מנחם זולאי ז"ל במאמרו נשכחות בלשון הפייטנים (=אר"י ופיוטיה עמ' 447) אסף רשימה של מקומות בהם הפייטנים משתמשים במילת פנה במובן של ראה, ("תפן פוערת ואז תקפוץ פיה" (יוסי בן יוסי) "היום תפן בכבשן" (ייני) "תפן כי נפשנו אפפו מים" (אולי קליר) ועוד ועוד עד שחתם שאין בשפת הפייטנים בין פנה לראה ולא כלום.
ומכאן מעיר על נוסח קדושה: ממקומו הוא יפן ברחמים ויחון וכו' (אשכנז) ממקומו הוא יפן ברחמיו לעמו (ספרד), שמשמעותו סתומה, אנה פנה דודי. וככר עמדו ע"כ תוספות ע"ז ג' ע"ב. והביאו מי שפירש מה שפירש ודחו יעו"ש. ומוסיף שמה מאד מתוקן נוסח העולה מן הגניזה: ממקומו יפן בעם המיחדים בכל יום וכו'.
ויש להוסיף שכן הוא נוסח בני רומי: ממקומו הוא יפן לעמו המייחדים שמו וכו'.
ולראשונה הבנתי פשר הפיוט לליל יוה"כ: לברית הבט ואל תפן ליצר.