מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

מסכת שבועות - הערות בגמרא ורש"י

הערות, בירורים וחידושים במרחבי התלמודים. לומדי דף היומי וכל חבורות הלומדים
שמואל דוד
הודעות: 6472
הצטרף: ו' אפריל 08, 2016 10:11 am

Re: מסכת שבועות - הערות בגמרא ורש"י

הודעהעל ידי שמואל דוד » ג' ינואר 16, 2018 12:03 am

ההוא דאמר כתב:מדוע אינו חייב משום לפני עיור?
שבועות מז, ב אזהרה לעוקב אחר נואף מנין ת"ל {שמות כ-יד} לא תנאף לא תנאיף.
שמעתי להקשות, דתיפוק ליה משום לאו דלפני עיור.
וניתן ליישב, דמיירי בחד עברא דנהרא, ובידו להגיע לעבירה, אלא שהוא מסייע בעדו, ועל כך מחוייב הוא משום לא תנאיף.

עיין חידושי מהרש"ג ובאילת השחר

שמואל דוד
הודעות: 6472
הצטרף: ו' אפריל 08, 2016 10:11 am

Re: מסכת שבועות - הערות בגמרא ורש"י

הודעהעל ידי שמואל דוד » ג' ינואר 16, 2018 12:06 am

ההוא דאמר כתב:האם הביטוי קרב לגבי דהינא ואידהן - מהווה לכאורה סתירה למידת הבטחון
שבועות מז, ב שמעון בן טרפון אומר קרב לגבי דהינא ואידהן.
צריך ביאור, היאך מוזכר ביטוי מסוג זה בגמ', והלא אמונת אומן בעם ישראל, ומבטח עוז של עם סגולה בה' אלוקיו, כי לא ריבוי ההשתדלות יעזרנו, ולא ההתקרבות למאן דהוא עשיר או עני, ישנה את מצבו של האדם, אלא אם כן נגזר עליו משמיא במשפט בכסה ליום חגנו.

טוב לצדיק טוב לשכינו

עזריאל ברגר
הודעות: 12946
הצטרף: ג' אוקטובר 14, 2014 3:49 pm
מיקום: בת עין יע"א

Re: מסכת שבועות - הערות בגמרא ורש"י

הודעהעל ידי עזריאל ברגר » ג' ינואר 16, 2018 9:47 am

שמואל דוד כתב:
ההוא דאמר כתב:האם הביטוי קרב לגבי דהינא ואידהן - מהווה לכאורה סתירה למידת הבטחון
שבועות מז, ב שמעון בן טרפון אומר קרב לגבי דהינא ואידהן.
צריך ביאור, היאך מוזכר ביטוי מסוג זה בגמ', והלא אמונת אומן בעם ישראל, ומבטח עוז של עם סגולה בה' אלוקיו, כי לא ריבוי ההשתדלות יעזרנו, ולא ההתקרבות למאן דהוא עשיר או עני, ישנה את מצבו של האדם, אלא אם כן נגזר עליו משמיא במשפט בכסה ליום חגנו.

טוב לצדיק טוב לשכינו

והמשמעות המעשית לפענ"ד של שני הענינים האלו היא להידבק בת"ח וכו', וכמבואר בדברי חז"ל וכו'.

ואף את"ל שיש כאן משמעות גם להתקרב לעשירים בגשמיות - אז משמיענו שמעון בן טרפון שזה חלק מההשתדלות.

ההוא דאמר
הודעות: 1532
הצטרף: ד' נובמבר 29, 2017 4:09 am

Re: מסכת שבועות - הערות בגמרא ורש"י

הודעהעל ידי ההוא דאמר » ג' ינואר 16, 2018 1:33 pm

מו, א
גימפעל כתב:
ההוא דאמר כתב:להוציא ממון על פי אומדנא ברורה
שבועות מו, א אמר רבי יוחנן בטוענו כלים הניטלין תחת כנפיו
צ"ב, היאך אפשר להוציא ממון על פי ראיה זו, דהלא יש צד קלוש שבאמת אלו כליו שהטמינם תחת כנפות כסותו אשר מתכסה בהמה. ואם על פי רוב אין אנו מוציאין, היאך נוציא על פי אומדנא זו.
וביותר, דהלא שיטת רבנן דלא אזלינן בתר אומדנא בגמל האוחר בין הגמלים [לעיל לד, א וב"ב צד, א], ואם כן היאך מחייבים ממון ע"פ אומדנא זו.
ועיין בתוס' שבועות לד, א דבאומדנא ברורה מהני להוציא ממון.

לחייבו שבועה.


במילים קצרות סתם כת"ר.
ואם כוונתו, שטוענו כלים הניטלין תחת כנפיו, זה מועיל רק לחייב שבועה ולא ממון. זה אינו, דהלא מבואר בסוגיא דכאשר נשבע הנגזל, מוציא הוא ממון מתחת ידי הנכנס לביתו.
ואם כוונתו, שתוס' לד, א סוברים שאומדנא ברורה מועילה רק לחייב שבועה, המעיין בדברי התוס' בפנים יראה שלא רק שמתייחסים בהתייחסות ישירה לסוגיין, ונוקטים שאפשר להוציא ממון ע"י אומדנא ברורה, אלא הוסיפו שישנם אומדנות ברורות וחלוטות שאף ניתן להרוג על פיהם, אך עיין בערוך לנר סנהדרין לז, ב
יישר כח.

