מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

"ניגונים ליטאיים"

על חכמים ורבנים, צדיקים ויראים, אנשי השם אשר מעולם. לילך באורחות צדיקים ולדבוק במעשי ישרים.
י. אברהם
הודעות: 2768
הצטרף: ש' ינואר 30, 2016 10:05 pm

Re: הניגון הידוע ששר אברהם בן אברהם בעת מיתתו

הודעהעל ידי י. אברהם » ג' מאי 22, 2018 9:59 am

איש_ספר כתב:למען הדיוק: נובהרדוק היא ברייסין אבל ישיבותיה המפורסמות - מהם הגיעו ניגונים רבים - היו בפולין, כמו למשל מעזריטש.

ראה כאן רשימה של ישיבות נובהרדוק בפולין

חבר פורום אוצר החכמה
הודעות: 1240
הצטרף: א' ינואר 15, 2017 9:05 pm

Re: הניגון הידוע ששר אברהם בן אברהם בעת מיתתו

הודעהעל ידי חבר פורום אוצר החכמה » ג' מאי 22, 2018 10:13 am

לא ישמעו איש שפת רעהו
(יסור יסרני ח"ג עמ' 375-376)

2.jpg
2.jpg (45.82 KiB) נצפה 15286 פעמים
3.jpg
3.jpg (61.06 KiB) נצפה 15286 פעמים

דרומי
הודעות: 9050
הצטרף: ב' פברואר 20, 2017 11:26 am

Re: הניגון הידוע ששר אברהם בן אברהם בעת מיתתו

הודעהעל ידי דרומי » ג' מאי 22, 2018 10:39 am

יש הקלטה של אותו נוסח (שנוכל גם אנו לחוות את דעתנו)?...

פלגינן
הודעות: 3232
הצטרף: ג' יולי 17, 2012 10:46 pm

Re: הניגון הידוע ששר אברהם בן אברהם בעת מיתתו

הודעהעל ידי פלגינן » ג' מאי 22, 2018 1:17 pm

קראקובער כתב:כנראה שהניגונים של האיכרים הגויים בליטא לא היו מוצלחים במיוחד בניגוד לשאר מקומות אין מה לבוא בטענות על היהודים.. הנה דוגמא לניגון נוברדקאי שמקורו לא טהור במיוחד.
http://onegshabbat.blogspot.co.il/2011/ ... 6.html?m=1

לאלו שביקשו, הנה הניגון הנובהרדוקאי:
01 בעקבות אבותינו.mp3
(1.16 MiB) הורד 916 פעמים

והנה מקורו הקדוש [בכל זאת, המלחינים הם יהודים...]:
Если завтра война.mp3
(2.89 MiB) הורד 905 פעמים

[ניתן להחליף את הסיומת ל-mp4 ולקבל קובץ צפייה של ביצוע השיר בסרט רוסי].

ח''ל קאליסק
הודעות: 1094
הצטרף: ה' יוני 26, 2014 4:15 pm

Re: הניגון הידוע ששר אברהם בן אברהם בעת מיתתו

הודעהעל ידי ח''ל קאליסק » ג' מאי 22, 2018 5:21 pm

בעידנא דקווי ההשגחה פרטית מצאתי לנכון לספר הסיפור הבא: היה בן ישיבה 'טלזער' שהגיע לארץ ללמוד 'תורת ארץ ישראל' כנהוג. והוא היה ש''ב של משפחת פרסטר מחנות הכובעים בבן יהודה, והנ''ל שכאמור היה תלמיד ישיבת טעלז הפציר בש''ב החסידי לשמוע קלטות משיחותיו של הגר''מ גיפטער זצ''ל ראש הישיבה, אשר כידוע נחון בכושר נאום חד בדרא, והרב פרסטר שהינו יהודי חסיד בלז מבטן ומלידה לא התחשק כ''כ להקשיב להגיגי ראש הישיבה ליטא שבליטא, אבל הבחור הפציר והנ''ל הסכים, והביא לו הבחור קלטת לשמוע בחנות בזמנו הפנוי והלך לדרכו,
לאחר שבוע פוגש אותו הדוד ואומר לו בהתרגשות השגחה פרטית מופלאה. אכן כבקשתך שמעתי את הקלטת וראש הישיבה סיפר בדרשתו את הסיפור הבא שכשישב גר הצדק אברהם בן אברהם בכלאו לפני הוצאתו להורג בא אליו הגאון מווילנא וראה שקצת נפלו פניו על כך שעוזב את העולם ללא משפחה וזש''ק. ואמר לו הגאון (כמדומה זה מדרש) שהקב''ה אומר אני ראשון ואני אחרון דהיינו אני ראשון זה למי שאין לו אבא ואמא ואחרון למי שהוא אחרון שלא משאיר זש''ק, ואמר לו הגאון תנוח דעתך שלך אין גם הורים וגם זש''ק, והתנחם בזה מאוד הגר הקדוש.
ע''כ המעשה מפי הגר''מ גיפטר וממשיך הרב פרסטר בעל החנות לספר תוך כדי שאני שומע את הקלטת בחנות ניגש אליי אדם שמראהו כשומר תורה ומצוות לכל דבר ופונה אליי ושואל מי הוא הרב שמדבר בטייפ עניתי לו זהו ראש ישיבת טלז בקליבלנד הרב גיפטר, לשאלתי מדוע מתעניין בהנואם ענה לי את התשובה הבאה אני גם גר צדק ולאחרונה עברו עלי תלאות רבות ותהפוכות עד שכבר היה גמור בדעתי לתהות על הראשונות ותוך כדי הילוכי נכנסתי לחנות ושמעתי דרשה זו והיתה לי כטל של תחיה...

