ואכן לגיונות של בחורים גדלו והלכו, המוני בני תורה קמו והתעלו, רבבות של משפחות התהוו והתפתחו עד שמלאה הארץ תורה מקצה אל קצה ובמודיעין עלית לבדה קמים כל בוקר למעלה מחמשת אלפים פעוטות כששירת 'מודה אני' על שפתותיהם, ובחדרים ובתלמודי התורה שברחבי ארצנו הקדושה מתכנסים רבבות של תינוקות ואומרים: "תורה ציווה לנו משה… ואתם הדבקים בה' אלוקיכם חיים כולכם היום".

אך אליה וקוץ בה. בדרך להפיכת האומה לאומה של למדנים, עליית לומדי התורה לשלטון והפיכתה לערך עליון, התגלו מספר בעיות, בעיות קטנות, אך בעיות.
ביצור מעמדו של לימוד התורה והפיכתו לערך עליון בחייו הפרטיים של כל אחד ואחד מהאומה גרם, מטבען של דברים, לירידה מועטת בדברים אחרים, חשובים הרבה פחות, אך בכל זאת חשובים.
כפועל יוצא מן המעמד המיוחד והמתבקש לו זכה לימוד התורה והשמתו בראש מעייניו של העם כולו על גבריו, נעריו, נשיו וטפיו, גרם למרבה הצער להסחת דעת מדברים ראויים ומתבקשים העומדים בראש סולם העדיפויות של העם כולו. כך לדוגמא הפך חג מתן תורה לעוד יום במסכת העלייה הבלתי פוסקת בלימוד התורה. אם בימים עברו היה מתן תורה ליום של קבלת התורה מאהבה וקבלת עול שמים בשמחה הרי שבימינו בשל שימת הדגש המיוחדת על לימוד התורה הפך היום לעוד יום של שטייגען ועלייה בתורה.
תאמרו מה רע? אומר לא רע אך גם לא טוב. תחושת קבלת מצוות התורה באהבה ולימוד דף של גמרא אינם היינו הך. לימוד דף של גמרא לא מביא לתחושת קבלת התורה באהבה ותחושת קבלת התורה באהבה איננה מביאה לידי לימוד דף של גמרא, כך שמי שחושב למצוא סיפוקו בלימוד סתמי של דף של גמרא עלול למצוא עצמו מאוכזב.
בשל כך, אם לא הבנתם עד כה, בקשתי מהחברותא שלי ללמוד עמו בליל התקדש החג דווקא את ספר המצוות לרמב"ם. סברתי כי לימוד בספר העוסק במצוות התורה בכלל, ובמצות אהבת ה' ויראתו, יחודו וקידוש שמו, עבודתו וקריאה בשמו בפרט, יביא אותי ואותו קרוב יותר לתחושה המתבקשת של קבלת התורה ומצוותיה באהבה מאשר לימוד דף נוסף של גמרא.
ומי שסבור שהפתרון היחיד הוא ללמוד ספר המצוות לרמב"ם או משהו כזה הרי שטעות גדולה בידו. אפשר לחוש את קבלת התורה מאהבה גם דרך סתם דף של גמרא אך כדי להגיע לזה יש להוסיף ולהתבונן פעם ועוד פעם על ענינו של יום ועל כך שלא מדובר בעוד סדר שלישי ארוך במיוחד. יש לקרוא לפחות פעם ופעמים בפרשת מתן תורה, גם אם הדבר בא על חשבון החזרה לקראת המבחן החודשי, ולנסות ולחוש את תחושותיהם של אבות אבותינו בשעה שירד הקדוש ברוך הוא בכבודו ובעצמו על הר סיני גם אם ציונך ייפגע בשל כך. רק במידה ומולאו התנאים האמורים יוכל המתמיד להרשות לעצמו לשוב וללמוד לקראת המבחן החודשי.
אין לי כל כוונה לייגעכם בדברים אך לעניות דעתי גם את ירידת קרנו של חג 'שמחת תורה' יש לתלות בהפיכתה של האומה לאומה של למדנים. אפילו השבת, חמדת הימים, נדמה ונפגעה קלות וזאת גם כן כתוצאה ישירה מהפיכת החברה לחברה של למדנים. אך אין בכוונתי לדון במאמר זה בנקודות הללו. כדי לדון בדבר באופן המניח את הדעת יש לייחד לכל הפחות מאמר נפרד לכל אחד מהעניינים הנזכרים ומובן מאליו שאין כאן מקומו ואכמ"ל.
לצערי הרב, אין לי ספק כי יהיו רפי שכל למיניהם שייקחו את דברי למחוזות עלומים ויחשדו בי ובשכמותי בניסיון לערער על הקו אותו הובילו והתוו גדולי ישראל ובראשם מרנא ורבנא בעל ה'חזון איש' זצוק"ל ותלמידיו הגדולים. למרות כל זאת כתבתי את דברי ולו משום שבלתי אפשרי שאנצור את עטי כל אימת שרפה שכל עלול לחשוד בי בפגיעה בדעת התורה.
למען הסר ספק אני שב ומבהיר: עפר אני תחת כפות רגליהם של גדולי ישראל, תלמידיהם ותלמידי תלמידיהם. כל שכתבתי הוא שכתוצאה מהפיכתה של חברתנו לחברה של למדנים נוצרו אי אלו בעיות קלות שיש לתת עליהן את הדעת ולפותרן באופן נקודתי תוך שמירה מכל משמר על המסגרת הקיימת לבל תינזק ולו בכהוא זה.
יתן ה' כל עם ה' נביאים.

ישראל הר כסף
הודעות: 885
הצטרף: א' מאי 23, 2010 9:47 pm
מיקום: ברכפלד

Re: שבועות-קבלת מצוות התורה או מצוות לימודה בלבד?

