מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

ספר הזיכרון - לזכרו של הקדוש יוסף דב ויסמן הי"ד

מילתא דתמיהא, בשורת ספרים חדשים, עיטורי סופרים ומטפחת ספרים.
ההוא דאמר
הודעות: 1532
הצטרף: ד' נובמבר 29, 2017 4:09 am

Re: ספר הזיכרון - לזכרו של הקדוש יוסף דב ויסמן הי"ד מתלמידי חברון

הודעהעל ידי ההוא דאמר » ו' יוני 29, 2018 6:54 am

העתקה ממכתב רבי חיים עוזר גרודז'ינסקי זצ"ל
בחידו"ת מרבי מאיר רובינזון, מובא העתקת מכתב של הגרח"ע.
אגב, בספרייה הלאומית, ישנם כ-16 מחברות חידו"ת ושו"ת מרבי מאיר רובינזון זצ"ל [ראה אודותיו בתוך מאמרו של ר"ד קמנצקי, בתבונות האחרון].
המכתב הינו ביידיש,
נודה למי שיתרגמו לתועלת הציבור.

שמעתי מכלי שני, שהגאון רבי מיכל יהודה לפקוביץ זצ"ל, ר"י פוניבז' לצעירים סיפר לו, כי נקלע בזמן המלחמה לביתו של הגרח"ע, וישבו לפניו למעלה מ-6 לבלרים, כאשר מקריא הגרח"ע לא' וממשיך לשני ולשלישי, וכן הלאה, וחוזר לראשון וממשיך מהיכן שפסק, והדבר תוך כדי שהוא משוחח עם אשה אלמנה.
גאונות מבהילה.
קבצים מצורפים
העתקה ממכתב הגרח%27%27ע - רובינזון.png
העתקה ממכתב הגרח%27%27ע - רובינזון.png (148.27 KiB) נצפה 18832 פעמים

מתעמק
הודעות: 598
הצטרף: ג' יוני 08, 2010 5:58 am

Re: ספר הזיכרון - לזכרו של הקדוש יוסף דב ויסמן הי"ד מתלמידי חברון

הודעהעל ידי מתעמק » ו' יוני 29, 2018 7:06 am

חיים עוזר גראזענסקי
ווילנא

הוד כבוד הנכבד והיקר הנעלה מר חיים כהן שי'
אייער בריף האב איך ערהאלטין מיט דיא הויז וואס דער ראדושקאוויצער רב האט פארקויפט פיר דיא תלמוד תורה פאר דיא סוממע אכט הונדערט דאלער איז שוין אין בעסטין ארדענונג וויא דער היגער רב הרב ר' אברהם יעקב הכהן נ"י שרייבט.
[קיבלתי מכתבכם. בנידון הבית שמכר הרב מראדושקאוויץ להתלמוד תורה תמורת שמונה מאות דולר, הכל כבר בסדר גמור, כמו שכתב הרב דפה הרב ר' אברהם יעקב הכהן נ"י]
איך ווינש אייך אריכות ימים ושנים און אלדעס גיץ
[הנני מאחל לכם אריכות ימים ושנים וכל טוב]
הנני ידידו הדו"ש שלומו מברכו וכל טוב סלה
חיים עוזר

הפצת המעיינות
הודעות: 1229
הצטרף: ב' יוני 11, 2018 11:23 pm
שם מלא: ג'ינג'י

Re: ספר הזיכרון - לזכרו של הקדוש יוסף דב ויסמן הי"ד מתלמידי חברון

הודעהעל ידי הפצת המעיינות » ו' יוני 29, 2018 7:13 am

ההוא דאמר כתב:שמעתי מכלי שני, שהגאון רבי מיכל יהודה לפקוביץ זצ"ל, ר"י פוניבז' לצעירים סיפר לו, כי נקלע בזמן המלחמה לביתו של הגרח"ע, וישבו לפניו למעלה מ-6 לבלרים, כאשר מקריא הגרח"ע לא' וממשיך לשני ולשלישי, וכן הלאה, וחוזר לראשון וממשיך מהיכן שפסק, והדבר תוך כדי שהוא משוחח עם אשה אלמנה.
גאונות מבהילה.

להעיר מביצה ד עמ' א' "גוזמא קתני"

ההוא דאמר
הודעות: 1532
הצטרף: ד' נובמבר 29, 2017 4:09 am

Re: ספר הזיכרון - לזכרו של הקדוש יוסף דב ויסמן הי"ד מתלמידי חברון

הודעהעל ידי ההוא דאמר » ו' יוני 29, 2018 3:03 pm

הפצת המעיינות כתב:
ההוא דאמר כתב:שמעתי מכלי שני, שהגאון רבי מיכל יהודה לפקוביץ זצ"ל, ר"י פוניבז' לצעירים סיפר לו, כי נקלע בזמן המלחמה לביתו של הגרח"ע, וישבו לפניו למעלה מ-6 לבלרים, כאשר מקריא הגרח"ע לא' וממשיך לשני ולשלישי, וכן הלאה, וחוזר לראשון וממשיך מהיכן שפסק, והדבר תוך כדי שהוא משוחח עם אשה אלמנה.
גאונות מבהילה.