ההוא דאמר
הודעות: 1532
הצטרף: ד' נובמבר 29, 2017 4:09 am

Re: מסכת שבועות - הערות בגמרא ורש"י

הודעהעל ידי ההוא דאמר » ג' ינואר 16, 2018 1:37 pm

מד, א
ההוא דאמר כתב:מדוע שומר חינם אינו פטור משום עוסק במצוות גמ"ח?
שבועות מד, א שומר אבידה נחלקו אמוראי, האם יש לו גדר של שומר שכר, מחמת שנפטר מליתן פרוטה לעני, דעסוק הוא במצות שומר אבידה.
נתקשו הראשונים [ראה ריטב"א בסוגיין ובעוד דוכתי], מדוע שומר חינם אינו נחשב כעוסק במצווה, בשמירת החפץ והטיפול בו, ואם כן שוב יהא לו גדר של שומר שכר, מחמת דיפטר מפרוטה דרב יוסף, דומיא דשומר אבידה, ויל"ע.


עמד בזה בחידושי הריטב"א [ב"מ פב,א] וז"ל, "ואם תאמר מאי איריא מלוה על המשכון אפילו שומר פקדון יהא שומר שכר עליו מן הסתם דהא מחייב לנערו ומשתכר בפרוטה דרב יוסף, וי"ל דגבי שומר כיון דמיד בעלים בא לו וכל עיקרו לא נחת אלא לשמירה בעלמא וקבלו סתם אנן סהדי דלא נחת אלא להיות ש"ח ואף על פי שלא פירש כמי שפירש דמי, אבל באבדה שבאה לו שלא לדעת הבעלים ולא באה לו משום שמירה אלא משום מצוה וכן במלוה על המשכון שלא בא לו אלא משום מצוה אני אומר דדעתו להיות ש"ש בפרוטה דרב יוסף, א"נ שתנאי ב"ד הוא שיהא ש"ש בכך".
וכוונתו, דהיות ונטל בכוונה את הפיקדון, ולא דרש שכר הרי זה אנ"ס שרוצה הוא להיות שומר חינם, ולא להתחייב כדין שומר שכר משום פרוטה דר"י, דלכך מהדר הוא וטורח שלא לקחת שכר, וכמאן דפירש דמי שאינו נעשה שומר שכר, בשונה ממוצא אבידה. [עיין עוד לדינא בחישוקי חמד שבועות מד,ב].
אך הריטב"א לשבועות [דף מד,א] כ' וז"ל וא"ת א"ה אפי' ש"ח חייב לנערה ומיפטר ליתן פרוטה לעני וא"כ לר"י יהא דינו כש"ש, וי"ל דשאני שומר דכי מנערה לה לאו למצוה הוא אלא מדין שמירתו שקבל עליו בפירוש ולא חשוב עוסק במצוה לפוטרו מפרוטה לעני עכ"ל, ולכאורה הוא שלא כמו שכתב בב"מ.
ויש לדון, דהלא במצוות חסד ומצוות שבנ"א לחבירו, לימדונו רבותינו, שאין דין מצוות צריכות כוונה.
וכן מצאתי בזרע אברהם [סימן סב - כוונה לשני דברים] שכתב, "אך נראה פשוט דבמצוה שבין אדם לחבירו לא בעי כוונה. ובפרט למ"ש החרדים דטעם מצות צריכות כוונה משום דכתיב לעבדו בכל לבבכם וזה ל"ש במצות שבין אדם לחבירו כמו צדקה וכיבוד אב ואם. דהא קיי"ל דאם נפלה סלע מידו ומצאה עני ונתפרנס בה הרי זה מתברך והנותן סלע לצדקה ואומר ע"מ שיחי' בני הרי זה צדיק גמור. ואולי היינו הטעם דבמצוה שאפשר לעשותה ע"י שליח ולא הטילה התורה עליו לעשותה בעצמו בזה לא בעינן כוונה וכו'".
וכן ראיתי שנקט המהרי"ט [סימן קכ"ז ד"ה ועוד נראה], שכאשר גבו ממנו צדקה בעל כרחו, מקיים בזה מצות צדקה כל שהעניים נהנים מהממון, ועיי"ש.
ומדברי הריטב"א בשבועות, נראה לא כן, דהיות ומנער את הפיקדון לצורך חבירו, גם אם אינו מתכוון למצווה, מכל מקום היות והוי בנ"א לחבירו, נחשב כמצווה אף בלא כוונה, וצ"ע.
ויתכן דכשיטת הריטב"א, כן היא שיטת הר"מ מסרקסטה [הובא בשיטמ"ק ב"ק צג,א], שגבאי צדקה יש לו דין שומר שכר משום פרוטה דרב יוסף "ופסק הר"מ ז"ל מסרקסטה וזה לשונו: הפקיד אצל חברו מעות של צדקה על מנת לחלקם לעניי עולם ופשע פטור שאין להם תובעין וכן נמי אי אמר ליה על מנת לחלקן לעניי העיר היכא דלא קייץ להו מאי דיהבי להו אבל אי קייץ להו לעניי העיר מאי מחלקי להו בכל יומא ויומא ואמר ליה על מנת לחלקם לעניי העיר ופשע בשמירתם חייב דממון שיש לו תובעין הן דכיון דקייץ להו כמאן דגבו להו דמי. וכן נראה לומר דאפילו בגנבה ואבדה מחייב בהא כשומר שכר דעוסק במצוה הוא וכן אמרינן בעלמא גבי שומר אבדה דכשומר שכר דמי דעוסק במצוה הוא ולא צריך ליה למיתבא ריפתא לעניא כיון דעוסק במצוה הוא פטור מן המצוה. ע"כ".
ומבואר, דאף במצוות חסד יש פטור של עוסק במצווה, והנה בנידון הגבאי צדקה, מדובר שהפקידו אצלו, ומכל מקום יש לו דין של שומר שכר, וזהו דלא כריטב"א בב"צ.
אמנם יתכן שלריטב"א בשבועות אתי שפיר, שכל שומר חינם אינו מכוון לשם מצווה, משא"כ גבאי צדקה שמקבל מעות עניים לחלקם, וודאי שמתכווין הוא לשם מצווה, ולכך נעשה הוא כשומר שכר.
נפק"מ בין הריטב"א בשבועות לב"מ, עיין ברעק"א [חו"מ שג, על הש"ך סק"ח] .
מהלך נוסף כתב ברשימות שיעורים [ב"ק נו,ב], "ולאור דברינו מוסבר למה אין דינו של כל ש"ח כשומר שכר והרי מתעסק במצות שמירת הפקדון ונהנה מפרוטה דר"י. אך לפי"ז מובן כי שונה ש"ח דעלמא שנעשה שומר עקב קבלת שמירה מהבעלים ודעת המתחייב שלו לשמור, וכדי שיהיה ש"ש צריך שיקבל פרעון פעולתו מהבעלים המפקידים. ובכן פרוטה דר"י הבאה מאליה לשומר כהנאה צדדית מן השמים אינה יכולה לקובעו לש"ש. ואילו שומרי אבידה ומשכון נעשים לשומרים לפי דין תורה מן השמים ובלי דעת המתחייב שלהם, ולכן אף הנאת פרוטה דר"י מועלת לעשותם לש"ש".
עיין עוד בנתיבות המשפט [רצא,ג] שדווקא במצווה שחייבה אותו התורה כמו שומר אבידה, והלוואה נחשב כשומר שכר, אבל בדבר שנכנס שלא מחמת ציווי התורה, אזי אינו נעשה כשומר שכר.
והקשו על דבריו, דבריטב"א הנ"ל מפורש שלא כדבריו, שנקט שגם בשאר מצוות שייך פטור פרוטה דרב יוסף, אלמלא שיש אנ"ס.
וכן מבואר בריטב"א [שבועות ל,א ד"ה הדר כו'] שאף בעוסק בדין נחשב הוא כעוסק במצוה, הפטור מן המצווה. ועיין ר"ן קידושין [לג,א],

