מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

"תיקונים לימי השובבי"ם שווים לכל נפש"

מילתא דתמיהא, בשורת ספרים חדשים, עיטורי סופרים ומטפחת ספרים.
סמל אישי של המשתמש
איש_ספר
מנהל האתר
הודעות: 15515
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 11:46 pm

"תיקונים לימי השובבי"ם שווים לכל נפש"

הודעהעל ידי איש_ספר » ד' ינואר 03, 2018 11:38 pm

"ימי השובבי"ם ועוז הדרם שגבו במהלליהן, עלו על כל יומי הארץ, והימים האלה נזכרים ונעשים, סגוליים ומסוגלים ומיוחדים לתקנת השבים מעון פשע קלקלת הזרע, חק וזמן שמו בם אחרונים וקדמונים, אחזו שער שערו בנפשותם שתו איש עדיו לבלום, הואיל הלך אחרי ש"ב בצום ובכי ומספד ככל הכתוב במגלת תעניות" (אק"מ בסה"ק חמדת ימים)



תיקונים לימי השובבי"ם שווים לכל נפש
נכתב ע"י סבי רבי שריה שליט"א, לכוונת פרסום הדברים, בין המבקשים לאחוז בקצות הימים הקדושים.
שובבי''ם תשעח.jpg
שובבי''ם תשעח.jpg (354.75 KiB) נצפה 10315 פעמים

ניים ושכיב
הודעות: 585
הצטרף: ה' ינואר 16, 2014 2:21 pm

Re: "תיקונים לימי השובבי"ם שווים לכל נפש"

הודעהעל ידי ניים ושכיב » ה' ינואר 04, 2018 9:37 am

יש"כ גדול.

(ההגהה בסעיף ז כנר' צריכה להיות במקום תיבת "ולכן", ולא אחרי תיבת "היום")

יהודה בן יעקב
הודעות: 2893
הצטרף: ה' יוני 16, 2016 7:55 am

Re: "תיקונים לימי השובבי"ם שווים לכל נפש"

הודעהעל ידי יהודה בן יעקב » ה' ינואר 04, 2018 1:43 pm

אולי הרב איש ספר, או כל א' מבקיאי האוצר, יחכימונו לאיזה סידורים ישנים גדולים הכוונה באות ד?

אישצפת
הודעות: 1366
הצטרף: א' יולי 16, 2017 2:43 pm
שם מלא: אברהם ישעיהו דיין

Re: "תיקונים לימי השובבי"ם שווים לכל נפש"

הודעהעל ידי אישצפת » ה' ינואר 04, 2018 3:43 pm

יהודה בן יעקב כתב:אולי הרב איש ספר, או כל א' מבקיאי האוצר, יחכימונו לאיזה סידורים ישנים גדולים הכוונה באות ד?

אולי בית עובד?

ניים ושכיב
הודעות: 585
הצטרף: ה' ינואר 16, 2014 2:21 pm

Re: "תיקונים לימי השובבי"ם שווים לכל נפש"

הודעהעל ידי ניים ושכיב » ה' ינואר 04, 2018 3:56 pm

יהודה בן יעקב כתב:אולי הרב איש ספר, או כל א' מבקיאי האוצר, יחכימונו לאיזה סידורים ישנים גדולים הכוונה באות ד?

מצאתי בקיצור של"ה ובטהרת הקודש נוסחים טיפה שונים.
אני לא מצליח לצרף קובץ, חפש "להתפלל בברכת תקע בשופר", או משהו דומה.

מה שנכון נכון
הודעות: 11660
הצטרף: ד' ינואר 29, 2014 10:37 am

Re: "תיקונים לימי השובבי"ם שווים לכל נפש"

הודעהעל ידי מה שנכון נכון » ה' ינואר 04, 2018 3:59 pm

מצוי גם בימינו בסדורים ספרדים רבים.
[ומקורו בפרע"ח שער העמידה פי"ט כמ"ש הרש"ד בזה השלחן].

מחולת המחנים
הודעות: 3246
הצטרף: ה' דצמבר 13, 2012 12:49 pm

Re: "תיקונים לימי השובבי"ם שווים לכל נפש"

הודעהעל ידי מחולת המחנים » ה' ינואר 04, 2018 4:20 pm

יש תפילה לתיקון החטא הידוע שנדפסה במחזור רבא הוצאת אשכול ובעוד מחזורים שיאמר כשמגיע החזן לומפני חטאינו, האם זו אותה תפילה, (לכאורה אותו ענין, תיקון הניצוצות).