הודעהעל ידי ישראל הר כסף » ב' יוני 06, 2011 12:32 am

נו...
יכול להיות יותר טוב. יותר ישיבתי בשפראך ובסגנון.
אנחנו חותרים להביא לביאור וביסוס הענין כצורתו הקיימת בו לימוד התורה והשמחה בה היא העיקר. לאיפה הוא חתר?
אבל בכ"א ישר כח.

כף שואל
הודעות: 17
הצטרף: ו' מאי 20, 2011 11:43 am

Re: שבועות-קבלת מצוות התורה או מצוות לימודה בלבד?

הודעהעל ידי כף שואל » ב' יוני 06, 2011 12:43 am

מה קרה עם המנהג עתיק יומין ללמוד/לקרא/לשורר תרי"ג מצוות ?
ומקורו מזמן הגאונים וחברו פיוטים הם ורבותינו הראשונים בתריהו
והיתה תפוצתו בכל ארצות פזורינו.
ומי הן הקהילות/הישיבות/החסידות שעדיין אוחזין מעשי אבותיהן ?
ומה שם חכמי ישראל שבטלוהו ?

גם זה הבל
הודעות: 344
הצטרף: ג' ינואר 11, 2011 10:42 pm

Re: שבועות-קבלת מצוות התורה או מצוות לימודה בלבד?

הודעהעל ידי גם זה הבל » ב' יוני 06, 2011 12:47 am

עיקר היום הוא קבלת המצוות
אך בנוסף לזואת מובא בשם השל"ה שמתן תורה הוא יום הדין על התורה וכפי איך ששמח בתורה כך יזכה להארה במשך השנה [ע"פ הערות הגרי"ש פסחים ס"ח: (אמרו לי בשמו)].
ובפשטות הדרך להראות שאנו שמחים בקבלת המצוות היא ע"י לימוד דרכיהם, ובוודאי כשיקיים מצוה יקיים אותה בשמחה כראוי ליום זה אך כשלומדים מראים את השמחה בכל המצוות.
ומקור הלימוד בלילה הוא כעין שמחת חתן וכלה דקוב"ה ואורייתא חד הוא וע"י התורה אנחנו מתקרבים.

ישראל הר כסף
הודעות: 885
הצטרף: א' מאי 23, 2010 9:47 pm
מיקום: ברכפלד

Re: שבועות-קבלת מצוות התורה או מצוות לימודה בלבד?

הודעהעל ידי ישראל הר כסף » ב' יוני 06, 2011 12:48 am

ישר כח.
פשוט שכחתי לציין את זה כחלק משאלתי. הלא ה'אזהרות' היו פיוטים שאמרוהו הדורות הקודמים בזמן הראשונים והגאונים.
משמע ששמחו בקבלת מצוות התורה. והיא ראיה לסתור.
ישר כח.

אורח לרגע.
הודעות: 137
הצטרף: ו' דצמבר 24, 2010 1:56 pm

Re: שבועות-קבלת מצוות התורה או מצוות לימודה בלבד?

הודעהעל ידי אורח לרגע. » ב' יוני 06, 2011 1:02 am

אין זה ראיה לסתור.
נכון שאין עיקר השמחה על מצות תלמוד תורה (בתורת מצוה פרטית),
אבל לימוד התורה הוא חלק עיקרי מכללות תרי"ג המצות.
וכבר ציינתי לעיל לאגלי טל:
אורח לרגע. כתב:לא יודע אם זה קשור, אבל יש לציין להקדמת האגלי טל שכתב וז"ל:
בש"ס סוטה שכל מצוה ומצוה נכרתו עליה ארבעה בריתות ללמוד וללמד לשמור ולעשות. ומבואר שללמוד וללמד הוא מחלקי המצוה.

ישראל הר כסף
הודעות: 885
הצטרף: א' מאי 23, 2010 9:47 pm
מיקום: ברכפלד

Re: שבועות-קבלת מצוות התורה או מצוות לימודה בלבד?

הודעהעל ידי ישראל הר כסף » ב' יוני 06, 2011 11:24 am

שוב עלתה בדעתי הבוקר להביא ראיה וביאור גם מגמ (פסחים קיח.) "אמר רבי יהושע בן לוי: הני עשרים וששה הודו כנגד מי - כנגד עשרים וששה דורות שברא הקדוש ברוך הוא בעולמו, ולא נתן להם תורה, וזן אותם בחסדו". ומשמע מזה שעד מתן תורה קיום העולם היה בחסד ה', ומאז ואילך תלוי בתורה. וזה מצינו גבי 'חוקות שמים וארץ לא שמתי' שתלוי העולם (לחד מ"ד) בלימוד התורה. וזה התחדש במתן תורה, הרי לנו שמה שניתן לנו ביום זה הוא תורה לשם לימודה.

גם זה הבל
הודעות: 344
הצטרף: ג' ינואר 11, 2011 10:42 pm

Re: שבועות-קבלת מצוות התורה או מצוות לימודה בלבד?

הודעהעל ידי גם זה הבל » ב' יוני 06, 2011 9:47 pm

היום חשבתי שאפשר לומר, דהנה בשבועות לא קיימו ישראל את כל המצוות רק קבלו את התורה ולכן כיום אנחנו לומדים את מה שהם קיבלו.
ו

ישראל הר כסף
הודעות: 885
הצטרף: א' מאי 23, 2010 9:47 pm
מיקום: ברכפלד

Re: שבועות-קבלת מצוות התורה או מצוות לימודה בלבד?

הודעהעל ידי ישראל הר כסף » ג' יוני 07, 2011 10:38 am

אחי ורעי, הנה הרעיון כתוב הצורה יותר מסודרת וכל אחד ימצא את דבריו במאמר. ישר כח. אשמח לקבל הערות על כל פרט (אפי' תיקוני ניסוח ולשון- אפשר גם באישי).