להעיר מביצה ד עמ' א' "גוזמא קתני"


מדובר באיש נאמן, וכן ידוע על הגרח"ע ממקורות נוספים.

ההוא דאמר
הודעות: 1532
הצטרף: ד' נובמבר 29, 2017 4:09 am

Re: ספר הזיכרון - לזכרו של הקדוש יוסף דב ויסמן הי"ד מתלמידי חברון

הודעהעל ידי ההוא דאמר » ו' יוני 29, 2018 3:04 pm

מתעמק כתב:חיים עוזר גראזענסקי
ווילנא

הוד כבוד הנכבד והיקר הנעלה מר חיים כהן שי'
אייער בריף האב איך ערהאלטין מיט דיא הויז וואס דער ראדושקאוויצער רב האט פארקויפט פיר דיא תלמוד תורה פאר דיא סוממע אכט הונדערט דאלער איז שוין אין בעסטין ארדענונג וויא דער היגער רב הרב ר' אברהם יעקב הכהן נ"י שרייבט.
[קיבלתי מכתבכם. בנידון הבית שמכר הרב מראדושקאוויץ להתלמוד תורה תמורת שמונה מאות דולר, הכל כבר בסדר גמור, כמו שכתב הרב דפה הרב ר' אברהם יעקב הכהן נ"י]
איך ווינש אייך אריכות ימים ושנים און אלדעס גיץ
[הנני מאחל לכם אריכות ימים ושנים וכל טוב]
הנני ידידו הדו"ש שלומו מברכו וכל טוב סלה
חיים עוזר


יישר כח להרב המתעמק, טבל והעלה מרגניתא בידיה, לתועלת כולנו.

הפצת המעיינות
הודעות: 1229
הצטרף: ב' יוני 11, 2018 11:23 pm
שם מלא: ג'ינג'י

Re: ספר הזיכרון - לזכרו של הקדוש יוסף דב ויסמן הי"ד מתלמידי חברון

הודעהעל ידי הפצת המעיינות » ו' יוני 29, 2018 3:41 pm

ההוא דאמר כתב:מדובר באיש נאמן, וכן ידוע על הגרח"ע ממקורות נוספים.

לא ידוע על הגרח"ע ממקורות נוספים שהיו יותר מ6 כותבים יושבים לפניו
ולא שהיה "חוזר לראשון וממשיך מהיכן שפסק"
אדרבה תביא מקורות

ההוא דאמר
הודעות: 1532
הצטרף: ד' נובמבר 29, 2017 4:09 am

Re: ספר הזיכרון - לזכרו של הקדוש יוסף דב ויסמן הי"ד מתלמידי חברון

הודעהעל ידי ההוא דאמר » ו' יוני 29, 2018 4:13 pm

מקורות בבקשה:
זכרונות [יעקובזון בנימין, ע' 122 מהאוצר]
מוסף שבת קודש [בשלח תשע"ה] גליון על הגרמי"ל לפקוביץ זצ"ל, מעדויות בני המשפחה.
יפוצו מעיינותיך חוצה, ויאותו רבים לאורך.
קבצים מצורפים
זכרונות - הרב יעקובזון - ע' 122 מהאוצר.png
זכרונות - הרב יעקובזון - ע' 122 מהאוצר.png (308.74 KiB) נצפה 18797 פעמים

הפצת המעיינות
הודעות: 1229
הצטרף: ב' יוני 11, 2018 11:23 pm
שם מלא: ג'ינג'י

Re: ספר הזיכרון - לזכרו של הקדוש יוסף דב ויסמן הי"ד מתלמידי חברון

הודעהעל ידי הפצת המעיינות » ו' יוני 29, 2018 4:18 pm

"למלעה מ6 כותבים"?
אולי בביה"ד הגדול בירושלים

ההוא דאמר
הודעות: 1532
הצטרף: ד' נובמבר 29, 2017 4:09 am

Re: ספר הזיכרון - לזכרו של הקדוש יוסף דב ויסמן הי"ד מתלמידי חברון

הודעהעל ידי ההוא דאמר » ו' יוני 29, 2018 4:23 pm

הפצת המעיינות כתב:"למלעה מ6 כותבים"?
אולי בביה"ד הגדול בירושלים


נו, באמת..

