מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

◆ חיפוש מקור ◆

חיפושי מקורות וכדומה
עזריאל ברגר
הודעות: 12946
הצטרף: ג' אוקטובר 14, 2014 3:49 pm
מיקום: בת עין יע"א

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

הודעהעל ידי עזריאל ברגר » ה' דצמבר 21, 2017 6:38 pm

מעביר שאלה מפורום אחר ( http://www.kipa.co.il/community/show/11645626/ ):
מישהו אמר שבאחת מאגרות הרמב"ם הוא כותב על חכמי אשכנז שאינם בקיאים בדיני ממונות משום שהנוצרים לא מאפשרים להם לדון.
האם יש מקור לאמירה זו?

יבנה
הודעות: 3638
הצטרף: ד' אפריל 15, 2015 6:28 pm

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

הודעהעל ידי יבנה » ה' דצמבר 21, 2017 10:54 pm

עזריאל ברגר כתב:מעביר שאלה מפורום אחר ( http://www.kipa.co.il/community/show/11645626/ ):
מישהו אמר שבאחת מאגרות הרמב"ם הוא כותב על חכמי אשכנז שאינם בקיאים בדיני ממונות משום שהנוצרים לא מאפשרים להם לדון.
האם יש מקור לאמירה זו?

בתשובה לר' פנחס הדיין, במהדורת שילת עמ' תמו

יבנה
הודעות: 3638
הצטרף: ד' אפריל 15, 2015 6:28 pm

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

הודעהעל ידי יבנה » ה' דצמבר 21, 2017 11:04 pm

מחולת המחנים כתב:ראיתי מביאים בשם חז"ל "חנון ורחום - זה יוסף".

לע"ע מצאתי בצרור המור (בראשית מ"ד) "וארז"ל חנון ורחום וצדיק, זה יוסף הצדיק".

האם ידוע מקורו טהור בחז"ל?

בתודה מראש לעונים.

על חז"ל איני יודע אבל קראי נינהו
בראשית פרק מג, כט-ל
(כט) וַיִּשָּׂ֣א עֵינָ֗יו וַיַּ֞רְא אֶת־בִּנְיָמִ֣ין אָחִיו֘ בֶּן־אִמּוֹ֒ וַיֹּ֗אמֶר הֲזֶה֙ אֲחִיכֶ֣ם הַקָּטֹ֔ן אֲשֶׁ֥ר אֲמַרְתֶּ֖ם אֵלָ֑י וַיֹּאמַ֕ר אֱלֹהִ֥ים יָחְנְךָ֖ בְּנִֽי: (ל) וַיְמַהֵ֣ר יוֹסֵ֗ף כִּֽי־נִכְמְר֤וּ רַחֲמָיו֙ אֶל־אָחִ֔יו וַיְבַקֵּ֖שׁ לִבְכּ֑וֹת וַיָּבֹ֥א הַחַ֖דְרָה וַיֵּ֥בְךְּ שָֽׁמָּה:

סמל אישי של המשתמש
חלמישצור
הודעות: 2513
הצטרף: ב' יולי 04, 2016 11:55 am
שם מלא: צוריאל חלמיש

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

הודעהעל ידי חלמישצור » ה' דצמבר 21, 2017 11:21 pm

מחולת המחנים כתב:ראיתי מביאים בשם חז"ל "חנון ורחום - זה יוסף". לע"ע מצאתי בצרור המור (בראשית מ"ד) "וארז"ל חנון ורחום וצדיק, זה יוסף הצדיק". האם ידוע מקורו טהור בחז"ל? בתודה מראש לעונים.

ראה בתו"ש בראשית מד, ד, סי' יד, שהביא את צרור המור ולא מצא לזה מקור נוסף, ומה נאמר אנחנו אחרי הגאון הרב כשר

דמשק
הודעות: 1140
הצטרף: ב' פברואר 27, 2017 9:26 am

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

הודעהעל ידי דמשק » ו' דצמבר 22, 2017 1:11 am

חלמישצור כתב:
מחולת המחנים כתב:ראיתי מביאים בשם חז"ל "חנון ורחום - זה יוסף". לע"ע מצאתי בצרור המור (בראשית מ"ד) "וארז"ל חנון ורחום וצדיק, זה יוסף הצדיק". האם ידוע מקורו טהור בחז"ל? בתודה מראש לעונים.