תוספת גבורה
הודעות: 20
הצטרף: ד' פברואר 08, 2017 2:34 am

Re: הניגון הידוע ששר אברהם בן אברהם בעת מיתתו

הודעהעל ידי תוספת גבורה » ב' מאי 28, 2018 2:15 am

יש מסורת בידי שכשהוליכו את הגר צדק לעבר המוקד עלה בליבו ספק האם הוא צריך למהר הליכתו שכן הוא ממהר לדבר מצוה ליהרג על קידוש השם, או שאדרבה עליו להתמהמה שכן יש מצוה של וחי בהם. וכשעבר ליד חלונו של הגר"א פתח הגר"א את חלון ביתו ואמר לו "רוץ אברהם רוץ" ובכך הכריע לו את ספיקו.
ובזה מתבאר היטב למי שמקשיב לניגון ושם ליבו שהחצי הראשון של הניגון הוא איטי והחצי השני נהפך למהיר יותר. שכן בתחילה היה זה קודם פסק הגר"א ומהלכו של הגר צדק היה איטי, אבל לאחר הכרעת הגר"א שצריך לרוץ שכן הוא רץ לדבר מצווה משתנה הניגון למהיר יותר ....

לענין
הודעות: 3471
הצטרף: ד' יולי 19, 2017 8:24 pm

Re: הניגון הידוע ששר אברהם בן אברהם בעת מיתתו

הודעהעל ידי לענין » ב' מאי 28, 2018 8:39 am

תוספת גבורה כתב:יש מסורת בידי שכשהוליכו את הגר צדק לעבר המוקד עלה בליבו ספק האם הוא צריך למהר הליכתו שכן הוא ממהר לדבר מצוה ליהרג על קידוש השם, או שאדרבה עליו להתמהמה שכן יש מצוה של וחי בהם. וכשעבר ליד חלונו של הגר"א פתח הגר"א את חלון ביתו ואמר לו "רוץ אברהם רוץ" ובכך הכריע לו את ספיקו.
ובזה מתבאר היטב למי שמקשיב לניגון ושם ליבו שהחצי הראשון של הניגון הוא איטי והחצי השני נהפך למהיר יותר. שכן בתחילה היה זה קודם פסק הגר"א ומהלכו של הגר צדק היה איטי, אבל לאחר הכרעת הגר"א שצריך לרוץ שכן הוא רץ לדבר מצווה משתנה הניגון למהיר יותר ....


אברהם, גיי שנעל!

ארי שבחבורה
הודעות: 1331
הצטרף: ה' ספטמבר 22, 2011 9:48 pm

Re: הניגון הידוע ששר אברהם בן אברהם בעת מיתתו

הודעהעל ידי ארי שבחבורה » ב' מאי 28, 2018 11:21 pm

משוש דורים כתב:
איש_ספר כתב:זה כמה רציתי לבקש אם יש למישהו את חסל סידור פסח הוולז'ינאי, אבל כלקח אני מוותר כרגע...


הוא קצת יותר טוב, אבל לא בהרבה.

ממש לא, ספק אם ה'חסל סידור פסח' ראוי בכלל לשם ניגון, הוא יותר 'דקלום', ואי"ס צודק לגמרי בניתוח שלו.
עבורי באופן אישי ה'חסל סידור פסח' הזה הוא ממש ניגון מכונן... מאז שאני זוכר את עצמי הוא היה אחד ה'סמלים' של ליל הסדר בבית הורי ששרים אותו בהתרגשות עצומה כל שנה (לצד ה"בצאת ישראל" שידוע קצת יותר), אבל אין ספק שאם תוריד ממנו את כל ה'אוירה' של ליל הסדר ואת היחוס המפואר שלו אז לא ישאר ממנו כמעט כלום.
ואגב, יש עוד כמה ניגונים המיוחסים לוולוז'ין, והם קצת יותר מוצלחים מ'חסל סידור פסח', ביניהם 'בצאת ישראל' 'חד גדיא' ו'שושנת יעקב'.
בזמנו ניסיתי לברר את מהימנות הייחוס הזה וגיליתי שלפחות לגבי ה"בצאת ישראל" מדובר בוודאות בייחוס מוטעה. הלחין אותו אחד מתלמידי ישיבת נובהרדוק בביאליסטוק שהיה 'בעל-מנגן' מוכשר, ובחורים שהתארחו אצל הדיין דמתא, הג"ר אריה שפירא (אבי הגרמ"ש), שרו אותו, ומהם ר' אריה למד את הניגון (יתכן שאחד מהם היה הסטייפלער שלימד את בנו הגר"ח שליט"א ששר אותו בליל הסדר עד היום), וברבות השנים הניגון הפך לחלק מ'פס הקול' בבית ר' אריה ובניו עד שהיו נכדים שחשבו בטעות שזהו ניגון וולוז'ינאי...
הניגון היחיד למיטב ידיעתי שמקורו בוודאות בוולוז'ין הוא הלחן המפורסם של "ברוך אלוקינו שבראנו לכבודו".

