תולעת ספרים07 כתב:בנוגע לגולם מפראג הרי האדמו"ר מלובאביטש ז"ל כנכד בן אחר בן של המהר"ל זי"ע מעיד כמה וכמה פעמים שהוא שמע סיפור זה מאביו וכו' עוד בטרם ר' יודל רוזנברגר הוציא את ספרו...
תולעת ספרים07 כתב:אחר הברכה הרי זה כמו להפסיק בין ברכת המוציא לאכילה - ראה בט"ז או"ח סימן תצ"ד.
------
בנוגע לרבי אדם בעל שם - אכן טעיתי - וצ"ל רבי אליהו בעל שם - רבו של יואל בעל שם רבו של אדם בעל שם.
כתבתי כבר לעיל, שהאליה רבה לא כתב איזה סיפור נדפס בל"א, ולעומת הסיפור הנדפס שנמצא לפנינו וודאי לא התכוון אליו האליה רבה כיון שאינה מדפוס ישן נושן. אלא מאי, נצטרך לומר לפי המקיימים הסיפור, שסיפור הנדפס בשנת תנ"ד (אחר שכבר כתב האליה רבה דבריו כנראה, כי כאמור כבר הדפיס ספרו אליה זוטא בשנת תמ"ט, וכנראה חיבר שני החיבורים בזמן אחת), היא רק הדפסה חוזרת מסיפור בל"א ישן נושן. אך במדה זו עצמה נוכל לומר שבדפוס ישן נושן היה סיפור שונה לגמרי, ומאן ערב לן ששני הסיפורים היו שווים.תולעת ספרים07 כתב:ואומרים אקדמות אחר פסוק ראשון וכו' גם נמצא נדפס בלשון אשכנז ישן נושן (פפד"מ תפ"א) מעשה באריכות דעלל מה תקנו אקדמות וסיים שכיון המעשה היה במדבר לכן תקנו לומר אחר במדבר סיני זכר לנס.
אליהו רבא או"ח סימן תצ"ד סק"ה.
ע"כ
מתעמק כתב:כתבתי כבר לעיל, שהאליה רבה לא כתב איזה סיפור נדפס בל"א, ולעומת הסיפור הנדפס שנמצא לפנינו וודאי לא התכוון אליו האליה רבה כיון שאינה מדפוס ישן נושן. אלא מאי, נצטרך לומר לפי המקיימים הסיפור, שסיפור הנדפס בשנת תנ"ד (אחר שכבר כתב האליה רבה דבריו כנראה, כי כאמור כבר הדפיס ספרו אליה זוטא בשנת תמ"ט, וכנראה חיבר שני החיבורים בזמן אחת), היא רק הדפסה חוזרת מסיפור בל"א ישן נושן. אך במדה זו עצמה נוכל לומר שבדפוס ישן נושן היה סיפור שונה לגמרי, ומאן ערב לן ששני הסיפורים היו שווים.תולעת ספרים07 כתב:ואומרים אקדמות אחר פסוק ראשון וכו' גם נמצא נדפס בלשון אשכנז ישן נושן (פפד"מ תפ"א) מעשה באריכות דעלל מה תקנו אקדמות וסיים שכיון המעשה היה במדבר לכן תקנו לומר אחר במדבר סיני זכר לנס.
אליהו רבא או"ח סימן תצ"ד סק"ה.
ע"כ
לסקרנים הרוצים בהשערה מלאה, אכתוב אפשרות אחת לסיפור הקדום.
אך נקדים לפרש (הגם שדברים פשוטים הם) את דברי האליה רבה.
האליה רבה מפרש שלכן אומרים פיוט אקדמות אחר פסוק ראשון בקריאת חג השבועות, "בחודש השלישי לצאת בני ישראל מארץ מצרים ביום הזה באו מדבר סיני", ומפסיקין באקדמות ואחר זה ממשיכים בקריאת התורה, משום שהסיפור שלכן תיקנו אקדמות היתה במדבר, לכן אומרים אותה אחר תיבות "במדבר סיני". ונוכל לשאול על הסיפור המפורסם על בעל האקדמות, הרי זה לא אירע במדבר סיני, אפשר שזה אירע במדבר "סין" היינו בסין שבאזיה, ואפשר במדבר הודו, אך לא במדבר סיני.
עוד יש לזכור דברי מנהגי וורמייזא הידועים, שלא נהגו לומר שם אקדמות כי פעם אירע שהשליח ציבור נתלהב באמירת אקדמות ומת מתוך דביקות.