איש פלוני
הודעות: 757
הצטרף: ג' יוני 13, 2017 11:50 pm
יצירת קשר:

Re: "תיקונים לימי השובבי"ם שווים לכל נפש"

הודעהעל ידי איש פלוני » ה' ינואר 04, 2018 6:43 pm

שמעתי מאחד מגודלי ישראל שליט"א
ישנם שני תיקוני שובבי"ם ליטאי וחסידי
החסידי - תיקון היסוד, והליטאי - תרומה לטהרת המשפחה.

עובדיה חן
הודעות: 1819
הצטרף: א' מאי 21, 2017 7:27 am

Re: "תיקונים לימי השובבי"ם שווים לכל נפש"

הודעהעל ידי עובדיה חן » ה' ינואר 04, 2018 7:27 pm

איש_ספר כתב:"ימי השובבי"ם ועוז הדרם שגבו במהלליהן, עלו על כל יומי הארץ, והימים האלה נזכרים ונעשים, סגוליים ומסוגלים ומיוחדים לתקנת השבים מעון פשע קלקלת הזרע, חק וזמן שמו בם אחרונים וקדמונים, אחזו שער שערו בנפשותם שתו איש עדיו לבלום, הואיל הלך אחרי ש"ב בצום ובכי ומספד ככל הכתוב במגלת תעניות" (אק"מ בסה"ק חמדת ימים)



תיקונים לימי השובבי"ם שווים לכל נפש
נכתב ע"י סבי רבי שריה שליט"א, לכוונת פרסום הדברים, בין המבקשים לאחוז בקצות הימים הקדושים.
שובבי''ם תשעח.jpg

האם יש לרבי שריה חיבור מיוחד לשובבי"ם?

יהודה בן יעקב
הודעות: 2893
הצטרף: ה' יוני 16, 2016 7:55 am

Re: "תיקונים לימי השובבי"ם שווים לכל נפש"

הודעהעל ידי יהודה בן יעקב » ה' ינואר 04, 2018 8:55 pm

ניים ושכיב כתב:
יהודה בן יעקב כתב:אולי הרב איש ספר, או כל א' מבקיאי האוצר, יחכימונו לאיזה סידורים ישנים גדולים הכוונה באות ד?

מצאתי בקיצור של"ה ובטהרת הקודש נוסחים טיפה שונים.
אני לא מצליח לצרף קובץ, חפש "להתפלל בברכת תקע בשופר", או משהו דומה.

חיפשתי ומצאתי. תודה
בספר טיב התשובה לרבי גמליאל הכהן רבינוביץ עמ' 240 - 248 הביא הרבה נוסחאות בזה, האם ישנה עדיפות או הוראה מהגר"ש דבילצקי שליט"א על נוסח מסויים?

יהודה בן יעקב
הודעות: 2893
הצטרף: ה' יוני 16, 2016 7:55 am

Re: "תיקונים לימי השובבי"ם שווים לכל נפש"

הודעהעל ידי יהודה בן יעקב » ה' ינואר 04, 2018 8:57 pm

עובדיה חן כתב:
איש_ספר כתב:תיקונים לימי השובבי"ם שווים לכל נפש
נכתב ע"י סבי רבי שריה שליט"א, לכוונת פרסום הדברים, בין המבקשים לאחוז בקצות הימים הקדושים.
שובבי''ם תשעח.jpg

האם יש לרבי שריה חיבור מיוחד לשובבי"ם?

עכשיו ראיתי בספרו לנפש תדרשנו עמ' 140 שכתב כעין הדברים הנ"ל בשובבי"ם תשס"ח, ויש בהם תוספת ויש בדברים הנזכרים לעיל תוספת, עיי"ש.

סמל אישי של המשתמש
איש_ספר
מנהל האתר
הודעות: 15515
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 11:46 pm

Re: "תיקונים לימי השובבי"ם שווים לכל נפש"

הודעהעל ידי איש_ספר » ה' ינואר 04, 2018 10:31 pm

מה שנכון נכון כתב:מצוי גם בימינו בסדורים ספרדים רבים.
[ומקורו בפרע"ח שער העמידה פי"ט כמ"ש הרש"ד בזה השלחן].

זהש.jpg
זהש.jpg (247.51 KiB) נצפה 10082 פעמים


אגב, כשיצא הספר (תשי"ח) פגש ר' בייניש פינקל במחבר ברחובה של עיר, וסנט בו בחביבות בהקשר לקטע זה: פאנגט נישט אן מיט די מקובלים...!

ולא ידע כי הגם שאול בנביאים....

