מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

חסד, אין לו שיעור?

מילתא דתמיהא, בשורת ספרים חדשים, עיטורי סופרים ומטפחת ספרים.
ישראל הר כסף
הודעות: 885
הצטרף: א' מאי 23, 2010 9:47 pm
מיקום: ברכפלד

חסד, אין לו שיעור?

הודעהעל ידי ישראל הר כסף » ד' יוני 16, 2010 12:59 pm

רציתי לשאול את רבותי חברי הפורום,
האם מצינו גבול ושיעור לחסד בתורתינו הק',
אם תאמר שכן- איך נדון למעשה רבקה?
אם תאמר שלא- עד היכן?

אם יש למישהו מקורות לענין זה אודה לו מאוד.
מה שאני מצאתי זה רק את הרמב"ם בשמונה פרקים (פ"ד) כשמדבר בענין של הדרך הממוצעת, שהמידה הנעלה של חסד זה רק באופן שלא מתבזה או מפסיד על ידי זה, אבל אם מפסיד עי"ז או מתבזה- הרי זה טעות כמו כל הטעויות שמונה שם, כפזרנות וכו', ולפי"ז מי שמנצלים אותו יותר ממה שבאמת זקוקים לעזרה, אין זה חסד אלא פחיתות המעלה, ז"ל הרמב"ם "וטוב הלב- ממוצע בין הנבלה ויתרון טוב הלבב, ומפני שאין למידות האלה שם ידוע בלשונינו, צריך לפרש עניניהם, ומה שרוצים בו הפילוסופים. לב טוב קורים מי שכל כוונתו להיטיב לבני אדם, בגופו ועצתו וממונו בכל יכלתו, בלתי שישיגהו נזק או ביזיון והוא האמצעי. והנבל הוא היפך זה, והוא מי שאינו רוצה להועיל לבני אדם אפי' במה שאין לו בו חיסרון ולא טורח ולא נזק, והוא הקצה האחרון. ויתרון טוב הלבב, הוא שעושה דברים הנזכרים בלב טוב, ואפילו אם ישיגהו בזה נזק גדול או ביזיון או טורח רב והפסד מרובה, והוא הקצה האחרון.עכ"ל. ובהמשך הפרק כתב "ועל זה המין מן הטעות יחשבו גם כן הפיזור ויתרון טוב הלבב מן הפעולות הטובות, וזה כולו טעות".
ומצאתי ראיה לזה בגמ' בבא מציעא (ל' ע"ב) אמר מר "ילכו"- זה ביקור חולים, היינו גמילות חסדים, לא נצרכה אלא לבן גילו, דאמר מר בן גילו נוטל אחד מששים בחליו, ואפילו הכי מבעי ליה למיזל לגביה. ומשמע מזה שמצד דין חסד כיוון שמפסיד מזה משהו אין זה חסד ואין חיוב כלל. וע"כ היה צריך לימוד מיוחד שבביקור חולים כן חייב בכזה אופן.
וכן מבואר שם גם לגבי קבורה שאם הוא זקן ואינה לפי כבודו היה פטור מדין גמילות חסדים, וזה ממש מקור לרמב"ם שאם הוא מפסיד (כמו בביקור חולים) או מתבזה (כמו בקבורה) אין חובת גמ"ח.

אם כן צ"ב במה משבחים את רבקה אמנו- אם לפי הרמב"ם היא עשתה דבר שהוא טעות.
נערך לאחרונה על ידי ישראל הר כסף ב ד' יוני 16, 2010 6:09 pm, נערך 3 פעמים בסך הכל.

גלילי
הודעות: 1063
הצטרף: ב' מאי 24, 2010 8:27 pm
מיקום: חיפה

Re: 'פראייר' בתורה???

הודעהעל ידי גלילי » ד' יוני 16, 2010 1:14 pm

לפני הכל
הינך צריך לזכור המשפט "שכח ממי מדבר" שנאמר אצל האבות הקדושים.
עיין שפתי צדיק פר' תולדות (אות ב).

השאלה לכשעצמה ברורה, אבל צריך לכתוב בהרבה יותר דרך ארץ כשמדברים מהאבות ומהאמהות יסוד האומה הקדושה.

