בינוני כתב:ידוע שעשרת הרוגי מלכות כיפרו על עוון מכירת יוסף.
האם ידוע מי מהתנאים הק' היה כפרה על איזה שבט?
שמר כתב:ר"ע - כביכול כיפר קב"ה.
כידוע הווארט של הגאון "וְכָל מַעְשַׂר בָּקָר וָצֹאן כֹּל אֲשֶׁר יַעֲבֹר תַּחַת הַשָּׁבֶט הָעֲשִׂירִי יִהְיֶה קֹּדֶשׁ לַה' ואכמ"ל
בברכה המשולשת כתב:כמדומני שיש על זה בשער הגלגולים
לשבט שמעון נהרג רבי אלעזר בן שמוע, שבן שמוע יש בו תיבת שמעון, ואולי היה משבטו.
לשבט לוי נהרג רבי ישמעאל שכן היה משבטו.
לשבט יהודה נהרג רבן שמעון בן גמליאל שכן היה משבטו.
לשבט יששכר נהרג רבי חוצפית המתורגמן, שכן יש בו תיבת חמור גרם כמו שנאמר ביששכר.
לשבט יוסף נהרג רבי עקיבא בן יוסף שכן נרמז בהקראו בן יוסף שרומז אל יוסף הקדום.
לשבט דן נהרג רבי חנינא בן תרדיון, שכן יש בו תיבת דן.
לשבט זבולון נהרג רבי יהודה בן תימא, שכן זבולון במספר קטן עולה כ"ט ועם שמו עולה ל' וכן יהודה מלא עולה ל'.
לשבט גד נהרג רבי ישבב הסופר, שכן ישבב במספר קטן עולה ח' כמו שעולה גד עם שמו.
לשבט נפתלי נהרג רבי יהודה בן בבא, שכן נפתלי במספר קטן עולה כ"א כמספר יהודה במספר קטן.
לשבט אשר נהרג רבי חנינא בן חכינאי, שכן רומז פסוק בדניאל אשרי המחכה שר"ל שבט אשר הוא נגד בן חכינאי.
בענין השבטים שהיו הרוגי מלכות בסדר זה, אם קבלה נקבל, שעל ענינים אלו וכדומה לאלו לא סמכינן לרמזים וגימטריאות כפי חיוב שכלנו, ומה גם דבספרי המקובלים אמרו שר' עקיבא נכנס במקום השכינה ששתפו עמהם בשעת החרם, ושינויים אחרים ממה שהוזכר כאן.
בברכה המשולשת כתב:בינוני כתב:ידוע שעשרת הרוגי מלכות כיפרו על עוון מכירת יוסף.
האם ידוע מי מהתנאים הק' היה כפרה על איזה שבט?
כמדומני שיש על זה בשער הגלגולים
אבל הענין הוא במה שנתבאר אצלינו, כי כל אותם עשרה הרוגי מלכות, הם עשר טפות זרע שיצאו מן יוסף, ולפי שיוסף הוא עצמו ר' ישמעאל, וחטא, כי פגם באותם הנצוצות שהוציאם לעמקי הקליפה, לכן לא היה בו כח לברא נפשות גרים. ולכן תמצא כי עונש ר' ישמעאל קשה מכל עשרה הרוגי מלכות כי הוא גרם להם, ע"י הוצאות טפת זרע הנזכר. וכדמיון מ"ש ביוסף, ויפשיטו את יוסף את כתנתו, כן הפשיטו עור פניו של ר' ישמעאל. גם נדמה ר' ישמעאל ליוסף, בהיותו יפת תאר כמוהו, כנזכר בפרקי היכלות. וכמו שיוסף נשבה בין הגוים במצרים, כן נשבה ר' ישמעאל, כנזכר כששאלו ר"י בן חנניא, וא"ל מי נתן למשסה יעקב, והשיב הלא ה' זו חטאנו לו, רמז לו, כי בעון נצוצות טיפי הזרע של יוסף שירדו בקליפות במקום הרגלים, אשר שם הוא סוד המשסה ברגלים, לכן נשבה בין הגוים, וזהו מי נתן למשסה יעקב, שהם אותם הטפות כנזכר, והשיב הלא ה' זו חטאנו לו.
קאצ'קלה כתב:אודות ר' עקיבא מצויין אצלי: ספר הגלגולים פרק לט.