מענה איש
הודעות: 1022
הצטרף: ה' יולי 06, 2017 12:14 pm

Re: הניגון הידוע ששר אברהם בן אברהם בעת מיתתו

הודעהעל ידי מענה איש » ב' מאי 28, 2018 11:34 pm

ארי שבחבורה כתב:
משוש דורים כתב:
איש_ספר כתב:זה כמה רציתי לבקש אם יש למישהו את חסל סידור פסח הוולז'ינאי, אבל כלקח אני מוותר כרגע...


הוא קצת יותר טוב, אבל לא בהרבה.

ממש לא, ספק אם ה'חסל סידור פסח' ראוי בכלל לשם ניגון, הוא יותר 'דקלום', ואי"ס צודק לגמרי בניתוח שלו.
עבורי באופן אישי ה'חסל סידור פסח' הזה הוא ממש ניגון מכונן... מאז שאני זוכר את עצמי הוא היה אחד ה'סמלים' של ליל הסדר בבית הורי ששרים אותו בהתרגשות עצומה כל שנה (לצד ה"בצאת ישראל" שידוע קצת יותר), אבל אין ספק שאם תוריד ממנו את כל ה'אוירה' של ליל הסדר ואת היחוס המפואר שלו אז לא ישאר ממנו כמעט כלום.
ואגב, יש עוד כמה ניגונים המיוחסים לוולוז'ין, והם קצת יותר מוצלחים מ'חסל סידור פסח', ביניהם 'בצאת ישראל' 'חד גדיא' ו'שושנת יעקב'.
בזמנו ניסיתי לברר את מהימנות הייחוס הזה וגיליתי שלפחות לגבי ה"בצאת ישראל" מדובר בוודאות בייחוס מוטעה. הלחין אותו אחד מתלמידי ישיבת נובהרדוק בביאליסטוק שהיה 'בעל-מנגן' מוכשר, ובחורים שהתארחו אצל הדיין דמתא, הג"ר אריה שפירא (אבי הגרמ"ש), שרו אותו, ומהם ר' אריה למד את הניגון (יתכן שאחד מהם היה הסטייפלער שלימד את בנו הגר"ח שליט"א ששר אותו בליל הסדר עד היום), וברבות השנים הניגון הפך לחלק מ'פס הקול' בבית ר' אריה ובניו עד שהיו נכדים שחשבו בטעות שזהו ניגון וולוז'ינאי...
הניגון היחיד למיטב ידיעתי שמקורו בוודאות בוולוז'ין הוא הלחן המפורסם של "ברוך אלוקינו שבראנו לכבודו".

http://chabadpedia.co.il/index.php/%D7%A0%D7%99%D7%92%D7%95%D7%9F_%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%9A_%D7%94%D7%95%D7%90_%D7%90%D7%9C%D7%A7%D7%99%D7%A0%D7%95

אברך
הודעות: 556
הצטרף: ד' מאי 05, 2010 12:13 am

Re: הניגון הידוע ששר אברהם בן אברהם בעת מיתתו

הודעהעל ידי אברך » ג' מאי 29, 2018 12:21 am

מישהו בכל זאת יכול להעלות את הניגון חסל סידור פסח?
תודה רבה

ונתנו ידידים
הודעות: 1121
הצטרף: ה' יולי 14, 2016 9:27 am

Re: הניגון הידוע ששר אברהם בן אברהם בעת מיתתו

הודעהעל ידי ונתנו ידידים » ג' מאי 29, 2018 1:00 am

א"א לעשות כלל שאין בשום ניגון ליטאי טעם וריח יש כמה וכמה שיש בהם טעם מיוחדת ועכ"פ כשמתחברים להנסטלגה שבהם, אבל ניגון זה שונה לגמרי שאין בו שום טעם וריח כלל ואני גם לא יכול לדמיין את רב"ב שר את זה, ולא מתחיל להבין איך יתכן שהגר צדק עלה למוקד עם ניגון כזה ואולי יש כאן משהו מדומיין

סמל אישי של המשתמש
איש_ספר
מנהל האתר
הודעות: 15519
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 11:46 pm

ניגונים ולווז'ינאיים

הודעהעל ידי איש_ספר » ג' מאי 29, 2018 3:06 am

מתוך רשומות

(קבלתי שאחד מחברינו אשתו כנרית, ובכן שמא נזכה עתה לשמוע את הקולות..?)