ראה בתו"ש בראשית מד, ד, סי' יד, שהביא את צרור המור ולא מצא לזה מקור נוסף, ומה נאמר אנחנו אחרי הגאון הרב כשר

גם הר"ש אשכנזי בהגהותיו על הצרור המור כתב "הרבה יגעתי ולא מצאתי דרשה זו במקורות שבידינו"

מחולת המחנים
הודעות: 3246
הצטרף: ה' דצמבר 13, 2012 12:49 pm

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

הודעהעל ידי מחולת המחנים » ו' דצמבר 22, 2017 2:55 am

יישר כח לעונים.
כעת מצאתי מציינים לילקוט שמעוני איכה רמז תתרלא, שיש שם רמז לדברים: "לעתיד לבא יבא הקב"ה לפייסה לכנסת ישראל, והיא אומרת לפניו, רבונו של עולם, במה אתנחם, שלא עשית לי אפילו כבשר ודם, יוסף שהוא בשר ודם, אף על פי שגמלוהו אחיו רעות לא נקם מהם, אלא כיון שבאו אצלו כבש רחמיו עליהם, שנאמר ולא יכול יוסף להתאפק, אבל אתה לא כבשת רחמיך ממני והנחת אומנותך שכתוב בך, א-ל רחום וחנון".

א גאליציאנער
הודעות: 646
הצטרף: ד' יולי 23, 2014 7:31 pm

איתור מקור והנפשות הפועלות במעשה מחז׳׳ל

הודעהעל ידי א גאליציאנער » ש' דצמבר 23, 2017 7:08 pm

שאלני בדבת מאן דהו על אחד מהתנאים דבא לבקר את רבו כמדומה, ובכה וביקש עליו רחמים, אמנם מיד כשנפטר החולה׳ הלכו פניו ולא היו עוד, ולשאלה מדוע הלך צערו, אמר, שעד עתה שהיה לבכות ולבקש רחמים שמא יחיה, אמנם עתה כבר אין מה לבכוות ולבקש רחמים, איני יודע מהיכן הביא מעשה זה אולם ההוא אמר שבזכרונו שיש באגדות חז׳׳ל דומה לזה ובזכרונו שזה מעשה ברבי עקיבא או אחד מהתנאים, אודה למי שיכול לעזור במציאת מקור למעשה כזה או דומה לזה, ואין הכוונה לנדרים מ. או לב׳׳ב קט׳׳ז או לסנהדרין ק׳׳א. או לכתובות ק׳׳ד.
יישר כחכם.
בברכה שלימה ונאמנה
א גאליציאנער

מרחביה
הודעות: 883
הצטרף: ד' יוני 30, 2010 11:24 pm

Re: איתור מקור והנפשות הפועלות במעשה מחז׳׳ל

הודעהעל ידי מרחביה » ש' דצמבר 23, 2017 7:13 pm

ואי אפשר שכוונתו לשמואל ב, יב, יט-כג?

ושא_נס
הודעות: 1403
הצטרף: א' אוגוסט 14, 2016 11:43 pm

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

הודעהעל ידי ושא_נס » א' דצמבר 24, 2017 2:10 am

מחפש מקורות ממחברים קודם שנת ש"ס לערך לכך שאסתר היתה גלגול חוה והמן היה גלגול נחש.
תודה רבה

לבנון
הודעות: 983
הצטרף: א' ספטמבר 01, 2013 11:00 am

במצרים היו משבעים האומות

הודעהעל ידי לבנון » א' דצמבר 24, 2017 5:23 pm

כתב בספר שפתי כהן עה"ת (בראשית מו ז; ודומה לזה במדבר יד יד):
ויעקב אבינו רצה לכלול הכל בגלות מצרים שבאו שם שבעים אומות מחמת הרעב.

האם יש מי מחכמי המקום הזה היודע, האם יש לזה איזה איזכור בא' ממדרשי חז"ל?

מה שאמרו בדברים רבה ד ט (וכעי"ז בתנחומא ויצא ז): א"ר פנחס בר חמא מלמד שהיו במצרים יותר מע' אומות ומכולן לא היו משעבדין אלא בישראל.
להבנתי אין לו שייכות לענין המבוקש.
יישר כחכם

יאיר
הודעות: 10741
הצטרף: א' מאי 23, 2010 11:54 pm

Re: במצרים היו משבעים האומות

הודעהעל ידי יאיר » א' דצמבר 24, 2017 5:43 pm

לבנון כתב:כתב בספר שפתי כהן עה"ת (בראשית מו ז; ודומה לזה במדבר יד יד):
ויעקב אבינו רצה לכלול הכל בגלות מצרים שבאו שם שבעים אומות מחמת הרעב.

האם יש מי מחכמי המקום הזה היודע, האם יש לזה איזה איזכור בא' ממדרשי חז"ל?

מה שאמרו בדברים רבה ד ט (וכעי"ז בתנחומא ויצא ז): א"ר פנחס בר חמא מלמד שהיו במצרים יותר מע' אומות ומכולן לא היו משעבדין אלא בישראל.
להבנתי אין לו שייכות לענין המבוקש.
יישר כחכם

"...וַיְהִי רָעָב בְּכָל הָאֲרָצוֹת וּבְכָל אֶרֶץ מִצְרַיִם הָיָה לָחֶם. נה וַתִּרְעַב כָּל אֶרֶץ מִצְרַיִם וַיִּצְעַק הָעָם אֶל פַּרְעֹה לַלָּחֶם וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה לְכָל מִצְרַיִם לְכוּ אֶל יוֹסֵף אֲשֶׁר יֹאמַר לָכֶם תַּעֲשׂוּ. נו וְהָרָעָב הָיָה עַל כָּל פְּנֵי הָאָרֶץ..."

