מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

◆ חיפוש מקור ◆

חיפושי מקורות וכדומה
ישראליק
הודעות: 2116
הצטרף: ב' ספטמבר 03, 2012 8:18 pm

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

הודעהעל ידי ישראליק » א' ינואר 14, 2018 7:06 pm

שלום,

פעם ראיתי בפירוש הרד"ל על פרד"א אריכות בענין אמירת שמע ישראל בכתר, שתיקנו זאת מפני הגזירה וכו'.

אבקש אם מישהו יכול להמציא לי מקום כבודו

(אין לי גישה לתוכנית האוצר, ובהאוצר המקוון לא מצאתיו(

יישר כח!

קאצ'קלה
הודעות: 1515
הצטרף: ג' נובמבר 20, 2012 8:26 pm

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

הודעהעל ידי קאצ'קלה » א' ינואר 14, 2018 7:44 pm

ישראליק כתב:שלום,

פעם ראיתי בפירוש הרד"ל על פרד"א אריכות בענין אמירת שמע ישראל בכתר, שתיקנו זאת מפני הגזירה וכו'.

אבקש אם מישהו יכול להמציא לי מקום כבודו

(אין לי גישה לתוכנית האוצר, ובהאוצר המקוון לא מצאתיו(

יישר כח!

צריך דווקא את הרד"ל?
הדבר מובא בסדר רב עמרם גאון עמ' מז בשם רב שר שלום גאון; סידור רש"י סי' תלב; אור זרוע הלכות שבת סי' נ; שבלי הלקט סי' מה. ועוד.

ישראליק
הודעות: 2116
הצטרף: ב' ספטמבר 03, 2012 8:18 pm

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

הודעהעל ידי ישראליק » א' ינואר 14, 2018 7:49 pm

תודה!
רציתי לדעת המראה מקום ברד"ל כי כמו תמיד הוא מאריך בשפה ברורה ונעימה, בנתיים מצאתיה, בסוף פרק ד' ושם הוא מציין: פרדס הגדול לרש"י נו ב

שבט מוסר
הודעות: 141
הצטרף: ב' פברואר 09, 2015 10:08 pm

נדה נוגעת בעץ

הודעהעל ידי שבט מוסר » ב' ינואר 15, 2018 6:39 pm

האם יש מקור וא"כ מהו, שאשה נדה הנוגעת באלן ייבש האילן

קאצ'קלה
הודעות: 1515
הצטרף: ג' נובמבר 20, 2012 8:26 pm

Re: נדה נוגעת בעץ

הודעהעל ידי קאצ'קלה » ב' ינואר 15, 2018 9:23 pm

שבט מוסר כתב:האם יש מקור וא"כ מהו, שאשה נדה הנוגעת באלן ייבש האילן

בקובץ תלפיות, ו, עמ' 231, מובא מתוך ספר 'סגולות וחידות' כת"י:
תלפיות.JPG
תלפיות.JPG (33.33 KiB) נצפה 12193 פעמים

ובזכרוני שכבר ראיתי דברים דומים במקורות אחרים.

יבנה
הודעות: 3642
הצטרף: ד' אפריל 15, 2015 6:28 pm

Re: נדה נוגעת בעץ

הודעהעל ידי יבנה » ב' ינואר 15, 2018 11:16 pm

שבט מוסר כתב:האם יש מקור וא"כ מהו, שאשה נדה הנוגעת באלן ייבש האילן

מתאים להמכונה בטעות ברייתא דמסכת נדה שנדפס בתוך תוספתא עתיקתא.

שבט מוסר
הודעות: 141
הצטרף: ב' פברואר 09, 2015 10:08 pm

Re: נדה נוגעת בעץ

הודעהעל ידי שבט מוסר » ג' ינואר 16, 2018 3:33 pm

יבנה כתב:
שבט מוסר כתב:האם יש מקור וא"כ מהו, שאשה נדה הנוגעת באלן ייבש האילן

מתאים להמכונה בטעות ברייתא דמסכת נדה שנדפס בתוך תוספתא עתיקתא.

תוכל לפרט לי יותר בבקשה?