אברך
הודעות: 556
הצטרף: ד' מאי 05, 2010 12:13 am

Re: 'פראייר' בתורה???

הודעהעל ידי אברך » ד' יוני 16, 2010 1:26 pm

לכאורה ! גם בחסד יש מצוה חיובית ומצוה קיומית, כלומר, אם אדם נצרך לעזרה, אזי יש מצוה חיובית לסייע בידו, וזהו חסד שאדם מחוייב מדין ואהבת לרעך כמוך וכו', ואם יש אדם שיכול להסתדר לבד אבל ניתן לסייע בידו ולהקל מעליו, אזי אם עוזר לו עושה מצוה קיומית של חסד, כיון שבפועל סייע ועזר לחבירו.ואדם שטבוע בנפשו ובלבו מידת החסד והוא "רודף" חסד, אזי הוא מנצל כל אפשרות של חסד גם כשהשני יכול להסתדר לבד, ונמצא שאכן אין מושג של פרייאר בתורה, אלא כל עזרה שאדם נותן לחבירו הוא מקיים מצות חסד, אלא שיתכן שאינו חייב בה.
כל זה הוא "לכאורה" ללא מקורות, אלא הרגשת הלב.

ישראל הר כסף
הודעות: 885
הצטרף: א' מאי 23, 2010 9:47 pm
מיקום: ברכפלד

Re: 'פראייר' בתורה???

הודעהעל ידי ישראל הר כסף » ד' יוני 16, 2010 1:27 pm

לגלילי,
תודה על ההארה,
אולי טעיתי בצורת הביטוי, מ"מ ודאי שכוונתי רק לדמות לעולם המושגים שלנו, אך ח"ו שיש כאן זלזול כ"ש באבות הק', אלא רק להדגיש את השאלה.
ומכאן לגופו של ענין....

ישראל הר כסף
הודעות: 885
הצטרף: א' מאי 23, 2010 9:47 pm
מיקום: ברכפלד

Re: 'פראייר' בתורה???

הודעהעל ידי ישראל הר כסף » ד' יוני 16, 2010 1:39 pm

אברך כתב:לכאורה ! גם בחסד יש מצוה חיובית ומצוה קיומית, כלומר, אם אדם נצרך לעזרה, אזי יש מצוה חיובית לסייע בידו, וזהו חסד שאדם מחוייב מדין ואהבת לרעך כמוך וכו', ואם יש אדם שיכול להסתדר לבד אבל ניתן לסייע בידו ולהקל מעליו, אזי אם עוזר לו עושה מצוה קיומית של חסד, כיון שבפועל סייע ועזר לחבירו.ואדם שטבוע בנפשו ובלבו מידת החסד והוא "רודף" חסד, אזי הוא מנצל כל אפשרות של חסד גם כשהשני יכול להסתדר לבד, ונמצא שאכן אין מושג של פרייאר בתורה, אלא כל עזרה שאדם נותן לחבירו הוא מקיים מצות חסד, אלא שיתכן שאינו חייב בה.
כל זה הוא "לכאורה" ללא מקורות, אלא הרגשת הלב.

כנראה נשאר לנו רק לברר מה פירושה של המילה 'פראייר' בעברית המדוברת, לי נראה שלא הכוונה לעזור לשני כשהוא יכול להסתדר לבד, אלא לנצלנים, שהיה אפשר לומר שמכיוון שהתורה נתנה גדר בחיוב מצוות צדקה "אשר יחסר לו" ובא עליו ביאורו בדברי רבותינו "אפי' עבד לרוץ לפניו" שזה לכאו' ודאי שיגעון גמור, ולמה שאני יצטרך לעזור לו, אבל התורה למדה אותנו שהחיוב הוא לעזור במה שחסר 'לו' , וא"כ גם מה שהוא נצרך לו נפשית- הוא חיסרון, וא"כ אולי גם הנצלן שתמיד מבקש טובות ומחפש על מי ליפול- נצטרך לעזור לו, כי סכ"ס הוא מסכן וחסר לו ההרגשה שקבל, ולא הדבר שקיבל חסרה לו, אלא עצם הרגשת הקבלה.
וע"ז בא הנידון, כי אם יכול היה אליעזר שהיה גיבור גדול- כמובא במדרשים- לשתות, הרי היה יכול לבקש את הכד ולהסתדר על ידו בכוחות עצמו, אלא שהוא רצה לבחון אותה, אבל היא מצידה- מה חשבה, לכאו' שאפי' לכזה אדם צריך לעזור.
והכל בדרך שמא.
ושוב פעם, לא אשכח במי אנו מדברים, אלא כדי ללמוד את הנושא שאולי היה אפשר להוציא מכאן.