אם כן, אחדש סיפור חדש שלא שמעתו אוזן מעולם, ואשער שזה היה הסיפור הישן נושן. רבי מאיר ש"ץ עלה לארה"ק (שהרי שם אחד מקבריו), נתאוה לראות הר סיני מקום שניתנה תורה לישראל, ושם בהתלהבותו חיבר פיוט אקדמות ואמרו בהתהלהבות עד שיצאה נשמתו, והוא הוא הש"ץ שמת בתוך דביקות באמרו אקדמות, ובהיות שזה אירע במדבר סיני, לכן תיקנו לומר אקדמות אחר תיבות במדבר סיני.
איך נראה לכם סיפור זה?
בקצרה, האליה רבה מרמז לסיפור שנדפס שלא ראינו אותה, ואנו משערים שזה הסיפור שנדפס שוב בימיו, אפשר כן, אפשר לא. ובוודאי שזה לא הפך להיות מעיקרי האמונה.
ואשר כתוב בדברי הימים דמשה אל תאמן, וכלל אומר לך כל ספר שלא כתבוהו נביאים או חכמים מפי הקבלה אין לסמוך עליו, ואף כי יש בו דברים שמכחישים הדעת הנכונה, וככה ספר זרובבל, וגם ספר אלדד הדני, ודומה להם.
כבוד אוצר החכמה, שכחת ששמו המלא באקרוסטיכון דאקדמות - רבינו מאיר ביר רבי יצחק. השמטת תיבות ביר רבי יצחק העולות לסכום לא מבוטל (ולמחמירים יש להוסיף גם ההמשך "יגדל בתורה ובמעשים אמן וחזק ואמץ").אוצר החכמה כתב:נראה טוב הסיפור, בשנה הבאה קופות הצדקה יוציאו בערב שבועות עשרה ת"ח למקום פטירתו של ר' מאיר ש"ץ בסיני, בתרומה בסך רבינו מאיר שץ
מעשי הצלב
תולעת ספרים07 כתב:כמו כן יש לעיין במחזור ויטרי ושם מביא ממה שכתב רבי מאיר ש"ץ באקדמות - ועד כמה שזכור לי מתוכן דבריו שם משמע שחסר לנו חלק נכבד מתוכן האקדמות.
וצריך ישוב.
ראה זה פלא שבפירושו של רש"י בשיר השירים פרק ה' פסוק ט' משתמש שם רש"י במלה ונצלבים וז"ל רש"י הקדוש: מה דודך מדוד כך היו שואלין האומות וכו' שכך אתם נשרפים "ונצלבים" עליו. ע"כ.
אם לדין יש תשובה, חדא שכל זה השערה בלבד, כי כנראה מהסגנון אין ר' אליעזר ליבערמאן מעתיק הסיפור רק מזכירה, ועדיין אפשר לבחור בתחליף שחידשתי או באיזה תחליף שתרצו, ועוד שאף אם כתבה ר' יוזפא שמש לפני שנת תל"ח עדיין אין לנו הכרח לתלות הסיפור בדפוס ישן נושן שמזכיר האליה רבה רק כעבור י"א שנה מפטירת רבי יוזפא שמש, ועוד יתירה על זו, מאן יימר שר' אליעזר ליבערמאן העתיק כל דברי אביו מבלי להוסיף עליהן מאומה, הרי לפי בית עקד ספרים נדפס מעשה נסים לראשונה בשנת תנ"ו, כלומר שנתיים ימים אחר שנדפס הסיפור בל"א בפיורדא, ואם כן אפשר שרא"ל ראה לנכון להוסיף סיפור זה לתוך סיפורי אביו (להזכיר, בימיהם לא היו מקפידים כל כך בסיפורי מעשיו שלא להוסיף חלילה על סיפורי ר' יוזפא, ויפה כח הבן להוסיף בתוך של אביו בכי האי גוונא שיש סיפור חשוב בעיניו שראוי ג"כ לציין אליה).מעיין כתב:תרגום התוכן
נסיתי להביא את כל ההוצאות שהי' בידי לחטט אחריהם וכו'
בתחילה חשבתי שהוצאת פיורדא תנ"ד היא הראשונה ושוב נתיישבתי
שאפשר שבתור ספר מעשה לעצמה אכן היא הראשונה
אבל ודאי שנדפס לפני זה
מה שהבאני לזה דהרי ר' אליעזר ליבערמאן תרגם את ספר של אביו שמת בשנת תל"ח [יוזפא שמש בעל מנהגי וירמישא] מעשה נסים ליידיש
ושם כותב 'עז איש אן מעשה געדרוקט פון אקדמות' (= נמצא מעשה נדפס מאקדמות וכו']
הרי שהי' כבר המעשה נדפס בימיו אלא שלא נשרד ממנה עותק
אוצר החכמה כתב:אם כי אנחנו נוטים לייחס את הצלב לנוצרים ולמסעי הצלב אבל יש גם במדרש מה לך יוצא ליצלב. ובתרגום אונקלוס מתרגם תלוי לשון צליבא.