ניגוני א.jpg
ניגוני א.jpg (537.21 KiB) נצפה 14912 פעמים
ניגונים 2.jpg
ניגונים 2.jpg (531.8 KiB) נצפה 14912 פעמים
ניגונים 3.jpg
ניגונים 3.jpg (551.99 KiB) נצפה 14912 פעמים
ניגונים 4.jpg
ניגונים 4.jpg (294.64 KiB) נצפה 14912 פעמים

ליטוואק פון בודאפעסט
הודעות: 2697
הצטרף: ב' מאי 16, 2016 8:17 pm

Re: "ניגונים ליטאיים"

הודעהעל ידי ליטוואק פון בודאפעסט » ג' מאי 29, 2018 5:50 am

לפני כעשרים שנה, היה לי חבר בישיבה שהחליט לחפש את השיר של הגר צדק. אז לא היתה האינטרנט נפוצה כמו היום, ובסוף שמע את זה, וזה לא אותו שיר שיש בקלטת של הרלו"י שושן. ולפני כעשר שנים היתה ׳חשיפה׳ בקול מבשר בארה"ב ומישהו שר את זה, יותר דומה למה שהחבר שלי הביא, ובכלל לא דומה לזה שהעלו כאן.

יכול להיות שהרגו אותו פעמיים, ובכל אחת שר שיר אחר.....

חרסון
הודעות: 1171
הצטרף: ג' פברואר 28, 2017 12:33 am

Re: "ניגונים ליטאיים"

הודעהעל ידי חרסון » ג' מאי 29, 2018 6:35 am

http://www.bhol.co.il/117932/%D7%A6%D7% ... =3&scat=41

אגב, יש שם טעות לדעתי, זה פיוט של אבן גבירול

עזריאל ברגר
הודעות: 12954
הצטרף: ג' אוקטובר 14, 2014 3:49 pm
מיקום: בת עין יע"א

Re: הניגון הידוע ששר אברהם בן אברהם בעת מיתתו

הודעהעל ידי עזריאל ברגר » ג' מאי 29, 2018 10:57 am

מענה איש כתב:
ארי שבחבורה כתב:הניגון היחיד למיטב ידיעתי שמקורו בוודאות בוולוז'ין הוא הלחן המפורסם של "ברוך אלוקינו שבראנו לכבודו".

http://chabadpedia.co.il/index.php/%D7%A0%D7%99%D7%92%D7%95%D7%9F_%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%9A_%D7%94%D7%95%D7%90_%D7%90%D7%9C%D7%A7%D7%99%D7%A0%D7%95

מה הקשר?
זה ניגון אחר לגמרי!

חיימשה
הודעות: 1958
הצטרף: ב' מאי 29, 2017 2:49 pm

Re: "ניגונים ליטאיים"

הודעהעל ידי חיימשה » ד' מאי 30, 2018 2:31 am

איך אף אחד עוד לא הזכיר את המנגינה בת האלמוות הליטאית, זו המושרת בכל עת מצוא ומולבשת כל יום על מילים אחרות?
טובים מאורות!
מי המלחין המוכשר?

פרנצויז
הודעות: 1655
הצטרף: ה' מרץ 26, 2015 1:40 pm

Re: הניגון הידוע ששר אברהם בן אברהם בעת מיתתו

הודעהעל ידי פרנצויז » ד' מאי 30, 2018 2:54 am

ממרומי היער כתב:ואני לתומי חשבתי שהשיר הכי ליטאי ויבש זה: "אם אמרתי מטה רגלי", כעת אני רואה שזה נחשב חסידי לעומתם...

האם "אם אמרתי מטה רגלי" אינו מניגוני הג"ר מאיר שפירא זצ"ל ראש ישיבת חכמי לובלין?

תוספת גבורה
הודעות: 20
הצטרף: ד' פברואר 08, 2017 2:34 am

Re: "ניגונים ליטאיים"

הודעהעל ידי תוספת גבורה » ד' מאי 30, 2018 3:22 am

חיימשה כתב:איך אף אחד עוד לא הזכיר את המנגינה בת האלמוות הליטאית, זו המושרת בכל עת מצוא ומולבשת כל יום על מילים אחרות?
טובים מאורות!
מי המלחין המוכשר?

מכיון שהוא ניגון שהוא כולל את כל הניגונים אפשר לעבור חיים שלמים עם הניגון הזה הוא מושר פעם בחודש בטובים מאורות, בברית מילה ביום ליבשה נהפכו מצולים, ואת ילדינו גידלנו על הניגון זה בשירת משיב הרוח ומוריד הגשם....