בנשק
הודעות: 123
הצטרף: ב' יוני 07, 2010 8:12 pm

Re: חסד, אין לו שיעור?

הודעהעל ידי בנשק » ד' יוני 16, 2010 4:31 pm

זה שאי' במדרשים שאליעזר גבור גדול היה אינו ידוע לרבקה.
והיא עומדת על השוקת ואדם בא מדרך רחוקה, והוא עיף, ובידה כד מלא מים, ותמהר להשקותו, ואחר הגמלים השקתה, ורחמיו על כל מעשיו כתיבא.

ישראל הר כסף
הודעות: 885
הצטרף: א' מאי 23, 2010 9:47 pm
מיקום: ברכפלד

Re: חסד, אין לו שיעור?

הודעהעל ידי ישראל הר כסף » ד' יוני 16, 2010 6:09 pm

באמת ככה נראה לך?
אבל עכ"פ רבקה זה רק דוגמא, רצוני למצוא מקורות ברורים יותר בענין.

מבי מדרשא
הודעות: 254
הצטרף: א' מאי 16, 2010 2:08 am

Re: חסד, אין לו שיעור?

הודעהעל ידי מבי מדרשא » ד' יוני 16, 2010 8:40 pm

האמת שזו שאלה שנתחבטתי בה רבות.בפשטות מסברא הייתי אומר שהכל תלוי במחשבת האדם הפועל. אם פועל ועושה זאת בתורת חסד עם רעהו. וזו היא כוונתו הרי שקיים מצוות חסד. אך אם הרגשתו שמנצלים אותו ועושה סתם מחוסר נעימות הרי הוא פראייר בלע"ז.
וממילא כיוון שרבקה עשתה את מעשיה בכוונת חסד, הרי שמעשיה מורים על לב טוב. ולכאורה כל כוונת הרמב"ם באדם שמנצלים אותו וחש שעושים זאת לניצול וגם הוא חש פחיתות כבוד בזה ולמרות כל זאת פועל את פעולתו.
ואם תעיין בתומר דבורה תראה מה שכותב שם על התחסדות עם אנשים באופנים שכל אדם מן הישוב היה קורא למתחסד בשם פראייר.

זקן ששכח
הודעות: 2768
הצטרף: ג' מאי 25, 2010 12:03 am

Re: חסד, אין לו שיעור?

הודעהעל ידי זקן ששכח » ד' יוני 16, 2010 10:53 pm

לפני תקופת זמן יצא לנו [כמה אברכים] לשוחח בנושא הנדון, ואמרתי בלשון המתקבלת על הלב - אם כי ללא מקור. תאר לעצמך שמגיע גבר אלים ומאיים על אדם מסויים שבאם לא יתן לו סכום גדול יכנו או ימיתנו. האדם מסר לו כל ממונו מרוב פחד. ועתה, שואל אני, האם קיים מצות צדקה וחסד? אין כל ספק שלא קיים, אף אם אותו אלים עני ואביון הוא.
כן הדבר הלזה. יש לך אדם הנותן ממונו או עתו או כל חפץ אחר שלו לזולת, אבל נותן הוא מפני שנאלץ הוא לתת. אף כי אין עומדים מולו עם אקדח שלוף, אבל נחיתותו או אי נעימותו (... השלם את החסר) כופים ומאלצים אותו, ואופן שכזה אינו מעשה נאצל ולא חסד ייקרא.
שונה הוא אבל האדם הנותן בלב שמח, מתוך הכרה ורצון - הנותן הלזה בעל חסד ייקרא.

בר ששת
הודעות: 668
הצטרף: ד' יוני 16, 2010 1:01 pm

Re: חסד, אין לו שיעור?

