טעם בלימוד- עצות למי שלומד עם בחורים

[עבד הזמן]

מצוי הרבה פעמים מצב של אברך שלומד עם בחור בי"ג או יש"ק ורוצה להחדיר לו טעם בלימוד.
חשבתי לייחד אשכול בו יהיו עצות וטיפים שיכולים לעזור לצורך זה.
יודגש: יש דברים שיכול לעשות מג"ש כדי להמתיק את הלימוד, אך לשם זה אם יחפוץ אי מי כדאי לפתוח אשכול נפרד.

[עבד הזמן]

וזה החלי בעז"ה
1. לחלק כל גמ' לקטעים קטנים. לדוגמה במשנה בריש ארבעה אבות, יש בעצם כמה נושאים: מה הם הד' אבות. ואחר כך כל שלב למה א"א ללמוד אחד מהשני הוא דבר נפרד.
באופן זה יש 2 רווחים, האחד שהבחור מרגיש שלמד עכשיו כמה נושאים ולא רק משנה אחת, ועוד גם אם לא חי טוב את הלא ראי זה כראי זה עדיין הוא מרגיש שיש נושאים שהוא קלט בשלמות.

2. לפני הלימוד של העניין, לרומם את חשיבות הנושא, דהיינו מתחילים ללמוד נזיקין זה בעצם הנושא המרכזי של כל בבא קמא ותתקל בזה גם בגיטין בפרק הניזקין וכדו'. כך בחור מרגיש שהוא לומד עכישו עניין יסודי לש"ס.

3. לתת קצת רקע על אמורא או התנא בעל המימרא

[עבד הזמן]

עוד עצות:
לעודד בחור לשנן את קטע הגמרא בעל פה, ואח"כ לטווח ארוך כשיראה שיש בידו כמה דפים יקבל סיפוק מההישג בצורה שתתן לו טעם לעוד.

לתת אתגר לבחור שיכתוב מבחן (תוך כדי הדגשה שהנבחן הוא כבר אברך לפיכך צריך להיות המבחן ברמה גבוהה)

לתת לבחור להסביר את הגמ' בלי רש"י, ואז לבדוק האם כך פירש רש"י או אחרת, ואמאי נטה רש"י מפירוש הבחור.
וכעי"ז בנוס"א לתת לבחור למצוא איזה מילה או משפט כביכול מיותרים ברש"י

[רון]

ברצוני לשתף מהנסיון בן עם בחורים בישיבה קטנה הן בתחילת ישיבה גדולה.

ראשית,
אם בחור צריך את עזרתך הרי שמסתבר שאינו מהמצויינים, וכיון שכן חובה גמורה עליך לודא באופן הודאי ביותר שכל מילה בארמית שאתם לומדים נהירה לו כתרגום מילולי. ורק אח"כ אפשר להמשיך מה הגמ' התכוונה. אבל קודם כל תרגום מילולי.
למשל איך הוא מבין מה פירוש המילה "לקמן"? הוא יענה לך שהכונה בהמשך! אבל מה יעשה כשיגיע למילה "לקמיה"?
בדוגמא הנ"ל יש לך הזדמנות מצויינת להסביר מה עושה האות "נון" כאן.

או למשל "אארעא" הזדמנות חשובה להסביר מה עושה כאן האות א' הראשונה ומה הוא בעצם שם העצם.
ועוד כהנה דוגמאות.
ולצערי הנסיון מוכיח שהרבה ילדים כבר מהחיידר שומעים את הדברים בכיתה בלי להסתכל בגמ' בפנים מילה מילה. ואחרי זה פלא שאין חיבור לטקסט של הגמ'?

[רון]

דבר נוסף חיוני מאין כמותו!

הרבה בחורים וילדים כבר מהחיידר, קוראים את הגמ' כמו טקסט משפטי יבש, חסר כל חיות.

הרי לקושיה יש ניגון משלה!
לתירוץ ניגון משלו!
למה שרצתה הגמ' לומר יש ניגון משלו!
ולדחיה של הגמ' ג"כ ניגון משלו!

תנסה כמה שאתה יכול שהוא יקרא את הגמ' בניגון הנכון ביחד איתך! אחרי תקופה קצרה הוא יתחבר יותר לגמ' מסיבה פשוטה. כל קטע בגמ' יקבל את המקום הנכון, הקו' במקומה, והתי' של הגמ' במקומו.

נ.ב. אצל הבן שלי בחיידר בכיתה ה' היה רב'ה מוצלח מאד. הוא במשך שנה שלימה לא מוכן שיסתכלו סתם בגמ', רק "אצבע בגמ'" אין מצב אחרת. לא פלא שאחרי שנה אצלו אין מצב שילד לא יודע ללמוד גמ'

ו[תרשו לי טיפ קטן שלא קשור כ"כ לענין,
כשאני מלמד תלמיד - ולא משנה באיזה גיל - פעם בחודש תחביא לו איזה ממתק קטן משלך מתחת לגמ' שלו. זה נראה קצת ילדותי אני יודע, אבל מנסיון זה כל כך עובד!]