חיימשה
הודעות: 1958
הצטרף: ב' מאי 29, 2017 2:49 pm

Re: "ניגונים ליטאיים"

הודעהעל ידי חיימשה » ד' מאי 30, 2018 8:27 am

מיששמע פעם חסידי סלונים בנגינתם, יבין שיש גם עניין גאוגרפי. אך יש סתירה מניוני קרלין העליזים

משולש
הודעות: 5562
הצטרף: ה' יוני 06, 2013 2:54 pm

Re: "ניגונים ליטאיים"

הודעהעל ידי משולש » ד' מאי 30, 2018 11:07 am

חיימשה כתב:מיששמע פעם חסידי סלונים בנגינתם, יבין שיש גם עניין גאוגרפי. אך יש סתירה מניוני קרלין העליזים

לחב"ד יש עושר מוזיקלי למרות שהם ליטאים, אך אי אפשר להתעלם מזה שהרוב עצוב (גם הקצביים. והביצועים הישנים מבוצעים בכלים עצובים כמו חלילים וכינורות).

חיימשה
הודעות: 1958
הצטרף: ב' מאי 29, 2017 2:49 pm

Re: "ניגונים ליטאיים"

הודעהעל ידי חיימשה » ד' מאי 30, 2018 11:13 am

משולש כתב:
חיימשה כתב:מיששמע פעם חסידי סלונים בנגינתם, יבין שיש גם עניין גאוגרפי. אך יש סתירה מניוני קרלין העליזים

לחב"ד יש עושר מוזיקלי למרות שהם ליטאים, אך אי אפשר להתעלם מזה שהרוב עצוב (גם הקצביים. והביצועים הישנים מבוצעים בכלים עצובים כמו חלילים וכינורות).

עצוב אבל עשיר מאד. בקיצור ניגונים לא קרעכצ'ן.

דרומי
הודעות: 9050
הצטרף: ב' פברואר 20, 2017 11:26 am

Re: "ניגונים ליטאיים"

הודעהעל ידי דרומי » ד' מאי 30, 2018 11:15 am

חלק גדול מניגוני חבד המוכרים כיום התחבר בדורות מאוחרים יותר, ומחברי הניגונים לא גרו בליטא וסביבתה אלא באוקראינה (העיר הכי 'מוזיקלית' בתולדות חבד היא העיר ניקולייב שבאוקראינה, והניגונים שבאו משם בחלקם עליזים ו'משוחררים' עד מאוד)

משולש
הודעות: 5562
הצטרף: ה' יוני 06, 2013 2:54 pm

Re: "ניגונים ליטאיים"

הודעהעל ידי משולש » ד' מאי 30, 2018 11:20 am

גיאוגרפית חב"ד נמצאים על הגבול בין בלארוס (הליטאית) לבין רוסיה (לפחות הערים ליאדי וליובביץ) ואולי הרבה חסידי חב"ד היו בני רוסיה ואוקראינה (כמו שכתב הרב דרומי). על כן אינו דומה לאלו המתגוררים בעמקי וילנא וקובנא.

גם קרלין ממוקמת בדרום בלארוס סמוך לאוקראינה. (איני מכיר את ניגוניהם)
אבל סלונים היא די במרכז המדינה, ובוודאי הרבה יותר קרוב לליטא (ועוד יותר לפולין).

משולש
הודעות: 5562
הצטרף: ה' יוני 06, 2013 2:54 pm

Re: ניגונים ולווז'ינאיים

הודעהעל ידי משולש » ד' מאי 30, 2018 11:26 am

איש_ספר כתב:מתוך רשומות

(קבלתי שאחד מחברינו אשתו כנרית, ובכן שמא נזכה עתה לשמוע את הקולות..?)

ניגוני א.jpg
ניגונים 2.jpg
ניגונים 3.jpg
ניגונים 4.jpg

מספיקה הבנה בסיסית בתוים בשביל להעתיק את השיר לתכנה שבקישור הבא: https://musescore.com/
והיא קוראת את זה בלי בעיות. (לדעתי אפשר להשיג את הבסיס הנ"ל בתוך שעה או שעתיים).

סגי נהור
הודעות: 5644
הצטרף: א' אוגוסט 04, 2013 11:55 pm

Re: "ניגונים ליטאיים"

הודעהעל ידי סגי נהור » ד' מאי 30, 2018 11:32 am

משולש כתב:גיאוגרפית חב"ד נמצאים על הגבול בין בלארוס (הליטאית) לבין רוסיה (לפחות הערים ליאדי וליובביץ) ואולי הרבה חסידי חב"ד היו בני רוסיה ואוקראינה (כמו שכתב הרב דרומי). על כן אינו דומה לאלו המתגוררים בעמקי וילנא וקובנא.