ההוא דאמר
הודעות: 1532
הצטרף: ד' נובמבר 29, 2017 4:09 am

Re: מסכת שבועות - הערות בגמרא ורש"י

הודעהעל ידי ההוא דאמר » ג' ינואר 16, 2018 1:49 pm

אשריכם תלמידי חכמים שדברי תורה חביבים עליכם ביותר
לרבותינו עמלי הדף והבאים בפורום של הדף היומי, ברכות מאליפות לרגל סיום מסכת שבועות מסדר הדף היומי, יחדיו עם כל בית ישראל.
יישר כח, לכל אחד ואחד, על התגובות הנפלאות, ועל ידיעותיכם הענפות.
אם נמנה את כל אחד, יתכן שישמטו, אך ברכות לאיש על מחנהו ואיש על דגלו.
בהזדמנות זו, נבקש מהרב שמואל דוד המתחיל במצוה [ע"פ עצתו של הבקרו טלה], לפתוח אשכול של מסכת ע"ז, מהיום בלילה.

בברכת התורה.

שמואל דוד
הודעות: 6472
הצטרף: ו' אפריל 08, 2016 10:11 am

Re: מסכת שבועות - הערות בגמרא ורש"י

הודעהעל ידי שמואל דוד » ג' ינואר 16, 2018 5:02 pm

ההוא דאמר כתב:האם חזקת ממון הינה חזקה חיובית?
שבועות מה, ב גבי בעל הבית איכא תרי חזקי חדא דאין בעל הבית עובר {ויקרא יט-יג} בבל תלין וחדא דאין שכיר משהא שכרו.
יש לעיין, דכידוע נחלקו הקצוה"ח [ר"פ ועוד] עם הנתיבות, האם חזקת ממון מהווה חזקה חיובית דומיא דחזקה דאיסורין, או דהוי רק בגדר של המוציא מחבירו עליו הראיה כדעת הנתיבות, והקצות נוקט כצד הראשון שהוי חזקה חיובית.
ומעתה תיקשי, מדוע לא מוזכר בגמ' שיש לבעל הבית ג' חזקות, מאחר דיש לו אף חזקת ממון.
קושיא דומה יש להקשות בסוגיא דמומין בפ' המדיר בכתובות [עה, ב] עיי"ש, וצ"ע.

עיין ריטב"א

ההוא דאמר
הודעות: 1532
הצטרף: ד' נובמבר 29, 2017 4:09 am

Re: מסכת שבועות - הערות בגמרא ורש"י

הודעהעל ידי ההוא דאמר » ד' ינואר 17, 2018 12:56 am

ההוא דאמר כתב:האם הביטוי קרב לגבי דהינא ואידהן - מהווה לכאורה סתירה למידת הבטחון
שבועות מז, ב שמעון בן טרפון אומר קרב לגבי דהינא ואידהן.
צריך ביאור, היאך מוזכר ביטוי מסוג זה בגמ', והלא אמונת אומן בעם ישראל, ומבטח עוז של עם סגולה בה' אלוקיו, כי לא ריבוי ההשתדלות יעזרנו, ולא ההתקרבות למאן דהוא עשיר או עני, ישנה את מצבו של האדם, אלא אם כן נגזר עליו משמיא במשפט בכסה ליום חגנו.