בתקופת חג השבועות וכ"ש בחג עצמו כולנו מתחזקים בלימוד התורה כראוי לימים אלו בהם זכינו לקבל תורה מפי הגבורה.
אמנם יש כאן מקום לבירור, כי הרי במתן תורה קבלנו את התורה על כל מצוותיה ולמה לא נעסוק בכל המצוות אותם קבלנו ונשתדל בקבלתם באהבה? הלא את תרי"ג מצוות קבלנו ולא רק את מצוות לימוד התורה.

יאמר מי שיאמר- מצוות לימוד התורה היא החשובה שבכולם.
אף על פי כן נראה שאין זו הסיבה, מכיוון שלא מדברים על מצוות תלמוד תורה כמצווה חשובה יותר מאחרות אלא כעיקר קבלת התורה. כאילו קבלת התורה היתה בשביל לימודה ולא למען קבלת מצוותיה באהבה.

הנה מחז"ל בכמה מקומות משמע שבאמת זה צורת היום ותוכנו, ראש לכל בגמ' פסחים (סב:) איתא "רב יוסף ביומא דעצרתא אמר: עבדי לי עגלא תלתא. אמר: אי לא האי יומא דקא גרים, כמה יוסף איכא בשוקא (וכתב רש"י- "אי לאו האי יומא - שלמדתי תורה ונתרוממתי - הרי אנשים הרבה בשוק ששמן יוסף, ומה ביני לבינם") רב ששת כל תלתין יומין מהדר ליה תלמודיה, ותלי וקאי בעיברא דדשא ואמר: חדאי נפשאי, חדאי נפשאי, לך קראי לך תנאי. איני? והאמר רבי אלעזר: אילמלא תורה לא נתקיימו שמים וארץ, שנאמר 'אם לא בריתי יומם ולילה חקות שמים וארץ לא שמתי' - מעיקרא כי עביד איניש - אדעתא דנפשיה קא עביד". הרי לנו שעיקר ענינו של יום הוא לימוד התורה ומכיוון שקבלת התורה היתה לשם לימודה. כמו כן מדובר בסמיכות על לימוד התורה. (וממילא גם זה הנושא- האם דוקא לימוד התורה הוא זה שמשנה את האישיות או אפי' קיום מצוותיה. ואכמ"ל)
כמו כן מובא בירושלמי "רבי משרשיא בשם רבי אידי בכל הקרבנות כתיב חטא ובעצרת אין כתיב חטא אמר להן הקדוש ברוך הוא מכיון שקיבלתם עליכם עול תורה מעלה אני עליכם כאילו לא חטאתם מימיכם". גם כאן המשמעות היא עול לימוד התורה.
גם מגמ' (פסחים קיח.) "אמר רבי יהושע בן לוי: הני עשרים וששה הודו כנגד מי - כנגד עשרים וששה דורות שברא הקדוש ברוך הוא בעולמו, ולא נתן להם תורה, וזן אותם בחסדו". ומשמע מזה שעד מתן תורה קיום העולם היה בחסד ה', ומאז ואילך תלוי בתורה. וזה מצינו גבי 'חוקות שמים וארץ לא שמתי' שתלוי העולם בלימוד התורה. וזה התחדש במתן תורה, הרי לנו שמה שניתן לנו ביום זה הוא תורה לשם לימודה.
בכל אלה יש רק ביסוס לזה שהשמחה הגדולה ומהות החג היא בעצם רק בתלמוד תורה לו זכינו ביום זה. מעתה מוטל עלינו לנסות ולברר מדוע? למה לא נחשיב את קבלת התורה על כל מצוותיה כעיקר השמחה ביום זה וכעיקר התכלית שבמתן תורה?