אח"כ שאל לו ר' יהודאי דא"כ שהעשרה הרוגי מלוכה הם כנגד י' קדושות שיהיו עשר רוחין לאשתלמא רוחא קדישא, יקשה מר' עקיבא שלא תוכל נשמתו לעלות כיון שהוא בן גרים... וזה אמרו ר"ע לית ליה זכות אבות, והשיב ומבני יששכר יודעי בינה לעיתים ר"ל כי שרשו היה מיששכר וכו'.
ענין י' הרוגי מלוכה, בידוע שהם היו השבטים שנמצאו במכירת יוסף הצדיק, א"כ צריך לידע במי נתגלגלו כל א' מהשבטים בי' הרוגי מלוכה. והענין ממה שקבלתי ממורי זלה"ה הוא זה...
וקודם נתחיל מראובן שאמר השליכו אותו אל הבור ולא רצה להסכים עמהם בענין הריגתו, עכ"ז נענש במ"ש השליכו וכו', ובא בגלגול בר' אליעזר הגדול שנתפס למינות כנז' בדברי רז"ל אבל לא נהרג כאחרים...
וכן יהודה נתגלגל ברשב"ג שהי' נשיא והי' משבטו של יהודה.
וכן יוסף הצדיק נתגלגל בר' ישמעאל בן אלישע...
נפתלי נתגלגל בר' חוצפת המתורגמן וסימנך הנותן אמרי שפר.
זבולון נתגלגל בר' יהודה בן בבא. עד כאן מצאתי.
ושמעתי ממורי זלה"ה שאמר לי שהיא השכינה וז"ס אשריך ר"ע שיצאה נשמתך בא' כי נודע כי י' הרוגי מלוכה היו כפרה בשביל עשרת השבטים ור"ע בן יוסף לכפר על השכינה ששתפו עמהם אחי יוסף כשהחרימו כי ר"ע בן גרים היה כנזכר... ולכן בא הוא במקום השכינה, וז"ס אשריך ר"ע שיצתה נשמתך בא' פירוש בשביל א' שהיא השכינה הנק' יחידו של עולם.
ופעם אחרת שמעתי שהוא יוסף, לפי שהקב"ה מדקדק עם הצדיקים כחוט השערה ולפי כי בסיבתו אירע כל מה שאירע ולכן נענש הוא ג"כ... והואיל ואתא לידן נרחיב הביאור בזה ונחקור, כשחזרו י' השבטים בי' הרוגי מלוכה, מי היה יוסף, ואמר הרב זלה"ה שהי' ר' ישמעאל כהן גדול וכו'.
מצאתי כתוב בספר קבלה מקדמון אחד זה לשונו. וי' הרוגי מלוכה שהיו עשרת השבטים בשביל מכירת יוסף.
כי ר' אלעזר בן שמוע היה ראובן שנאמר ולא שמעתם וגם דמו הנה נדרש.
ור' עקיבא היה שמעון שקרעו בשרו כמו שקרע הוא הכתונת.
ור' ישמעאל בן אלישע כהן גדול היה לוי שהפשיטו את עורו כמו שהפשיט הוא את הכתונת.
ורשב"ג הנשיא נשחט ונהרג הוא יהודה שאמר מה בצע והיה לו להוליכו אצל אביו.
ויששכר שהי' חכם מכל אחיו ולא מיחה בידי אחיו נשרף וס"ת עמו שהוא ר' חנינא בן תרדיון.
ור' חוצפית המתורגמן היה זבולון על כי חצף הדבר לעשותו.
ר' יהודה בן בבא היה דן כי כן דנו אותו ליהרג על כי סייע להעלותו מן הבור ומכרו.
ור' יהודה הנחתום היה אש"ר על כי מזרעו יגלו הסוד על כן חתכו לשונו וראה אלישע אחר בפי כלב.
ור' אלעזר בן דמא היה גד (עד כאן מצאתי כתוב).
וקודם נתחיל מראובן שאמר השליכו אותו אל הבור ולא רצה להסכים עמהם בענין הריגתו, עכ"ז נענש במ"ש השליכו וכו', ובא בגלגול בר' אליעזר הגדול שנתפס למינות כנז' בדברי רז"ל אבל לא נהרג כאחרים
והמקובל לזקן הכ"ם:
כי ב֗אובה֗ [ראובן] – ר' יהודה בן בבא הסומך לר' מאיר בשעת השמד ודוחק עצמו לכך ולא קנא בו, וכן יציל ב֗אובה֗ [ראובן] לא֗ונח֗ [ליוסף] בשעה שהוטל ד֗וב֗ הבוב֗ [תוך הבור]. ואמרי ז"ל (ברכות ז:): מאי ראובן, כך אמרה לאה ראו מה בין בני לבן חמי, בן חמי וישטום עשו את יעקב, ובני נטלה בכורה ממנו ונתנה ליוסף ואפי' הכי כתיב וישמע ראובן ויצילהו מידם. ואין צורך להאריך, כי נודעה כונתם ז"ל בכתבם מדות כל אחד מהכתובים בתלמוד לגלות על החתום בחותם אמת, וזה היה דרכם במשלם משלים.
