דרומי כתב:ברכת החמה...
פלגינן כתב:אמירתה עם הגוסס קודם מותו.
עזריאל ברגר כתב:פלגינן כתב:אמירתה עם הגוסס קודם מותו.
שמעתי רק על מקדשי השם שנהגו לומר זאת טרם מותם, שאז זה מאוד "אקטואלי" לומר "שלא עשנו כגויי הארצות ... להעביר גילולים מן הארץ" ומתאים גם הסיום כנוסח הספרדים וכו' שמסיימים בפסוק שמע ישראל.
אבל לא שמעתי על מנהג לאמרו עם כל גוסס.
פלגינן כתב:לגבי מקדשי השם, אם ידוע לך על מקור נוסף חוץ מזה הנזכר כאן, אשמח אם תציין.
א' זעירא כתב:פלגינן כתב:לגבי מקדשי השם, אם ידוע לך על מקור נוסף חוץ מזה הנזכר כאן, אשמח אם תציין.
נזכר בפיוטו של הילל בן יעקב "אמוני שלומי ישראל":
"ויאמרו להוציא אותם לבית השריפה / יחדיו שמחו כהכנסת כלה לחופה / עלינו לשבח שבחו בנפש כסופה / הנך יפה רעייתי הנך יפה".
חד ברנש כתב:בסדר המעמדות, לאחת העריכות האשכנזיות, אמרו 'עלינו לשבח'.
חד ברנש כתב:עי' גם במאמריהם של מינץ-מנור וסטל על המעמדות.
חד ברנש כתב:התיאוריה שלו מעט חלשה, כי הרי הרבה פרקי תפילה שנאמרו ב'סדר המעמדות' לא נקלטו בשולי התפילה התיקנית, ומה גרם להפליה בין תפילה לתפילה.
אבל זה לא הנושא.
וגם לשיטתך, כיצד אתה מזכיר את הבן (עלינו לשבח בסיום התפילה) ומתעלם מאביו (עלינו לשבח בסדר המעמדות)?
חד ברנש כתב:סוג שאלה כזו: באלו ארועים נוספים אמרו 'עלינו לשבח, היא בעייתית למדי. כי לא ניתן לאתרה בחיפוש. הרי אם נחפש 'עלינו לשבח' נקבל רשימת תוצאות ששערות ראשנו ילבינו עד שנסיים למיינה. האם אפוא יש לך איזה כיוון כללי? איזה מנהג אתה מנסה לאתר?
פלגינן כתב:אמירת 'עלינו לשבח' נוהגת לא רק בסיומי התפילות, כי אם גם בסיומי טקסים שונים, כגון ברית מילה, קידוש לבנה, ונזכרה אף אמירתה עם הגוסס קודם מותו.
אשמח לדעת על תפילות וטקסים נוספים בהם נהגה אמירת 'עלינו לשבח' [כמובן מלבד המקור הראשוני במז"ש בר"ה].
יבנה כתב:להאמור כאן עמ' 4 והערה 13 [באנגלית] http://www.hakirah.org/Vol%2011%20First.pdf , מנהג א"י הקדום היה לומרו בפסוקי דזמרא.
פלגינן כתב: בהערה, אני מבין, הוא מנסה להסביר שהמקום המתאים ל'עלינו' אכן היה אמור להיות בפסוקי דזמרה, ולפי זה "היה יכול" להיות מתאים מה שכתבו שיש לאומרו בעמידה כי___ - לא ממש הבנתי כוונתו, אבל זו נשמעת תאוריה שהתרחקה מנקודת המוצא. תתקן אותי אם אני טועה.
פלגינן כתב:יבנה כתב:להאמור כאן עמ' 4 והערה 13 [באנגלית] http://www.hakirah.org/Vol%2011%20First.pdf , מנהג א"י הקדום היה לומרו בפסוקי דזמרא.
אם אני מבין נכון, הוא מפנה לנוסח שחרית שנדפס ע"י מאן ששם נכרך 'עלינו' בפסוקי דזמרה. צריך לראות את הקטע כדי לראות עד כמה הסדר שם מחויב.
בהערה, אני מבין, הוא מנסה להסביר שהמקום המתאים ל'עלינו' אכן היה אמור להיות בפסוקי דזמרה, ולפי זה "היה יכול" להיות מתאים מה שכתבו שיש לאומרו בעמידה כי___ - לא ממש הבנתי כוונתו, אבל זו נשמעת תאוריה שהתרחקה מנקודת המוצא. תתקן אותי אם אני טועה.
מכל מקום נראה שמדובר במאמר חשוב וייש"כ על ההפניה.
ייש"כ גם לרב בברכה המשולשת.
יבנה כתב:פלגינן כתב:יבנה כתב:להאמור כאן עמ' 4 והערה 13 [באנגלית] http://www.hakirah.org/Vol%2011%20First.pdf , מנהג א"י הקדום היה לומרו בפסוקי דזמרא.
