הכתב והקבלה מהדורה חדשה

[גביר]

הגיעה אלי לספרייה מהדורה חדשה [בשני כרכים] של הביאור הידוע לתורה 'הכתב והקבלה' מאת הרב יעקב צבי מקלנברג זצ"ל בעריכת הרב משה צוריאל שליט"א, עם מבוא, השלמות, ומפתחות, ללא נוסח התורה עצמו, הוצאת מוסד הרב קוק, ירושלים תשע"ה.
נוספו גם כותרות משנה לפסקאות השונות, דבר שיש בו תועלת מרובה, גם המפתחות מוסיפים הרבה, אם כי ניתן היה לשפרם ולעשותם לממצים, ברורים ומפורטים יותר. ישנו מבוא מקיף, מפורט ומעניין, חבל שחסרות בו הפניות רבות ומדייקות יותר, גם עריכה לשונית היתה מיטיבה עמו. יש להצטער על כך שלא נוסף תרגום ללשה"ק למלים הז'ארגוניות המופיעות בפירוש. אם בעל 'הכתב והקבלה' ראה להוסיפן כנראה שחשב שיש בהן בכדי להבהיר את הדברים וחבל שלומדי זמננו, שרובם, או לפחות חלק גדול מהם, אינם מבינים את משמעותן, לא יזכו לתופסת הבהרה זו.

[גביר]

עכשיו ראיתי שבחלק מהמקומות ישנו תרגום ללשה"ק של ביטויים ז'ארגוניים, אך לא בכל המקומות [למשל בפרשה שקראנו, במדבר, בפרק א פסוק ג, כרך ב' של הספר עמ' תתעא, ישנו הביטוי 'איהרע ווירדיגען, איהרע אכטבארען', בלא תרגום, מסתמא הוא מוסיף הבהרה נוספת, אלא שהלומד שאינו מבין ז'ארגון, וכאלה הם רבים, אינו זוכה לה וחבל, וכך הוא עוד במקומות הרבה].

[איש_ספר]

לפני כמה שנים הופיע (ע"י ר' ש"ל) מהדורה חדשה של הכתוה"ק עם החומש עצמו. מבחינה חיצונית של יופי הדפוס מהדורתו עולה עשרת מונים על מהדורת מוה"ק, על השאר איני יודע.

[גביר]

אכן כך, עד היום הייתי משתמש באותה מהדורה [בדרך כלל בעותק שבאוצה"ס של מאור התלמוד]. אולם מבחינות רבות המהדורה דנן עולה עליה - יש בה חלוקה לפסקאות עם כותרות המוסרות בקצרה את תכנן, בדרך כלל ההפניות שבה מדויקות ויש גם מפתחות מפורטים וברוב המקרים יעילים, לכן נראה שהיא עדיפה.

[דמשק]

לי איכפת שהמהדיר הכניס את הערותיו בתוך דברי המחבר, ולא שמו למטה כדרך המהדירים. [ולפעמים אף הכניס דברים אשר ממש אינם שייכים לגוף דברי הספר].
ואביא בזה דוגמא מסו"פ מטות

[דמשק]

וכאן הערה שלדעתי היא חוצפה.

הכוה''ק חוקת_LI.jpg (244.27 KiB) נצפה 4322 פעמים

הנה הגאון המחבר העתיק את דברי הרנ"ו מלה במלה! אך משום מה בחר פעמיים לשנות רק תיבה אחת, והוא במקום שכתב רנ"ו להטותו לחכמה שינה הוא וכתב להטותו אל התורה והמצוה, (וכן היא בשורה הקודמת "אע"פ שיצר הלב רע, והוא נגד טבעו להכשירו אל התורה והמצוה" במקור כתוב להכשירו אל התורה והחכמה, ופספסו המהדיר), וברור ששינה במכוון, להדגיש שבדברו על חכמה אין כוונתו ל'תורת האדם' ולא לשום חכמה אחרת אשר מחוץ לתורה ומצוות המה. (כפי שעלולים לטעות תלמידי הרנ"ו..)
ומגיע המתחכם הזה ועשה לנו 'תיקונים' בספר ומביאו "כמו במקור".

[ספרן]

http://www.daat.ac.il/daat/vl/tohen.asp?id=795

[דמשק]

http://www.daat.ac.il/daat/vl/tohen.asp?id=795

חסום לי, מה יש שם?

[ספרן]

http://www.daat.ac.il/daat/vl/tohen.asp?id=795

חסום לי, מה יש שם?

ערוך, מעוצב, מפוסק וכו' כפי שנעשה שם לכמה מפרשים אחרים. חבל שהפעם מדובר במבחר בלבד. לדבריהם מכיל כשני שליש.

[איש_ספר]

וכאן הערה שלדעתי היא חוצפה.

הכוה''ק חוקת_LI.jpg

הנה הגאון המחבר העתיק את דברי הרנ"ו מלה במלה! אך משום מה בחר פעמיים לשנות רק תיבה אחת, והוא במקום שכתב רנ"ו להטותו לחכמה שינה הוא וכתב להטותו אל התורה והמצוה, (וכן היא בשורה הקודמת "אע"פ שיצר הלב רע, והוא נגד טבעו להכשירו אל התורה והמצוה" במקור כתוב להכשירו אל התורה והחכמה, ופספסו המהדיר), וברור ששינה במכוון, להדגיש שבדברו על חכמה אין כוונתו ל'תורת האדם' ולא לשום חכמה אחרת אשר מחוץ לתורה ומצוות המה. (כפי שעלולים לטעות תלמידי הרנ"ו..)
ומגיע המתחכם הזה ועשה לנו 'תיקונים' בספר ומביאו "כמו במקור".

בתמונה כאן לא ברור מה דברי הכתב והקבלה ומה דברי צוריאל, כך זה בגוף הספר?

(הערה שלך נכונה מאד מאד...!)

[דמשק]

נשמט שם הסוגריים המרובעות בהתחלה לפני תיבות רבינו תיקן. (ואכן נרגש שוב טענתי הראשונה על שמשלב הערותיו בתוך דברי המחבר, דבר שגורם לבלבול)


ובעניין אחר, הנה קטע מהמבוא.

מבוא.png (9.41 KiB) נצפה 4116 פעמים

ואני שואל, מה יש ברבינו בחיי יותר מהבאת גמרא ערוכה במגילה ובנדרים?

[לבי במערב]

. . הביטוי 'איהרע ווירדיגען, איהרע אכטבארען', בלא תרגום . .

'איהרע ווירדיגען' פרושו 'הנכבדים שבהם'.

[גביר]

. . הביטוי 'איהרע ווירדיגען, איהרע אכטבארען', בלא תרגום . .

'איהרע ווירדיגען' פרושו 'הנכבדים שבהם'.

ייש"כ