יש שרצו ליישב, שזהו חלק מדרכי ההשתדלות, להתקרב לעשיר, ואולם וודאי שאם משמיא לא נגזר, לא יעזור הדבר במאומה. וכפי שתירץ כן הרב שמואל דוד.

ההוא דאמר
הודעות: 1532
הצטרף: ד' נובמבר 29, 2017 4:09 am

Re: מסכת שבועות - הערות בגמרא ורש"י

הודעהעל ידי ההוא דאמר » ד' ינואר 17, 2018 12:59 am

ההוא דאמר כתב:מדוע אינו חייב משום לפני עיור?
שבועות מז, ב אזהרה לעוקב אחר נואף מנין ת"ל {שמות כ-יד} לא תנאף לא תנאיף.
שמעתי להקשות, דתיפוק ליה משום לאו דלפני עיור.
וניתן ליישב, דמיירי בחד עברא דנהרא, ובידו להגיע לעבירה, אלא שהוא מסייע בעדו, ועל כך מחוייב הוא משום לא תנאיף.


שמעתי עוד ליישב, דלצד שלפני עיור זהו איסור מצד עצמו ולא חלק מגוף עבירת הנכשל [כפי שצידד הרב מפוניבז' זצ"ל] והדברים עתיקין, אם כן שפיר דרשה הגמ', שיש כאן חיוב מאביזרייהו של רציחה, בעוקב, ונלמד מלא תנאיף.

ההוא דאמר
הודעות: 1532
הצטרף: ד' נובמבר 29, 2017 4:09 am

Re: מסכת שבועות - הערות בגמרא ורש"י

הודעהעל ידי ההוא דאמר » ד' ינואר 17, 2018 1:02 am

שאלת הדרן
מט, א אמר לאחד בשוק היכן שורי שגנבת וכו' טבח ומכר משלם תשלומי ארבעה וחמשה.
ובב"ק סב,ב מרובה מדת תשלומי כפל ממדת תשלומי דו"ה.
שמעתי לחקור ממו"ר א' מגדולי ראשי הישיבות שליט"א, האם החיוב תשלומי דו"ה הינו תשלום שמורכב מתשלומי כפל, בהוספת תשלומין עד כדי תשלומי דו"ה. או דילמא, דיש חיוב א' של תשלומי כפל על גניבה, וכאשר טבח ומכר ישנו חיוב אחר וחדש של תשלומי דו"ה [שאינו מורכב מכפל עם הוספת גו"ד].

שמואל דוד
הודעות: 6472
הצטרף: ו' אפריל 08, 2016 10:11 am

Re: מסכת שבועות - הערות בגמרא ורש"י

הודעהעל ידי שמואל דוד » ד' ינואר 17, 2018 1:14 am

ההוא דאמר כתב:שאלת הדרן
מט, א אמר לאחד בשוק היכן שורי שגנבת וכו' טבח ומכר משלם תשלומי ארבעה וחמשה.
ובב"ק סב,ב מרובה מדת תשלומי כפל ממדת תשלומי דו"ה.
שמעתי לחקור ממו"ר א' מגדולי ראשי הישיבות שליט"א, האם החיוב תשלומי דו"ה הינו תשלום שמורכב מתשלומי כפל, בהוספת תשלומין עד כדי תשלומי דו"ה. או דילמא, דיש חיוב א' של תשלומי כפל על גניבה, וכאשר טבח ומכר ישנו חיוב אחר וחדש של תשלומי דו"ה [שאינו מורכב מכפל עם הוספת גו"ד].

יש דיוקים בגמרא וראשונים לכאן ולכאן
ועיין שבועות לג. רש"י ד"ה רישא ובספר עוז והדר שם ודו"ק בזה

שמואל דוד
הודעות: 6472
הצטרף: ו' אפריל 08, 2016 10:11 am

Re: מסכת שבועות - הערות בגמרא ורש"י

הודעהעל ידי שמואל דוד » ד' ינואר 17, 2018 1:28 am

שבועות מח:
רש"י ד"ה מה לגלגל - שבועת האריסין שחלקו כו'
יש לדקדק מדוע לא נקט שותפין וצע"ק

שמואל דוד
הודעות: 6472
הצטרף: ו' אפריל 08, 2016 10:11 am

Re: מסכת שבועות - הערות בגמרא ורש"י

הודעהעל ידי שמואל דוד » ד' ינואר 17, 2018 1:29 am

שבועות מט.
רד"ה לכל מגלגלין כו' כדאמר בכל הנשבעין.
יש להעיר דהול"ל כדאמר בפירקין וצע"ק.

