הכתב והמכתב כתב:זכורני שישנו איזהו ביאור מהגר"א לדברי רש"י אלו. משוה יודע על כך?
קול אליהו
ברש"י ויתנכלו אותו להמיתו (בראשית לז. יח). נתמלאו נכלים וערמומיות. אותו כמו אתו עמו כלומר אליו. הנה הרבה פירושים נאמרו על דברי רש"י ז"ל הללו, ונראה לפרש כי היה קשה לרש"י ז"ל כיון דמלת ויתנכלו פירושו נתמלאו נכלים, ר"ל שהם עצמם נתמלאו במחשבה רעה איך לעשות רע ליוסף, כמו אשר נכלו לכם ע"ד פעור. ר"ל המדינים נתמלאו מחשבות רעות לעשות רע לישראל וכן להתנכל בעבדיו ר"ל המצרים נתמלאו מחשבות רעות להרע לישראל שהם עבדיו יתברך, א"כ איך אמר כאן אותו דמשמע שמלאו את יוסף במחשבות רעות והוי לי' למימר ויתנכלו אליו או עליו, כמו שתרגם אונקלוס וחשיבו עלוהי למקטליה, לכן תי' רש"י ז"ל דהנה בסוף פרשת ויקרא (ה. כג) כתיב, והשיב את הגזילה אשר גזל או את הפקדון אשר הפקד אתו, וע"כ אתו זה אין פירושו כמו אתו בכל מקום רק כמו אליו, ר"ל להשיב את הפקדון אשר הפקד אליו בידו [או כמו עד בואו לדבר אתו בסוף פרשת תשא (שמות לד. לה) דפירושו אליו]. ובמגילת אסתר כתיב (ו. ג) ויאמרו נערי המלך משרתיו לא נעשה עמו דבר, ושם ההכרח לפרש מלת עמו ר"ל אליו, ומעתה לשון רש"י ז"ל מזוקק שבעתים, אותו כמו אתו הכתוב בסוף ויקרא, או סוף תשא, עמו הכתוב במגילת אסתר דהם מפורשים כמו אליו, כן גם כאן פירוש ויתנכלו אליו. (שו"ת זית רענן בסוף ח"ב):