ג֗ד֗זוה֗ [שמעון] שממנו המלמדים תורה ברבים, האמור בהם אחלקם ביעקב – ר' חנינא בן תרדיון המקהיל קהילות ברבים לדרוש בספר תורה, ושריפתו עם ספר תורה.
ג֗וי [לוי] שממנו הכהונה – ר' ישמעאל כהן גדול.
א֗הוד֗ה [יהודה] מלך זג֗ [על] אחיו – רבן שמעון בן גמליאל, נשיא מזרע המלוכה.
א֗ג֗ג֗ב֗ב֗ [יששכר] הקובע מדרש, הכתוב בו ומבני יששכר יודעי בינה לעתים – ר' עקיב'א תורה אחת להם, והיה מבני בניו של סיסרא שר צבא יבין בבינה, ויששכר נקרא על שם נתן אלהי"ם שכרי כי נתתי שפחתי, ואעפ"י שהיא ילדתו נתיחס לשכר השפחה.
זבוג֗וה֗ [זבולון] השוכן לחוף אניות – ר' אלעזר בן דמא.
גד בן השפחה – ר' חוצפית התורגמן, שהוא יגוד עקב, והתורגמן ישופנו עקב לחכם.
ונפתלי בן שפחה גם [כן] והוא אילה הנותן אמרי שפר – ר' ישבב הסופר, ואין נתינת אמרי שפר כסופר.
אג֗ב֗ [אשר] גם כן בן שפחה ושמנה לחמו לתת מעדני מלך – ר' אלעזר בן שמוע, הנאמר עליו (עירובין נג.) לבן של ראשונים כפתחו של אולם, מאן ראשונים כו', איכא דאמרי ר' אלעזר בן שמוע. ואשר ברוך מבנים, יהי רצוי אחיו.
דה֗ [דן] הנושך עקבי סוס – ר' יהודה הנחתום.
עוד אבינך בסוד נכבד ומעולה למבינים אשר קבלתי מפי מ'ורי ר' יהושפט הי"א, ולמדו לי על שני שורות של ר' עזריאל ז"ל:
התבין ענייני פרץ וזרח / ולא תלך עקלתון באורח
וסוד משה נביא א-ל ומשיחו / וסוד הבל אשר חטא וסרח
ענייני פרץ וזרח ידוע עניינם למבינים, והוא סוד גדול מסודות התורה, ודע כי תלוי בזה סוד היבום בג"ה [= בגזרת הא-ל].
דע כי נשמת ער ואונן נכנסה בגוף פרץ וזרח, וראה והבן כי שנים מתו ושנים נולדו לו. ותמר היתה יודעת הסוד הגדול הזה, וע'ל כ'ן עשתה עם חמיה מה שעשתה לגודל העניין, כי ראתה כי לא רצה יהודה להניח לבנו שלה ליבמה. וזהו אמרו: להקים זרע לאחיו, ואי איפשר בעניין אחר שיקים זרע לאחיו המת אלא בכעניין זה. ועל זה העניין ציותה התורה והזהירה בעניין היבום.
וזהו סוד יחי ראובן ואל ימות, וסוד עשרה הרוגי מלכות, וסוד ובכן ראיתי רשעים קבורים ובאו. וזה העניין מגיע לכל אדם עד ג' פעמים אולי ישוב ויזכה במעשה. והוא שאמ'ר מ'שה ר'בינו ע"ה: פוקד עון אבות על בנים ועל שלשים ועל רבעים לשנאי. ועל זה התפלל משה על ראובן שלא יתגלגל פעם שנייה, ואמ'ר: יחי ראובן ואל ימות, ותרג'ם אונקילו'ס: ומותא תניינא לא ימות, ואי איפשר [= אלא בסוד הגלגול].