יבנה
הודעות: 3642
הצטרף: ד' אפריל 15, 2015 6:28 pm

Re: נדה נוגעת בעץ

הודעהעל ידי יבנה » ג' ינואר 16, 2018 7:32 pm

שבט מוסר כתב:
יבנה כתב:
שבט מוסר כתב:האם יש מקור וא"כ מהו, שאשה נדה הנוגעת באלן ייבש האילן

מתאים להמכונה בטעות ברייתא דמסכת נדה שנדפס בתוך תוספתא עתיקתא.

תוכל לפרט לי יותר בבקשה?

כוונתי לחיבור זה http://beta.hebrewbooks.org/reader/read ... hlts=&ocr= . יש שם הרבה דברים משונים על ההזקים שמגיעים מנדה, כגון על מה שמסתכלת או דורכת כו', ושפוסלת את בנה ובעלה מלישא כפיים ולעבוד בביהמ"ק וכיוצ"ב.
למרות שרשום עליו "ברייתא" דמסכת נדה, ברור לכל רואה שאין לו שום שייכות לחז"ל או להשקפתם וכפי שכתב בזה אפטוביצר במחקרים בספרות הגאונים עמ' 166-168 http://beta.hebrewbooks.org/reader/read ... hlts=&ocr= .

קאצ'קלה
הודעות: 1515
הצטרף: ג' נובמבר 20, 2012 8:26 pm

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

הודעהעל ידי קאצ'קלה » ד' ינואר 17, 2018 7:20 pm

נתבקשתי לברר:
רבי יוסף ענגיל כתב:
גמרא שבת בכל כתבי (קיט:), כל העונה אמן בכל כחו פותחין לו שערי גן עדן, [כך היא גירסת הרי"ף בגמרא הנ"ל, כמו שהובא ברי"ף ברכות, ואין גורס 'אמן יהא שמיה רבא', רק 'אמן' לבד].

והדברים צריכים בירור:
א. היכן הם דברי הרי"ף בברכות? ברי"ף ברכות יג ע"ב מדפי הרי"ף מצאתי שהוא מביא קטע אחר מאותו עמ' במס' שבת, העוסק בעניית איש"ר. חיפשתי גם ב'רי"ף' לעין יעקב, והעליתי חרס.
ב. הלא גם לפנינו בגמרא מובא 'אמן', לא 'איש"ר', אם כן מדוע הביא ממרחק לחמו?

א' זעירא
הודעות: 373
הצטרף: א' ינואר 29, 2017 6:00 pm

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

הודעהעל ידי א' זעירא » ד' ינואר 24, 2018 5:14 pm

בספר אחד מצאתי:
אית'א בשוחר טוב בשע'ה שהצדיק נפטר מן העולם בא מלאך אחד ומזכיר לו כל מה שלמד לשמה
.
היכן הוא אותו שוחר טוב?

לבנון
הודעות: 983
הצטרף: א' ספטמבר 01, 2013 11:00 am

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

הודעהעל ידי לבנון » ד' ינואר 31, 2018 12:00 pm

האם נמצא באיזה ספר מהקדמונים (שלש מאות שנה ומעלה) ענין זה, שהתורה נחלקת לשלשה חלקים, חלק המעשה, חלק העיון, וחלק הסוד.
יש"כ של כל המשיבים

מה שנכון נכון
הודעות: 11661
הצטרף: ד' ינואר 29, 2014 10:37 am

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

הודעהעל ידי מה שנכון נכון » ד' ינואר 31, 2018 12:54 pm

א' זעירא כתב:בספר אחד מצאתי:
אית'א בשוחר טוב בשע'ה שהצדיק נפטר מן העולם בא מלאך אחד ומזכיר לו כל מה שלמד לשמה
.
היכן הוא אותו שוחר טוב?

שוח"ט משלי פ"י
לא ירעיב ה' נפש צדיק. זה תלמיד חכם שכל זמן שהוא מתעסק בתורה (בחגים) [בחיים], אם נתעלם ממנו פרק אחד או דבר מתלמודו, אינו נפטר מן העולם עד שבאין מלאכי השרת וסודרין לפניו, בשביל שלא יהא לו בשת פנים לפני הקב"ה לעתיד לבא, לכך נאמר לא ירעיב ה' נפש צדיק.

לא הוזכר כאן להדיא "לשמה", אבל בפשטות כ"ה ואכמ"ל.