תולעת ספרים07 כתב:אוצר החכמה כתב:אם כי אנחנו נוטים לייחס את הצלב לנוצרים ולמסעי הצלב אבל יש גם במדרש מה לך יוצא ליצלב. ובתרגום אונקלוס מתרגם תלוי לשון צליבא.
ונניח כדבריך עדיין עלינו לדעת מהו נשרפים ונצלבים - ושמא היה לו לומר נצלבים ונשרפים - ואפשר שכל זה תלוי באשכול בנוגע לתרגום רות וצריך ישוב.
בכל אופן אכן לא חשבתי בכיוון...
תולעת ספרים07 כתב:בנוגע לגולם מפראג הרי האדמו"ר מלובאביטש ז"ל כנכד בן אחר בן של המהר"ל זי"ע מעיד כמה וכמה פעמים שהוא שמע סיפור זה מאביו וכו' עוד בטרם ר' יודל רוזנברגר הוציא את ספרו...
תולעת ספרים07 כתב:דרך אגב בנוגע לגולם:
...
ובנוגע לייחוס של האדמו"ר לדעתם של כמה נכבדי חב"ד בהכרח שהיה הרבי נכד בן אחר בן לדוד המלך דרך המהר"ל שאם לא כן לא יתכן שיהיה המשיח וכדברי הרמב"ם שהמשיח חייב להיות מגזע דוד המלך ע"ה - ובמופלא ממך אל תדרוש.
אורי אגסי כתב:מסבירים לך שהרבי נכד בעל התניא דרך הצמח צדק שהיה בן בתו של התניא, אז איך הוא בכלל "בן אחר בן" לתניא, - אלא שלדעת נכבדי חב"ד הרבי מוכרח [בין אם הוא רוצה ובין אם לאו...] להיות בא"ב דאל"כ אינו משיח...
אני אבל זוכר שהיחוס מהמהר"ל לדוד המלך שמקובל שנים רבות, ג"כ אין לו מקור כ"כ חזק:
לפי הזכור לי, המקור מתבסס על הנכתב על מצבתו של סבא של המהר"ך ר' ליוואי הזקן שהוא "מגזע הגאונים וכו עד דוד המלך", אבל למעשה על המצבה כתוב רק "מגזע הגאונים".
חכם באשי כתב:הרומאים היו נוהגים לצלוב את כל פושעיהם. ואין ללשונות שהביא ר' תולעת ולא כלום.
לפי המדובר כאן שהאקדמות הן רשות לתרגום
האם יש מקום לפרש תיבת "ארמותא" המוזכרת באקדמות ככך שהקב"ה זיכה אותנו בתרגום לארמית של התוה"ק?
אורי אגסי כתב:תולעת ספרים07 כתב:דרך אגב בנוגע לגולם:
...
ובנוגע לייחוס של האדמו"ר לדעתם של כמה נכבדי חב"ד בהכרח שהיה הרבי נכד בן אחר בן לדוד המלך דרך המהר"ל שאם לא כן לא יתכן שיהיה המשיח וכדברי הרמב"ם שהמשיח חייב להיות מגזע דוד המלך ע"ה - ובמופלא ממך אל תדרוש.
תגיד לי, אתה שפוי?
מסבירים לך שהרבי נכד בעל התניא דרך הצמח צדק שהיה בן בתו של התניא, אז איך הוא בכלל "בן אחר בן" לתניא, - אלא שלדעת נכבדי חב"ד הרבי מוכרח [בין אם הוא רוצה ובין אם לאו...] להיות בא"ב דאל"כ אינו משיח...
מלבד זאת, האם התניא בא"ב למהר"ל, איני זוכר,
אני אבל זוכר שהיחוס מהמהר"ל לדוד המלך שמקובל שנים רבות, ג"כ אין לו מקור כ"כ חזק:
לפי הזכור לי, המקור מתבסס על הנכתב על מצבתו של סבא של המהר"ך ר' ליוואי הזקן שהוא "מגזע הגאונים וכו עד דוד המלך", אבל למעשה על המצבה כתוב רק "מגזע הגאונים".
(אני כותב זאת מזכרון, תיכף אחפש את מאמרו של המומחה הגדול ליחוס האדמו"ר מראדזין רבי שלמה אנגלארד בבטאון צפונות מה שכתב בנושא.)
תולדות אדם כתב:בפיסקא: רְבוּתָא דְיַעֲבֵּד לִי, כַּד מַטְיָא שַׁעְתָּא
שמעתי שבנוסחאות ישנות היתה הגירסא "כַּד מַטְיָא יְשׁוּעֲתָא" שהוחלף בגלל פחד הצנזורה/סילוף הנוצרים שלא יפרשו יְשׁוּעֲתָא כרצונם, מי יודע פרטים?
חזור אל “בין פסח לעצרת - ספיה"ע, ל"ג בעומר, שבועות”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 0 אורחים