הודעהעל ידי בר ששת » א' יוני 20, 2010 1:33 am

מריש סברתי להביא ראיה מדין המשנה בב"מ שאמרו גבי מצוות פריקה וטעינה (בפריקה יש בעיה דצעב"ח ואכ"מ)כי אם "הלך וישב לו ואמר: הואיל ועליך מצוה אם רצונך לפרוק פרוק - פטור, שנאמר 'עמו'". סברתי כי יש הוכחה מדרכי התורה כי אל לו לאדם לתת עצמו לניצול אחרים.
אלא שיתכן לדחות את דבריי, מן העובדה שכל העניין הוא רק לימוד מן הכתוב שאמר 'עמו'.

בנתי וחיפשתי, עד שמצאתי בס"ד ב'בית הבחירה' למאירי (קידושין ח:) כי יתכן ואף בלא לימוד מן הכתוב יהיה הדין קיים.
והוא שאמרו במצות פריקה ישב והלך לו ואמר לו הואיל ועליך מצוה אם רצית לפרוק פרוק פטור שנאמר עמו טעמא דכתוב עמו הא לאו הכי חייב בכך ואף כשתמצא לומר שאף אם לא כתב עמו כך הוא הדין איפשר שזה הוא מפני שאף הנזוק יכול לסייע עמו וכל שאינו מסייע אין לאחרים חובה בהצלת ממונו יותר ממנו


מצינו איפוא ראיה קלושה לכך שאין האדם מחויב לישא לבדו בטורחו ומשאו של חבירו, להיות מה שמכנים הבריות 'פראייר'.

מגיב ומניב
הודעות: 286
הצטרף: ג' יוני 29, 2010 12:39 am
מיקום: בני ברק

Re: חסד, אין לו שיעור?

הודעהעל ידי מגיב ומניב » ג' יוני 29, 2010 7:45 pm

לא מצאתי בכל דברי המידיינים נקודה חשובה לענ"ד. יסוד ענינה של מצות החסד, אינו כדי להשלים את חסרון המקבל, אלא שתפקיד האדם בעולמו הוא להיות נותן, ורבינו חיים מואלאזין היה אומר תמיד לבנו כי האדם לא נברא אלא להועיל לאחריני כמבואר בהקדמת מהרי"ץ לנפש החיים. והענין נעוץ בהלכי בדרכי ה' וההדמות למעשיו שהוא נותן ללא גבול ומדה. והנה בעיני בשר ג"כ הקב"ה נותן כביכול היכן שלא מגיע, ועוד לאלו שעוברים על רצונו, ובמה שנותן מגבירים הרעה, וראה בכ"ז בתחילת ספר תומר דבורה. ומעתה פשוט שבתורה הק' אין מושג של 'פרייאר' שמוצאו הוא בחוקי אוה"ע שחשים כי כל ביאתם לעולם הוא ליטול כמה שיותר.

אם קיים מושג כזה הוא בגדרי ההלכה, כגון היכא שמסייע ידי עוברי עבירה, או היכן שהנתינה היא לרעת נפשו של המקבל באיזה צורה, או שיועיל לדרכיו בעתיד. והדוגמא של גנב איננה נכונה, כי באונס מסוג זה זה לא מוגדר כמעשה חסד, ורק שאם הגנב היה עני ונולד מזה תוצאה של חסד ו'הכשילו' הקב"ה ב'גנבים' מהוגנים, מנלן דבאמת לא יטול שכרו משלם על כך, ויש להרחיב עוד, וד"ל.

זקן ששכח
הודעות: 2768
הצטרף: ג' מאי 25, 2010 12:03 am

Re: חסד, אין לו שיעור?