נראה לפרש בהקדם מה שהקשו מה היתה קנאת המלאכים בנתינת התורה לעם ישראל, הלא התורה היא לא כלי וחפץ הנלקח מאחד על חשבון הזולת, אלא מעין מה שאמרו 'נר לאחד נר למאה' ומאי איכפ"ל אם גם עם ישראל יעסקו בתורה.
וכמו כן קשה בנוסח ברכת 'אשר בחר בנו מכל העמים' הלא במדרש (וזאת הברכה פרשה ג') אמרו "מלמד שהחזיר הקדוש ברוך הוא את התורה על אומות העולם, ולא קבלוה, עד שבא אצל ישראל וקבלוה", הרי רק אחרי שהציע ה' את התורה לפני האומות ולא רצו אותה הציע אותה לנו, א"כ איך יקרא לזה שבחר בנו, הלא להיפך- אנו בחרנו בה.
ומוכרח מזה שהתורה ניתנה לנו לא רק כאפשרות לדעת אותה ולקיים מצוותיה אלא קבלנו את התורה בתורת 'בעלים' להכריע בה ולקבוע צורתה לטמא ולטהר וכו' (וז"ל הר"ן בדרשותיו (הדרוש השביעי) "וכשרבו המחלוקת בין החכמים, אם היה יחיד אצל רבים היו קובעים הלכה כדברי המרובים, ואם רבים אצל רבים או יחיד אצל יחיד, כפי הנראה לחכמי הדור ההוא. שכבר נמסרה ההכרעה להם, כאמרו 'ובאת אל הכהנים הלוים ואל השופט אשר יהיה בימים ההם וכו' לא תסור וגו', הרי שניתן רשות לחכמי הדורות להכריע במחלוקת החכמים הנראה להם, ואף אם יהיו הקדומים מהם גדולים מהם ורבים מהם. ונצטוינו לילך אחר הסכמתם, הן שיסכימו לאמת או להפכו. וזהו ענין רבי אליעזר הגדול ומחלוקתו, כדאמרינן שם במציעא (נט:) עמד ר' יהושע על רגליו ואמר 'לא בשמים היא' כבר ניתנה למשה על הר סיני וכתוב בה 'אחרי רבים להטות'. הנה ראו כולם שר' אליעזר מסכים אל האמת יותר מהם, וכי אותותיו כולם אמיתיים צודקים, והכריעו מן השמים כדבריו, ואף על פי כן עשו מעשה כהסכמתם. שאחר ששכלם נוטה לטמא, אף על פי שהיו יודעים שהיו מסכימים הפך מן האמת, לא רצו לטהר. והיו עוברים על דברי תורה אם היו מטהרים, כיון ששכלם נוטה לטמא. שההכרעה נמסרה לחכמי הדורות, ואשר יסכימו הם הוא אשר צוהו ה'.) וזה היה הוויכוח של המלאכים כיוון שהנידון היה בידי מי תהיה התורה להכריע בה, ואת זה לא השכילו המלאכים להבין כיצד תהיה תורת ה' בידי בשר ודם. וכן להנ"ל מבואר שהתורה ניתנה רק לנו באופן של קבלה מליאה בתורת בעלים ולא לאומות העולם שלהם רק הציעו לקיים מצוותיה.
א"כ מובן שמכיוון שציוויי התורה היו יכולים להתקבל גם אצל אומות העולם. וכמו כן גם עם ישראל הצטוו על חלק ממצוותיה במרה גם לפני קבלת התורה שבת ופרה אדומה ודינין, למשל. וכן חלק מהמצוות הצטוו רק אחרי קבלת התורה כמו פרשת שתויי יין. א"כ מוכח מזה שמה שניתן לנו התורה הוא דווקא כהיכי תמצי ללימודה ולהכריע בה, ולא העיקר לקיום מצוותיה שזה לא שייך דווקא להר סיני. וע"כ שמחתינו ביום זה הוא כדברי ר' יוסף 'אי לאוו האי יומא כמה יוסף איכא בשוקא' וכפי' רש"י שם 'אי לאו האי יומא- שלמדתי תורה ונתרוממתי'
שמא כדברי הוא המכוון בגמ' קידושין (מ:) "גדול תלמוד תורה שקדם לחלה ארבעים שנה" ופי' רש"י "כשיצאו ממצרים נתנה להם תורה בחדש השלישי ובחלה לא נתחייבו עד שנכנסו לארץ". הרי לנו שההוכחה שתורה גדולה היא ממה שלא ניתנה כחלק אחד עם מצוותיה אלא היו בזה שני ענינים שונים. במעמד הר סיני קבלו את התורה כ'חפצא' ללימוד התורה והתקשרות לקב"ה על ידה, ובזמנים אחרים קבלו את כל המצוות. אמנם זה נסתר ממה שכתב רבי סעדיה גאון (בסידורו עמ' קצ"א) שכל התורה כלולה בעשרת הדברות וביאר את כולם באריכות.
אולי בזה יתבאר גם מה שהק' המג"א על קביעות חג מתן תורה ליום הנ' בעוד שודאי מתן תורה בפועל היה ביום הנ"א (הרי י' ניסן שבו נצטוו 'משכו וקחו לכם' היה בשבת (שע"כ קבעו את שבת הגדול) א"כ יציאת מצרים בט"ו לחודש היה ביום ה' ומאז ספרו שבע שבתות שנסתיימו ביום ה', וקיי"ל דתורה ניתנה לכו"ע בשבת, א"כ הוה ביום נ"א לספירה. ואיך אומרים יום הנ' 'זמן מתן תורתינו', כמו"כ העירו אמאי אמרינן 'זמן מתן תורתינו' ולא 'זמן קבלת תורתינו'. ולפמ"ש אולי אפשר לבאר שבאמת התורה בתורת 'ציווי' ניתנה לעם ישראל רק ביום נ"א ורק אז התחייבו במצוות, אמנם מה שרצה הקב"ה לתת לעם ישראל בעלות על התורה הוא ניתן כבר מיום הנ', וכמו שהיה אמור להיות לפני שמשה הוסיף יום אחד מדעתו. ולפי"ז מיושב שפיר כפתור ופרח, כי באמת במתן תורה דיום נ"א התחייבו בחיובי המצוות, אמנם מה שאנו חוגגים את זמן מתן תורתינו ביום הנ' מדוייק מאוד כי אנו חוגגים את מה שהקב"ה מצידו נתן לנו תורה ביום זה. וזה היה רק על חלק לימוד התורה והכרעתה שניתן לנו ושפיר עסקינן ביום זה רק בעניני לימוד התורה. כי מצד הקב"ה את הבעלות על התורה קבלנו כבר ביום הנ'. ומדוייקים הדברים כי תוספת היום שהוסיף משה רבינו הוא גופא הכרעה בהוראת ה' ע"י לימודים כתורה שבעל פה, דכאן היה הכח המיוחד של נתינת התורה לתחתונים במה שמשה קבע כאן הלכה. הרי לנו שכבר ביום נ' נמסרה התורה להיות כפופה תחת דעת חכמי ישראל. כך שהנתינה תורה של יום נ' מתבטאת דווקא ממה שהוסיף משה יום אחד והסכים הקב"ה על ידו.