בן_אליעזר
הודעות: 1226
הצטרף: ב' נובמבר 03, 2014 6:59 pm

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

הודעהעל ידי בן_אליעזר » ה' פברואר 01, 2018 11:22 pm

אמנם איני יודע באם זה האשכול מתאים לגמרי להמבוקש, אבל ארשום הדברים כאן בכל זאת, שקרוב הוא למאד.

כמה דברים שמצאתי הובאו באיזו מקומן, שלכאו' מקומם בתחילה צריך להימצא בספרי נסתר או דרוש וכיו"ב בזה הכיוון. ומחיפושים שערכתי בשעתו באוצר, לא מצאתי דברים בזה (כ"א המעט המובא להלן), ע"כ אבקש מחו"ר הפורום יחיו לסייעני בזה, ובתודה רבה מראש. [כן אין האוצר בהישג ידי בתקופה הזאת, ע"כ קשה יהי' לי לחפשם שוב].

כמובן אעדיף מקורות והפניות מלפני מאה שנה ולמעלה, בספרי הנסתר והדרוש (וכיו"ב) הקלאסיים (כי כנראה הדברים שראיתי באים מתקופה האחרונה לפי-ערך).

א] "אתרוג" נוטריקון "רות גר" .
אמנם ענין הזה לא הי' במקום נדפס וכיו"ב, אלא שמעתיו מרב מרצה בן-זמננו, שהרצה מספרי קבלה/דרוש(?) וזה תורף הדברים שהביא: ע"ד הקשר בין אתרוגים לאברהם אע"ה (כמובא בויק"ר עה"פ ולקחתם לכם ביום הראשון, ובזהר ח"א דף ר"כ), שהוא הי' בתכלית השפלות בחי' א'ל ת'ביאני ר'גל ג'אוה, ואמר אנכי עפר ואפר. ואמר שהענין קשור להמובא ע"ד ר' זירא שדרש (בגמ' קידושין ע"ב) שגר מותר בממזרת (שפסולה לישראל), - דהיינו שאלא באו (הגרים) לגמרי לתוך הקהל -, ורגמוהו באתרוגיהם. ואברהם, להיפך מר"ז, גייר גרים וקירבן..
ואז הוסיף הלה מדילי', שלכאו' יש להמתיק בזה בנוטריקון ש"אתרוג" היינו "רות גר", המרמז על הגרי צדק, ורות מהמפורסמים בהם, שדוד המלך (והבאים אחריו) מבין צאצאי'. אמר שלא ראה כדברים הללו בספר וכיו"ב, אלא רק שיש להמתיק כך.
ואשאל, אמנם לא מצאתי שום רמז לזה בספרי האוצר, אך ייתכן שהובא בספרים שאינם שם, ו/או שלא קלט התוכנה בתוצאות החיפוש בו, וידוע הדבר אולי לחו"ר פורומינו הנכבד. (זה נשמע סוג של תורות ה"מגלה עמוקות" ודעימי', אך לא ראיתיו באוצר כאמור).

ב] בענין התחלקות התיבות/המונחים "קודשא" ו"בריך הוא". כש"קודשא" מכוון כנגד ספירת התפארת, ואילו "בריך הוא" - מכוון כנגד ספירת וענינו של יסוד. ייתכן שלא הי' ממש בתיבות אלו, אלא שהרישא ייתכן שהי' "קודש" או "קדוש".

זכרוני הינו במעורפל קצת בזה, אם זה הי' כתוב היכן שהוא, או שמא דרשן רצה להביא סימוכין לענין אחר בקבלה על-פיו הנחייה זו באם נכונה יהי'. בכל אופן מעניין יהי' לדעת האם יש דברים בגו.

אמנם בכללות - ועד כמה שידיעותיי הקלושות נגעו בזה - לא ראינו בספרות הקבלה וכיו"ב, שיתחלקו הענינים כך, אלא שבכללות נראה ש"קוב"ה" - אפילו שלא כשם השם - הוא צמד-מילים שאינו ניתן ליפרד, וודאי שלא בהבחנות אלו שנמנו כאן.