הודעהעל ידי זקן ששכח » ג' יוני 29, 2010 9:25 pm

מגיב ומניב כתב:לא מצאתי בכל דברי המידיינים נקודה חשובה לענ"ד. יסוד ענינה של מצות החסד, אינו כדי להשלים את חסרון המקבל, אלא שתפקיד האדם בעולמו הוא להיות נותן, ורבינו חיים מואלאזין היה אומר תמיד לבנו כי האדם לא נברא אלא להועיל לאחריני כמבואר בהקדמת מהרי"ץ לנפש החיים. והענין נעוץ בהלכי בדרכי ה' וההדמות למעשיו שהוא נותן ללא גבול ומדה. והנה בעיני בשר ג"כ הקב"ה נותן כביכול היכן שלא מגיע, ועוד לאלו שעוברים על רצונו, ובמה שנותן מגבירים הרעה, וראה בכ"ז בתחילת ספר תומר דבורה. ומעתה פשוט שבתורה הק' אין מושג של 'פרייאר' שמוצאו הוא בחוקי אוה"ע שחשים כי כל ביאתם לעולם הוא ליטול כמה שיותר.

אם קיים מושג כזה הוא בגדרי ההלכה, כגון היכא שמסייע ידי עוברי עבירה, או היכן שהנתינה היא לרעת נפשו של המקבל באיזה צורה, או שיועיל לדרכיו בעתיד. והדוגמא של גנב איננה נכונה, כי באונס מסוג זה זה לא מוגדר כמעשה חסד, ורק שאם הגנב היה עני ונולד מזה תוצאה של חסד ו'הכשילו' הקב"ה ב'גנבים' מהוגנים, מנלן דבאמת לא יטול שכרו משלם על כך, ויש להרחיב עוד, וד"ל.


וכיצד יסביר מר דברי הגמרא (בבא קמא טז ע"ב): דרש רבא מאי דכתיב יהיו מוכשלים לפניך בעת אפך עשה בהם אמר ירמיה לפני הקדוש ברוך הוא רבונו של עולם אפילו בשעה שעושין צדקה הכשילם בבני אדם שאינן מהוגנים כדי שלא יקבלו עליהן שכר.

מגיב ומניב
הודעות: 286
הצטרף: ג' יוני 29, 2010 12:39 am
מיקום: בני ברק

Re: חסד, אין לו שיעור?

הודעהעל ידי מגיב ומניב » ג' יוני 29, 2010 9:44 pm

זקן ששכח, חבל שלא דייק בדברי, ונבהל להשיב. אני דברתי מגנבים מהוגנים, כלומר, על משקל הפס' אל יבוזו לגנב כי ירעב, שהוא רשע בכך שגנב, אבל מחיה בזה את נפשות ב"ב האביונים, ואין הראיה דומה לנידון.

בר ששת
הודעות: 668
הצטרף: ד' יוני 16, 2010 1:01 pm

Re: חסד, אין לו שיעור?

הודעהעל ידי בר ששת » ד' יוני 30, 2010 9:38 am

המגיב לא הניב,

השאלה כאן לא היתה על רמות חסד גבוהות, כי אם על היות האדם 'פראייר'. ואם לא הבין המגיב, מאי משמע פרייאר אסביר לו:
פעמים שקבוצת אנשים גומרת אומר לנצל חולשה פרטית של מישהו, היא מוצצת אותו עד כלות אונו והונו - והכל בטענה כי חסד הוא.
דווקא בתורה מצאנו שיש גבולות לחסד, וכי אין לבזבז כל הון עבור השני. גם מצינו שפעמים פטור ממצוות טעינה - וכנ"ל. בספרי חסידות, גם מצינו - וימחל לי שאיני זוכר איה מקומם - שהאדם צריך להיות בעל מדות, אך לא הוטל עליו להיות המידה בעצמה.
כך גם באורחות צדיקים, שאין לאדם להקצין יתר ולהפקיר את עצמו. - זו הייתה השאלה, הבו מקורות עד היכן מותר לאדם להיות מנוצל, וזה בגדר חסד וצדקה? או בניסוח לאור דברי הנפה"ח, עד היכן הוטל על האדם להיות 'נותן'?!
כעת הנב בתגובותך.

ישראל הר כסף
הודעות: 885
הצטרף: א' מאי 23, 2010 9:47 pm
מיקום: ברכפלד

Re: חסד, אין לו שיעור?