ההוא דאמר
הודעות: 1532
הצטרף: ד' נובמבר 29, 2017 4:09 am

Re: מסכת שבועות - הערות בגמרא ורש"י

הודעהעל ידי ההוא דאמר » ד' ינואר 17, 2018 1:32 am

שמואל דוד כתב:
ההוא דאמר כתב:האם חזקת ממון הינה חזקה חיובית?
שבועות מה, ב גבי בעל הבית איכא תרי חזקי חדא דאין בעל הבית עובר {ויקרא יט-יג} בבל תלין וחדא דאין שכיר משהא שכרו.
יש לעיין, דכידוע נחלקו הקצוה"ח [ר"פ ועוד] עם הנתיבות, האם חזקת ממון מהווה חזקה חיובית דומיא דחזקה דאיסורין, או דהוי רק בגדר של המוציא מחבירו עליו הראיה כדעת הנתיבות, והקצות נוקט כצד הראשון שהוי חזקה חיובית.
ומעתה תיקשי, מדוע לא מוזכר בגמ' שיש לבעל הבית ג' חזקות, מאחר דיש לו אף חזקת ממון.
קושיא דומה יש להקשות בסוגיא דמומין בפ' המדיר בכתובות [עה, ב] עיי"ש, וצ"ע.

עיין ריטב"א


יישר כח עצום, מצו"ב דברי הריטב"א לתועלת הלומדים
"גבי ב"ה איכא תרי חזקי וכו'. ואיכא דק"ל אמאי לא חשיב חזקה דממונא דאוקי ממונא בחזקת מריה דעדיפא בכל דוכתא וי"ל דההיא כבר אסתלקא לה (בזדונו) משום כדי חייו ולא מצינן השתא אלא החזקות המסיעו' את טענתו דכי מטי זמניה רמי אנפשיה ומידכר".
האם כוונתו, שעיקר תקנת שכיר, מבטלת את החזקת ממון?

בקרו טלה
הודעות: 3931
הצטרף: ה' יוני 26, 2014 5:23 pm

Re: מסכת שבועות - הערות בגמרא ורש"י

הודעהעל ידי בקרו טלה » ד' ינואר 17, 2018 11:46 am

י. אברהם כתב: ואולי יש להוסיף דבמדות פ"ג מ"ד אי' שהיו מלבנים את ההיכל פעם אחת בשנה בחג הפסח, נמצא לכאו' שהי' לובנו מוגדר שנתחדש כל שנה.

תפארת ישראל
- יכין מסכת נגעים פרק א משנה א
שניה לה כסיד ההיכל - נ"ל דסתם היכל היינו היכל הקודש, שהיה לבן ביותר מדמלבנין אותו בכל שנה קודם פסח [כמדות פ"ג מ"ד]:

ההוא דאמר
הודעות: 1532
הצטרף: ד' נובמבר 29, 2017 4:09 am

Re: מסכת שבועות - הערות בגמרא ורש"י

הודעהעל ידי ההוא דאמר » ה' ינואר 18, 2018 12:11 am

ההוא דאמר כתב:שאלת הדרן
האם החיוב תשלומי דו"ה הינו תשלום שמורכב מתשלומי כפל, בהוספת תשלומין עד כדי תשלומי דו"ה. או דילמא, דיש חיוב א' של תשלומי כפל על גניבה, וכאשר טבח ומכר ישנו חיוב אחר וחדש של תשלומי דו"ה [שאינו מורכב מכפל עם הוספת גו"ד].

הביא ראיה ממה ששנינו, בגמ' ב"מ [ ] שאין חיוב כפל בגונב מן ההקדש ולכך אין תשלומי דו"ה, דתשלומי דו"ה אמר רחמנא ולא תשלומי ג' וד'.
וכעין זה יש בגמ' ב"ק [עה,ב] דאדם שהודה שגנב, ובאו עדים שטו"מ פטור מדו"ה, היות ותשלומי חמשה אמר רחמנא ולא תשלומי ארבעה ולא תשלומי שלשה.
יש להוסיף, דלכך פטור אדם שגנב במחתרת בשבת, וטבח ומכר ביום חול [עיין כתובות לד,ב] וכפי שכתב רש"י ב"ק [קיב,א] "שאם אין גניבה אין טביחה ואין מכירה לא גרס ליה ואנן שמעינן כאן ובכתובות וכן פירש לנו רבינו שאם אין גניבה אחר שפטור מן הקרן משום דקם ליה בדרבה מיניה אין טביחה קנס נמי לא משלם ואף על גב דחידוש הוא ואין מיתה פוטרתו הכא דליכא קרן פטור דתשלומי ארבעה וחמשה אמר רחמנא ולא תשלומי ג' וד' וכי מדלית מהכא קרנא הוו להו ג' לצאן וד' לבקר".
ומוכח, שתשלומי דו"ה זהו תשלום המורכב עם תשלומי כפל, וכאשר אין חיוב תשלומי כפל אין חיוב תשלומי דו"ה כלל.

עזריאל ברגר
הודעות: 12946
הצטרף: ג' אוקטובר 14, 2014 3:49 pm
מיקום: בת עין יע"א

Re: מסכת שבועות - הערות בגמרא ורש"י

הודעהעל ידי עזריאל ברגר » ה' ינואר 18, 2018 1:03 pm

להדרן דמסכת שבועות
מה בא ר"א לחדש יותר מדברי רב?
ומדוע הוא מאריך בלשונו יותר מרב?
וכי אם היה אומר רק כדברי רב בדיוק - היתה לנו הוו"א לומר אחרת ממה שהוא אומר בהמשך דבריו?!
(עכ"פ לפירש"י, ואם יש פירוש אחר - אשמח לשמוע)

עזריאל ברגר
הודעות: 12946
הצטרף: ג' אוקטובר 14, 2014 3:49 pm
מיקום: בת עין יע"א

Re: מסכת שבועות - הערות בגמרא ורש"י

הודעהעל ידי עזריאל ברגר » ה' ינואר 18, 2018 1:04 pm

לפרק האחרון דמכילתין
מדוע המשנה אמרה פרק שלם במקום להגיד רק את הכלל שבסופה?!