-- אמנם, בענין זה לכאו' מצאתי (בשעתו) איזו סימוכין קצת. בספר "אוהב ישראל המבואר - א" (מהרה"ק מ'אפטא, מהדו' עוז והדר שנכנס לאוצר במהדורה האחרונות), וצילומו בא במצורף. הרי הזוהר המובא בסעיף יב כאן בה'ביאור' שלהם -- אמנם אינו מחלק התפארת לענין אחר מאשר בריך הוא, אך אולי לזה הכוונה?

ג] גם ענין זה נראה לכאורה שהוא מוגבל לספרות הקבלה והדרוש ודעימי': באם ישנו ביאור או פירוש המזכיר (לפני מאה שנה ולמעלה) הדיוק בג' פעמים תיבת "מה" שבנוסח הגש"פ "פסח זו ע"ש מה.. מצה זו ע"ש מה.. מרור זו ע"ש מה..". והדיוק הוא, לא רק משטף המילים והנוסח ההגדה, אלא במובן הקבלי של "שם מ"ה" ממידותיו דקוב"ה.

-- אמנם בענין זה, מצאתי משהו מבן-זמננו לבינתיים, המקובל החסידי הרה"צ גמליאל רבינוביץ שליט"א, הידוע ע"ש הסדרה "טיב הכוונות" ושא"ס. בספרו "טיב ההגדה על הגדה של פסח" (כך מופיע שם הספר באוצר כשמצאתיו בשעתו), מביא דברים דומים כנראה מדעת עצמו גם כי לא מביא מר"מ, וכמצורף משם (בהערה שבשוה"ג).
כן מצאתיו מובא ג"כ בספר (המזכיר גם הסגנון של ה"מגלה עמוקות") תורת לוי יצחק או ליקוטי לוי יצחק (כבר איני זוכר איזו מהם), להמקובל החסידי הרה"ג לוי יצחק שניאורסון - אביו של האדמו"ר מליובאוויטש זצ"ל (ואין המראי מקום תח"י כעת).

אך מובן שהייתי מחפש מקבילה מלפני יותר ממאה שנה ויותר, מספרים הקלאסיים וקדומיים.

בתודה מראש למסייעים בכל הני הדברים! וכמובן באם לא' יש בידו לעזור בענין א' ולא במשנהו -- גם ברוך יהי'.
קבצים מצורפים
רבינוביץ_שפלות.jpg
רבינוביץ_שפלות.jpg (91.9 KiB) נצפה 12690 פעמים
IMG-20171227-WA0018.jpg
IMG-20171227-WA0018.jpg (483.62 KiB) נצפה 12690 פעמים

הבטחתי
הודעות: 1034
הצטרף: ג' אוקטובר 16, 2012 2:04 pm

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

הודעהעל ידי הבטחתי » ו' פברואר 02, 2018 12:27 am

מצאתי כתוב
כמו שאמרו חז"ל כי מן הדברים הטובים הנמצאים באחשורוש היה, כי העושה עמו טובה היה כותב אותה על הספר בדיו

היכן אמרו כן?

מה שנכון נכון
הודעות: 11661
הצטרף: ד' ינואר 29, 2014 10:37 am

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

הודעהעל ידי מה שנכון נכון » ו' פברואר 02, 2018 12:33 am

הבטחתי כתב:מצאתי כתוב
כמו שאמרו חז"ל כי מן הדברים הטובים הנמצאים באחשורוש היה, כי העושה עמו טובה היה כותב אותה על הספר בדיו

היכן אמרו כן?

אסת"ר א, טו
א"ר שמואל בר אימי ארבעה דברים טובים היו באותו האיש, עשה שלש שנים בלא כתר ובלא כסא והמתין ארבע שנים עד שמצא אשה ההוגנת לו ולא היה עושה דבר עד שנמלך, א"ר פנחס וכל מי שהיה עושה בו טובה היה כותבה הה"ד וימצא כתוב אשר הגיד מרדכי וגו'.

הבטחתי
הודעות: 1034
הצטרף: ג' אוקטובר 16, 2012 2:04 pm

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

הודעהעל ידי הבטחתי » ו' פברואר 02, 2018 12:34 am

מה שנכון נכון כתב:
הבטחתי כתב:מצאתי כתוב
כמו שאמרו חז"ל כי מן הדברים הטובים הנמצאים באחשורוש היה, כי העושה עמו טובה היה כותב אותה על הספר בדיו

היכן אמרו כן?