[גביר]

מניסיוני עם בעלי תשובה [שהחלו ללמוד גמרא בגיל מבוגר יחסית, אך דומה שהדבר נכון גם לגבי נערים ובחורים]- הבנה ברורה של הפשט היא הדרך הטובה ביותר לא רק לידיעת התורה, אלא גם לחיבובה ולאהבתה. הבנה שכזו תלויה בשני גורמים - א. הבחנה בין חלקי הסוגיה והבנת הדרך שבה הם ממלאים את תפקידם. כך, למשל, יש לשים לב שהלומד מבין הן היכן הקושיה קושיה והיכן המתחיל התירוץ. אחר כך יש להבין כיצד מתרץ התירוץ את הקושיה, או במילים אחרות - מהו הדבר הידוע לתרצן שלא היה ידוע למקשן. יש לשים לב היכן סוטה הגמרא מהמהלך העיקרי של הסוגיה והיכן היא חוזרת אליו, וכן כל כיוצא בזה. ב. הכרת המונחים והמושגים, הן הכלליים, כמו ההבדל בין תנא לאמורא, המהם המונחים המאפיינים קושיא ומהם המאפיינים ראיה וכל כיוצא בזה, והן הייחודיים לסוגיה זו או אחרת - כמו מיגו, אנן סהדי וכו'. לשם כך ראוי, עובר ללימוד, להקדים מבוא קצר, ולהסביר בו את מונחי הסוגיה [לבעלי תשובה נחוצים גם מבואות כלליים, חניכי ישיבות ות"ת בדרך כלל יודעים את הדברים הכלליים כמו ההבדל בין משנה לברייתא, בין תנא לאמורא וכו]'. הדברים נראים פשוטים ומובנים מאליהם אך המציאות, לפחות כמו שאני הכרתי אותה, מראה שאין הם מובנים מאליהם כלל.

[דורשי יחודך]

דבר נוסף חיוני מאין כמותו!

הרבה בחורים וילדים כבר מהחיידר, קוראים את הגמ' כמו טקסט משפטי יבש, חסר כל חיות.

הרי לקושיה יש ניגון משלה!
לתירוץ ניגון משלו!
למה שרצתה הגמ' לומר יש ניגון משלו!
ולדחיה של הגמ' ג"כ ניגון משלו!

תנסה כמה שאתה יכול שהוא יקרא את הגמ' בניגון הנכון ביחד איתך! אחרי תקופה קצרה הוא יתחבר יותר לגמ' מסיבה פשוטה. כל קטע בגמ' יקבל את המקום הנכון, הקו' במקומה, והתי' של הגמ' במקומו.

נ.ב. אצל הבן שלי בחיידר בכיתה ה' היה רב'ה מוצלח מאד. הוא במשך שנה שלימה לא מוכן שיסתכלו סתם בגמ', רק "אצבע בגמ'" אין מצב אחרת. לא פלא שאחרי שנה אצלו אין מצב שילד לא יודע ללמוד גמ'

ו[תרשו לי טיפ קטן שלא קשור כ"כ לענין,
כשאני מלמד תלמיד - ולא משנה באיזה גיל - פעם בחודש תחביא לו איזה ממתק קטן משלך מתחת לגמ' שלו. זה נראה קצת ילדותי אני יודע, אבל מנסיון זה כל כך עובד!]

כמה נפלא דבר זה שכתבתם על הניגון, כמה חיוני הדבר גם לילדים גם למבוגרים, הרי אמרו חז"ל "יודע נגן" שיודע לישאל כו',
ישר כוח על החיזוק בענין זה.

[הרואה]

ממעט נסיון שלי,
להתקדם, שלא יווצר מצב שלמדנו שעה ולא התקדמנו לפחות חצי עמוד - עמוד, ואח"כ פעם הבאה לחזור על כך, תוך כמה פעמים הבחור מרגיש שהתחיל לתפוס קניין בגמרא, והמוטיבציה שלו עולה במילא גם להכנס יותר לסוגיות ולהבין אותם יותר.

[איש חסידות והלכה]

להגיד את השאלה ברור וחתוך נוסח סופי בלי ספיקות דבר שני ולדעתי חשוב מאד מאד שהחברותא ידע את חשבון הגמ' מהתחלה עד הסוף אם יש חוליה אחת חסירה הוא מרגיש מעורבב מבולבל ולא בעניין אם הוא קצת ברמה להגיד רייד מינימלי חקירות ידע אבל עיקר העיקרים הוא שהחשבון יהיה בהיר וזה נכון גם למבוגרים סתם תבדקו שכל החברתות שמצליחות ויש כימיה והם מגיעים לשאלות וכו' מחושבנים מצוין בדברים

[עבד הזמן]

ממעט נסיון שלי,
להתקדם, שלא יווצר מצב שלמדנו שעה ולא התקדמנו לפחות חצי עמוד - עמוד, ואח"כ פעם הבאה לחזור על כך, תוך כמה פעמים הבחור מרגיש שהתחיל לתפוס קניין בגמרא, והמוטיבציה שלו עולה במילא גם להכנס יותר לסוגיות ולהבין אותם יותר.

התקדמות לא נמדדת דווקא בשורות!

[הרואה]

ממעט נסיון שלי,
להתקדם, שלא יווצר מצב שלמדנו שעה ולא התקדמנו לפחות חצי עמוד - עמוד, ואח"כ פעם הבאה לחזור על כך, תוך כמה פעמים הבחור מרגיש שהתחיל לתפוס קניין בגמרא, והמוטיבציה שלו עולה במילא גם להכנס יותר לסוגיות ולהבין אותם יותר.

התקדמות לא נמדדת דווקא בשורות!

במכתבים ומאמרים חלק א' כתוב כדברי.

[עבד הזמן]

ממעט נסיון שלי,
להתקדם, שלא יווצר מצב שלמדנו שעה ולא התקדמנו לפחות חצי עמוד - עמוד, ואח"כ פעם הבאה לחזור על כך, תוך כמה פעמים הבחור מרגיש שהתחיל לתפוס קניין בגמרא, והמוטיבציה שלו עולה במילא גם להכנס יותר לסוגיות ולהבין אותם יותר.

התקדמות לא נמדדת דווקא בשורות!

במכתבים ומאמרים חלק א' כתוב כדברי.

אשמח למ"מ יותר מדוייק ולראות באיזה הקשר הדברים נאמרו, ואז נוכל לדון עניינית.