ההוא דאמר
הודעות: 1532
הצטרף: ד' נובמבר 29, 2017 4:09 am

Re: מסכת שבועות - הערות בגמרא ורש"י

הודעהעל ידי ההוא דאמר » א' ינואר 21, 2018 12:09 am

עיין רש"י במשנה. "וכולהו מקראי ילפי' בהשואל בבבא מציעא והמשנה הזאת כבר שנוייה בהשוכר את הפועלים כל כי האי גוונא והאי דהדר רבי ותנייה הכא משום דבעי למיתני חיובי ופטורי דקרבן שבועה דידהו תנא ברישא חיובי ופטורי דממון דידהו לפי שקרבן השבועה דחיובי ופטורי תלוי בכך".

עזריאל ברגר
הודעות: 12946
הצטרף: ג' אוקטובר 14, 2014 3:49 pm
מיקום: בת עין יע"א

Re: מסכת שבועות - הערות בגמרא ורש"י

הודעהעל ידי עזריאל ברגר » א' ינואר 21, 2018 12:51 pm

זה הסבר לשורות הראשונות של המשנה, לא לכל המשנה.

נוצר תאנה
הודעות: 189
הצטרף: ב' אוקטובר 16, 2017 9:23 pm

Re: הערות בגמרא ורש"י מסכת שבועות

הודעהעל ידי נוצר תאנה » ה' ספטמבר 26, 2019 3:19 pm

ההוא דאמר כתב:לז, א
"ומאי חומרא דניחא ליה לאיניש דמייתי קרבן ולא לילקי".
מבואר, כי כל אדם מעדיף לשלם כסף [על קרבן] על פני לספוג מלקות.
ויש להקשות, מהגמ' הידועה במס' ברכות [סא, ב], "ואם יש לך אדם שממונו חביב עליו מגופו לכך נאמר בכל מאדך".
הרי שישנם אנשים שאדרבא ממונם עדיף ביחס לחבלת גופם,
ואם כן לאותם אנשים נמצא שאין חומרא במה שמביא קרבן ולא סופג את המלקות, וצ"ע.

יש לומר בפשיטות שדוקא 'כל ממונם' חביב עליהם יותר מגופם, אבל לא קרבן ששוה שני סלעים.

ביקורת תהיה
הודעות: 2514
הצטרף: ד' אפריל 05, 2017 5:49 pm

Re: הערות בגמרא ורש"י מסכת שבועות

הודעהעל ידי ביקורת תהיה » ה' ספטמבר 26, 2019 6:56 pm

ההוא דאמר כתב:"ומאי חומרא דניחא ליה לאיניש דמייתי קרבן ולא לילקי". יש להקשות, מהא דתניא במס' ברכות [סא, ב] "יש לך אדם שממונו חביב עליו מגופו לכך נאמר בכל מאדך". וצ"ע.
עיקר עונש המלקוּת הוא ביזוי החוטא והשפלתו בפומבי.

עושה חדשות
הודעות: 12559
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: מסכת שבועות - הערות בגמרא ורש"י

הודעהעל ידי עושה חדשות » ו' מאי 28, 2021 12:53 pm

יד,ב
היה משמש עם הטהורה ואמרה לו נטמאתי ופירש מיד חייב מפני שיציאתו הנאה לו כביאתו.

יח,ב
אזהרה למשמש עם הטהורה ואמרה לו נטמאתי דלא ניפריש מיד מנלן אמר חזקיה אמר קרא (ויקרא טו, כד) ותהי נדתה עליו אפי' בשעת נדתה תהא עליו אשכחן עשה לא תעשה מנלן אמר רב פפא אמר קרא לא תקרב לא תקרב נמי לא תפרוש הוא דכתיב (ישעיהו סה, ה) האומרים קרב אליך אל תגש בי כי קדשתיך.



האם זה דין מיוחד באיסור נידה, או דילפינן מינה לכל העריות, ומה לגבי הא דאשה נקנית בביאה.

ביקורת תהיה
הודעות: 2514
הצטרף: ד' אפריל 05, 2017 5:49 pm

Re: מסכת שבועות - הערות בגמרא ורש"י

הודעהעל ידי ביקורת תהיה » ו' מאי 28, 2021 1:10 pm

רמב"ם הלכות שגגות פרק ה הלכה ז:
וְהוּא הַדִּין בִּשְׁאָר הָעֲרָיוֹת, שֶׁאִם שָׁגַג וּבָא עַל הָעֶרְוָה עַל דַּעַת שֶׁהִיא מֻתֶּרֶת, וְנוֹדַע לוֹ שֶׁהִיא עֶרְוָה וְהוּא בְּתוֹךְ הַתַּשְׁמִישׁ - לֹא יִפְרשׁ מִיָּד, שֶׁיְּצִיאָתוֹ הֲנָיָה לוֹ כְּבִיאָתוֹ.

ביקורת תהיה
הודעות: 2514
הצטרף: ד' אפריל 05, 2017 5:49 pm

Re: מסכת שבועות - הערות בגמרא ורש"י

הודעהעל ידי ביקורת תהיה » ו' מאי 28, 2021 3:58 pm

עושה חדשות כתב:יד,ב
מה לגבי הא דאשה נקנית בביאה.

פרק הבא על יבמתו:
אִשָּׁה לְבַעְלָהּ מְנָלָן (דִּבְהַעֲרָאָה מִקַּדְּשָׁא)? אָתְיָא קִיחָה קִיחָה.
ולכאורה, מהאי טעמא מיקדשא נמי ביציאה.