אסת"ר א, טו
א"ר שמואל בר אימי ארבעה דברים טובים היו באותו האיש, עשה שלש שנים בלא כתר ובלא כסא והמתין ארבע שנים עד שמצא אשה ההוגנת לו ולא היה עושה דבר עד שנמלך, א"ר פנחס וכל מי שהיה עושה בו טובה היה כותבה הה"ד וימצא כתוב אשר הגיד מרדכי וגו'.


טרם אקרא אתה תענה, כחך יישר!!

לענין
הודעות: 3471
הצטרף: ד' יולי 19, 2017 8:24 pm

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

הודעהעל ידי לענין » ו' פברואר 02, 2018 12:59 am

בן_אליעזר כתב:
א] "אתרוג" נוטריקון "רות גר" .

ב] בענין התחלקות התיבות/המונחים "קודשא" ו"בריך הוא". כש"קודשא" מכוון כנגד ספירת התפארת, ואילו "בריך הוא" - מכוון כנגד ספירת וענינו של יסוד. ייתכן שלא הי' ממש בתיבות אלו, אלא שהרישא ייתכן שהי' "קודש" או "קדוש".


ג] גם ענין זה נראה לכאורה שהוא מוגבל לספרות הקבלה והדרוש ודעימי': באם ישנו ביאור או פירוש המזכיר (לפני מאה שנה ולמעלה) הדיוק בג' פעמים תיבת "מה" שבנוסח הגש"פ "פסח זו ע"ש מה.. מצה זו ע"ש מה.. מרור זו ע"ש מה..". והדיוק הוא, לא רק משטף המילים והנוסח ההגדה, אלא במובן הקבלי של "שם מ"ה" ממידותיו דקוב"ה.


א. ?
מענין לענין, גם באותו צדוקי שניסך על רגליו מצאנו שרגמוהו כל העם באתרוגיהן, והיי' משום שאתרוג הוא מדת המלכות והצדוקי כופר בתושבע"פ שהיא כנגדה.

ב. עי' נפש החיים שער ג' פרק ה'.

ג. דוקא זה כן מגלה עמוקות... בדרוש על בשלש כתות הפסח נשחט. ושורש הענין כבר נמצא בתקוני זהר חדש (פ"ד ב') על 'מ"ה נשתנה', ע"ש בביאור הגר"א.

הבטחתי
הודעות: 1034
הצטרף: ג' אוקטובר 16, 2012 2:04 pm

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

הודעהעל ידי הבטחתי » ו' פברואר 02, 2018 10:19 am

מצאתי מביאים בשם חז"ל
כל מקום שנאמר 'עם' (ע' בפת'ח)- הם בלתי הגונים
מהו מקורו

מה שנכון נכון
הודעות: 11661
הצטרף: ד' ינואר 29, 2014 10:37 am

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

הודעהעל ידי מה שנכון נכון » ו' פברואר 02, 2018 10:37 am

הבטחתי כתב:מצאתי מביאים בשם חז"ל
כל מקום שנאמר 'עם' (ע' בפת'ח)- הם בלתי הגונים
מהו מקורו

ראה רש"י בהעלותך על ויהי העם כמתאוננים, ומקורו בספרי שם.

בן_אליעזר
הודעות: 1226
הצטרף: ב' נובמבר 03, 2014 6:59 pm

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

הודעהעל ידי בן_אליעזר » ו' פברואר 02, 2018 5:42 pm

ייש"כ הרב 'לענין'!

סליחות
הודעות: 2134
הצטרף: ה' ספטמבר 08, 2011 5:52 am

גיור גויה שחיה באיסור עם ישראל - חיפוש מקור בספר יביע אומר

הודעהעל ידי סליחות » א' פברואר 04, 2018 12:18 pm

תשובה העוסקת בנושא גיור לשם דבר (גיור גויה שחיה באיסור עם ישראל). היכן נמצאת תשובה זו?