הודעהעל ידי ישראל הר כסף » ד' יוני 30, 2010 10:48 am

לדברי המגיב ומגניב שליט"א עיקר החסד הוא בכדי להיות בעצמינו טובים ודבוקים במידותיו של הקב"ה, אבל זה קשה לומר שחסד זה באמת רק הוצאת טוב ליבו של המתחסד, כי אם אין חסר, אין ענין לרצות להיטיב בכ"א (וכאן כשאנו מדברים ב'פראייר' הרי אין כאן 'חסר' אמיתי אלא רצון לנצל, וא"ת שגם זה 'חסר' כבר הוזכר ענין זה לעיל) ואפי' שגם אני לא שלם עם סברא זו, כי להידמות אל הקב"ה זה עיקר הרצון בהטבה ובקנין מידת החסד,וא"כ גם אם אין חסר, יש מקום לשאיפה החזקה להיטיב עם מישהו כשהאובייקט לא משנה מיהו ומהו, אבל במחשבה שניה הרי אם אין למי להיטיב אין דמיון למידותיו של הקב"ה, אלא רק "דמיון". וכמו שינסה להיטיב בכח למי שלא צריך,ותמכתי יתדותי ב"אמונה וביטחון למרנא החזו"א, החזו"א הביא שם מעשה בחסיד אחד שהזמין אורח לסעודת שבת, וברגע האחרון אמר לו האורח שהוא הולך בסוף למישהו אחר,והצטער אותו חסיד על חסרון האורח, עד שאמר לעצמו וכי האורח הוא כנכסים שעושים בהם סחורה שאני כ"כ מצטער על חסרונו, הרי כל עניני הוא רק שיהיה לאורח טוב, והרי טוב לו,ואם אין חסר על מה הצער, ואת זה הביא החזו"א כסמל של חסידות אמיתית,ולדברי הרב המגיב ומגיב אדרבא היה צריך החסיד להצטער טובא.

עכ"פ יש לי הרגשה שלא התייחסו בכלל למקורות הראשוניים שהובאו לעיל מהרמב"ם בשמונה פרקים, ומהגמ' לענין ביקור חולים, האם אין אלו ראיות אלימתות?

מגיב ומניב
הודעות: 286
הצטרף: ג' יוני 29, 2010 12:39 am
מיקום: בני ברק

Re: חסד, אין לו שיעור?

הודעהעל ידי מגיב ומניב » ד' יוני 30, 2010 6:59 pm

ראשית, לדברי בר ששת כמתלהמים. בעניי אינני מבין למה מה שהקב"ה משפיע מטובו לרשעים שיכעיסו לפניו וכו' זה לא ראיה לנידון בדבר שישנו מושג כזה של הטבה ללא שיעור. ולמה שכתבת: הראיה מפריקה וטעינה איננה במקומה, שם מדובר לגבי חיוב ולא ע"ז היתה השאלה. כיו"ב השיעורים של צדקה וחסד, ואגב, הרי אומרים בכל יום: אלו דברים שאין להם שיעור...וגמילות חסדים, ועי' במפרשי המשנה בפאה על כך.

ועכ"פ השיעורים של המבזבז אל יבזבז יותר מחומש וכד' זה גם בגדר של 'חייך קודמין' ומתוך דאגה גם לחיי עצמו, ולא משום הגבלה במושג החסד אם יפקיר עצמו ויתן יותר. הרי ידוע בשם בעל התניא ועוד שכדי לכפר על העבירות יכול ליתן יותר כמ"ש וחטאך בצדקה פרוק. הרי שהמושג צדקה רחב יותר מהשיעור, כי אם אין זה צדקה בחפצא למה יתן. וידוע על הד"ח מצאנז והגר"ח מבריסק ועוד שלא השאירו בידם פרוטה.

מש"כ הספרים, ומקורם בדברי הרמב"ם, שילך האדם בדרך הממוצעת זה לא נתינת שיעור במדה לצד הטוב, אלא זוהי המלצה להנהגה ישרה במיזוג הנכון של המידות, ופשוט.

ובכן, בר שישת נכבד, מקורות מפורשים אין לי, כמו שאין לך, יש כאן תנובת המחשבה לפי דברי התומר דבורה שלענ"ד הם ענין נכבד לענות בו בשאלה זו.