לבנון
הודעות: 983
הצטרף: א' ספטמבר 01, 2013 11:00 am

Re: במצרים היו משבעים האומות

הודעהעל ידי לבנון » א' דצמבר 24, 2017 9:10 pm

יאיר כתב:
לבנון כתב:כתב בספר שפתי כהן עה"ת (בראשית מו ז; ודומה לזה במדבר יד יד):
ויעקב אבינו רצה לכלול הכל בגלות מצרים שבאו שם שבעים אומות מחמת הרעב.

האם יש מי מחכמי המקום הזה היודע, האם יש לזה איזה איזכור בא' ממדרשי חז"ל?

מה שאמרו בדברים רבה ד ט (וכעי"ז בתנחומא ויצא ז): א"ר פנחס בר חמא מלמד שהיו במצרים יותר מע' אומות ומכולן לא היו משעבדין אלא בישראל.
להבנתי אין לו שייכות לענין המבוקש.
יישר כחכם

"...וַיְהִי רָעָב בְּכָל הָאֲרָצוֹת וּבְכָל אֶרֶץ מִצְרַיִם הָיָה לָחֶם. נה וַתִּרְעַב כָּל אֶרֶץ מִצְרַיִם וַיִּצְעַק הָעָם אֶל פַּרְעֹה לַלָּחֶם וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה לְכָל מִצְרַיִם לְכוּ אֶל יוֹסֵף אֲשֶׁר יֹאמַר לָכֶם תַּעֲשׂוּ. נו וְהָרָעָב הָיָה עַל כָּל פְּנֵי הָאָרֶץ..."

הרמב"ן (בראשית מא נד), על פי המדרש, הבין קצת אחרת ממך את פירוש הכתוב.
ויהי רעב בכל הארצות - אשר סביב ארץ מצרים, כי מה יעשו הרחוקות אם היה בהן רעב כזה. וכך אמרו בבראשית רבה (צ ו) בשלש ארצות בפינקיא ובערביא ובפלישטני.

א גאליציאנער
הודעות: 646
הצטרף: ד' יולי 23, 2014 7:31 pm

Re: איתור מקור והנפשות הפועלות במעשה מחז׳׳ל

הודעהעל ידי א גאליציאנער » ג' דצמבר 26, 2017 10:50 am

מרחביה כתב:ואי אפשר שכוונתו לשמואל ב, יב, יט-כג?

יבורך מר ויישר כוחו!
בברכה שלימה ונאמנה
א גאליציאנער

ושא_נס
הודעות: 1403
הצטרף: א' אוגוסט 14, 2016 11:43 pm

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

הודעהעל ידי ושא_נס » ד' דצמבר 27, 2017 12:26 am

בספר עץ יהודה לר"י בעהאק, ווילנא תרמ"ד
chrome-extension://hehijbfgiekmjfkfjpbkbammjbdenadd/nhc.htm#url=http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=6955&st=&pgnum=33

"ומצאתי (הצופה להמגיד ז' נ') בשם הרב צרור המור [פרשת נח] שפירש על הכהנים (החשמונאים) הנקראים חסידים, כמ"ש [דברים לג ח] תמיך ואוריך וגו'".

ניסיתי לחפש ב"המגיד" שנה שביעית עמ' נ, ושם אין זה חלק "הצופה" שהוא מדור פנימי כעין תוספת על "המגיד", אלא החלק של "המגיד" עצמו.

אולי צ"ל "הצופה להמגיד ז' ג'", והיינו גליון ג', וגם שם בחיפוש מהיר במדור ה"צופה" לא מצאתי.

אודה לכל מי שיוכל לעזור לי לאתר הדברים בהצופה להמגיד הנ"ל.

קאצ'קלה
הודעות: 1515
הצטרף: ג' נובמבר 20, 2012 8:26 pm

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

הודעהעל ידי קאצ'קלה » ד' דצמבר 27, 2017 10:22 am

ושא_נס כתב:בספר עץ יהודה לר"י בעהאק, ווילנא תרמ"ד
chrome-extension://hehijbfgiekmjfkfjpbkbammjbdenadd/nhc.htm#url=http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=6955&st=&pgnum=33

"ומצאתי (הצופה להמגיד ז' נ') בשם הרב צרור המור [פרשת נח] שפירש על הכהנים (החשמונאים) הנקראים חסידים, כמ"ש [דברים לג ח] תמיך ואוריך וגו'".

ניסיתי לחפש ב"המגיד" שנה שביעית עמ' נ, ושם אין זה חלק "הצופה" שהוא מדור פנימי כעין תוספת על "המגיד", אלא החלק של "המגיד" עצמו.

אולי צ"ל "הצופה להמגיד ז' ג'", והיינו גליון ג', וגם שם בחיפוש מהיר במדור ה"צופה" לא מצאתי.