הפצת המעיינות
הודעות: 1229
הצטרף: ב' יוני 11, 2018 11:23 pm
שם מלא: ג'ינג'י

Re: ספר הזיכרון - לזכרו של הקדוש יוסף דב ויסמן הי"ד מתלמידי חברון

הודעהעל ידי הפצת המעיינות » ו' יוני 29, 2018 4:25 pm

הוא הדבר, למעלה מ6 גוזמא קתני

אמת חשובה מאוד

פרנצויז
הודעות: 1655
הצטרף: ה' מרץ 26, 2015 1:40 pm

Re: ספר הזיכרון - לזכרו של הקדוש יוסף דב ויסמן הי"ד מתלמידי חברון

הודעהעל ידי פרנצויז » א' יולי 01, 2018 11:45 pm

ההוא דאמר כתב:שמעתי מכלי שני, שהגאון רבי מיכל יהודה לפקוביץ זצ"ל, ר"י פוניבז' לצעירים סיפר לו, כי נקלע בזמן המלחמה לביתו של הגרח"ע, וישבו לפניו למעלה מ-6 לבלרים, כאשר מקריא הגרח"ע לא' וממשיך לשני ולשלישי, וכן הלאה, וחוזר לראשון וממשיך מהיכן שפסק, והדבר תוך כדי שהוא משוחח עם אשה אלמנה.
גאונות מבהילה.

בנוסף לעדות הרב בנימין זאב יעקובזון זצ"ל בזכרונותיו, ועדות הג"ר מיכל יהודה ליפקוביץ זצ"ל שפורסמה במוסף שבת קדש של יתד נאמן, שהובאו לעיל.
ראה ס' "רבותינו" מאת הרב י. אברהם וולף זצ"ל (מנהל הסמינר בבני ברק) עמ' כ"ה.

רבותינו עמוד כה.jpg
רבותינו עמוד כה.jpg (25.37 KiB) נצפה 18062 פעמים

כמו כן יש עדויות שהגאון רבי חיים עוזר זצ"ל היה כותב שני מכתבים בבת אחת בשתי ידיו.
ראה ס' "מעשה איש" כרך ז' עמ' מג-מד הערה 1 עדות ר' אברהם ריין זצ"ל מפ"ת.

מעשה איש כרך ז עמוד מג הערה 1.jpg
מעשה איש כרך ז עמוד מג הערה 1.jpg (13.91 KiB) נצפה 18062 פעמים

מעשה איש כרך ז עמוד מד הערה 1.jpg
מעשה איש כרך ז עמוד מד הערה 1.jpg (18.54 KiB) נצפה 18062 פעמים

וכן ראה ס' מצווה ועושה (לרבי שמואל דוד הכהן פרידמאן) חלק א' עמ' פ"א וחלק ב' עמ' תרל"ח, עדות הג"ר ברוך שמעון שניאורסון זצ"ל ראש ישיבת טשעבין.

מצווה ועושה חלק א עמוד פא.jpg
מצווה ועושה חלק א עמוד פא.jpg (50.78 KiB) נצפה 18062 פעמים

מצווה ועושה חלק ב עמוד תרלח.jpg
מצווה ועושה חלק ב עמוד תרלח.jpg (70.38 KiB) נצפה 18041 פעמים

וראה עוד בס' "רבן של ישראל" עמ' קלח-קלט תיאור נוסף על גאונות הגרח"ע.

ההוא דאמר
הודעות: 1532
הצטרף: ד' נובמבר 29, 2017 4:09 am

Re: ספר הזיכרון - לזכרו של הקדוש יוסף דב ויסמן הי"ד מתלמידי חברון

הודעהעל ידי ההוא דאמר » א' יולי 08, 2018 11:42 pm

רבי שלמה דוד כהנא זצ"ל – המתמיד מיאנוב רבה של העיר העתיקה
לפנים רב ודיין בוורשא, בפולין ייסד הרב שלמה דוד את אגודת הרבנים הכללית, ושימש כחבר הנשיאות שלה, בפרוץ המלחמה הצליח להמלט לארץ ישראל ונתמנה לרבה של העיר העתיקה בירושלים.
מופיע מספר פעמים באגרות הגרח"ע, היה פעיל מאוד למען היתר עגונות, וראה עוד בדגל ראובן [כץ, ח"ג סי' לו]. ונתכנה "אבי העגונות".
תיאור מפליא על מינויו לרבה של העיר העתיקה בספר 'ירושלים העתיקה' [ע' 179]: "כשהגיע רבה של ורשה הגאון רבי שלמה דוד כהנא זצ"ל לארץ, התישב בעיר העתיקה, היה זה אדיר חפצו להיות קרוב לכותל המערבי להתפלל על צרות ישראל בפולין ויתר ארצות הכיבוש. ראה את עצמו כשליח ציבור לתפילה, ורצה לקבוע משכנו בקרבת מקום התפילה.
נטפלו לו רבני ירושלים ומינוהו לרבה של העיר העתיקה, לקחו הרבנים הראשיים לישראל, את הרב זצ"ל אחר כבוד, כשאחד בימינו ואחד משמאלו וליווהו מביתו בחצר אור החיים לחורבת רבי יהודה החסיד לעטרו שם בעטרת הרבנות ולשים כתר התורה על ראשו, והיו יורדים במדרגות הצרות והעקלקלות כש"שומרי הסף" הקוואסים במדיהם ובמוטיהם מצופי הכסף הולכים לפניו ומקישים בקרקע, ורבני ירושלים ונכבדי הציבור מאחוריהם הולכים בצוותא חגיגית עד לחורבה.
כשהגיעו לחורבה עלו רבני ארעא קדישא על הבמה והקריאו את כתב ההכתרה, הפליגו בשבחו של הרב זצ"ל – וזקפו עליו תהילות ותשבחות..."
לפנינו מכתב בכת"י, עמוד הראשון וסיומת המכתב.
נדפס במרוצת השנים בקובץ צוהר [אהל אבי עזרי] - מצו"ב.
מצורף הקובץ המלא של כת"י בפידיאף.
קבצים מצורפים
רש''ד כהנא עמוד ראשון וסיומת0001.jpg
רש''ד כהנא עמוד ראשון וסיומת0001.jpg (324.54 KiB) נצפה 17977 פעמים
רש''ד כהנא עמוד ראשון וסיומת0002.jpg
רש''ד כהנא עמוד ראשון וסיומת0002.jpg (103.08 KiB) נצפה 17977 פעמים
צהר - אהל אבי עזרי.PDF
(552.19 KiB) הורד 316 פעמים
רבי שלמה דוד כהנא - רב העיר העתיקה - פידיאף.pdf
(1.91 MiB) הורד 892 פעמים