ועתה אפנה להר הכסף, ודאי שמידת ההטבה של הקב"ה איננה רק למילוי החסר, שכן הקב"ה ברא ויצר גם את החסר, אלא זוהי מדת הטבה בעצם. וזה יסודו של הגר"ח מואלאזין שזהו כל תכלית בריאת האדם, וכמובן שאין זה רק למילוי חסרים. הראיה מהחזו"א לענ"ד איננה נכונה, מתוך שהחסיד חיפש את תכלית מעשה ההטבה שהוא שייטב לחבירו ולא את מעשה החסד כשלעצמו, לכן ביכר את טובתו על מעשה החסד, אבל מה ענין זה לנידון מהו שיעורו של החסד.

ולשני החכמים יחדיו: מנוסח הדברים עד כה נדמה כי השאלה היא לא במקום שמבקש החסד הוא רשע ואכזר שמקבל הטובה ומשליכה באשפה, אלא שהוא נהנה וממלא רצונו בכך, אלא שהוא אינו הגון ואינו זקוק באמת לטובה, ומנצל טוב לבו של הנותן. מהיכי תיתי שזה יגרע מהגדרת נתינת טובה ע"י הנותן, ומה תאמרו על המובא בספרים שלמלא לשוטה שטותו זה גם חסד, ואטו מילוי רצון הנצלן אינו לכל הפחות מילוי של שטות...ודי בזה.
נערך לאחרונה על ידי מגיב ומניב ב ה' יולי 22, 2010 8:32 pm, נערך פעם 1 בסך הכל.

ישראל הר כסף
הודעות: 885
הצטרף: א' מאי 23, 2010 9:47 pm
מיקום: ברכפלד

Re: חסד, אין לו שיעור?

הודעהעל ידי ישראל הר כסף » ד' יוני 30, 2010 7:07 pm

ההתיחסות לשוטה כ'צריך' כל מיני דברים היא נכונה, כי הוא לא שולט ברצונותיו, לעומת זאת הנצלן 'צריך' אמנם כל מיני דברים, אבל יכול לשלוט בעצמו, ולכן אדרבה, יתכן ואסור לעזור לו כי עי"ז מכניסים אותו יותר עמוק לבוץ של ההרגשה של ה'צריך' הכל.
הרעיון שהטבה היא מציאות שלא קשורה כלל למוטב היא ממש לא שייכת, כי אם אין מוטב- אין הטבה!!!
אפי' הקב"ה אחרי ששעבד עצמו למעשינו ובראנו ב'צלם אלוקים', לא יכול להיטיב-אם לא ע"י מעשינו- בהנהגת המשפט- כמובן.
וכידוע שזה כל ענין הברכה, לפחות לסוברים ש'ברוך' הוא כפשוטו, שע"י מעשינו בברכה אנו 'עוזרים' לקב"ה בזה שאנו נותנים לו את היכולת להיטיב, ואם אין ענין במוטב, למה לו לברוא עולם, שיטיב בלי מוטב,ואין אלו אלא דברי הבל ורעות רוח- לענ"ד. (לא האומר אלא הדברים).
כמ"כ גם לא זכיתי להבין את דבריו הק' בביאור דברי הרמב"ם, הרמב"ם מבאר שם באריכות מופלגת את הטעות שבהליכה לא בדרך היושר, ואתה בא לומר שהוא רק נותן המלצה לצורה מסוימת של הנהגה?
נערך לאחרונה על ידי ישראל הר כסף ב ד' יוני 30, 2010 7:33 pm, נערך פעם 1 בסך הכל.

מגיב ומניב
הודעות: 286
הצטרף: ג' יוני 29, 2010 12:39 am
מיקום: בני ברק

Re: חסד, אין לו שיעור?

הודעהעל ידי מגיב ומניב » ד' יוני 30, 2010 7:22 pm

חבל ששמו בפינו דברים שלא נתכוונו אליהם, ויה"ר שלא נכלם ולא נכשל לעולם ועד. מעולם לא אמרנו שיש הטבה ללא מוטב, ועוד דברים מוזרים כאלו.