אודה לכל מי שיוכל לעזור לי לאתר הדברים בהצופה להמגיד הנ"ל.

כוונתו להמגיד, שנה ז, חוברת נ, עמ' 398:
pdf.pdf
(2.49 MiB) הורד 378 פעמים

ושא_נס
הודעות: 1403
הצטרף: א' אוגוסט 14, 2016 11:43 pm

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

הודעהעל ידי ושא_נס » ד' דצמבר 27, 2017 4:22 pm

קאצ'קלה כתב:
ושא_נס כתב:בספר עץ יהודה לר"י בעהאק, ווילנא תרמ"ד
chrome-extension://hehijbfgiekmjfkfjpbkbammjbdenadd/nhc.htm#url=http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=6955&st=&pgnum=33

"ומצאתי (הצופה להמגיד ז' נ') בשם הרב צרור המור [פרשת נח] שפירש על הכהנים (החשמונאים) הנקראים חסידים, כמ"ש [דברים לג ח] תמיך ואוריך וגו'".

ניסיתי לחפש ב"המגיד" שנה שביעית עמ' נ, ושם אין זה חלק "הצופה" שהוא מדור פנימי כעין תוספת על "המגיד", אלא החלק של "המגיד" עצמו.

אולי צ"ל "הצופה להמגיד ז' ג'", והיינו גליון ג', וגם שם בחיפוש מהיר במדור ה"צופה" לא מצאתי.

אודה לכל מי שיוכל לעזור לי לאתר הדברים בהצופה להמגיד הנ"ל.

כוונתו להמגיד, שנה ז, חוברת נ, עמ' 398:
pdf.pdf


ייש"כ רב גם על זה. אין כמוך.
תבורך.
מי הוא החכם הכותב שם "מו"ח"? ידוע לך?

פרשת_דרכים
הודעות: 142
הצטרף: א' דצמבר 14, 2014 8:52 pm

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

הודעהעל ידי פרשת_דרכים » ד' דצמבר 27, 2017 6:15 pm

מרדכי ווייסמאן חיות

חברא
הודעות: 468
הצטרף: ה' מרץ 26, 2015 8:00 pm

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

הודעהעל ידי חברא » ד' דצמבר 27, 2017 9:48 pm

ראיתי באיזה מקום, בשם אחד מבעלי התוספות שמתאר שביומי דפגרא היו עושים כעין חידון תנ"ך - אחד מתחיל פסוק, והשני ממשיך את הפסוק במילה שבה הסתיים הפסוק הקודם.

ידוע למישהו מקור כזה? [ובכלל על מידע לימוד תנ"ך בתקופת בעלי התוספות].

פלגינן
הודעות: 3232
הצטרף: ג' יולי 17, 2012 10:46 pm

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

הודעהעל ידי פלגינן » ד' דצמבר 27, 2017 9:56 pm

חברא כתב:ראיתי באיזה מקום, בשם אחד מבעלי התוספות שמתאר שביומי דפגרא היו עושים כעין חידון תנ"ך - אחד מתחיל פסוק, והשני ממשיך את הפסוק במילה שבה הסתיים הפסוק הקודם.

ידוע למישהו מקור כזה? [ובכלל על מידע לימוד תנ"ך בתקופת בעלי התוספות].

על לימוד המקרא בתקופת בעה"ת, ראה מ' ברויאר, אוהלי תורה: הישיבה תבניתה ותולדותיה, ירושלים תשסד, עמ' 120-119.
(החידון שהזכרת, לא נזכר שם לכאורה)

חברא
הודעות: 468
הצטרף: ה' מרץ 26, 2015 8:00 pm

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

הודעהעל ידי חברא » ד' דצמבר 27, 2017 11:08 pm

אם מישהו יוכל להעלות לכאן את העמודים המדוברים, אודה לו.

עריכה: בינתיים קיבלתי זאת כאן.
נערך לאחרונה על ידי חברא ב ד' דצמבר 27, 2017 11:55 pm, נערך פעם 1 בסך הכל.

ושא_נס
הודעות: 1403
הצטרף: א' אוגוסט 14, 2016 11:43 pm

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

הודעהעל ידי ושא_נס » ד' דצמבר 27, 2017 11:32 pm

פרשת_דרכים כתב:מרדכי ווייסמאן חיות


יישר כוחך

בסתר המדריגה
הודעות: 53
הצטרף: ה' יוני 08, 2017 8:40 am

חיפוש מקור

הודעהעל ידי בסתר המדריגה » ג' ינואר 02, 2018 7:17 pm

היש מקור בספרי הטבע או ספרי הקדמונים למה שכ' בספר מאמר האחדות פ"ט שטבע השמן שונה מהכל שכל חפצים בהמשך הזמן יחסרו אבל שמן אדרבה ניתוסף לאחר זמן

מה שנכון נכון
הודעות: 11661
הצטרף: ד' ינואר 29, 2014 10:37 am

Re: חיפוש מקור

הודעהעל ידי מה שנכון נכון » ג' ינואר 02, 2018 7:31 pm

צ"ל פ"ח.
וראה גם ילקו"ש שה"ש רמז תתקפא "ד"א כי טובים דודיך מיין לריח שמניך, אי מה יין כל זמן שהוא מתיישן הוא חסר אף דברי תורה כן, תלמוד לומר לריח שמניך טובים, כשם שאין השמן חסר כך אין דברי תורה חסרים".