מה שנכון נכון
הודעות: 11661
הצטרף: ד' ינואר 29, 2014 10:37 am

Re: גיור גויה שחיה באיסור עם ישראל - חיפוש מקור בספר יביע אומר

הודעהעל ידי מה שנכון נכון » א' פברואר 04, 2018 12:21 pm

סליחות כתב:תשובה העוסקת בנושא גיור לשם דבר (גיור גויה שחיה באיסור עם ישראל). היכן נמצאת תשובה זו?

ח"ח יו"ד סכ"ד (וח"ב אה"ע סו"ס ג).

הבטחתי
הודעות: 1034
הצטרף: ג' אוקטובר 16, 2012 2:04 pm

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

הודעהעל ידי הבטחתי » א' פברואר 04, 2018 5:56 pm

אמרו ז"ל שלא נחתם גז"ד של דור המבול אלא על הגזל
ומצאתי מביאים שלא רצה הקב"ה לחתום את דינם על הזנות, דאז נח לא היה זכאי לינצל.

מהו מקורו?

סליחות
הודעות: 2134
הצטרף: ה' ספטמבר 08, 2011 5:52 am

Re: גיור גויה שחיה באיסור עם ישראל - חיפוש מקור בספר יביע אומר

הודעהעל ידי סליחות » א' פברואר 04, 2018 5:57 pm

מה שנכון נכון כתב:
סליחות כתב:תשובה העוסקת בנושא גיור לשם דבר (גיור גויה שחיה באיסור עם ישראל). היכן נמצאת תשובה זו?

ח"ח יו"ד סכ"ד (וח"ב אה"ע סו"ס ג).


יישר כוח. אבדוק שם.

לבנון
הודעות: 983
הצטרף: א' ספטמבר 01, 2013 11:00 am

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

הודעהעל ידי לבנון » ג' פברואר 06, 2018 4:39 pm

הבטחתי כתב:אמרו ז"ל שלא נחתם גז"ד של דור המבול אלא על הגזל
ומצאתי מביאים שלא רצה הקב"ה לחתום את דינם על הזנות, דאז נח לא היה זכאי לינצל.

מהו מקורו?

בחיד"א בספרו פני דוד מפורש להיפך, שהיה נשמר גם מהזנות. וז"ל:

נח איש צדיק תמים היה בדורותיו. שמעתי בשם מרן הקדוש ראש גולה מהרר"י קארו זצ"ל שפירש כי הנשמר מאות ברית קדש נקרא צדיק. והנשמר מע"ז נקרא תמים דכתיב פ' שופטים לא ימצא בך מעביר בנו ובתו באש קוסם קסמים מעונן ומנחש ומכשף וכו' תמים תהיה עם ה' אלהיך ולמדנו כי מי שהוא נשמר מכל אלה שהם ע"ז וחוקות הגוים נקרא תמים. והנה נח נמצא בשני דורות דור המבול ודור הפלגה כידוע מחשבון שנותיו והוא נשמר מעונו' השני דורו' אשר בדור המבול בעבור ששמר אות ברית ראוי ליקרא צדיק ובדור הפלגה יען נשמר מחטאתם ופשעם שהיה בע"ז ראוי שיקרא תמים. ומעתה א"ש דבדור המבול אמר לו הקב"ה אותך ראיתי צדיק בדור הזה כי עדיין לא היה דור הפלגה כדי שיקרא תמים ודור המבול עונם היה זנות ולכן נקרא צדיק וז"ש בדור הזה אשר חטאו כלם בזנות ואתה נשמרת קורא אני עליך צדיק. אמנם כותב התורה שהיה אחר שני הדורות מבול ופלגה תארו בשם צדיק תמים כי נח נשמר מעון שני הדורות זנות וע"ז ולכן אמר צדיק תמים היה בדורותיו תרתי משמע שהם דור המבול ודור הפלגה ונאים הדברים למי שאמרן.

חד ברנש
הודעות: 5743
הצטרף: ב' יוני 20, 2016 11:48 am

בין מים למים

הודעהעל ידי חד ברנש » ד' פברואר 07, 2018 8:55 pm

האם מישהו מכיר מקור הדורש את "וַיַּבְדֵּל בֵּין הַמַּיִם אֲשֶׁר מִתַּחַת לָרָקִיעַ וּבֵין הַמַּיִם אֲשֶׁר מֵעַל לָרָקִיעַ" לעניין החכמות, שהמים שמעל הרקיע היא החכמה האלוקית שאין לכולם רשות לעסוק בה, והמים שמתחת לרקיע היא החכמה המסורה לכל.
אודה על כל מקור (מחז"ל והראשונים) בעניין.
תודה רבה.

