סח לי ידיד.
לפני כ"ה שנה שמע דבר חידוש, אשר המתים הקבורים בחברון יתעוררו לעת"ל קודם לכל המתים, ומקור לזה לא מצא, הלך אצל הגר"ח קניבסקי ונתלווה לו בלכתו מביתו אל כולל חזו"א, בדרך העביר הגר"ח בראשו הש"ס בבלי וירושלמי ספרי ספרא מכילתא מדרש רבה תנחומא וכו' וכו' ולא מצא, עד שבמעלות שלפני ביהמ"ד אמר לו דבתיקוני זוהר אפשר שנמצא רמז לזה.
נומיתי לו אני, דאנוכי אמנם איני יודע כל הנ"ל, אך הושענות מקפיד אני ככל ישראל לומר, וכן הוא בפיוט 'קול מבשר ואומר' המדבר כולו מענין הגאולה העתידה (ומתחיל במילים 'אומץ ישעך'), דסדרו כך: 'קול עלזי חבצלת השרון כי קמו ישני חברון', ורק אחר כמה בתים: 'קול קומו כפושי עפר הקיצו ורננו שוכני עפר'.
השאלות:
א. האם נמצא כדבר הזה בשום ספר קדמון שהוא?
ב. מיהו המחבר של הפיוט הנ"ל?
יש"כ למפרע.
[נ.ב. לבל יחסר המזג אחוד בזה חידה, מי הוא שכתב דלעת"ל יקומו המתים לפי שמותם בסדר א' ב'?].