בסתר המדריגה
הודעות: 53
הצטרף: ה' יוני 08, 2017 8:40 am

Re: חיפוש מקור

הודעהעל ידי בסתר המדריגה » ה' ינואר 04, 2018 1:48 am

ייש"כ
אולם מקור שהשמן נתוסף לא ידעתי רק אצל אלישע (מלכים-ב ד)ואצל החשמונאים (שבת כא:)

ושא_נס
הודעות: 1403
הצטרף: א' אוגוסט 14, 2016 11:43 pm

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

הודעהעל ידי ושא_נס » ה' ינואר 04, 2018 12:04 pm

בספר יין המשומר (ויניציאה ת"ך): "כמ"ש הרח"ו זלה"ה בכוונת מגלת אסתר וז"ל, וצריך לדעת בשעה שבא סמא"ל לפתות לחוה, היה רוכב על הנחש והיה כלול הנחש הזה עשר מדרגות הטומאה וכולם נקרא נחשים, וסמא"ל עליהם הרי י"א, רמז לי"א יום מחורב דרך הר שעיר. ובקנאתו בא לפתות את חוה ונעשה עשן כולו על עץ הדעת והחשיך בעשנו העשר אורות של עשר חופות שעשה הקב"ה לאדם הראשון בגן עדן מעשר מדרגות הקדושה כי הנחש מלשון תנין, ותרגומו של עשן תננא, ואז נגרש אדם מגן עדן לחוץ כי אין לישב בגן יותר. וענין אדם עם הנחש הוא רמז להמ"ן כי מ"ה מהמ"ן גי' אד"ם, ואות ו' היא הנחש. ורמז המן לנחש כי דבר לשון הרע באומרו "והייתם כאלהים" וכפר בעיקר. וכן המן באומרו ישנו עם אחד מפוזר ר"ל ישן אלוה שלהם שאינו משגיח וכו'. ואמר הקב"ה לאדם יבא הזמן שיחזרו ישראל לחטא שלך לעבוד ע"ז, ויהנו מפרי עץ הדעת ויאכלו וישתו ויתחייבו ח"ו כליה ע"י נחש א' שהוא המן, וכולל עשר נחשים שהם י' בניו. וזהו החטא שהשתחוו לצלם ונהנו מסעודת אותו רשע. ואביא צדיק א' שלא ישתחוה לצלם ולא יהנה מסעודת אותו רשע, והוא יתקן את אשר עותו. ואביא צדקת אחת ושמה אסתר והיא תתקן עון חוה. ועם היות שנראה שנלקתה בעון חוה במה שכתיב "ותתחלחל המלכה" מלמד שפירשה נדה ונשאת לאותו רשע, שהוא שורש דנחש שהטיל הזוהמא בחוה. אבל במ"ש בספר הזוהר פרשת כי תצא, ח"ו כי לא נגע בה אחשורוש אלא שמרדכי היה יודע להשביע את.השידה בשם המפורש והביאה לאותו רשע. אבל אסתר היתה יושבת בחיקו של מרדכי כמו שושנ"ה שגי' אסת"ר. ורמז להמן, המן העץ, שהעץ שעשה רמז לנ' אמה. ו' מהמן ואותיות מ"ה עם הכולל גי' אמ"ה הרי נ' אמ"ה. ולא היה יודע כי בנפשו הוא. וזהו רמז המן מן התורה מניין המן העץ, בסבת זה תקן מרדכי ע"ז שנאמר כאשר צויתיך, ואין צו אלא ע"ז ותיקן שלא היה נהנה מאותה הסעודה אפילו אכילת פרי כנגד עץ הדעת וכו'. ואדם עבר עליו וזהו לבלתי אכל ממנו אכלת עכ"ל".

לאיזה ספר נתכוין הרב יין המשומר?
איני מחפש מקורות שיתכן והעתיקו מיין המשומר עצמו...

שמא יש מהדורה חדשה של יין המשומר עם ציוני המקורות דוגמת שאלה זו. והרב קבלת האר"י נר"ו לפום ריהטא לא דיבר בזה.

חד ברנש
הודעות: 5743
הצטרף: ב' יוני 20, 2016 11:48 am

לטאה ואנקה כסמל לדבר תמוה

הודעהעל ידי חד ברנש » ה' ינואר 04, 2018 2:05 pm

האם מצאנו במקורות שהשרץ ששמו לטאה או אנקה מסמל דבר תמוה, סתום, לא מובן וכיוצא בכך?
אודה לכל הפניה בנידון.