תוכן
הודעות: 6226
הצטרף: ה' פברואר 02, 2012 10:27 pm

Re: בין מים למים

הודעהעל ידי תוכן » ד' פברואר 07, 2018 8:59 pm

הזוהר נחשב?

חד ברנש
הודעות: 5743
הצטרף: ב' יוני 20, 2016 11:48 am

Re: בין מים למים

הודעהעל ידי חד ברנש » ד' פברואר 07, 2018 9:23 pm

את הזוהר ראיתי. יותר נכון תיקוני זוהר.
אבל אני מעדיף מקורות אחרים, כי זה דרוש לי עבור מחבר פילוסוף שכנראה לא ראה את הזוהר.

הבטחתי
הודעות: 1034
הצטרף: ג' אוקטובר 16, 2012 2:04 pm

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

הודעהעל ידי הבטחתי » ה' פברואר 08, 2018 1:09 pm

מצאתי שמביאים מדרש בזה הלשון
משל למטרונה שהשליכה המלך וטרפה מביתו והלך עמה א"ל ולמה אתה הולך עמה א"ל כל זמן שאני עמה לא יצא עליה שם רע

היודע מישהו מקורו?

הבטחתי
הודעות: 1034
הצטרף: ג' אוקטובר 16, 2012 2:04 pm

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

הודעהעל ידי הבטחתי » ה' פברואר 08, 2018 3:35 pm

הבטחתי כתב:מצאתי שמביאים מדרש בזה הלשון
משל למטרונה שהשליכה המלך וטרפה מביתו והלך עמה א"ל ולמה אתה הולך עמה א"ל כל זמן שאני עמה לא יצא עליה שם רע

היודע מישהו מקורו?


מצאתיו בשמות רבה ט"ו ט"ז, קצת בשינוי לשון.
אודה למי שיסייעני בענין גז"ד של דור המבול ששאלתי לעיל

א' זעירא
הודעות: 373
הצטרף: א' ינואר 29, 2017 6:00 pm

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

הודעהעל ידי א' זעירא » ו' פברואר 09, 2018 11:02 am

מי יודע פשר דבר:
ומשמע שמזה הסוד אמרו רבות'ינו שאחרי'ם קרויי'ם גוים, כדמשמ'ע במסכ'ת קידושי'ן ובכמה מקומו'ת, לפי שהיה להם לב אחד.

היכן במסכת קידושין [ובשאר מקומות...] אמרו רבותינו דבר זה?

חד ברנש
הודעות: 5743
הצטרף: ב' יוני 20, 2016 11:48 am

קליפת האתרוג

הודעהעל ידי חד ברנש » ב' פברואר 12, 2018 4:46 pm

כתב חד מקמאי:
כמו שקליפת האתרוג החיצונה היא רבת התועלת לגוף מכל האתרוג.

מהו מקורו?

מה שנכון נכון
הודעות: 11661
הצטרף: ד' ינואר 29, 2014 10:37 am

Re: קליפת האתרוג

הודעהעל ידי מה שנכון נכון » ב' פברואר 12, 2018 11:54 pm

כנראה היה מהמפורסמות בזמנם. ראה שמושיה הרבים של הקלפה בכתבים הרפואיים לרמב"ם ובקאנון לאבן סינא, יותר מבגוף האתרוג.

חד ברנש
הודעות: 5743
הצטרף: ב' יוני 20, 2016 11:48 am

Re: קליפת האתרוג

הודעהעל ידי חד ברנש » ג' פברואר 13, 2018 9:32 am

ראיתי את זה, שם ובמקומות נוספים, אבל אינני בטוח שבכל הפעמים הכוונה לקליפה הדקה ולא לקליפה העבה.