והנה אמ'ר בועז: להקים שם המת על נחלתו ולא יכרת שם המת, והלא לא קראו על שם המת כלל וגם התורה לא ציותה לקרוא שם הבן הנולד מן היבמה על שם המת (= ראה יבמות כד.) - אלא העניין הוא כאשר רמזתי. וזה העניין יבא יותר ביבמה, מפני כי בהיותה מתייחדת עם אחי בעלה המת יעלה במחשבת גם שניהם ויקרה העניין הזה, כי המחשבה פועלת הרבה ביצירה בעת יצירת הולד. ועוד אומ'ר למטה: יולד בן לנעמי, והלא לרות נולד - אלא באמת לנעמי נולד, והבן זה.
ועשרה הרוגי מלכות הם היו עשרה בני יעקב, והבן גם זה מאד.
ונשמת משה להבל, ונאמ'ר: והבל היה רועה, ונאמ'ר: ומשה היה רועה. ואז ידע משה העניין ונתגלה לו. ונאמ'ר: ויתעבר יי' בי למענכם, ולא אמ'ר ויתאנף כמו שאמ'ר על אהרן, והבן גם זה.
וזהו עניין צדיק ורע לו, רשע וטוב לו. ורשע בן רשע, וצדיק בן צדיק (= ראה ברכות ז, א - ועיי"ש היטב), והבן גם זה.
מענה איש כתב:וקודם נתחיל מראובן שאמר השליכו אותו אל הבור ולא רצה להסכים עמהם בענין הריגתו, עכ"ז נענש במ"ש השליכו וכו', ובא בגלגול בר' אליעזר הגדול שנתפס למינות כנז' בדברי רז"ל אבל לא נהרג כאחרים
לא הבנתי הנ''ל אם י' הרוגי מלכות באו לכפר מה שייך כפרה ותיקון במה שר''א נתפס למינות?
שבע כתב:בכתב-יד ספר "יסוד עולם" לחד מן קמאי (מהמאה הראשונה לאלף השישי), חלק שלישי, שער ראשון (העוסק בענייני גלגול נשמות), רמון ס"ב - בשם מקובל אנונימי (מעט מהטקסט נכתב בכתב-סתרים):
מענה איש כתב:וקודם נתחיל מראובן שאמר השליכו אותו אל הבור ולא רצה להסכים עמהם בענין הריגתו, עכ"ז נענש במ"ש השליכו וכו', ובא בגלגול בר' אליעזר הגדול שנתפס למינות כנז' בדברי רז"ל אבל לא נהרג כאחרים
לא הבנתי הנ''ל אם י' הרוגי מלכות באו לכפר מה שייך כפרה ותיקון במה שר''א נתפס למינות?
מצאתי כתוב בספר קבלה מקדמון אחד זה לשונו. וי' הרוגי מלוכה שהיו עשרת השבטים בשביל מכירת יוסף.
כי ר' אלעזר בן שמוע היה ראובן שנאמר ולא שמעתם וגם דמו הנה נדרש.
ור' עקיבא היה שמעון שקרעו בשרו כמו שקרע הוא הכתונת.
ור' ישמעאל בן אלישע כהן גדול היה לוי שהפשיטו את עורו כמו שהפשיט הוא את הכתונת.
ורשב"ג הנשיא נשחט ונהרג הוא יהודה שאמר מה בצע והיה לו להוליכו אצל אביו.
ויששכר שהי' חכם מכל אחיו ולא מיחה בידי אחיו נשרף וס"ת עמו שהוא ר' חנינא בן תרדיון.
ור' חוצפית המתורגמן היה זבולון על כי חצף הדבר לעשותו.
ר' יהודה בן בבא היה דן כי כן דנו אותו ליהרג על כי סייע להעלותו מן הבור ומכרו.
ור' יהודה הנחתום היה אש"ר על כי מזרעו יגלו הסוד על כן חתכו לשונו וראה אלישע אחר בפי כלב.
ור' אלעזר בן דמא היה גד (עד כאן מצאתי כתוב).
שבע כתב:שוב ראיתי כי הדברים שהבאתי מכת''י - הן הן הדברים שהובאו לעיל בשם ''ספר הגלגולים'' פרק מ''ב.
ומה שהעירו לעיל כי שם נפתלי נעדר מרשימה זו - הנה בכת''י ניתן לנו אמרי שפר, דוק ותשכח!
ורבי יהודה בן בבא שמו, שאלמלא הוא נשתכחו [בטלו] דיני קנסות מישראל...
שבע כתב:שוב ראיתי כי הדברים שהבאתי מכת''י - הן הן הדברים שהובאו לעיל בשם ''ספר הגלגולים'' פרק מ''ב:
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 57 אורחים