ישראל אליהו
הודעות: 1795
הצטרף: ב' מרץ 02, 2015 9:32 pm

Re: "תיקונים לימי השובבי"ם שווים לכל נפש"

הודעהעל ידי ישראל אליהו » ה' ינואר 04, 2018 11:31 pm

במחילה מכבוד תורתו, אם הקבלה אומרת שיש קשר, למה שלא ייחשב כגביל לתורי? ועל כן ממילא גם להפשט יהיה מותר לומר היהי רצון.

הטעם שאם הפסיק בדבר שלא כגביל לתורי חשיב הפסק, זהו מחמת שהסיח דעתו. כך כתב ר"ת בספר הישר (חלק החידושים סי' רצ"ז). וכל עוד שלא הסיח דעתו [כי חושב שזה קשור מחמת איזו סיבה שתהיה] לכאו' לא הוי הפסק.

ויש לזה ראיה מתוס' ברכות מ. ד"ה הבא, שאף משום "ברית מלח" משמע שיהיה מותר להפסיק ולומר הביאו מלח, ואף בזמנינו שא"צ מלח ללחם. וענין "ברית מלח" הוא ענין סגולי, ולא קשור ישירות ללחם, ובכ"ז גם דבר סגולי לא חשיב הפסק.

דרומי
הודעות: 9050
הצטרף: ב' פברואר 20, 2017 11:26 am

Re: "תיקונים לימי השובבי"ם שווים לכל נפש"

הודעהעל ידי דרומי » ה' ינואר 04, 2018 11:33 pm

בלי להיכנס לעצם הדיון, הדוגמא שהבאת ממלח לא מתאימה, כי המלח לא מובא כקישוט בלבד אלא שאוכלים את הלחם עם המלח, כך שסוף סוף הברכה הולכת גם על המלח.

פרי יהושע
הודעות: 3158
הצטרף: ו' יוני 10, 2016 11:36 am

Re: "תיקונים לימי השובבי"ם שווים לכל נפש"

הודעהעל ידי פרי יהושע » ה' ינואר 04, 2018 11:36 pm

הסתפקי היום אם אינו נוהג להזכיר היה"ר מפני שחושש להפסק, ורק במחשבה, והתחיל בטעות לומר יהי רצון מלפניך ה', האם ימשיך או שיגיד עניין הברכה או שישתוק?
עוד הסתפקתי האם נוהגים לומר שומר ישראל לנוהגים כהגר"א במנחה כדין ת"צ, או שאינו ממש כת"צ, כמדומני כך המנהג, אבל מה יהיה אם נמצא במניין רגיל שבלאו הכי אומרים אולי יש מקום לצרף וכבר לומר, כנראה אין סברא בזה.

סמל אישי של המשתמש
איש_ספר
מנהל האתר
הודעות: 15515
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 11:46 pm

Re: "תיקונים לימי השובבי"ם שווים לכל נפש"

הודעהעל ידי איש_ספר » ה' ינואר 04, 2018 11:42 pm

ישראל אליהו כתב:במחילה מכבוד תורתו, אם הקבלה אומרת שיש קשר, למה שלא ייחשב כגביל לתורי? ועל כן ממילא גם להפשט יהיה מותר לומר היהי רצון.

הטעם שאם הפסיק בדבר שלא כגביל לתורי חשיב הפסק, זהו מחמת שהסיח דעתו. כך כתב ר"ת בספר הישר (חלק החידושים סי' רצ"ז). וכל עוד שלא הסיח דעתו [כי חושב שזה קשור מחמת איזו סיבה שתהיה] לכאו' לא הוי הפסק.

ויש לזה ראיה מתוס' ברכות מ. ד"ה הבא, שאף משום "ברית מלח" משמע שיהיה מותר להפסיק ולומר הביאו מלח, ואף בזמנינו שא"צ מלח ללחם. וענין "ברית מלח" הוא ענין סגולי, ולא קשור ישירות ללחם, ובכ"ז גם דבר סגולי לא חשיב הפסק.

מלבד שהראיה אינה מתחילה, כמו שהעיר לנכון הרב דרומי, כל הגביל לתורי לא שייך לכאן.
האם מותר לומר לפני ברכת למלשינים להוא שעומד לידך: נא הבא לי סידור אזור אליהו שיש בו נוסח של למשומדים...?
והחילוק פשוט ופלא שצריך לבארו, שם הנושא הוא להסמיך הברכה לאכילה כאן יש איסור עצמי של הפסק.