(כעי"ז כבר איתא בגמ' ע"ז (ג.) "מאי דכתיב 'ויהי ערב ויהי בקר יום השישי', מלמד שהתנה הקדוש ברוך הוא עם מעשה בראשית, ואמר: אם ישראל מקבלין את תורתי - מוטב, ואם לאו - אני אחזיר אתכם לתוהו ובוהו" ופי' רש"י "ה' דהששי יתירה וכתבה בסוף מעשה בראשית לדרשה זו והכי משמע ויהי ערב ויהי בוקר יום הששי של ששה בסיון שעתידין ישראל לקבל התורה" עכ"ל, והק' בתוס' "תימה למ"ד בשבעה בחדש נתנו עשרת הדברות מאי יום הששי וי"ל דהיתה ראויה לינתן בשישי אלא שהוסיף משה יום אחד מדעתו" דהיינו שמצד הקב"ה התורה כבר נתונה ביום השישי בסיון- יום הנ').
ומכיוון שכך אולי נעמיס את דברינו בתוך את דברי הביה"ל המפורסמים, כי החידוש במה שאמרו עם ישראל 'נעשה ונשמע' הוא בזה שלימוד התורה הוא דבר כשלעצמו. כי אם היו אומרים 'נשמע ונעשה' הכוונה בזה היא שצריך לקיים מצוות ובכדי לדעת אותם מוכרחים ללמוד את התורה כהיכי תמצי לידיעת המצוות בהם אנו מחוייבים, אבל כשאמרו 'נעשה ונשמע' משמע 'נעשה' וזה כבר כולל את לימוד התורה לשם קיום המצוות, וכהוסיפו ואמרו 'ונשמע' היינו לימוד התורה כתכלית בפני עצמו, ולא כהיכי תמצי לידיעת חיובי המצוות אלא כדבר בפני עצמו. (ואמר בזה רבינו בעל ה'פחד יצחק' שמדוייק הדבר בנשיאת הארון, כי הרי ה'ארון נושא את נושאיו' וא"כ 'נושאיו' למה לי, אלא ללמדינו כי נשיאת הארון לא באה כהיכי תמצי להגיע למקום פלוני, כי הארון יכול להגיע גם בלעדי נושאיו, אלא שנשיאת הארון הוא תכלית לעצמה. וכמו"כ לימוד התורה 'עץ חיים היא למחזיקים בה' הוא תכלית בפני עצמה. ולא כי התורה צריכה שיחזיקו בה. והדברים מאירים.) ואולי הם דברינו כי בקבלת התורה היו שני חלקים- קבלת התורה וחיובי מצוותיה (ביום הנ"א) ומתן תורה ללימודה כתכלית בפני עצמה (ביום הנ' שבו אנחנו חוגגים את מתן תורה וע"כ עוסקים רק בתלמוד התורה).
ומה מאוד מתאימים כאן דברי בעל ה'אבי עזרי' בהל' ת"ת ז"ל "הנה בשו"ע (או"ח סי' מ"ז סי"ד) פוסק המחבר שנשים מברכות ברכת התורה, ויעוי''ש במג"א שכתב הטעם משום שהם חײבות ללמוד הדינין שנצטוו, והביא את זה מהב''י בשם האגור, ויעוי''ש בביאור הגר"א שדבריהם דחוײן מכמה פנים וקרא צוח ולמדתם את בניכם ולא בנותיכם אלא עיקר הוא ע''פ מה שכתבו התוספות ושאר פוסקים הנשים מברכות על מ''ע שהזמן גרמא וכו' ואף דקיי''ל כאילו מלמדה תפלות דוקא בתורה שבע״פ וכו' עיי''ש.
והשאגת ארי' בסימן ל"ה כתב לתמוה על הרמב"ם שפוטר נשים ממצות כתיבת ס''ת ומנ''ל את זה שאף שנימא שמצות כתיבת ס"ת תלוי' במצות לימוד תורה הלא גם נשים מחויבות ללמוד מצות שלהן אף שאינן בכל המצות הלא גם ישראלים אינן במצות שהכהנים חײבין, ע''ש.
ועײן בספר בית הלוי (ח"א סימן ו') שתמה עליו שאינו דומה לישראל שמצוױם ללמוד כל התורה כולה אף אלו שאינן נוהגות בהן, משא"כ נשים פטורות מלימוד תורה, רק שמחוייבות ללמוד מצות שלהן לדעת לקיימן, אין זו מצות לימוד תורה ע״ש.
ונראה בזה שזה ודאי שאין הנשים חײבות בלימוד אף במצות שהן חײבות, אבל זהו רק ממצוה המיוחדת שנאמר בלימוד התורה ושננתם או ולמדתם שבזה נדרש בניכם ולא בנותיכם, אבל כל מצוה ומצוה שנאמרה בתורה שהתורה מצוה אותה נכלל בציווי הזה גם שנדע כמו כשכתוב וקשרתם לאות על ידך יש בכלל זה לשמוע מה שאני מצוה ולדעת מה שאני מצוה וגם לדעת את כל פרטי המצוה באופן זה חײב ובאופן זה פטור, וכן הוא במצות אלו שהנשים חײבות, הציווי לקײם המצוה נאמר גם לנשים כמו שמור את יום השבת שנכלל במצוה זו שאת צריכה שחײבת את זאת וזה ג''כ מצות לימוד אלא שאשה פטורה ממצוה הכללית של ולמדתם ששם איתמעטו נשים, אבל המצוה הפרטית שבכל מצוה שנכלל בה שצריכין לדעת, מזה אין מיעוט בנשים ולא שײך המיעוט מאחר שהיא מצװה במצוה עצמה ממילא מוכרחה לדעת המצוה עם כל פרטיה, וע"כ שײך שפיר שאשה צריכה לברך ברכת התורה משום שהיא מחוײבת במצות שחײבת ואף שלא נמנה מצוה זו במנין המצות זהו משום שהוא פרט בעצם המצוה אבל מצוה היא ודו"ק. עכ"ל. ומשמע מזה יותר ממה שאמרנו אלא שיש לימוד תורה מדין לימודה, ויש לימוד תורה מדין קיומה. והם הם הדברים.