מה זה רוסיה? רוסיה היא מחוץ לתחום המושב ולא היו בה קהילות יהודיות.
כשמדברים על יהודי רוסיה מתכוונים בדרך כלל לבלארוס היהודית.
בכל אופן, החב"דיים והמתנגדים חיו במקומות רבים בכפיפה אחת כידוע, ומכאן גם המתח הכפול והמכופל ביניהם, להבדיל מקהילות חסידיות בעומק גליציה ופולין שלא הכירו לא את ההתנגדות ולא את המתנגדים.

הולך בטל
הודעות: 100
הצטרף: ב' מאי 05, 2014 9:12 pm

Re: "ניגונים ליטאיים"

הודעהעל ידי הולך בטל » ד' מאי 30, 2018 7:34 pm

היה יהודי חשוב רבי יאנקל טעלחאנער, שקיבל ברכה מרבו היסוד העבודה שיהא יכול לזמר כמו הלוויים בבית המקדש!
מאז היה הוא מהמזמרים בחצרות סלאנים, קארלין, חב''ד,

עשרות או מאות ניגונים שיש כהיום בחצרות אלו הם ממנו.

מחולת המחנים
הודעות: 3246
הצטרף: ה' דצמבר 13, 2012 12:49 pm

Re: "ניגונים ליטאיים"

הודעהעל ידי מחולת המחנים » ד' מאי 30, 2018 8:00 pm

סגי נהור כתב:
משולש כתב:גיאוגרפית חב"ד נמצאים על הגבול בין בלארוס (הליטאית) לבין רוסיה (לפחות הערים ליאדי וליובביץ) ואולי הרבה חסידי חב"ד היו בני רוסיה ואוקראינה (כמו שכתב הרב דרומי). על כן אינו דומה לאלו המתגוררים בעמקי וילנא וקובנא.

מה זה רוסיה? רוסיה היא מחוץ לתחום המושב ולא היו בה קהילות יהודיות.
כשמדברים על יהודי רוסיה מתכוונים בדרך כלל לבלארוס היהודית.
בכל אופן, החב"דיים והמתנגדים חיו במקומות רבים בכפיפה אחת כידוע, ומכאן גם המתח הכפול והמכופל ביניהם, להבדיל מקהילות חסידיות בעומק גליציה ופולין שלא הכירו לא את ההתנגדות ולא את המתנגדים.

הרבה מחסידי חב"ד התגוררו באוקראינה, כדוגמת הערים חרסון ניקולייב וקרמנצ'וג, ואגב מהם באים הרבה מניגוני חב"ד (משפחת חריטונוב ועוד).

חיימשה
הודעות: 1958
הצטרף: ב' מאי 29, 2017 2:49 pm

Re: "ניגונים ליטאיים"

הודעהעל ידי חיימשה » ד' מאי 30, 2018 8:12 pm

מי יודע לומר מי המחבר או המקור של הניגון הליטאי על יונה מצאה בו מנוח?

סגי נהור
הודעות: 5644
הצטרף: א' אוגוסט 04, 2013 11:55 pm

Re: "ניגונים ליטאיים"

הודעהעל ידי סגי נהור » ד' מאי 30, 2018 8:28 pm

מחולת המחנים כתב:
סגי נהור כתב:
משולש כתב:גיאוגרפית חב"ד נמצאים על הגבול בין בלארוס (הליטאית) לבין רוסיה (לפחות הערים ליאדי וליובביץ) ואולי הרבה חסידי חב"ד היו בני רוסיה ואוקראינה (כמו שכתב הרב דרומי). על כן אינו דומה לאלו המתגוררים בעמקי וילנא וקובנא.

מה זה רוסיה? רוסיה היא מחוץ לתחום המושב ולא היו בה קהילות יהודיות.
כשמדברים על יהודי רוסיה מתכוונים בדרך כלל לבלארוס היהודית.
בכל אופן, החב"דיים והמתנגדים חיו במקומות רבים בכפיפה אחת כידוע, ומכאן גם המתח הכפול והמכופל ביניהם, להבדיל מקהילות חסידיות בעומק גליציה ופולין שלא הכירו לא את ההתנגדות ולא את המתנגדים.

הרבה מחסידי חב"ד התגוררו באוקראינה, כדוגמת הערים חרסון ניקולייב וקרמנצ'וג, ואגב מהם באים הרבה מניגוני חב"ד (משפחת חריטונוב ועוד).

זה ידוע לי כמובן (אם כי רבים היגרו מבלארוס לאוקראינה לאחר המהפכה), ורק הערתי על הטענה השגויה שהיו קהילות יהודיות ברוסיה.
בכלל, הסתכלות במפה של ימינו לא תועיל כלום כדי להבין את מפת ההתיישבות היהודית במזרח אירופה.