ההוא דאמר
הודעות: 1532
הצטרף: ד' נובמבר 29, 2017 4:09 am

Re: ספר הזיכרון - לזכרו של הקדוש יוסף דב ויסמן הי"ד מתלמידי חברון

הודעהעל ידי ההוא דאמר » ב' יולי 16, 2018 12:18 am

כתי"ק רבי שמחה זעליג ריגר - ראש בתי ההוראה בבריסק
תשובה בענין גילוח הזקן בסם בחול המועד. ובבין המצרים.
בספר הרב מבריסק [ח"א ע' 340] מתואר, כי כאשר הגר"ח מבריסק עלה למלאות את מקום אביו, הזמין אליו תיכף את תלמידו רבי שמחה זליג לבריסק, על מנת שישמש כדיין ומו"צ, ובעצם - כסמכות העליונה בפסקי ההלכות שבעיר.
לימים סיפר הגרש"ז כי רבי חיים אמר לו את טעמו ונימוקו, מדוע בחר דוקא בו לכהן פאר כמורה ההוראה הראשי לעדת ישורון בעיר.
"בבואי לחפש את האדם הראוי שמשרה רמה זו הולמתו", אמר רבי חיים, "עמדה בפני תכונה אחת שביקשתי למצוא בו ואותה ראיתי בך: שהאמת תהא נר לרגליו, ולא יבוש להיות מודה על האמת, כך שאף אם תצא ממנו בשגגה הוראה של טעות, לא יהסס להודות בפה מלא: 'דברים שאמרתי בפניכם טעות הם בידי".
ותכונה יקרה זו מצא רבי חיים במידה גדושה ברבי שמחה זליג, והיא שעמדה לו ותהי המשרה על שכמו.

גדלותו של הגרש"ז לא התבטאה רק בשל בקיאותו הרבה בשו"ע, נושאי כליו וספרי השו"ת, אלא דוקא בכך שכוחו בלימוד היה עצום, ושימש אף בראשות הישיבה שהתקיימה אותה עת בבריסק, והתייחד בידענותו המופלגת את מקור כל הלכה בש"ס ובראשונים, הרמב"ם ונו"כ.

פעם התדיינו תלמידי הגרי"ז בסוגיא חמורה כלשהי. תוך כדי כך עובר במקום הגרש"ז וכאשר קולטות אזניו את נושא שיחתם, הגיב מיד: "והרי בר"ש בעוקצין כתוב לא כך"? והביא את השתוממותו על כך שלבחורים בגיל כזה לא ידועים דברי הר"ש הללו...

העיד רבי זאב איידלמן זצ"ל, שבמשך לילה שלם החזיק הגרש"ז זצ"ל בידיו ריאה שהתעוררה לגביה שאלה חמורה של טרפות, ותוך שהוא הופך בענין לכאן ולכאן ומשתדל בהיתרא הריהו ממלמל בתחינה לבוראו: "טאטע! טאטע זיסער, ממון יהודי, ממון יהודי...

כת"י זה נמסר ע"י חבר מערכת ספר הזיכרון ה"ה יוסף סאוויצקי שליט"א, ותשואות חן חן לו.
קבצים מצורפים
רבי שמחה זעליג ריגר - בענין גילוח הזקן על ידי סם.png
רבי שמחה זעליג ריגר - בענין גילוח הזקן על ידי סם.png (1.21 MiB) נצפה 17882 פעמים

פרנצויז
הודעות: 1655
הצטרף: ה' מרץ 26, 2015 1:40 pm

Re: ספר הזיכרון - לזכרו של הקדוש יוסף דב ויסמן הי"ד מתלמידי חברון

הודעהעל ידי פרנצויז » ו' יולי 20, 2018 12:38 am

עוד על הגאון רבי חיים עוזר גרודז'ינסקי זצ"ל, במאמר מאת הג"ר שמעון שוואב מניו יורק, בקובץ "הפרדס" שנה ס"ד חוברת ב' עמ' 7.