מה שנכון נכון
הודעות: 11660
הצטרף: ד' ינואר 29, 2014 10:37 am

Re: "תיקונים לימי השובבי"ם שווים לכל נפש"

הודעהעל ידי מה שנכון נכון » ה' ינואר 04, 2018 11:45 pm

איש_ספר כתב:האם מותר לומר לפני ברכת למלשינים להוא שעומד לידך: נא הבא לי סידור אזור אליהו שיש בו נוסח של למשומדים...?
והחילוק פשוט ופלא שצריך לבארו, שם הנושא הוא להסמיך הברכה לאכילה כאן יש איסור עצמי של הפסק.

בלי להכנס לנד"ד. מ"ב קד, ב:
כתב הח"א [כלל כ"ה ס"ט] העומד בתפלה ונסתפק באיזה דין איך יתפלל כגון ששכח איזה דבר בתפלה מותר לילך ממקומו למקום מיוחד ולעיין שם בספר ואם מותר לשאול הדין צ"ע ונ"ל דמותר.

ישראל אליהו
הודעות: 1795
הצטרף: ב' מרץ 02, 2015 9:32 pm

Re: "תיקונים לימי השובבי"ם שווים לכל נפש"

הודעהעל ידי ישראל אליהו » ה' ינואר 04, 2018 11:47 pm

ממשמעות התוס' נראה ברור שלא משתמשים עם המלח לאכילה. כי בזמנינו יש לנו פת יפה.
הרב א"ס, איני רואה שום חילוק. מה הפירוש "איסור עצמי של הפסק"? זה הפסק או לא הפסק? הגמ' מלמדת אותנו שגביל לתורי לא חשיב הפסק. לא הבנתי החילוק.
נערך לאחרונה על ידי ישראל אליהו ב ה' ינואר 04, 2018 11:52 pm, נערך פעם 1 בסך הכל.

סמל אישי של המשתמש
איש_ספר
מנהל האתר
הודעות: 15515
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 11:46 pm

Re: "תיקונים לימי השובבי"ם שווים לכל נפש"

הודעהעל ידי איש_ספר » ה' ינואר 04, 2018 11:50 pm

מה שנכון נכון כתב:
איש_ספר כתב:האם מותר לומר לפני ברכת למלשינים להוא שעומד לידך: נא הבא לי סידור אזור אליהו שיש בו נוסח של למשומדים...?
והחילוק פשוט ופלא שצריך לבארו, שם הנושא הוא להסמיך הברכה לאכילה כאן יש איסור עצמי של הפסק.

בלי להכנס לנד"ד. מ"ב קד, ב:
כתב הח"א [כלל כ"ה ס"ט] העומד בתפלה ונסתפק באיזה דין איך יתפלל כגון ששכח איזה דבר בתפלה מותר לילך ממקומו למקום מיוחד ולעיין שם בספר ואם מותר לשאול הדין צ"ע ונ"ל דמותר.



ידוע כמובן.


שם מדובר כשאין לו אפשרות אחרת, ואין לו יכולת להתפלל בלא ידיעת הדין ולפיכך י"ל שהתירו לו.

האם כתוב שם שזה מדין גביל לתורי? (האם יש איסור הסי"ד בין השיבה שופטינו לברכת המינים...?)

אילו היה שייך שם גביל לתורי, היה מותר להפסיק גם אם חשקה נפשו להחליף מסידור ווילנא לסידור רבי שבתי סופר... ולא רק במי ששכח איזה דבר וכו' וכו'. וכל זה פשוט וברור.

מה שנכון נכון
הודעות: 11660
הצטרף: ד' ינואר 29, 2014 10:37 am

Re: "תיקונים לימי השובבי"ם שווים לכל נפש"

הודעהעל ידי מה שנכון נכון » ה' ינואר 04, 2018 11:55 pm

אכן הח"א לומד זאת (גם) מדין גביל לתוריה כיעו"ש בנשמ"א. [ואל"ה מהכ"ת לו לומר "ונ"ל שמותר"].
נכון שבתפלה זה רק במקום הכרח גמור. [ויש כאלו שלמשומדים לדידהו כך הוא. ובאשר לקבלה הדרינן למחלו' קבלה ופשט].

ישראל אליהו
הודעות: 1795
הצטרף: ב' מרץ 02, 2015 9:32 pm

Re: "תיקונים לימי השובבי"ם שווים לכל נפש"

הודעהעל ידי ישראל אליהו » ו' ינואר 05, 2018 12:01 am

מה שנכון נכון כתב:אכן הח"א לומד זאת (גם) מדין גביל לתוריה כיעו"ש בנשמ"א. [ואל"ה מהכ"ת לו לומר "ונ"ל שמותר"].
נכון שזה רק במקום הכרח גמור. [ויש כאלו שלמשומדים לדידהו כך הוא. ובאשר לקבלה הדרינן למחלו' קבלה ופשט].

