תולעת ספרים07 כתב:מימות עזרא נהגו שיהא שם תורגמן מתרגם לעם מה שהקורא קורא בתורה כדי שיבינו ענין הדברים והקורא קורא פסוק אחד בלבד ושותק עד שיתרגם אותו התורגמן וחוזר וקורא פסוק שני ואין הקורא רשאי לקרות למתורגמן יותר מפסוק אחד
רמב"ם הלכות תפילה וברכת כהנים פרק יב הלכה י
היא שיחתי כתב:תולעת ספרים07 כתב:מימות עזרא נהגו שיהא שם תורגמן מתרגם לעם מה שהקורא קורא בתורה כדי שיבינו ענין הדברים והקורא קורא פסוק אחד בלבד ושותק עד שיתרגם אותו התורגמן וחוזר וקורא פסוק שני ואין הקורא רשאי לקרות למתורגמן יותר מפסוק אחד
רמב"ם הלכות תפילה וברכת כהנים פרק יב הלכה י
במאמר בקטע שציטטתי הוא טוען שגם האקדמות עצמן ולא רק התרגום היה נאמר באמצע קרה"ת, וע"ז אני שואל מנא ליה
אוצר החכמה כתב:מעין ההערה המופיעה במאמר שהטענה היתה שכיוון שאין אנו מתרגמים, אין טעם ברשות, גם קצת פלא על מנהג הישיבות, שאומרים בר"ה באבות רשות לפיוט (מסוד חכמים) אבל לא אומרים פיוט עד קדושת השם והיה מתאים שיאמרו שם את המסוד.
.
ישבב הסופר כתב:ולפלא בעיני שלא ראה שורה שלפני הקיצונה במחברת שחסירה בכל המחזורים ורק במחזור וויטרי איתא, ודרכה אפשר להבין המשך הדברים שאינם מובנים כלל ועיקר.
לי הב תקוף, ועינך זקוף, חזי ערך דבך כפרין,
ויהון כתיבנא , בגו ליבנא, כאבנא ישתקון חפרין,
כקאימנא, ותרגימנא, במילוי דבחיר ספרין
יהונתן, גבר ענוותן, בכן ליה נמטיה אפרין.
שבטיישראל כתב:מאמר בענין פיוטי רשויות למתרגם בחג השבועות
איש_ספר כתב:ר' ישבב, האם כונתך שמה שכתבו תוספות: "והא שאנו מתרגמין הפטרות של פסח ועצרת טפי משאר י"ט לפי שהן מדברות בנס היום כדי לפרסם הנס וכן במתן תורה כדי לפרסם הנס" הכל הולך על הנס המפורש בקריאת התורה ולא בהפטרות? (וכיון שתרגמו הקריאות משום הנס המשיכו גם בהפטרות), הזו כונתך? האם הלשון סובלת פירוש זה? אבל באמת במחז"ו נראה כדבריך: "ומתרגם הפרשה לפרסם הנס. וכיון שנהגו לתרגם בתורה נהגו לתרגם אף בנביא. וכן בעצרת. ולא בשאר מועדים". [אבל באמת תמיהתך חזקה מאד מש"כ תוס' לפרסם הנס, ואיזה נס מצאו שם, ולא ראיתי שעמדו בזה, זולת מש"כ חכם זה בגליון פסקי הראש למגילה הנדמ"ח, ולא הבנתי תירוצו, כי גם אם כונתם ליום ב' לא יעלה ארוכה].
חזור אל “בין פסח לעצרת - ספיה"ע, ל"ג בעומר, שבועות”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 20 אורחים