שאלתי שאלה זו את הגאון רבי חיים מן שליט"א וענה לי בערך כך.
האם בחתונתו אדם שמח על החיובים בהם הוא כורך את עצמו מהיום- פרנסה ועזרה וכו', או שהוא שמח בעצם הקשר?
הלא וודאי בעצם הקשר. א"כ במתן תורה הלא וודאי שכל חיובינו במצוות הם רק כהיכי תמצי למה שהוא נחשב לעצם הקשר- ישראל ואורייתא חד. שזהו חלק הלימוד תורה. זה קשר הנישואין המתואר בפיוטים ובפסוקים, 'יום חתונתו- זה מתן תורה' 'אל תקרי מורשה אלא מאורסה' כי זה הוא עצם הקשר. ע"כ שמחים ביום זה ומדגישים דוקא חלק זה של לימוד התורה.

אמנם צריך לדעת שבוודאי שבדורות קדמונים היו נוהגים כולם ללמוד ולקרא ולשורר תרי"ג מצוות ב'אזהרות' שחיברו הגאונים והראשונים. ומשמע מזה ששמחתם ביום חג מתן תורה היה בציווים שבה. ואולי אין זה מעשה לסתור ויתבאר עפ"י מש"כ
בהקדמת האגלי טל וז"ל "יען שבש"ס סוטה (לז.) מבואר שכל מצוה ומצוה נכרתו עליה ארבעה בריתות ללמוד וללמד לשמור ולעשות. ומבואר שללמוד וללמד הוא מחלקי המצוה".

ישראל הר כסף
הודעות: 885
הצטרף: א' מאי 23, 2010 9:47 pm
מיקום: ברכפלד

Re: שבועות-קבלת מצוות התורה או מצוות לימודה בלבד?

הודעהעל ידי ישראל הר כסף » ג' יוני 07, 2011 1:21 pm

ישראל הר כסף כתב:אולי בזה יתבאר גם מה שהק' המג"א על קביעות חג מתן תורה ליום הנ' בעוד שודאי מתן תורה בפועל היה ביום הנ"א (הרי י' ניסן שבו נצטוו 'משכו וקחו לכם' היה בשבת (שע"כ קבעו את שבת הגדול) א"כ יציאת מצרים בט"ו לחודש היה ביום ה' ומאז ספרו שבע שבתות שנסתיימו ביום ה', וקיי"ל דתורה ניתנה לכו"ע בשבת, א"כ הוה ביום נ"א לספירה. ואיך אומרים יום הנ' 'זמן מתן תורתינו', כמו"כ העירו אמאי אמרינן 'זמן מתן תורתינו' ולא 'זמן קבלת תורתינו'. ולפמ"ש אולי אפשר לבאר שבאמת התורה בתורת 'ציווי' ניתנה לעם ישראל רק ביום נ"א ורק אז התחייבו במצוות, אמנם מה שרצה הקב"ה לתת לעם ישראל בעלות על התורה הוא ניתן כבר מיום הנ', וכמו שהיה אמור להיות לפני שמשה הוסיף יום אחד מדעתו. ולפי"ז מיושב שפיר כפתור ופרח, כי באמת במתן תורה דיום נ"א התחייבו בחיובי המצוות, אמנם מה שאנו חוגגים את זמן מתן תורתינו ביום הנ' מדוייק מאוד כי אנו חוגגים את מה שהקב"ה מצידו נתן לנו תורה ביום זה. וזה היה רק על חלק לימוד התורה והכרעתה שניתן לנו ושפיר עסקינן ביום זה רק בעניני לימוד התורה. כי מצד הקב"ה את הבעלות על התורה קבלנו כבר ביום הנ'. ומדוייקים הדברים כי תוספת היום שהוסיף משה רבינו הוא גופא הכרעה בהוראת ה' ע"י לימודים כתורה שבעל פה, דכאן היה הכח המיוחד של נתינת התורה לתחתונים במה שמשה קבע כאן הלכה. הרי לנו שכבר ביום נ' נמסרה התורה להיות כפופה תחת דעת חכמי ישראל. כך שהנתינה תורה של יום נ' מתבטאת דווקא ממה שהוסיף משה יום אחד והסכים הקב"ה על ידו.

לחלק זה שהוא פרי מוחי הקודח אני צריך יותר מהכל ביסוס ממקורות ברורים.
מי שיוכל לעזור בהפניות, מקורות וכד' אודה לו מאוד.

ישראל הר כסף
הודעות: 885
הצטרף: א' מאי 23, 2010 9:47 pm
מיקום: ברכפלד

Re: שבועות-קבלת מצוות התורה או מצוות לימודה בלבד?

הודעהעל ידי ישראל הר כסף » ה' יוני 09, 2011 3:04 pm

אין בית המדרש בלא חידוש, ובעזר ה' ית' זכיתי לחדש מהלך נפלא ביותר בשאלה הנ"ל.
הנה הדברים מוצעים לפניכם ואשמח לכל הערה או הארה.