ולזה הבאתי את הראיה מהתוס' שגם דבר שמועיל ע"פ הקבלה, ממילא גם להפשט לא חשיב הפסק.

נכון שלהלכה אין להפסיק לגביל לתורי בלכתחילה, ורק בדיעבד גביל לתורי לא חשיב הפסק, מ"מ בנדו"ד הוי כשעת הדחק דכדיעבד דמי, דזהו מקומו, ואין לו מקום אחר שיוכל לפעול כברכת תקע בשופר.

צופר הנעמתי
הודעות: 1715
הצטרף: א' יולי 14, 2013 12:12 am

Re: "תיקונים לימי השובבי"ם שווים לכל נפש"

הודעהעל ידי צופר הנעמתי » ו' ינואר 05, 2018 12:06 am

ישראל אליהו כתב:
מה שנכון נכון כתב:אכן הח"א לומד זאת (גם) מדין גביל לתוריה כיעו"ש בנשמ"א. [ואל"ה מהכ"ת לו לומר "ונ"ל שמותר"].
נכון שזה רק במקום הכרח גמור. [ויש כאלו שלמשומדים לדידהו כך הוא. ובאשר לקבלה הדרינן למחלו' קבלה ופשט].

ולזה הבאתי את הראיה מהתוס' שגם דבר שמועיל ע"פ הקבלה, ממילא גם להפשט לא חשיב הפסק.

נכון שלהלכה אין להפסיק לגביל לתורי בלכתחילה, ורק בדיעבד גביל לתורי לא חשיב הפסק, מ"מ בנדו"ד הוי כשעת הדחק דכדיעבד דמי, דזהו מקומו, ואין לו מקום אחר שיוכל לפעול כברכת תקע בשופר.

גביל לתורי הוא צורך האכילה והיה"ר אינו צורך הברכה ע"ד הפשט, וזה שאין לו מקום אחר שיוכל לפעול כברכת תקע בשופר אינו מועיל כלום אחר שאין זה צורך הברכה.

ישראל אליהו
הודעות: 1795
הצטרף: ב' מרץ 02, 2015 9:32 pm

Re: "תיקונים לימי השובבי"ם שווים לכל נפש"

הודעהעל ידי ישראל אליהו » ו' ינואר 05, 2018 12:07 am

צופר הנעמתי כתב:
ישראל אליהו כתב:
מה שנכון נכון כתב:אכן הח"א לומד זאת (גם) מדין גביל לתוריה כיעו"ש בנשמ"א. [ואל"ה מהכ"ת לו לומר "ונ"ל שמותר"].
נכון שזה רק במקום הכרח גמור. [ויש כאלו שלמשומדים לדידהו כך הוא. ובאשר לקבלה הדרינן למחלו' קבלה ופשט].

ולזה הבאתי את הראיה מהתוס' שגם דבר שמועיל ע"פ הקבלה, ממילא גם להפשט לא חשיב הפסק.

נכון שלהלכה אין להפסיק לגביל לתורי בלכתחילה, ורק בדיעבד גביל לתורי לא חשיב הפסק, מ"מ בנדו"ד הוי כשעת הדחק דכדיעבד דמי, דזהו מקומו, ואין לו מקום אחר שיוכל לפעול כברכת תקע בשופר.

גביל לתורי הוא צורך האכילה והיה"ר אינו צורך הברכה ע"ד הפשט, וזה שאין לו מקום אחר שיוכל לפעול כברכת תקע בשופר אינו מועיל כלום אחר שאין זה צורך הברכה.

מה יש לכבודו לענות על הראיה מהתוס'?

מה שנכון נכון
הודעות: 11660
הצטרף: ד' ינואר 29, 2014 10:37 am

Re: "תיקונים לימי השובבי"ם שווים לכל נפש"

הודעהעל ידי מה שנכון נכון » ו' ינואר 05, 2018 12:08 am

ישראל אליהו כתב:
מה שנכון נכון כתב:אכן הח"א לומד זאת (גם) מדין גביל לתוריה כיעו"ש בנשמ"א. [ואל"ה מהכ"ת לו לומר "ונ"ל שמותר"].
נכון שזה רק במקום הכרח גמור. [ויש כאלו שלמשומדים לדידהו כך הוא. ובאשר לקבלה הדרינן למחלו' קבלה ופשט].