משולש
הודעות: 5562
הצטרף: ה' יוני 06, 2013 2:54 pm

Re: "ניגונים ליטאיים"

הודעהעל ידי משולש » ה' מאי 31, 2018 1:03 am

הרב סגי נהור.
לא ציטטתי כאן מקור שכותב "יהודי רוסיה" ועל כן אין צורך לדייק בדבריי לאיזו קהילה התכוונתי. (אין לי מפה הסטורית, אבל לפי הגבולות של היום לובביץ נמצאת בתוך שטח רוסיה, ולכן כתבתי רוסיה)
עד כמה שידוע לי, (וכך הנחת היסוד באשכול זה) יהודי בלארוס נחשבים ענף של יהדות ליטא. ומי שמכנה אותם "רוסיה" יכנה גם את ליטא בשם רוסיה. (אולי בגלל שהיו כבושים תקופה תחת שלטון רוסיה)

משולש
הודעות: 5562
הצטרף: ה' יוני 06, 2013 2:54 pm

Re: "ניגונים ליטאיים"

הודעהעל ידי משולש » ה' מאי 31, 2018 1:05 am

חיימשה כתב:מי יודע לומר מי המחבר או המקור של הניגון הליטאי על יונה מצאה בו מנוח?

מהו הניגון הליטאי הזה?

סגי נהור
הודעות: 5644
הצטרף: א' אוגוסט 04, 2013 11:55 pm

Re: "ניגונים ליטאיים"

הודעהעל ידי סגי נהור » ה' מאי 31, 2018 1:26 am

משולש כתב: (אין לי מפה הסטורית, אבל לפי הגבולות של היום לובביץ נמצאת בתוך שטח רוסיה, ולכן כתבתי רוסיה)
עד כמה שידוע לי, (וכך הנחת היסוד באשכול זה) יהודי בלארוס נחשבים ענף של יהדות ליטא. ומי שמכנה אותם "רוסיה" יכנה גם את ליטא בשם רוסיה. (אולי בגלל שהיו כבושים תקופה תחת שלטון רוסיה)

אז לידיעתך, אין שום יהודים שהם יותר "רוסים" מיהודי בלארוס. ליובאוויטש, ליאדי וליאזני כולם בתחום המושב באזור הנקרא בפי היהודים רייסין בדיוק כמו כל יהודי בלארוס. המפה של היום אינה אומרת דבר (חלק מעיירות ליטא נמצאות היום בכלל בפולין).

מה שכתבת שיהודי בלארוס (המתנגדים) נחשבים ענף של יהדות ליטא, תרמה לכך מן הסתם העובדה שהמרכז הרוחני (הלא חסידי) היה בליטא (זה מצטרף לעובדה שבימיה היפים של דוכסות ליטא היא שלטה גם על אזור בלארוס ומעבר לזה). ניתן לשער שמסיבה זו חסידי רייסין לא ראו עצמם ענף של יהדות ליטא מאחר שהמרכז הרוחני שלהם היה ברייסין עצמה. למעשה ברייסין היו הרבה יותר יהודים מאשר בליטא.

המסקנא מכל האמור הנוגעת לעניננו היא, שאין בין חסידי רייסין המכונים "רוסישע אידן" למתנגדי רייסין המכונים "ליטווישע אידן" אלא שינוי השם, כשמבחינה גיאוגרפית (שבה עסקינן כאן) מדובר על אותם יהודים פחות או יותר.

סגי נהור
הודעות: 5644
הצטרף: א' אוגוסט 04, 2013 11:55 pm

Re: "ניגונים ליטאיים"

הודעהעל ידי סגי נהור » ה' מאי 31, 2018 2:06 am

אחר כתבי זאת נמלכתי, שייתכן שיש משהו בטענה שהחלק המערבי של בלארוס, הסמוך לליטא, היה נוטה יותר למתנגדות, ואילו האזורים החב"דיים היו בחלק המזרחי הסמוך לרוסיה. אני כותב "ייתכן" כי בדיקת מיקום הערים והעיירות המוכרות לא מעלה תוצאות חד משמעיות. שקלוב הליטאית, לדוגמא, נמצאת באופן יחסי במזרח, ואילו העיירה החסידית קורניץ נמצאת במערב. אבל בהחלט מעניין לבדוק.

חיימשה
הודעות: 1958
הצטרף: ב' מאי 29, 2017 2:49 pm

Re: "ניגונים ליטאיים"

הודעהעל ידי חיימשה » ה' מאי 31, 2018 2:28 am

משולש כתב:
חיימשה כתב:מי יודע לומר מי המחבר או המקור של הניגון הליטאי על יונה מצאה בו מנוח?

מהו הניגון הליטאי הזה?

תווים לא למדתי... ניגון שהמילה '' יינה'' חוזרת ע"ע כל פעם 7 פעמים עצובות, משל בוכים אנו מרחמינו הנכמרים על היונה המסכנה שלא מצאה מנוח לכף רגלה

משולש
הודעות: 5562
הצטרף: ה' יוני 06, 2013 2:54 pm

Re: "ניגונים ליטאיים"

הודעהעל ידי משולש » ה' מאי 31, 2018 3:03 pm

עד היום הבנתי שיהודי בלארוס היו חלק מקהילות ליטא
להלן רשימה לדוגמא של ערים מפורסמות בבלארוס שמוכרות כליטאיות:
ברנוביץ
קמניץ
פינסק
הורודנא (גרודנא)
סלונים
וולוז'ין
קלצק
סלוצק
מינסק.