כבר מלתנו אמורה שאם אין תכלית בהטבה שהיא מושלכת לאשפה אין זה חסד, ואם יש בהטבה איזה מימד של הטבה למאן דהו בכלל הטבה היא. כל מה שהבאנו מהבוי"ת הוא רק ששורש ענין ההטבה הוא לא מילוי חסר, אבל ודאי שכדי שתהא הטבה בפועל בעינן למוטב ומקבל הטבה, ולכן נברא העולם. הנפ"מ בהבנת ענין שורש ההטבה היא שמצד מדת החסד ב'כח' ועצם המדה של חסד אין גבולות לחסד, והגבולות הם רק מצד כלי הקיבול של המקבל.וכבר נתבאר שברור ישנם גבולות לחסד לפי המציאות, שיתכן שאם זה מזיק למקבל אין זה חסד, ולא מצד השפעת הנותן שהוא אינו פרייאר, והדברים פשוטים למעיין, ונכתבו לאחר עיסוק ארוך בנושא משכבר הימים.

כמדומני, שממידת החסד, לכו"ע, היא שלא לדחות דברי חבירו או אפילו השפל והצעיר שבישראל בקנה, ללא עיון בדבריו כמות שהם, וק"ו שלא לטפול בדבריו שקר ודברים שלא היו מעולם.

מגיב ומניב
הודעות: 286
הצטרף: ג' יוני 29, 2010 12:39 am
מיקום: בני ברק

Re: חסד, אין לו שיעור?

הודעהעל ידי מגיב ומניב » ד' יוני 30, 2010 7:30 pm

ועתה לדברי הרמב"ם. כונתי היתה על דרך האמור לעיל, יש את המדה לכשלעצמה בהגדרה הפרטית שלה, ויש את השימוש הנכון שאדם צריך לעשות בה. הרמב"ם מצביע על הדרך הישרה בהנהגה למעשה, ולא בא להגדיר מהי מדת החסד בשורשה, כך נראה לענ"ד.

ישראל הר כסף
הודעות: 885
הצטרף: א' מאי 23, 2010 9:47 pm
מיקום: ברכפלד

Re: חסד, אין לו שיעור?

הודעהעל ידי ישראל הר כסף » ד' יוני 30, 2010 7:38 pm

אם כך הם דבריך, אז א. אני מתנצל על ההתקפה החזקה.
ב. רק שפשוט לא זכינו להבין מה השיכות לכאן, כי זה ודאי שכל הטבה למאן דהוא בכלל הטבה היא, והראיה היא עצם מה שמצינו שרבקה נהגה כן, ושאברהם נהג במידת החסד בהפלגה מרובה, רק שהוא היה נושא מידת החסד בעולם, וכמו שכתבת שזה ההטבה בעצם, אבל מה שנשאל כאן הוא האם אנו צריכים או מחוייבים לנהוג כך, או שבכלל אסור.
ואם כבר אז כדאי לעיין בספרו של הרב פינקוס זצ"ל על התורה 'תפארת תורה' שכתב את דברינו בענין אברהם ורבקה, שפשוט הוא שאנו לא מחוייבים כך אלא רק הם כנושאי מידת החסד בעולם התנהגו כך.
קבצים מצורפים
הרב פינקוס- חסד.PDF
(142.94 KiB) הורד 358 פעמים

מגיב ומניב
הודעות: 286
הצטרף: ג' יוני 29, 2010 12:39 am
מיקום: בני ברק

Re: חסד, אין לו שיעור?

הודעהעל ידי מגיב ומניב » ד' יוני 30, 2010 8:07 pm

יישר כח להר הכסף, בעיקר על המצורף מהגר"ש פינקוס, אם על החלק של הלמעשה, די לנו במה שכתב הרמב"ם, ותו לא מידי. וחוץ מזה, אנו בדרגתינו, מי שיחוש מנוצל ויתמלא ברגשות מרמור ותסכול, לא ישתלם יותר במדת ההטבה, וזה פשוט. ואגב, אמר אחד מגדולי דורינו שליט"א, כי אין בין מרמור לשחיתות המידות אלא כחוט השערה, ודפח"ח. וביסוד זה ניתן להבין עובדא דבר קמצא, וכן הרבה ממאורעות התקופה.


חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”



מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אברהם שרייבר ו־ 217 אורחים