הפרדס שנה סד חוברת ב עמוד 7.jpg
הפרדס שנה סד חוברת ב עמוד 7.jpg (83.22 KiB) נצפה 17837 פעמים

ההוא דאמר
הודעות: 1532
הצטרף: ד' נובמבר 29, 2017 4:09 am

Re: ספר הזיכרון - לזכרו של הקדוש יוסף דב ויסמן הי"ד מתלמידי חברון

הודעהעל ידי ההוא דאמר » ו' יולי 27, 2018 4:50 pm

כתי"ק מרנא החתם סופר
לפנינו כת"י [קטוע] של החתם סופר, הוא נמסר לידי אבינו ז"ל, על ידי הרב א. מלינובסקי [ישיבת אור תורה, בני ברק]:
וזה לשון המכתב ששלח:
י"א מנחם אב תשל"ח
לכבוד הועד להוצאת ספר
לזכר הקדוש יוסף דוב ויסמן הי"ד,
ירושלים עיהק"ו.
שלמא רבא מן שמיא,

בהתאם לבקשתכם הנני שולח לכם בזה צילום מכי"ק של מרן החת"ס זצוק"ל זיע"א [המקור בידי]. איני יודע באיזו מידה ניתן להציל לפחות חלק ממנו, אעפ"כ לא נמנעתי מלשולחו.
הייתי מודה לכם באם הייתם יכולים להודיעני מה עלה בידכם.
ביקרא דאורייתא

אולם כעת באמצעות מאגר אוצר החכמה, הוברר שהדברים נדפסו במלואם חידושי החת"ס [הנדמ"ח] למסכת ביצה [ג, ב], מצו"ב.
קבצים מצורפים
חתם סופר - קטעי כתב יד0001.jpg
חתם סופר - קטעי כתב יד0001.jpg (508.28 KiB) נצפה 17788 פעמים
חתם סופר - קטעי כתב יד0002.jpg
חתם סופר - קטעי כתב יד0002.jpg (537.87 KiB) נצפה 17788 פעמים
חידושי חת''ס ביצה ג, ב.PDF
(1.24 MiB) הורד 343 פעמים

ההוא דאמר
הודעות: 1532
הצטרף: ד' נובמבר 29, 2017 4:09 am

Re: ספר הזיכרון - לזכרו של הקדוש יוסף דב ויסמן הי"ד

הודעהעל ידי ההוא דאמר » ג' יולי 31, 2018 3:46 pm

מכתב נדיר מהראי"ה קוק זצ"ל

מתכבדים אנו לפרסם לראשונה, מכתב נדיר מהראי"ה קוק [למיטב ידיעתי, לא פורסם מעולם], להרב חיים דב קנטור [הפרטים עליו שידוע לי כעת, שהוא היה שו"ב].
שמעתי מאחד מגדולי ראשי הישיבות בדורנו, שלמרות חילוקי הדעות, מתיירא הוא מהראי"ה קוק, שהחזו"א כתב אליו בכבוד.

מכתב נוסף מהראי"ה העלינו כעת: viewtopic.php?f=7&t=38342&p=515208#p515208
קבצים מצורפים
הראי''ה קוק מכתב 1.jpg
הראי''ה קוק מכתב 1.jpg (330.64 KiB) נצפה 17747 פעמים
נערך לאחרונה על ידי ההוא דאמר ב ש' ינואר 05, 2019 10:53 pm, נערך פעם 1 בסך הכל.

פרנצויז
הודעות: 1655
הצטרף: ה' מרץ 26, 2015 1:40 pm

Re: ספר הזיכרון - לזכרו של הקדוש יוסף דב ויסמן הי"ד

הודעהעל ידי פרנצויז » ג' יולי 31, 2018 11:15 pm

ההוא דאמר כתב:שמעתי מאחד מגדולי ראשי הישיבות בדורנו, שלמרות חילוקי הדעות, מתיירא הוא מהראי"ה קוק, שהחזו"א כתב אליו בכבוד.

viewtopic.php?f=19&t=5981&hilit=#p52568

סמל אישי של המשתמש
חלמישצור
הודעות: 2513
הצטרף: ב' יולי 04, 2016 11:55 am
שם מלא: צוריאל חלמיש

Re: ספר הזיכרון - לזכרו של הקדוש יוסף דב ויסמן הי"ד

הודעהעל ידי חלמישצור » ה' אוגוסט 02, 2018 3:27 pm

ההוא דאמר כתב:מכתב נדיר מהראי"ה קוק זצ"ל

ערב סוכות תרפ"ב
ידידי היקר הרה"ג מו"ה חיים דוב [קנטור] שליט"א שוי"ר

מכתביו היקרים קבלתי, אקוה לכתב אחר יו"ט אי"ה ע"ד הרב שליט"א וע"ד הצעת נסיעתו אודות היתומים. כשיבא הנה נתיעץ בדבר הרעיון הקדוש הזה, והשי"ת יזכנו להוציאו אל הפועל. ויגולגל זכות ע"י זכאי, כת"ר שכמירב"י [שכמותו ירבו בישראל].