עושה חדשות
הודעות: 12559
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: מסכת שבועות - הערות בגמרא ורש"י

הודעהעל ידי עושה חדשות » ו' מאי 28, 2021 5:54 pm

יש"כ! וראה עוד בשו"ת משנה הלכות חלק ט סימן רנג לגבי חיוב מיתה כשהתרו בו קודם הפרישה.


ונתכבדתי כעת ברשימות חכ"א -
הגרד"ל שליט"א דן אם מהני ליבום, ומשכחת לה בנתקע או בבא בחיי הבעל, (והיינו לכאו' אם עצם ההימצאות לא מיקרי ביאה).
ואחד השומעים דן לפניו אם באיסור בא על גויה אסור פרישה דאולי לא מיקרי חיתון,
והגרד"ל אמר לפלפולא דבמרדכי הביא מר' אברהם הגדול דיבמה שנפלה לפני מומר פטורה דקנאין פוגעין בו הוי כעריות דחי"כ הפטורות מיבום, (ג' חידושים; דאף בנבעלת לארמי קנאין פוגעין בו, ב. דאף במומר קנאין פוגעין בו, ג. דקנאין פוגעין בו פוטר מיבום) והרי ראויה ליבום דפרישה (אי ליבום מהני פרישה ואיסור גויה ליכא בפרישה).

ותהי נדתה עליו ילפינן דפרישה אסור וברמב"ם דה"ה בכל העריות, וכמדומה דנים בחייבי לאוין, וביחוסי תנאים ואמוראים (מובא במקו"צ) מסתפק אם הוא רק בנדה או בכל העריות כמדומה משום דהוקשו עריות להדדי, ולפי"ז בחי"ל אין הפרישה אסורה.

יל"ד ביבום בעריות, דהגמ' דנה משום עדל"ת, (או בחייבי לאוין מדאו' דמתייבמות דעדל"ת), ואי משמש מת בעריות חייב הא על כרחך גם יפרוש ויעבור איסור אחר העשה. (ובחייבי לאוין היינו אי נימא דאיכא איסור פרישה בחייבי לאוין). ושמא י"ל דבהעראה לא שייך פרישה דכשפורש כבר יצא, ואפילו למ"ד זו הכנסת עטרה. ובלא"ה לדעת תוס' הנידון הוא רק על העראה דאין דחיה על הגמר ביאה.


ושו"ר אשכול זה - viewtopic.php?t=28087#p288638

סמל אישי של המשתמש
מיללער
הודעות: 6308
הצטרף: ה' נובמבר 04, 2010 4:14 pm

Re: מסכת שבועות - הערות בגמרא ורש"י

הודעהעל ידי מיללער » א' אוקטובר 10, 2021 4:48 am

שבועות יא:

אמר מר מתה תפדה, וכי פודין את הקדשים להאכילן לכלבים, אמר רב משרשיא משום עורה, וקיימי בי"ד ומתנו אדעתא דעורה, אמר רב כהנא אמרי אינשי מגמלא אונה.


מאי קא קשיא ליה לגמרא וכי קיימו בי"ד להתנות אדעתא לעורה, הלא כל מה שצריכין לומר לב בי"ד מתנה עליהן הוא משום דקדושת הגוף לא פקעה בפדיון (וכמש"כ רש"י שם ד"ה אלא, שרק על הבבא ד'מצא אחרת נאה הימנה' צריכים לומר לב בי"ד מתנה) אבל הכא הרי הפרה מתה, ואין לך מום גדול ממיתה דלאחר שנעשה בעלת מום בוודאי מהני לה פדיון אף בלי לב בי"ד מתנה.

סמל אישי של המשתמש
מיללער
הודעות: 6308
הצטרף: ה' נובמבר 04, 2010 4:14 pm

Re: מסכת שבועות - הערות בגמרא ורש"י

הודעהעל ידי מיללער » א' נובמבר 21, 2021 4:30 am

שבועות כח:-כט.

אמר רבה שבועה שלא אוכל תאנים וענבים וחזר ואמר שבועה שלא אוכל תאנים, ואכל תאנים והפריש קרבן ואח"כ אכל ענבים לחודייהו, הויה להו ענבים חצי שיעור ואחצי שיעור לא מחייב קרבן. (כן היא הגירסא לפירש"י - הגמרא גם במס' נדרים יז: בגירסא הפוכה וכן גורסים התוס' גם כאן).

ברש"י מבואר שאם אכל התאנים והענבים ביחד חייב שתי חטאות משום שעבר על ב' שבועות נפרדות.

מה הביאור בדברי רבה שאם הפריש קרבן על התאנים הוו"ל שוב אכילת הענבים חצי שיעור, הלא יש כאן שני עבירות נפרדות והוא לא הפריש קרבן רק על שבועה האחת ולמה יופטר בזה על השבועה השניה?

בתוס' הרא"ש כתב שזה דומה למה שאמרו בפרק כלל גדול, מי שאכל כזית וחצי חלב ונודע לו על הכזית והפריש קרבן ואח"כ אכל חצי זית נוסף בהעלמה של החצי הראשון פטור שהחצי הראשונה נגררת עם הכזית השלימה אע"פ שלא נודע עליה.