לענין
הודעות: 3471
הצטרף: ד' יולי 19, 2017 8:24 pm

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

הודעהעל ידי לענין » ה' ינואר 04, 2018 7:00 pm

זה נמצא במחברת הקודש - שער הפורים נ''ו א'
הדברים שהבאת כתבם מה''ר נתן שפירא זללה''ה, כמו שניכר לרגיל בסגנונו הקדוש, ונוסח עמוד השער הטעה את הקורא לחשוב שכללות הספר היא ממהרח''ו.

מחולת המחנים
הודעות: 3246
הצטרף: ה' דצמבר 13, 2012 12:49 pm

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

הודעהעל ידי מחולת המחנים » ו' ינואר 05, 2018 1:56 am

האם יש במקור במדרשי חז"ל (לא במדרשים חיצוניים ומאוחרים) למימרא 'כל הכופר בטובתו של חבירו סופו כופר בטובתו של הקב"ה".
הלשון הובא ברבינו בחיי (שמות א, ח) ויסוד הענין נתבאר בשמות רבה (א, ח).

סמל אישי של המשתמש
חלמישצור
הודעות: 2513
הצטרף: ב' יולי 04, 2016 11:55 am
שם מלא: צוריאל חלמיש

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

הודעהעל ידי חלמישצור » ו' ינואר 05, 2018 2:07 am

מחולת המחנים כתב:האם יש במקור במדרשי חז"ל (לא במדרשים חיצוניים ומאוחרים) למימרא 'כל הכופר בטובתו של חבירו סופו כופר בטובתו של הקב"ה". הלשון הובא ברבינו בחיי (שמות א, ח) ויסוד הענין נתבאר בשמות רבה (א, ח).

"מפני מה ענש הכת' ביותר לכפויי טובה. מפני שהוא כעניין כפירה בהקב"ה. אף הכופר בהקב"ה כופר טוב הוא. האדם הזה הוא כופה טובתו של חבירו, למחר הוא כופה טובתו של קונו. וכן הוא אומ' בפרעה, אשר לא ידע את יוסף. והלא עד היום הזה מצרים יודעין חסדו של יוסף, אלא שהיה יודע ולא השגיח עליו, וכפה טובתו, ולבסוף כפה טובתו של הקדוש ברוך הוא, שאמ' לא ידעתי את יוי. הא למדת שכפיית הטובה הקשה לכפירה בעיקר. וכן הקדוש ברוך הוא אומ' להן לישראל אנכי" (משנת רבי אליעזר, פרשה ז, מהד' ענלאו, עמ' 137).

ושא_נס
הודעות: 1403
הצטרף: א' אוגוסט 14, 2016 11:43 pm

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

הודעהעל ידי ושא_נס » ש' ינואר 06, 2018 10:48 pm

לענין כתב:זה נמצא במחברת הקודש - שער הפורים נ''ו א'
הדברים שהבאת כתבם מה''ר נתן שפירא זללה''ה, כמו שניכר לרגיל בסגנונו הקדוש, ונוסח עמוד השער הטעה את הקורא לחשוב שכללות הספר היא ממהרח''ו.


תודה על הרצון לעזור, אך במחילה דבריך אינם מכוונים.
הלשון שציטטתי היא של הרב יין המשומר עצמו, הוא כותב כן בשם הרח"ו בכוונת מגילת אסתר, ובכן למה נתכוין הרב יין המשומר בכותבו הוא עצמו "הרח"ו בכוונת מגילת אסתר", לאן?
מחברת הקודש כנראה מבוסס על כתיבות אחרות של ר' נתן שפירא, ויתכן כי היסוד כולו מספר יין המשומר. רק צריך לדעת למה נתכוין הרב יין המשומר.
יש מהדורה מתוקנת ומשופרת של יין המשומר עם מקורתיו? שמא שם אפשר לבדוק?
תודה רבה למשיבים

לענין
הודעות: 3471
הצטרף: ד' יולי 19, 2017 8:24 pm

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

הודעהעל ידי לענין » ש' ינואר 06, 2018 11:26 pm

אסביר.
בעמוד השער של מחברת הקודש מבואר שזה 'אשר הונף ואשר הורם וכו' והוא ספר הכוונות לשבתות וחדשים וזמנים יקרים וכו' הכל מהאלקי הרח''ו' וכו'. ואח''כ כתוב 'דברים יקרים מפנינים וכו' וכו' דברי המקובל האלקי מוהר''ר נתן שפירא' וכו' וכו'.
היין המשומר זיע''א קרא לדברים הנ''ל כוונות הרח''ו על מגילת אסתר, ונתעלם ממנו ז''ל לפי שעה שלפני כמה דפים כתוב 'מהר''ן זלה''ה'.