ולזה הבאתי את הראיה מהתוס' שגם דבר שמועיל ע"פ הקבלה, ממילא גם להפשט לא חשיב הפסק.

אינני רואה דברים אלו בתוספות. הם דנים על עיקר הבאת המלח בימינו, ולא התירו משום כך להפסיק. ועי' מ"ב שכתב מטעם אחר מ"ט גם בפת שלנו ל"ה הפסק.
ז"ל (ושים לב גם שהד"ה שלהם הוא על המ"ד דהבא מלח הוי הפסק).
הבא מלח כו' צריך לברך - דהוי היסח הדעת והכי אמרי' בפ"ג דמנחות (דף לו.) סח בין תפילין לתפילין צריך לברך וכן הלכה אם סח בין ברכת המוציא לאכילה ובין ברכת קידוש לשתיה צריך לחזור ולברך אי לאו מילתא דשייכא לסעודה כמו טול ברוך וכן בשחיטה צריך לחזור ולברך אי לאו ממילתא דשחיטה כמו העוד יותר בהמות ותרנגולים לשחוט או שיאמר אחוז היטב שלא ישמט לך שלא תפסל השחיטה אין זו הפסקה ואנו אין אנו רגילים להביא על השלחן לא מלח ולא לפתן משום דפת שלנו חשוב והרי הוא כי הא דאמר בסמוך לית דין צריך בשש מיהו רבי מנחם היה מדקדק מאד להביא מלח על השלחן כדאיתא במדרש כשישראל יושבין על השלחן וממתינין זה את זה עד שיטלו ידיהם והן בלא מצות השטן מקטרג עליהם וברית מלח מגין עליהם.

מחולת המחנים
הודעות: 3246
הצטרף: ה' דצמבר 13, 2012 12:49 pm

Re: "תיקונים לימי השובבי"ם שווים לכל נפש"

הודעהעל ידי מחולת המחנים » ו' ינואר 05, 2018 12:10 am

נראה להסביר לכאורה בדעת הגרש"ד שליט"א, שאם היה ההפסק מענין הברכה הוה ניחא ליה, אך מכיון שענין ברכת תקע בשופר על פי הנגלה הוא ענין קיבוץ גלויות כפשוטו, וקבצנו יחד מארבע כנפות הארץ לארצנו, ועל פי קבלה יש בזה ענין תיקון הניצוצות שנתפזרו (עיין פסחים דף פ"ז ע"ב), על כן מכיון שבדרך הנגלה אין זה מענין הברכה נחשבת התוספת כהפסק.

סמל אישי של המשתמש
איש_ספר
מנהל האתר
הודעות: 15515
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 11:46 pm

Re: "תיקונים לימי השובבי"ם שווים לכל נפש"

הודעהעל ידי איש_ספר » ו' ינואר 05, 2018 12:22 am

ישראל אליהו כתב:ממשמעות התוס' נראה ברור שלא משתמשים עם המלח לאכילה. כי בזמנינו יש לנו פת יפה.
הרב א"ס, איני רואה שום חילוק. מה הפירוש "איסור עצמי של הפסק"? זה הפסק או לא הפסק? הגמ' מלמדת אותנו שגביל לתורי לא חשיב הפסק. לא הבנתי החילוק.

כמו שכתבת בעצמך. גביל לתורא אין בו היסח הדעת. ולכן מותר להפסיק בו בין ברכה לאכילה ששם כל מהות ההפסק הוא היסח דעת.
אבל מה שאסור להפסיק בברכת שמו"ע אינו שייך להיסח הדעת כלל, וכמו שכתבתי, האם יש איסור להסיח דעת בין ברכה לברכה?, ועכצ"ל שאיסור ההפסק אינו משום היסח הדעת אלא איסור עצמי. בעיני זה היה פשוט מאד אבל הרב משנ"נ מחוי באצבעו לדברי הנשמ"א שמביא ראיה מדין זה לכאן. וצ"ל שגם לד' הוא דמיון בעלמא, מדלא התירו אלא במקום צורך גדול כגון כשאינו יודע איך ימשיך תפילתו וכו'. וכמש"כ.

סעדיה
הודעות: 1602
הצטרף: ה' אוגוסט 13, 2015 10:43 pm

Re: "תיקונים לימי השובבי"ם שווים לכל נפש"

הודעהעל ידי סעדיה » ו' ינואר 05, 2018 4:51 am

בעמק ברכה (עמ' י"א) מחלק בין בקשה מהשי"ת שלא מענין הברכה לבין שיחה לצורך התפילה, יעו"ש.