ושא_נס
הודעות: 1404
הצטרף: א' אוגוסט 14, 2016 11:43 pm

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

הודעהעל ידי ושא_נס » ד' פברואר 14, 2018 4:23 pm

​​כתב ר' יוסף דוד בספרו בתי אבות על מסכת אבות פרק ד משנה ב דף לח ע"ב: ​"ונ"ל בדרך רמז במ"ש בסדר ​פטום הקטרת של האר"י ז"ל שיזהר האדם בזמן המגפה מדבר שקר, כי זהו כלל גדול כי מי שהוא מדבר שקר בזמן המגפה הוא מסוכן, רחמנא לישזבן​, עד כאן"​.
מישהו יודע לאיזה חיבור כ"י נתכוין כאן ר' יוסף דוד?
איני מחפש השערות וידיעות שיש כתבי יד של פטום הקטורת, אלא מקור ברור בכ"י או בדפוס לענין הנ"ל
יישר כוח

קאצ'קלה
הודעות: 1515
הצטרף: ג' נובמבר 20, 2012 8:26 pm

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

הודעהעל ידי קאצ'קלה » ד' פברואר 14, 2018 4:50 pm

ושא_נס כתב:​​כתב ר' יוסף דוד בספרו בתי אבות על מסכת אבות פרק ד משנה ב דף לח ע"ב: ​"ונ"ל בדרך רמז במ"ש בסדר ​פטום הקטרת של האר"י ז"ל שיזהר האדם בזמן המגפה מדבר שקר, כי זהו כלל גדול כי מי שהוא מדבר שקר בזמן המגפה הוא מסוכן, רחמנא לישזבן​, עד כאן"​.
מישהו יודע לאיזה חיבור כ"י נתכוין כאן ר' יוסף דוד?
איני מחפש השערות וידיעות שיש כתבי יד של פטום הקטורת, אלא מקור ברור בכ"י או בדפוס לענין הנ"ל
יישר כוח

אולי חשוב להוסיף שבשו"ת בית דוד יו"ד סי' נז (דף כז ע"ג) מביא בפירוש שמדובר בחיבור כת"י.

הבטחתי
הודעות: 1034
הצטרף: ג' אוקטובר 16, 2012 2:04 pm

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

הודעהעל ידי הבטחתי » ה' פברואר 15, 2018 12:52 am

מי הראשון שהשתמש במליצה 'וישבות המן ממחרת הפסח' כרמז על זמן תליתו של המן
לי ידוע על זמנו של מהרח"ו בערך, היש משהו קודם?

דנני
הודעות: 158
הצטרף: ג' ינואר 03, 2017 1:58 pm

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

הודעהעל ידי דנני » ה' פברואר 15, 2018 1:02 am

הבטחתי כתב:מי הראשון שהשתמש במליצה 'וישבות המן ממחרת הפסח' כרמז על זמן תליתו של המן
לי ידוע על זמנו של מהרח"ו בערך, היש משהו קודם?

אבודרהם

מה שנכון נכון
הודעות: 11661
הצטרף: ד' ינואר 29, 2014 10:37 am

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

הודעהעל ידי מה שנכון נכון » ה' פברואר 15, 2018 2:21 am

הבטחתי כתב:מי הראשון שהשתמש במליצה 'וישבות המן ממחרת הפסח' כרמז על זמן תליתו של המן
לי ידוע על זמנו של מהרח"ו בערך, היש משהו קודם?

בפי' הנק' רא"ש עה"ת בשלח טו, כב כתוב שכ"ה בחולין וצ"ע, וראה בתוספות עה"ת (גליס) בשלח עמ' פד ורמז, ובמנהיג מגילה (מוה"ק עמ' רמד).

סמל אישי של המשתמש
מיללער
הודעות: 6310
הצטרף: ה' נובמבר 04, 2010 4:14 pm

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

הודעהעל ידי מיללער » ה' פברואר 15, 2018 6:04 am

בשו"ת בנין שלמה סי' י' מביא קושיא מאחיו רבי בצלאל על המשנה דנזיר היה שמואל, א"כ איך טימא עצמו לאגג וציין שהאריך בזה הנו"ב בדרשותיו דורש לציון.

איפה המראה מקום המדויק בדורש לציון? והאם יש עוד מי שמתרץ הקושיא הזה? (בספר המפתח על הרמב"ם נזירות ציינו רק להבנין שלמה, אף לא להודרש לציון)


חזור אל “מנא הני מילי?”



מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 35 אורחים