ולא הבנתי דבריו הק' כי אין הנידון דומה לראיה, מי שאוכל שני זיתי חלב בהעלם אחד חייב רק קרבן אחד אבל כאן אם אוכל התאנים וענבים ביחד חייב שתי חטאות - ואין זה דומה אלא למי שאכל ב' חצאי זית חלב והחצי השני היתה גם נותר (באופן שאין כאן בעיא של איסור חל על איסור) ואכלן בהעלם ב' האיסורים ונודע לו רק על איסור חלב והפריש קרבן, ואח"כ אכל חצי זית נותר בכא"פ ובהעלמתו של הראשונה האם לא יהי' חייב חטאת על אכילת נותר?

ביקורת תהיה
הודעות: 2514
הצטרף: ד' אפריל 05, 2017 5:49 pm

Re: מסכת שבועות - הערות בגמרא ורש"י

הודעהעל ידי ביקורת תהיה » ד' נובמבר 24, 2021 2:55 pm

מיללער כתב:האם לא יהי' חייב חטאת על אכילת נותר?
אכילת שתי חתיכות חלב בשתי ידיעות – כמוה כאכילת חלב ונותר, ואם אכילת חצי הזית של הידיעה השניה מתכפרת עם האכילה הראשונה, הוא הדין אכילת חצי הזית נותר מתכפרת עם אכילת החלב.

סמל אישי של המשתמש
מיללער
הודעות: 6308
הצטרף: ה' נובמבר 04, 2010 4:14 pm

Re: מסכת שבועות - הערות בגמרא ורש"י

הודעהעל ידי מיללער » ד' נובמבר 24, 2021 11:42 pm

ביקורת תהיה כתב:
מיללער כתב:האם לא יהי' חייב חטאת על אכילת נותר?
אכילת שתי חתיכות חלב בשתי ידיעות – כמוה כאכילת חלב ונותר, ואם אכילת חצי הזית של הידיעה השניה מתכפרת עם האכילה הראשונה, הוא הדין אכילת חצי הזית נותר מתכפרת עם אכילת החלב.

וחידוש כזה לא היה צריך הרמב"ם להשמיענו בהל' שגגות?

בנתיים מצאתי שדן בזה הגריד"ס מבוסטון זצ"ל, עי' כאן שהעלה שזה חידוש דוקא בשבועות

https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?r ... 19&hilite=

ביקורת תהיה
הודעות: 2514
הצטרף: ד' אפריל 05, 2017 5:49 pm

Re: מסכת שבועות - הערות בגמרא ורש"י

הודעהעל ידי ביקורת תהיה » ה' נובמבר 25, 2021 6:18 am

מיללער כתב:חידוש כזה לא היה צריך הרמב"ם להשמיענו בהל' שגגות?
לא הבנתי מה טענה היא זו. וראה מה שכתבתי במקום אחר:
viewtopic.php?f=17&t=47066&p=568790&hilit=%D7%91%D7%A9%D7%92%D7%92%D7%94#p568790

ביקורת תהיה
הודעות: 2514
הצטרף: ד' אפריל 05, 2017 5:49 pm

Re: מסכת שבועות - הערות בגמרא ורש"י

הודעהעל ידי ביקורת תהיה » ה' נובמבר 25, 2021 10:53 am

מיללער כתב:מצאתי שדן בזה הגריד"ס מבוסטון זצ"ל.
מקרה רהוט יותר היה לו לתפוס: אכל כזית חלב ביוהכ"פ והפריש קרבן ואח"כ השלים לכותבת.
מכל מקום, דבריו פורחים באויר.

עזריאל ברגר
הודעות: 12946
הצטרף: ג' אוקטובר 14, 2014 3:49 pm
מיקום: בת עין יע"א

Re: מסכת שבועות - הערות בגמרא ורש"י

הודעהעל ידי עזריאל ברגר » ה' נובמבר 25, 2021 1:02 pm

ביקורת תהיה כתב:מקרה רהוט יותר היה לו לתפוס: אכל כזית חלב ביוהכ"פ והפריש קרבן ואח"כ השלים לכותבת.

אסור להקדיש ביום הכיפורים. ונכנסנו למחלוקת ר"י ור"ל האם ידיעות מחלקות או הפרשות מחלקות. ועכ"פ - כבר איננו "מקרה רהוט".

עושה חדשות
הודעות: 12559
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: מסכת שבועות - הערות בגמרא ורש"י

הודעהעל ידי עושה חדשות » ש' נובמבר 05, 2022 11:55 pm

ההוא דאמר כתב:מז, ב
מדוע אינו חייב משום לפני עיור?
שבועות מז, ב אזהרה לעוקב אחר נואף מנין ת"ל {שמות כ-יד} לא תנאף לא תנאיף.
שמעתי להקשות, דתיפוק ליה משום לאו דלפני עיור.
וניתן ליישב, דמיירי בחד עברא דנהרא, ובידו להגיע לעבירה, אלא שהוא מסייע בעדו, ועל כך מחוייב הוא משום לא תנאיף.

אגב, לש' המאירי "המסייע ידי עוברי עבירה ונותן מקום לחוטא לעבור או שהוא משתדל בשבילו בכך הרי זה בכלל העונש וחייב בדיני שמים והוא שאמרו אזהרה לעוקב אחר נואף מנין שנ' לא תנאף קרי ביה לא תנאיף וכן כל כיוצא בזה", האם כוונתו דבשאר איסורים נמי אמרי' לא תחמיד לא תגניב וכד'? (שו"ר באנצ"ת שהביאו כעי"ז גם מביאור הגר"א עי"ש).


חזור אל “בית התלמוד”



מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 30 אורחים