ישראליק כתב:שלום,
פעם ראיתי בפירוש הרד"ל על פרד"א אריכות בענין אמירת שמע ישראל בכתר, שתיקנו זאת מפני הגזירה וכו'.
אבקש אם מישהו יכול להמציא לי מקום כבודו
(אין לי גישה לתוכנית האוצר, ובהאוצר המקוון לא מצאתיו(
יישר כח!
שבט מוסר כתב:האם יש מקור וא"כ מהו, שאשה נדה הנוגעת באלן ייבש האילן
שבט מוסר כתב:האם יש מקור וא"כ מהו, שאשה נדה הנוגעת באלן ייבש האילן
יבנה כתב:שבט מוסר כתב:האם יש מקור וא"כ מהו, שאשה נדה הנוגעת באלן ייבש האילן
מתאים להמכונה בטעות ברייתא דמסכת נדה שנדפס בתוך תוספתא עתיקתא.
שבט מוסר כתב:יבנה כתב:שבט מוסר כתב:האם יש מקור וא"כ מהו, שאשה נדה הנוגעת באלן ייבש האילן
מתאים להמכונה בטעות ברייתא דמסכת נדה שנדפס בתוך תוספתא עתיקתא.
תוכל לפרט לי יותר בבקשה?
גמרא שבת בכל כתבי (קיט:), כל העונה אמן בכל כחו פותחין לו שערי גן עדן, [כך היא גירסת הרי"ף בגמרא הנ"ל, כמו שהובא ברי"ף ברכות, ואין גורס 'אמן יהא שמיה רבא', רק 'אמן' לבד].
.אית'א בשוחר טוב בשע'ה שהצדיק נפטר מן העולם בא מלאך אחד ומזכיר לו כל מה שלמד לשמה
א' זעירא כתב:בספר אחד מצאתי:.אית'א בשוחר טוב בשע'ה שהצדיק נפטר מן העולם בא מלאך אחד ומזכיר לו כל מה שלמד לשמה
היכן הוא אותו שוחר טוב?
לא ירעיב ה' נפש צדיק. זה תלמיד חכם שכל זמן שהוא מתעסק בתורה (בחגים) [בחיים], אם נתעלם ממנו פרק אחד או דבר מתלמודו, אינו נפטר מן העולם עד שבאין מלאכי השרת וסודרין לפניו, בשביל שלא יהא לו בשת פנים לפני הקב"ה לעתיד לבא, לכך נאמר לא ירעיב ה' נפש צדיק.
הבטחתי כתב:מצאתי כתוב
כמו שאמרו חז"ל כי מן הדברים הטובים הנמצאים באחשורוש היה, כי העושה עמו טובה היה כותב אותה על הספר בדיו
היכן אמרו כן?
א"ר שמואל בר אימי ארבעה דברים טובים היו באותו האיש, עשה שלש שנים בלא כתר ובלא כסא והמתין ארבע שנים עד שמצא אשה ההוגנת לו ולא היה עושה דבר עד שנמלך, א"ר פנחס וכל מי שהיה עושה בו טובה היה כותבה הה"ד וימצא כתוב אשר הגיד מרדכי וגו'.
מה שנכון נכון כתב:הבטחתי כתב:מצאתי כתוב
כמו שאמרו חז"ל כי מן הדברים הטובים הנמצאים באחשורוש היה, כי העושה עמו טובה היה כותב אותה על הספר בדיו
היכן אמרו כן?
אסת"ר א, טוא"ר שמואל בר אימי ארבעה דברים טובים היו באותו האיש, עשה שלש שנים בלא כתר ובלא כסא והמתין ארבע שנים עד שמצא אשה ההוגנת לו ולא היה עושה דבר עד שנמלך, א"ר פנחס וכל מי שהיה עושה בו טובה היה כותבה הה"ד וימצא כתוב אשר הגיד מרדכי וגו'.
בן_אליעזר כתב:
א] "אתרוג" נוטריקון "רות גר" .
ב] בענין התחלקות התיבות/המונחים "קודשא" ו"בריך הוא". כש"קודשא" מכוון כנגד ספירת התפארת, ואילו "בריך הוא" - מכוון כנגד ספירת וענינו של יסוד. ייתכן שלא הי' ממש בתיבות אלו, אלא שהרישא ייתכן שהי' "קודש" או "קדוש".
ג] גם ענין זה נראה לכאורה שהוא מוגבל לספרות הקבלה והדרוש ודעימי': באם ישנו ביאור או פירוש המזכיר (לפני מאה שנה ולמעלה) הדיוק בג' פעמים תיבת "מה" שבנוסח הגש"פ "פסח זו ע"ש מה.. מצה זו ע"ש מה.. מרור זו ע"ש מה..". והדיוק הוא, לא רק משטף המילים והנוסח ההגדה, אלא במובן הקבלי של "שם מ"ה" ממידותיו דקוב"ה.