שיבר
הודעות: 847
הצטרף: ב' מאי 17, 2010 12:07 am

Re: "תיקונים לימי השובבי"ם שווים לכל נפש"

הודעהעל ידי שיבר » ו' ינואר 05, 2018 1:44 pm

תודה רבה.

משובב נפש לראות כתב ידו של רבי שרי' שליט"א, שגם במרום גילו, לאורך יוש"ט, יציב וחזק כמו מלפני עשרות שנים.

ישראל אליהו
הודעות: 1795
הצטרף: ב' מרץ 02, 2015 9:32 pm

Re: "תיקונים לימי השובבי"ם שווים לכל נפש"

הודעהעל ידי ישראל אליהו » ו' ינואר 05, 2018 1:49 pm

מה שנכון נכון כתב:
ישראל אליהו כתב:
מה שנכון נכון כתב:אכן הח"א לומד זאת (גם) מדין גביל לתוריה כיעו"ש בנשמ"א. [ואל"ה מהכ"ת לו לומר "ונ"ל שמותר"].
נכון שזה רק במקום הכרח גמור. [ויש כאלו שלמשומדים לדידהו כך הוא. ובאשר לקבלה הדרינן למחלו' קבלה ופשט].

ולזה הבאתי את הראיה מהתוס' שגם דבר שמועיל ע"פ הקבלה, ממילא גם להפשט לא חשיב הפסק.

אינני רואה דברים אלו בתוספות. הם דנים על עיקר הבאת המלח בימינו, ולא התירו משום כך להפסיק. ועי' מ"ב שכתב מטעם אחר מ"ט גם בפת שלנו ל"ה הפסק.
ז"ל (ושים לב גם שהד"ה שלהם הוא על המ"ד דהבא מלח הוי הפסק).
הבא מלח כו' צריך לברך - דהוי היסח הדעת והכי אמרי' בפ"ג דמנחות (דף לו.) סח בין תפילין לתפילין צריך לברך וכן הלכה אם סח בין ברכת המוציא לאכילה ובין ברכת קידוש לשתיה צריך לחזור ולברך אי לאו מילתא דשייכא לסעודה כמו טול ברוך וכן בשחיטה צריך לחזור ולברך אי לאו ממילתא דשחיטה כמו העוד יותר בהמות ותרנגולים לשחוט או שיאמר אחוז היטב שלא ישמט לך שלא תפסל השחיטה אין זו הפסקה ואנו אין אנו רגילים להביא על השלחן לא מלח ולא לפתן משום דפת שלנו חשוב והרי הוא כי הא דאמר בסמוך לית דין צריך בשש מיהו רבי מנחם היה מדקדק מאד להביא מלח על השלחן כדאיתא במדרש כשישראל יושבין על השלחן וממתינין זה את זה עד שיטלו ידיהם והן בלא מצות השטן מקטרג עליהם וברית מלח מגין עליהם.

דברי התוס' נסובים על ענייני הפסק, וממילא מסתבר שגם דברי רבינו מנחם קשורים לתוכן דברי התוס', דהיינו אף דלתוס' הביאו מלח הוי הפסק [כך פשוט. וכ"כ במפורש הב"י בדעתם], כך לדידיה דרבינו מנחם לא הוי הפסק. ואם לא היה קשר, היו תוס' מתחילים דיבר חדש בד"ה "לית דין צריך בשש".

מה שנכון נכון
הודעות: 11660
הצטרף: ד' ינואר 29, 2014 10:37 am

Re: "תיקונים לימי השובבי"ם שווים לכל נפש"

הודעהעל ידי מה שנכון נכון » ש' ינואר 06, 2018 10:50 pm

הבית יוסף הוא ראיה לסתור. הוא לומד מתוס' שלא מספיק שיש צורך במלח לסעודה, אלא צריך שיהא צורך לפרוסת המוציא, ואל"ה הוי הפסק אף שהמלח נצרך לסעודה. ושמע מינה שאפי' אם הטעם של רבנו מנוח היה פשטי, לא היה מועיל לסלק את ההפסק, כי אין המלח בא לצורך פרוסת המוציא עצמה. וע"כ שדבריו באו רק על עיקר ענין הבאת המלח, ותל"מ. [ולומר שר"מ פליג בתרתי - מוקצה מן הדעת, וגם נגד משמעות הב"י שם. והאמת שאף בלי הראיה לסתור מהב"י פשוט שאין לקרוא לרמז כה קלוש "ראיה"].