והנני בזה חותם בברכת הרגל ואה"ר,
ידי"ע אברהם יצחק ה"ק

ד"ש לכ' ידי"נ הרב [אברהם יעקב אורלנסקי] הגאב"ד דז"י שליט"א וגם לו התשו' אמורה. ומוכרחני להסתפק בקצרה מפני טרדת החג הק', הנ"ל.

1. יושם לב שהאגרת היא מתחילת שנת תרפ"ב. אמנם יש לי יסוד להניח שהראי"ה כתבה בתחלת שנת תרפ"ג (והשתמש בטופסי המכתבים שהודפסו מלכתחילה עם כיתוב לשנה שחלפה ונותרו במשרד, וזה דבר שגור). מדוע? משום שמצאתי כתבה על אסיפה שנערכה בבית הרב הראשי בירושלים ביום שישי ה' חשון תרפ"ג, בראשות הרב קוק, ר' חיים דוב ועוד אישים חשובים, שעסקה בדיוק בעניין זה. זהו שכותב הראי"ה בערב חג סוכות 'כשיבא הנה נתיעץ בדבר'. הכתבה בעיתון דואר היום, י"ב חשון תרפ"ג, עמ' 3 (http://jpress.org.il/Olive/APA/NLI_heb/ ... k=560DD325). כן עולה גם מכתבות אלה (http://jpress.org.il/Olive/APA/NLI_Heb/ ... 4&rtl=true), (http://jpress.org.il/Olive/APA/NLI_heb/ ... k=B54FE8FD) ועוד. על העניין בקצרה כאן (https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%99%D7 ... 7%A0%D7%94).

2. ר' חיים דוב והראי"ה עמדו בקשרי אגרות ומעש שנים רבות. ראו כאן (http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?re ... &pgnum=155) וכן בהקדמת אגרות הראיה ד, מהד' תשע"ח, עמ' 13:
הרציה אל הרב חיים דוב קנטור - אגרות הראיה ד תשעח עמ 13.jpg
הרציה אל הרב חיים דוב קנטור - אגרות הראיה ד תשעח עמ 13.jpg (53.85 KiB) נצפה 17635 פעמים

ההוא דאמר
הודעות: 1532
הצטרף: ד' נובמבר 29, 2017 4:09 am

כיצד ניתן לברר על תורתו של רבי ראובן גרוזובסקי זצ"ל

הודעהעל ידי ההוא דאמר » ג' אוגוסט 07, 2018 1:54 am

שלום רב,
יש בידי חידו"ת שנוטים הדברים [קצת] שמתחת קולמוסו של הגאון רבי ראובן גרוזובסקי יצאו מילים אלו.
השאלה היא עם מי ניתן לברר ענין זה, האם נוסח הדברים ותוכנם, עולה בשווה עם דרך תורתו של הגאון רבי ראובן זצ"ל.
במידה ומדובר בבן משפחה, נא להפנות אותי ישירות.

בתודה מראש.

ההוא דאמר
הודעות: 1532
הצטרף: ד' נובמבר 29, 2017 4:09 am

Re: ספר הזיכרון - לזכרו של הקדוש יוסף דב ויסמן הי"ד

הודעהעל ידי ההוא דאמר » ג' אוגוסט 07, 2018 3:48 am

כת"י הגאון רבי חיים עוזר גרודזינסקי זצ"ל
מכתבנו זה [מיום י"ג תמוז תרצ"ט] נכתב כשנה לפני פטירתו של הגרח"ע ביום המר והנמהר - ה' אב ת"ש.
על אודות שיטתו הלימודית של הגרח"ע ששילבה את שתי בתי המדרשות הישן [קודם תקופת הגר"ח] ושלאחר הפצעת אור דרך לימודו של הגר"ח מבריסק. ראה בהרחבה בדברי הגרש"י זוין, בקובץ בית המדרש, [הדברים נדפסו גם במאמרו של הרב א. סורסקי, אגרות אחיעזר ח"ב ע' תרנ"א].

מרגלא בפומיה דהגרח"ע, דבשונה מאחרים, על מה שהשמיט מספרו אינו מצטער כלל ועיקר. אלא מצטער הוא על מה שלא השמיט עוד ועוד.
ואף זאת מרגלא בפומיה: יש מבעלי - תריסין שאין אתה יכול להיכנס עמהם בשיחה של תורה. תיכף כשהוא מחדש סברא או פירוש, ימהר להעלותם בכתב, מדפיס בחפזה, ואחר כך אם מאן דהוא יהין לסתור את דבריו הוא בא כנגדו ומסתייע בראיה מפורשת מתוך ספר.. ואני לא כן עמדי....". אדרבה, "תקשה על ספרי" - כך אמר פעם לצורב עול - ימים, "ואני לא אתבייש לפרסם כי יניק וחכים פלוני סתר והפריך כל דברי". [אגרות הגרח"ע, שם ע' תרס"ח].