ושא_נס
הודעות: 1403
הצטרף: א' אוגוסט 14, 2016 11:43 pm

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

הודעהעל ידי ושא_נס » א' ינואר 07, 2018 3:34 pm

לענין כתב:אסביר.
בעמוד השער של מחברת הקודש מבואר שזה 'אשר הונף ואשר הורם וכו' והוא ספר הכוונות לשבתות וחדשים וזמנים יקרים וכו' הכל מהאלקי הרח''ו' וכו'. ואח''כ כתוב 'דברים יקרים מפנינים וכו' וכו' דברי המקובל האלקי מוהר''ר נתן שפירא' וכו' וכו'.
היין המשומר זיע''א קרא לדברים הנ''ל כוונות הרח''ו על מגילת אסתר, ונתעלם ממנו ז''ל לפי שעה שלפני כמה דפים כתוב 'מהר''ן זלה''ה'.



לא הבנתי את הסברך, מחילה.
יין המשומר נדפס בשנת ת"ך, לאיזה כתיבות של הרח"ו שהיו קיימות עד שנת ת"ך הוא מתכוין? רק זה אני מחפש להבין. תשכח ממחברת הקודש שהוא ספר יותר מאוחר שכנראה מבוסס במישרים או בעקיפים על ספר יין המשומר עצמו!

א' זעירא
הודעות: 373
הצטרף: א' ינואר 29, 2017 6:00 pm

חיפוש מקורות לשני מנהגי ישראל

הודעהעל ידי א' זעירא » ב' ינואר 08, 2018 1:22 am

בספר קדום מאוד הוזכרו שני מנהגים שלא מצאתי זכרם: א. "כותבים לפני הארון כתר תורה" (ככל הנראה הכוונה לחקיקת המילים "כתר תורה" או הר"ת "כ.ת." על ארון הקודש). ב. "לכך אומרים התינוקות ואתם הדביקים כשעומדים מלימוד מכל פסוקים שבתורה".
אשמח מאוד אם חברי אתרא קדישא הדין יוכלו להפנות אותי ל:1)מקורות שני המנהגים. 2)מקבילות. 3)האם היו אי מי שכתבו ותיעדו את שני המנהגים האלו וחקרו אותם?

עושה חדשות
הודעות: 12559
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

הודעהעל ידי עושה חדשות » ג' ינואר 09, 2018 9:35 pm

היכן כתוב על הגר"א, שהטעם שהוא לא עסק במנין המצוות, כי הוא סבר שתרי"ג זה רק שורשים אבל הענפים הם גם מצוות, ולכן אין נפק"מ בכל הפלוג' מה מונים ומה לא וכו'.

סעדיה
הודעות: 1602
הצטרף: ה' אוגוסט 13, 2015 10:43 pm

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

הודעהעל ידי סעדיה » ג' ינואר 09, 2018 9:37 pm

עושה חדשות כתב:היכן כתוב על הגר"א, שהטעם שהוא לא עסק במנין המצוות, כי הוא סבר שתרי"ג זה רק שורשים אבל הענפים הם גם מצוות, ולכן אין נפק"מ בכל הפלוג' מה מונים ומה לא וכו'.

עי' בתחילת ספר מעלות התורה.

עושה חדשות
הודעות: 12559
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

הודעהעל ידי עושה חדשות » ג' ינואר 09, 2018 9:57 pm

יש"כ, אכן הלש' שם הוא "ואין מן הצורך לדעת זאת".

ושא_נס
הודעות: 1403
הצטרף: א' אוגוסט 14, 2016 11:43 pm

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

הודעהעל ידי ושא_נס » ג' ינואר 09, 2018 10:47 pm

לענין כתב:אסביר.
בעמוד השער של מחברת הקודש מבואר שזה 'אשר הונף ואשר הורם וכו' והוא ספר הכוונות לשבתות וחדשים וזמנים יקרים וכו' הכל מהאלקי הרח''ו' וכו'. ואח''כ כתוב 'דברים יקרים מפנינים וכו' וכו' דברי המקובל האלקי מוהר''ר נתן שפירא' וכו' וכו'.
היין המשומר זיע''א קרא לדברים הנ''ל כוונות הרח''ו על מגילת אסתר, ונתעלם ממנו ז''ל לפי שעה שלפני כמה דפים כתוב 'מהר''ן זלה''ה'.