ישראל אליהו
הודעות: 1795
הצטרף: ב' מרץ 02, 2015 9:32 pm

Re: "תיקונים לימי השובבי"ם שווים לכל נפש"

הודעהעל ידי ישראל אליהו » ש' ינואר 06, 2018 11:17 pm

זוהי מחלוקת נפרדת בין התוס' לרמב"ם האם צריך קשר רק לפרוסת המוציא או קשר לכל שאר הסעודה אפילו.
אבל כל זה לפי דברי התוס' שקודם רבי מנחם מיוני, אבל לשיטתו יש ענין אחר בהבאת המלח בכדי שלא יקטרג השטן בשעה זו.

מה שנכון נכון
הודעות: 11660
הצטרף: ד' ינואר 29, 2014 10:37 am

Re: "תיקונים לימי השובבי"ם שווים לכל נפש"

הודעהעל ידי מה שנכון נכון » ש' ינואר 06, 2018 11:18 pm

יפה. ואם כן אין שום קצה ראיה מתוס' שטעם מדרשי/קבלי מונע הפסק.

ישראל אליהו
הודעות: 1795
הצטרף: ב' מרץ 02, 2015 9:32 pm

Re: "תיקונים לימי השובבי"ם שווים לכל נפש"

הודעהעל ידי ישראל אליהו » ש' ינואר 06, 2018 11:19 pm

אבל יש ראיה מרבינו מנחם, שלשיטתו משמע דאין אמירת "הביאו מלח" חשיב הפסק.
נערך לאחרונה על ידי ישראל אליהו ב ש' ינואר 06, 2018 11:20 pm, נערך פעם 1 בסך הכל.

מה שנכון נכון
הודעות: 11660
הצטרף: ד' ינואר 29, 2014 10:37 am

Re: "תיקונים לימי השובבי"ם שווים לכל נפש"

הודעהעל ידי מה שנכון נכון » ש' ינואר 06, 2018 11:20 pm

וודאי שאין ראיה, וכנ"ל. [איני יודע מה לא ברור במה שכתבתי מקודם].

ישראל אליהו
הודעות: 1795
הצטרף: ב' מרץ 02, 2015 9:32 pm

Re: "תיקונים לימי השובבי"ם שווים לכל נפש"

הודעהעל ידי ישראל אליהו » ש' ינואר 06, 2018 11:23 pm

הוא לא פליג בתרתי, זו תוצאה נלווית. שכיון שיש ענין להביא, ממילא אין הפסק.

מה שנכון נכון
הודעות: 11660
הצטרף: ד' ינואר 29, 2014 10:37 am

Re: "תיקונים לימי השובבי"ם שווים לכל נפש"

הודעהעל ידי מה שנכון נכון » ש' ינואר 06, 2018 11:23 pm

??
וצע"ג.

גבול ים
הודעות: 808
הצטרף: ד' יולי 29, 2015 1:47 am

Re: "תיקונים לימי השובבי"ם שווים לכל נפש"

הודעהעל ידי גבול ים » ש' ינואר 06, 2018 11:46 pm

במה זה שונה משיר המעלות בעשי"ת בין ישתבח ליוצר שבו נוהג מוהר"ש שליט"א כהמקובלים ? רק משום חומר הפסק בשמו"ע ?

דרומי
הודעות: 9050
הצטרף: ב' פברואר 20, 2017 11:26 am

Re: "תיקונים לימי השובבי"ם שווים לכל נפש"

הודעהעל ידי דרומי » ש' ינואר 06, 2018 11:48 pm

בין ישתבח ליוצר דינו קל ביותר לענין הפסק, וכמבואר בפוסקים (כמדומני אורח חיים סימן נג).

ברזילי
הודעות: 3236
הצטרף: ב' ספטמבר 13, 2010 7:23 am

Re: "תיקונים לימי השובבי"ם שווים לכל נפש"

הודעהעל ידי ברזילי » א' ינואר 07, 2018 11:50 am

שאלה מחוסר ידיעה: האם ענין השובבי"ם תופס מקום אצל הגר"א והמקובלים מבית מדרשו? במבט שטחי נראה שהיה מתאים לגר"א שלא לתת חשיבות מרובה לענין שאין לו שורש בדברי חז"ל.

ישראל אליהו
הודעות: 1795
הצטרף: ב' מרץ 02, 2015 9:32 pm

Re: "תיקונים לימי השובבי"ם שווים לכל נפש"

הודעהעל ידי ישראל אליהו » ב' ינואר 08, 2018 10:34 pm

מה שנכון נכון כתב:??
וצע"ג.

כתבת: ולומר שר"מ פליג בתרתי - מוקצה מן הדעת.
לאיזה "תרתי" כוונתך?


חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”



מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 323 אורחים