ונראה לבאר בהקדם תמיהה, למה אנחנו בכלל מציינים את יום מתן תורה בחג השבועות, הלא את מה שהיה לנו שם הפסדנו בחטא העגל ושבירת הלוחות שבעטיו, וכמו שביאר הספורנו (ויקרא כ"ג, ל"ו) "ובהיות שהיה יום החמשים ליציאת מצרים יום מתן תורה אשר בו נעצרו ישראל יחדו לעבודת האל יתברך קראוהו רבותינו ז"ל עצרת, אמנם בתורה לא הוזכר אותו היום בזה השם כלל וזה מפני שקלקלו ישראל את המושג בעצירתם ויתנצלו את עדים מהר חורב", וכוונתו כי שם 'עצרת' מורה על ענין הקליטה שקולט בתוכו הארת וקדושת החג, וע"כ מכיוון שבחג השבועות לא זכו לעצור בתוכם את קדושת החג לא נקרא 'עצרת'. וע"כ מתחזקת השאלה למה אנו בכלל חוגגים את יום מתן התורה, הרי הפסדנו את מה שקבלנו באותו יום, ורק ביוה"כ חזרנו וקבלנו תורה בדרגה אחרת לגמרי.
וביאר בזה בעל ה'אור גדליהו' כי בלוחות הראשונות היו גם הכתב וגם גוף הלוחות מעשה אלקים, ומובא בספרים הק' שהנשמה בגוף כאזכרות בגווילין, וע"כ מה שמסמל הלוחות שהיו מעשה אלקים זה את מצב בני ישראל באותו זמן, כי בזמן מתן תורה גם הנשמה וגם הגוף הסכימו לדבר אחד, לעשות רצונו ית', ולא היה בגוף שום צד התנגדות לזה, והוא מ"ש שבטלה זוהמתן כי חזרו למצב של אדם הראשון קודם החטא, כי אור הנשמה היה מאיר תוך הגוף עד שנהפכו להיות אחד, וע"כ נחשבו 'גיבורי כח' באמירת 'נעשה' כי גם כח העשיה של הגוף הצטרף לגמרי לכח הנשמה, וע"כ לא היה שייך אז יותר מיתה, כי הוא בא מצד הגוף, אבל כשהצטרף לגמרי עם הנשמה לא שייך יותר מיתה. ועל מצב זה נאמר 'אני אמרתי אלקים אתם ובני עליון כולכם' כידוע.
לעומת זה בלוחות שניות, הכתב- הנשמה- אמנם היה אותו כתב כי האותיות שפרחו הם שנקבעו בלוחות השניות* כי בבחינת ה'נשמה' לא השתנה כלום, אבל הלוחות-הגוף- כבר לא היו מעשה אלקים אלא 'פסל לך', כי ירדו ממדרגתם בחטא העגל וכמ"ש 'אכן כאדם תמותון', שע"י החטא נגרם מיתה כי הגוף** ירד ממדרגתו, וכבר לא היה בבחינת מלאך, ולכן כפי מדרגתם ניתן להם הלוחות שהיה הגוף מן הארץ- 'פסל לך', והעבודה של האדם הוא לזכך את הגוף שיהיה ראוי לקבל את האור של הנשמה.
וע"כ מובן הוא למה בלוחות הראשונות לא היה שייך שכחה והיו מבינים את כל דקדוקיה ואותיותיה של תורה כיוון שלא היה כח מתנגד, לעומת לוחות שניות שהגוף כבר מתנגד לחלק הנשמה וע"כ השכחה מצויה בו.
והנה אמרו חז"ל (ברכות ח:) "לוחות ושברי לוחות מונחות בארון", וצ"ב אם אבדנו את כל חלקינו מלוחות ראשונות לאיזה צורך מונחים בארון, ומזה מוכרח שלא אבדנו כל חלקינו בהם, ויש כח ביד האדם לצרף ולחבר את שברי הלוחות ולזכות לדרגתם, וזה ע"י לימוד התורה ביגיעה, כי בלוחות הראשונות היו הדברים בבהירות שראו הכל משרשי הדברים וממילא כל הענפים נקלטים בבהירות, וכיום עיקר היגיעה היא כי צריך לתפוס את הדברים מן הענפים אל השורש וזוהי יגיעה גדולה, אמנם הזוכה חזה הרי הוא שייך בדרגת לוחות ראשונות. וע"כ לוחות ושברי לוחות מונחים בארון.
ורק ע"י עמל התורה יכולים לחזור ולזכות לבהירות שהיתה בלוחות הראשונות, כי ע"י עמל התורה משבר כח הגוף וזוכה לזהר כח הנשמה שע"י מבין עומק בהירות כוונות התורה, וכמ"ש (ברכות סג:) "מנין שאין דברי תורה מתקיימין אלא במי שממית עצמו עליה - שנאמר 'זאת התורה אדם כי ימות באהל", שענינו שבירת והמתת כח הגופני עד שכח הנשמה יפעל הכל תקפו.

מעתה, ברור כשמש מה שאנו חוגגים את יום מתן תורה דשבועות, כי כל שאלתינו היתה כי היר הפסדנו את דרגתינו, אמנם להמתבאר אי"ז נכון כלל, וע"י עמל ויגיעה בלימוד התורה זוכים ללוחות הראשונות.
ומכיוון שכך מתבאר מאליו למה אנו עוסקים כ"כ בחלק הלימוד של התורה ולא במצוות שגם אותם קבלנו במתן תורה, כי את כל כל לוחות השניות בעצם הפסדנו וא"כ אין לנו מה לחגוג ביום זה, אלא שע"י עמל תורה יש לנו שייכות ללוחות ראשונות ורק בגלל זה יש לנו מה לחגוג את יום מתם תורתינו ביום זה. ע"כ עוסקים רק בלימוד התורה ביום זה כי רק בו טמון שייכותינו למתן תורה דלוחות הראשונות. והוא נפלא.


*ז"ל האלשיך (שמות לד) "והוא כי וכתבתי כו', כלומר מה שאכתוב אינו מה שהוא עתה בשברי לוחות, אף שהיו שם כל האותיות חקוקות ורשומות, אלא מה שהיו מתחלה בראשונות אשר שברת, ולא במה שאחר השיבור. והוא כי בראשונות היתה רוחניות גדולה באותיותיהן ואותו הרוחניות הוא מה שפרח ונסתלק, כמו שאמרו ז"ל (שמות רבה מו א) שראה אותיות פורחות באויר. ואמר כי אשר היו מאז ברוחניותן כך אכתבם, באופן שלא חסרו מהראשונות רק מה שאין גם הלוחות מעשה אלהים".