הבטחתי כתב:מצאתי מביאים בשם חז"ל
כל מקום שנאמר 'עם' (ע' בפת'ח)- הם בלתי הגונים
מהו מקורו
סליחות כתב:תשובה העוסקת בנושא גיור לשם דבר (גיור גויה שחיה באיסור עם ישראל). היכן נמצאת תשובה זו?
מה שנכון נכון כתב:סליחות כתב:תשובה העוסקת בנושא גיור לשם דבר (גיור גויה שחיה באיסור עם ישראל). היכן נמצאת תשובה זו?
ח"ח יו"ד סכ"ד (וח"ב אה"ע סו"ס ג).
הבטחתי כתב:אמרו ז"ל שלא נחתם גז"ד של דור המבול אלא על הגזל
ומצאתי מביאים שלא רצה הקב"ה לחתום את דינם על הזנות, דאז נח לא היה זכאי לינצל.
מהו מקורו?
נח איש צדיק תמים היה בדורותיו. שמעתי בשם מרן הקדוש ראש גולה מהרר"י קארו זצ"ל שפירש כי הנשמר מאות ברית קדש נקרא צדיק. והנשמר מע"ז נקרא תמים דכתיב פ' שופטים לא ימצא בך מעביר בנו ובתו באש קוסם קסמים מעונן ומנחש ומכשף וכו' תמים תהיה עם ה' אלהיך ולמדנו כי מי שהוא נשמר מכל אלה שהם ע"ז וחוקות הגוים נקרא תמים. והנה נח נמצא בשני דורות דור המבול ודור הפלגה כידוע מחשבון שנותיו והוא נשמר מעונו' השני דורו' אשר בדור המבול בעבור ששמר אות ברית ראוי ליקרא צדיק ובדור הפלגה יען נשמר מחטאתם ופשעם שהיה בע"ז ראוי שיקרא תמים. ומעתה א"ש דבדור המבול אמר לו הקב"ה אותך ראיתי צדיק בדור הזה כי עדיין לא היה דור הפלגה כדי שיקרא תמים ודור המבול עונם היה זנות ולכן נקרא צדיק וז"ש בדור הזה אשר חטאו כלם בזנות ואתה נשמרת קורא אני עליך צדיק. אמנם כותב התורה שהיה אחר שני הדורות מבול ופלגה תארו בשם צדיק תמים כי נח נשמר מעון שני הדורות זנות וע"ז ולכן אמר צדיק תמים היה בדורותיו תרתי משמע שהם דור המבול ודור הפלגה ונאים הדברים למי שאמרן.
הבטחתי כתב:מצאתי שמביאים מדרש בזה הלשון
משל למטרונה שהשליכה המלך וטרפה מביתו והלך עמה א"ל ולמה אתה הולך עמה א"ל כל זמן שאני עמה לא יצא עליה שם רע
היודע מישהו מקורו?
ומשמע שמזה הסוד אמרו רבות'ינו שאחרי'ם קרויי'ם גוים, כדמשמ'ע במסכ'ת קידושי'ן ובכמה מקומו'ת, לפי שהיה להם לב אחד.
כמו שקליפת האתרוג החיצונה היא רבת התועלת לגוף מכל האתרוג.
ושא_נס כתב:כתב ר' יוסף דוד בספרו בתי אבות על מסכת אבות פרק ד משנה ב דף לח ע"ב: "ונ"ל בדרך רמז במ"ש בסדר פטום הקטרת של האר"י ז"ל שיזהר האדם בזמן המגפה מדבר שקר, כי זהו כלל גדול כי מי שהוא מדבר שקר בזמן המגפה הוא מסוכן, רחמנא לישזבן, עד כאן".
מישהו יודע לאיזה חיבור כ"י נתכוין כאן ר' יוסף דוד?
איני מחפש השערות וידיעות שיש כתבי יד של פטום הקטורת, אלא מקור ברור בכ"י או בדפוס לענין הנ"ל
יישר כוח
הבטחתי כתב:מי הראשון שהשתמש במליצה 'וישבות המן ממחרת הפסח' כרמז על זמן תליתו של המן
לי ידוע על זמנו של מהרח"ו בערך, היש משהו קודם?
הבטחתי כתב:מי הראשון שהשתמש במליצה 'וישבות המן ממחרת הפסח' כרמז על זמן תליתו של המן
לי ידוע על זמנו של מהרח"ו בערך, היש משהו קודם?
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 170 אורחים