מכתב זה מגנזי הגר"מ סאוויצקי זצ"ל, נמסר באדיבות בני המשפחה, בהשתדלותו של ידידנו עוז חבר מערכת ספר הזיכרון, ה"ה יוסף סאוויצקי שיחי' לאיו"ט.
המכתב נדפס באגרות הגרח"ע [אגרת י'] מצו"ב, אמנם הושמטו ב' השורות האחרונות מהמכתב, בסופן כופל הגרח"ע את ברכתו, "לקנקן חדש מלא ישן, מו"ה מרדכי סאוויצקי".
קבצים מצורפים
Image (122).jpg
Image (122).jpg (3.53 MiB) נצפה 17859 פעמים
אגרות ר' חיים עוזר.PDF
(219.1 KiB) הורד 322 פעמים
נערך לאחרונה על ידי ההוא דאמר ב ה' אוגוסט 09, 2018 2:12 am, נערך פעם 1 בסך הכל.

ההוא דאמר
הודעות: 1532
הצטרף: ד' נובמבר 29, 2017 4:09 am

Re: כיצד ניתן לברר על תורתו של רבי ראובן גרוזובסקי זצ"ל

הודעהעל ידי ההוא דאמר » ג' אוגוסט 07, 2018 7:34 pm

תודה לכל הפונים באישי.
ישלם בעל הגמולות שכרכם מעליא.

ההוא דאמר
הודעות: 1532
הצטרף: ד' נובמבר 29, 2017 4:09 am

Re: ספר הזיכרון - לזכרו של הקדוש יוסף דב ויסמן הי"ד

הודעהעל ידי ההוא דאמר » ו' אוגוסט 17, 2018 12:27 am

כת"י רבינו החזון איש זצ"ל
שלום רב,
לפנינו מכתב היסטורי נדיר, של החזו"א, המכתב לא נדפס מעולם כצורתו, המכתב שנמסר לאבינו ורעיו ע"י הרב שמרייהו גריינמן זצ"ל, הינו מכתב בעניינים שונים, ונדפס בצורה מחולקת, אך לאחרונה בשו"ת החזו"א שיצא לאור בשנת תשע"ו. אולם הם הפרידו וחילקו את המכתב, לפי נושאים של יו"ד וכו'.
הקורא הנכבד מופנה, לדברי החזו"א במכתב זה בענין התלאות שעברו על עמינו על ידי הצורר הנאצי העמלקי ימ"ש, והוא נוגע בנושא כאוב, של נפל בגטו.
"נידון הלכה הוא ענין מופשט לבתר את המושכלות, ויש לו החפש לקחת דוגמאות נמנעות בעולם המציאות. וכש"כ אפשריות בלתי שכיחות. ולכן אין לתמוה אי איירי זה שאמר על הנפל להשאירו בגיטאות של היהודים בזמן המלחמה וכיו"ב, או בכותי שאין מקבר את הנפל או שאחורי הכותל מערה של קברות או בשאר אופנים".

ודורש דמים אותם זכר.. ונקיתי דמם לא נקיתי וה' שוכן בציון [יואל ד, כא].
קבצים מצורפים
מכתב החזו''א בעניינים שונים.jpg
מכתב החזו''א בעניינים שונים.jpg (174.38 KiB) נצפה 18162 פעמים

ההוא דאמר
הודעות: 1532
הצטרף: ד' נובמבר 29, 2017 4:09 am

Re: ספר הזיכרון - לזכרו של הקדוש יוסף דב ויסמן הי"ד

הודעהעל ידי ההוא דאמר » ג' אוגוסט 21, 2018 11:34 pm

כת"י הגאון הרוגוצ'ובר
לפנינו כתב ידו של רבי יוסף ראזין - הרוגוצ'ובר, חביבות מיוחדת בהיכלי התורה, קבעה לה תורתו של הצפנת פענח.
עומק עיונו הזך של הגאון הרוגוצ'ובי, החודר להפליא, המנתח באיזמל חד, כאשר הוא מפריד בין הדבקים, ומחברם שוב, ועל ידי בחינת הצדדים בכור היתוך מחשבתי מופלא, ולאחריו יוצאים הדברים שמחים כנתינתם מסיני:

דוגמא לדבר: בהקדמה לספר צפנת פענח על התורה [ח"א]: "עוד אנו מוצאים בו הסתכלות אחרת, הוא לקח דבר ובחנו מצד המהויות השונות שיש בו, ומצא כמה שכבות. צדדי ימין ושמאל הפכו בעולם הרוח כמושגים. הימין עדיף על השמאל. עדיפותו הוא בשתי מהויות שיש בו, מצד שהוא ימין, ומצד שהוא משולל מן השמאל. ואמנם שלילה זו היא לא העדר, אלא מציאות הדבר כאילו נבנה מעצם העובדה שאין בו חסרון. הוא יש מצד שאין בו אין. אולם יש בו גם סגולה האחרת מיצד היש העצמי שבו. הנה שני הרבדים בימין, מצד שהוא ימין, ומצד שהוא לא שמאל.
הנה ארץ ישראל יש בה שני הדברים גם יחד. היא קדושה מחמת שהיא נבדלת מארץ העמים, ומחמת סגולתה העצמית.
ומשבאה ארץ ישראל לכלל הלכה מתעוררת שאלה, מהו הקובע בה הרבד הראשון, שהוא הבדלתה מארץ העמים, או קדושתה העצמית. "חטין שירדו בעבים", האם אפשר לתת להם דין ארץ ישראל - "מושבותיכם", או לא. כלום דיה לנו מציאות זו שיש בהם, שהם אינם מארץ העמים, או השכבה השניה - - קדושתה העצמית, היא הקובעת והרי הרבד הזה אין בהם".