**ומה מדוייקים הדברים במה שאמרו חז"ל (שמו"ר יתרו פרשה כז) 'כך אמר הקדוש ברוך הוא שני כוסות מזגתם בסיני נעשה ונשמע, שברתם נעשה עשיתם לפני עגל הזהרו בנשמע', כי ביארנו שהנעשה היה כח הנשמה שנכנס תוך הגוף עד שכח העשיה השייך לגוף התבטל לגמרי לנשמה, אבל אחרי שקלקלו ודבר זה ניכר רק בגוף בחזרת המיתה ואל בנשמה- כמו שביארנו שהאותיות שבלוחות הראשונות פרחו והם הם שנקבעו בלוחות שניות. וע"כ נחשב הדבר שקלקלו רק את חלק ה'נעשה' ולא את הנשמע, כי הוא כנגד הנשמה ולא נפגם כלל.

ישראל הר כסף
הודעות: 885
הצטרף: א' מאי 23, 2010 9:47 pm
מיקום: ברכפלד

Re: שבועות-קבלת מצוות התורה או מצוות לימודה בלבד?

הודעהעל ידי ישראל הר כסף » ה' יוני 09, 2011 3:44 pm

והנה המאמר כמו שהוא מתחילתו עד סופו.
שבועות-קבלת לימוד תורה ב.pdf
(93.48 KiB) הורד 464 פעמים

הא לחמא עניא
הודעות: 1710
הצטרף: ג' יוני 02, 2015 9:58 am
מיקום: בני ברק

Re: שבועות-קבלת מצוות התורה או מצוות לימודה בלבד?

הודעהעל ידי הא לחמא עניא » ג' מאי 23, 2017 9:48 am

ידידי הטוב אשר הינו איש משכיל אשר רוח בו, הגדיר לי בהגדרה אמיתית ונכונה את המשמעות העיקרית של המושג "קבלת התורה":
הן אמת שאנחנו מפרשים "תורה" על החלק הלימוד והעיון וההתמדה וכו', אך לא פחות מכך יש גם את ההסכמה וההחלטה לקיום שאר מצות חוץ ממצות לימוד תורה שהינו אחד מהתרי"ג מצות, וע"כ ביום השבועות שהיה בו מעמד הר סיני וניתנה לנו התורה, לא רק את לימודה קבלנו אלא גם את הציווי לקיים כל המצות,
וע"כ הפירוש הנכון של "קבלת התורה" היינו "קבלת עול", וקבלת עול משמעה החלטה אמיצה חזקה עקבית אמיתית וכנה לעשות רצונו יתברך כפי שנדרש מכל יהודי ויהודי [מה ה"א שואל מעמך] באשר הוא.
וזהו ההגדרה השורשית של "קבלת התורה".

אש משמים
הודעות: 2460
הצטרף: ב' אפריל 24, 2017 7:14 pm

Re: שבועות-קבלת מצוות התורה או מצוות לימודה בלבד?

הודעהעל ידי אש משמים » ג' מאי 23, 2017 9:24 pm

אמשול משל קצר, היה בחור חשוב למדן מוצלח וכו' שהתארס לימים עם בת גילו למזל טוב, הכלה למדה כל ימי ארוסיה את כל הכללים שצריך לנהוג בהם וכן מה הארוס מחבב, שאינו אוהב אור חזק, שאוהב כיסא עם ידיות ועוד ועוד והכל כדי לחבבו ולעשות רצונו. והנה היום הגדול הגיע, הכלה משננת היטב את כל הכללים והרצונות כדי לעשות רק טוב לבעלה ואכן כאשר נפגשים הם לבד לראשונה רצה הכלה להנמיך את עוצמת האור ולסדר כיסא כפי שהוא אוהב וכו' וכו' אך החתן נשאר לבד...
התורה חוץ ממה שהיא ספר חוקים ומצוות מה ה' אוהב ועושה לפניו נחת רוח היא גם (כביכול) הדבקות בו עצמו ולכן רק יגיעת התורה ועמלה שהיא עיקר החיבור בין ישראל לאביהם שבשמים יכול להתאים בליל הכלולות ולא ללמוד דברים אחרים שאינם עצם החיבור אלא הרצון הפשוט הגם שה' מחבב אותם. ה' אינו רוצה להיות לבד! (כביכול)

*הדברים מבוססים ע"פ דברי הזוהר (בכללות).


פלגינן
הודעות: 3232
הצטרף: ג' יולי 17, 2012 10:46 pm

Re: שבועות-קבלת מצוות התורה או מצוות לימודה בלבד?

הודעהעל ידי פלגינן » ד' מאי 24, 2017 10:08 pm

ויעוי' גם ספרה של "הרבנית" על 'משהפכה התורה לתלמוד תורה'...

וונדרבר
הודעות: 1671
הצטרף: ב' אוקטובר 06, 2014 3:04 pm

Re: שבועות-קבלת מצוות התורה או מצוות לימודה בלבד?

הודעהעל ידי וונדרבר » ג' מאי 30, 2017 1:48 pm

ישראל הר כסף כתב:אמנם צריך לדעת שבוודאי שבדורות קדמונים היו נוהגים כולם ללמוד ולקרא ולשורר תרי"ג מצוות ב'אזהרות' שחיברו הגאונים והראשונים. ומשמע מזה ששמחתם ביום חג מתן תורה היה בציווים שבה.

נראה שלא רק בדורות הקודמים, גם בדורינו נוהגים לקרוא אזהרות.
viewtopic.php?f=28&t=1165&p=282233&hilit=#p282233
ההוא גברא כתב: אזהרות ר"ש אבן גבירול נדפסות בכל מחזור ספרדי.


ובכל אופן, מקריאת האזהרות רואים שיש ענין ללמוד את התרי"ג מצוות בשבועות, ולא שמענו שיש ענין לקיים כמה שיותר מתוך התרי"ג מצוות בשבועות.


חזור אל “בין פסח לעצרת - ספיה"ע, ל"ג בעומר, שבועות”



מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 43 אורחים