אם אני מבין נכון, הוא מפנה לנוסח שחרית שנדפס ע"י מאן ששם נכרך 'עלינו' בפסוקי דזמרה. צריך לראות את הקטע כדי לראות עד כמה הסדר שם מחויב.
בהערה, אני מבין, הוא מנסה להסביר שהמקום המתאים ל'עלינו' אכן היה אמור להיות בפסוקי דזמרה, ולפי זה "היה יכול" להיות מתאים מה שכתבו שיש לאומרו בעמידה כי___ - לא ממש הבנתי כוונתו, אבל זו נשמעת תאוריה שהתרחקה מנקודת המוצא. תתקן אותי אם אני טועה.
מכל מקום נראה שמדובר במאמר חשוב וייש"כ על ההפניה.
ייש"כ גם לרב בברכה המשולשת.
מיקום קטע הגניזה הוא Cambridge Add. 3160 no. 5, ומאן ופליישר לא הדפיסו את כולו, תבדוק במקור.
בהערה הוא מסביר הכנסת עלינו לפסוקי דזמרא, מאחר שהמילה השניה הוא 'שבח' שזה ענין פסוקי דזמרא. אח"כ הוא מביא מפדר"א שהובא בראשונים אך אינו בנוסחאות שלפנינו שכתב שיש לומר עלינו מעומד, שזה מתאים להנאמר שלא בשמו"ע [מוסף דר"ה], דאילו בשמו"ע בין כך עומדים. מכאן שבזמן פדר"א כבר היה נאמר מחוץ לשמו"ע.
חד ברנש כתב:עי' פליישר, תפילה ומנהגי תפילה וכו', עמ' 239-238.
מה שנכון נכון כתב:למנהג רומניא נאמר עלינו לשבח לפני תפלת שחרית, ראה בסידור תפלות השנה וכו' (עמ' 8 באוצר).
יבנה כתב:בהערה הוא מסביר הכנסת עלינו לפסוקי דזמרא, מאחר שהמילה השניה הוא 'שבח' שזה ענין פסוקי דזמרא. אח"כ הוא מביא מפדר"א שהובא בראשונים אך אינו בנוסחאות שלפנינו שכתב שיש לומר עלינו מעומד, שזה מתאים להנאמר שלא בשמו"ע [מוסף דר"ה], דאילו בשמו"ע בין כך עומדים. מכאן שבזמן פדר"א כבר היה נאמר מחוץ לשמו"ע.
יבנה כתב:היכן זה נמצא ברוקח?
פלגינן כתב:יבנה כתב:היכן זה נמצא ברוקח?
פי' התפילה, ב, עמ' תרנו ואילך.
יבנה כתב:פלגינן כתב:יבנה כתב:היכן זה נמצא ברוקח?
פי' התפילה, ב, עמ' תרנו ואילך.
הציטוט שבספר המחכים לא נמצא שם, ואדרבה להאמור שם עמ' תרנ"ז יותר מתאים לומרו בכריעה דומיא דיהושע שתיקנו.
יבנה כתב:המחכים מצטט דברים שאינם לא בפדר"א שלנו ולא בפי' ר' אלעזר.
זה לא הגיוני לשבש את הכתוב במחכים בגלל שזה לא נמצא במקור שציין, ולהגיה למקור אחר שגם שם הדברים אינם קיימים.
שלום רב,
אולי הצדק עם הטוענים. ואם מישהו ממש מתעקש הוא יכול לטעון שבטופס פדר"א האישי של בעל המחכים אכן היה קטע זה.
איך שלא יהיה, לאור ההיכרות המעמיקה שלי עם פדר"א ולאור בדיקת כל כתבי היד, מאוד לא סביר שהיה קטע מעין זה אי פעם בחיבור: בשום מקום הוא לא מחווה את דעתו על קטע תפילה והניסוח 'שבח גדול יש...' אינו הולם כלל את החיבור.
בברכה
אליעזר
פלגינן כתב:ד"ר טרייטל בטובו נאות לעבור על האשכול, וכתב לי כך:שלום רב,
אולי הצדק עם הטוענים. ואם מישהו ממש מתעקש הוא יכול לטעון שבטופס פדר"א האישי של בעל המחכים אכן היה קטע זה.
איך שלא יהיה, לאור ההיכרות המעמיקה שלי עם פדר"א ולאור בדיקת כל כתבי היד, מאוד לא סביר שהיה קטע מעין זה אי פעם בחיבור: בשום מקום הוא לא מחווה את דעתו על קטע תפילה והניסוח 'שבח גדול יש...' אינו הולם כלל את החיבור.
בברכה
אליעזר
חזור אל “עיון תפילה וחקר פיוט”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 11 אורחים