אם יש לך תשובה יותר בהירה ומכוונת, אשמח לשמוע אותה.
תודה מרובה מאד ממש

לענין
הודעות: 3471
הצטרף: ד' יולי 19, 2017 8:24 pm

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

הודעהעל ידי לענין » ג' ינואר 09, 2018 10:56 pm

מה הפשט ? וכי דבר שנתייגעו בו חמורי עולם, וחברו עליו ספרים עמוקים, ומסרו נפשם על בירורו, ידחנו הגר''א ח''ו בגילא דחיטתא?
וקיבלנו בזהממו''ר הגר''מ שפירא זיע''א (לשמו ולזכרו תאות נפש. נכתב בקיצור לפי הבנת הכותב, בתוספת נופך) כי המצוות הם שרשי תורה שבע''פ לכן מוכרח היה הדבר שקודם לבירור פירטי המצוות וחוקיהם בכל תקופת הראשונים זיע''א, יקדם לו בירור השרשים של תושבע''פ. ועל דרך שקדמה המשנה לגמרא, כמו כן בתקופת התחלת החיבורים של הראשונים, פסקי ההלכות, שנתחברו בצורה מסודרת לאחר חתימת התלמוד (בשונה מהגאונים שעיקר עיסקם היה בביאור הש''ס ותשובות לשאלות), הוצרכו להקדים לו 'משנה' שהיא מנין המצוות, והמדייק נכוחה יראה זה בהקדמת הרמב''ם לס' המצוו ת.
ממילא העיסוק בזה בתקופת הגר''א היה בעל משמעות שונה.
במאמר המוסגר, סבר מו''ר, שכעילוי משנה, העיסוק בסהמ''צ, כמוהו כלימוד משניות, ואדרבה קרוב יותר לערכנו, ואכ''מ.

עושה חדשות
הודעות: 12559
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

הודעהעל ידי עושה חדשות » ג' ינואר 09, 2018 11:03 pm

לענין כתב:מה הפשט ? וכי דבר שנתייגעו בו חמורי עולם, וחברו עליו ספרים עמוקים, ומסרו נפשם על בירורו, ידחנו הגר''א ח''ו בגילא דחיטתא?
וקיבלנו בזהממו''ר הגר''מ שפירא זיע''א (לשמו ולזכרו תאות נפש. נכתב בקיצור לפי הבנת הכותב, בתוספת נופך) כי המצוות הם שרשי תורה שבע''פ לכן מוכרח היה הדבר שקודם לבירור פירטי המצוות וחוקיהם בכל תקופת הראשונים זיע''א, יקדם לו בירור השרשים של תושבע''פ. ועל דרך שקדמה המשנה לגמרא, כמו כן בתקופת התחלת החיבורים של הראשונים, פסקי ההלכות, שנתחברו בצורה מסודרת לאחר חתימת התלמוד (בשונה מהגאונים שעיקר עיסקם היה בביאור הש''ס ותשובות לשאלות), הוצרכו להקדים לו 'משנה' שהיא מנין המצוות, והמדייק נכוחה יראה זה בהקדמת הרמב''ם לס' המצוו ת.
ממילא העיסוק בזה בתקופת הגר''א היה בעל משמעות שונה.
במאמר המוסגר, סבר מו''ר, שכעילוי משנה, העיסוק בסהמ''צ, כמוהו כלימוד משניות, ואדרבה קרוב יותר לערכנו, ואכ''מ.

לא מתיישב בלשון,
ראה בעצמך:
מעלות התורה תריג מצוות.png
מעלות התורה תריג מצוות.png (184.99 KiB) נצפה 12260 פעמים

לענין
הודעות: 3471
הצטרף: ד' יולי 19, 2017 8:24 pm

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

הודעהעל ידי לענין » ד' ינואר 10, 2018 12:59 am

ושא_נס כתב:
לענין כתב:אסביר.
בעמוד השער של מחברת הקודש מבואר שזה 'אשר הונף ואשר הורם וכו' והוא ספר הכוונות לשבתות וחדשים וזמנים יקרים וכו' הכל מהאלקי הרח''ו' וכו'. ואח''כ כתוב 'דברים יקרים מפנינים וכו' וכו' דברי המקובל האלקי מוהר''ר נתן שפירא' וכו' וכו'.
היין המשומר זיע''א קרא לדברים הנ''ל כוונות הרח''ו על מגילת אסתר, ונתעלם ממנו ז''ל לפי שעה שלפני כמה דפים כתוב 'מהר''ן זלה''ה'.



לא הבנתי את הסברך, מחילה.
יין המשומר נדפס בשנת ת"ך, לאיזה כתיבות של הרח"ו שהיו קיימות עד שנת ת"ך הוא מתכוין? רק זה אני מחפש להבין. תשכח ממחברת הקודש שהוא ספר יותר מאוחר שכנראה מבוסס במישרים או בעקיפים על ספר יין המשומר עצמו!


לאחר העיון.
אין לי ספק שהמילים 'וז''ל' שנד' ביין המשומר (ל' ב') הם טעות גמור. מהסיבה הפשוטה, שזה לא נמצא באר''י, וגם שזה סגנון כתיבתו של הרנ''ש עצמו.
והנה לעיל מינה, בדף ל' א', ג''כ הביא היין המשומר'כמ''ש הרב זללה''ה בפי' מגילת אסתר', ושם הכוונה לפע''ח שער הפורים, כמובן למעיין. וממילא גם כאן, ברור שהכוונה לאותו ספר. ואולי במקום 'וז''ל' הי' כתוב 'וכדל', שפירושו הוא 'וכדלעיל', וכוונתו לאותו קטע שציין אליו בפע''ח, שבו מבואר שהמן רצה להשאיר את המצב של שינת הז''א, וצ''ע. עכ''פ ברור שתבת 'וז''ל' אין לה מקום.


חזור אל “מנא הני מילי?”



מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 29 אורחים