והרי לדוגמא "וולאזין" נחשבת לאם ישיבות ליטא למרות שהיא בבלארוס. האם זה עיוות היסטורי?

משולש
הודעות: 5562
הצטרף: ה' יוני 06, 2013 2:54 pm

Re: "ניגונים ליטאיים"

הודעהעל ידי משולש » ה' מאי 31, 2018 3:04 pm

חיימשה איני מזהה את הניגון שאתה מדבר עליו. אולי תעשה הקלטה כלשהי.

סגי נהור
הודעות: 5644
הצטרף: א' אוגוסט 04, 2013 11:55 pm

Re: "ניגונים ליטאיים"

הודעהעל ידי סגי נהור » ה' מאי 31, 2018 3:31 pm

משולש כתב:עד היום הבנתי שיהודי בלארוס היו חלק מקהילות ליטא
להלן רשימה לדוגמא של ערים מפורסמות בבלארוס שמוכרות כליטאיות:
ברנוביץ
קמניץ
פינסק
הורודנא (גרודנא)
סלונים
וולוז'ין
קלצק
סלוצק
מינסק.

והרי לדוגמא "וולאזין" נחשבת לאם ישיבות ליטא למרות שהיא בבלארוס. האם זה עיוות היסטורי?

למה אתה חושב שזו טעות היסטורית? זה לא מה שטענתי לעיל.

כאמור, מבחינה היסטורית בלארוס היתה חלק מהדוכסות הליטאית, ובהמשך (יחד עם ליטא עצמה) חלק מהאימפריה הרוסית. אמנם העם הליטאי והעם הבלארוסי הם עמים שונים. בליטא מדוברת השפה הליטאית (שהיא שפה בלטית) ובבלארוס השפה הבלארוסית (שהיא שפה סלאבית) לצד הרוסית. מסתבר שבערים והעיירות הסמוכות יותר לליטא של היום חיו גם ליטאים רבים לצד הבלארוסים.

וכך ראיתי כעת בוויקיפדיה ערך בלארוס:
עד היום, בעיקר בחוגים לאומניים, נקראת הארץ "ליטא" וטוענת לבעלות על שם זה, מתוקף היותה הגורם הדומיננטי בדוכסות הגדולה של ליטא.

ברוז
הודעות: 1671
הצטרף: ו' מאי 12, 2017 12:10 am

Re: "ניגונים ליטאיים"

הודעהעל ידי ברוז » ה' מאי 31, 2018 4:23 pm

הולך בטל כתב:היה יהודי חשוב רבי יאנקל טעלחאנער, שקיבל ברכה מרבו היסוד העבודה שיהא יכול לזמר כמו הלוויים בבית המקדש!
מאז היה הוא מהמזמרים בחצרות סלאנים, קארלין, חב''ד,

עשרות או מאות ניגונים שיש כהיום בחצרות אלו הם ממנו.


היה מחסידי קוידינוב.
הסתובב בכל החצרות שהזכרת.

הולך בטל
הודעות: 100
הצטרף: ב' מאי 05, 2014 9:12 pm

Re: "ניגונים ליטאיים"

הודעהעל ידי הולך בטל » ה' מאי 31, 2018 6:03 pm

ברוז כתב:
הולך בטל כתב:היה יהודי חשוב רבי יאנקל טעלחאנער, שקיבל ברכה מרבו היסוד העבודה שיהא יכול לזמר כמו הלוויים בבית המקדש!
מאז היה הוא מהמזמרים בחצרות סלאנים, קארלין, חב''ד,

עשרות או מאות ניגונים שיש כהיום בחצרות אלו הם ממנו.


היה מחסידי קוידינוב.
הסתובב בכל החצרות שהזכרת.

מעניין,
האם יש גם ניגוני קוידינוב שלא מושרים בשאר חצרות הנ''ל?

בן ראובן
הודעות: 954
הצטרף: ב' אוקטובר 15, 2012 10:29 pm

Re: "ניגונים ליטאיים"

הודעהעל ידי בן ראובן » ה' מאי 31, 2018 8:16 pm

כמו לשמות מקומות רבים, גם לשם "ליטא" היו שני מובנים. ליטא המצומצמת היתה ליטא דהיום ומחוזות הסמוכים אליה (הממוקמים בימינו בבלארוס ובפולין), וליטא רבתי כללה את כל המחוזות שבהם דיברו בהגייה ליטאית, כולל רייסין (החופפת בערך את בלארוס דהיום) וחלקים נרחבים מאוקראינה המזרחית.


חזור אל “משפחות סופרים וימות עולם”



מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 142 אורחים