מכתב זה התפרסם בספר נר אברהם, להגאון המופלא רבי מרדכי סאוויצקי זצ"ל, שהתכתב רבות עם הרוגוצ'ובר, עד כדי שמחליפת המכתבים, הגדיר את הצ"פ כמורו ורבו.
נמסר על ידי ידידנו חבר מערכת ספר הזכרון, ה"ה יוסף סאוויצקי, ותשו"ח לו.
קבצים מצורפים
כתב יד הרוגוצ'ובר - נר אברהם.png
כתב יד הרוגוצ'ובר - נר אברהם.png (972.85 KiB) נצפה 17989 פעמים

ההוא דאמר
הודעות: 1532
הצטרף: ד' נובמבר 29, 2017 4:09 am

כתב יד מפוניבז' תרס"ז - תעלומה ואין קורא לה

הודעהעל ידי ההוא דאמר » ד' אוגוסט 22, 2018 11:32 pm

שלום וברכה,
אודה מאוד, למי שיגלה עפר ויאיר ישני קדם, מיהו אותו כותב עלום משנת תרס"ז - מהעיר פוניבז'?

[שוחחתי הלום עם רא"כ שליט"א, ואמר כי בבירור אין מדובר בכת"י של הרב מפוניבז', ואף לא של רבי איצל'ה פוניבז'ער, יתכן כי היה זה בחור מהקיבוץ של ר' איצל'ה שקיבץ אצלו עוד בשנת תרס"ז.
והוסיף קצת אסמכתא לדברים, היות והמכתב ממוען לרבי דוד מקארלין, א' אינו מכתב שאלה הלכתית, אלא מכתב בלימוד. ב' מפתיחת המכתב בו מתנסח הכותב בביטויי הכנעה מאוד מרובים, שאינן מתאימים לרב באותה התקופה].
קבצים מצורפים
כתב יד פוניבז'.png
כתב יד פוניבז'.png (573.47 KiB) נצפה 17514 פעמים
נערך לאחרונה על ידי ההוא דאמר ב א' פברואר 03, 2019 12:38 am, נערך פעם 1 בסך הכל.

ההוא דאמר
הודעות: 1532
הצטרף: ד' נובמבר 29, 2017 4:09 am

Re: ספר הזיכרון - לזכרו של הקדוש יוסף דב ויסמן הי"ד

הודעהעל ידי ההוא דאמר » ד' אוגוסט 29, 2018 5:05 am

רבי עזרא אלטשולר - התקנת עזרא
רבי עזרא אלטשולר - גאון ליטאי מופלא, נתעטר בסמיכת חכמים, מרבי שלמה הכהן מווילנא - בעל החשק שלמה.
בשנת תרמ"ד נתמנה לכהן כרבה של קאלטינא. ולאחר מכן בשנת תרס"א נתמנה כרבה של וואינוטה הסמוכה לטאווריג במשך ל"ה שנים. [תחת ידינו, גם מכתב ששלח הגאון רבי אהרן מטווריג, לרבי עזרא]. בשנת תרצ"ו עלה לא"י והתיישב בכפר סבא, נפטר בצורה טראגית, כאשר באור ליום ב' אייר תרח"ץ, פגע בו נהג ערבי, ושעות ספורות לאחר מכן השיב את נשמתו הטהורה ליוצרו.
היה תלמידו של הגאון בעל מלבושי יו"ט, הגאון האדר"ת חיבבו, וכתב על חיבורו של רבי עזרא "תקנת ארצות", ביאור נוסף בשם "תקנתא לתקנתא עבדינן". רבי עזרא התכתב רבות עם גאוני דורו.
כתב ארבע מהדורות של הערות על כל הש"ס, ובמסכתות רבות אף מהדורה חמישית.
כתביו נדפסו מחדש ע"י מכון המאיר - שעל ידי ישיבת בית מאיר.

המכתב שלפנינו נשלח לרבי צבי שפירא, וחלקו הראשון נדפס בספר הזכרון 'זכרון יהושע' [ויסבורד], מצו"ב. אולם הושמט העמוד השני של המכתב.
לפנינו רואה אור המכתב במלואו הכולל את עמודו השני, כאשר מרחיב בו הגר"ע בגדר נשים ביישוב ארץ ישראל, ובזכירת מעשה עמלק.
הדפסנו כעת בס"ד את חלק השני של מכתב הגר"ע בקובץ מגדל שיר, הניתן להורדה בראש האשכול.
קבצים מצורפים
כת''י רבי עזרא אלטשולר.jpg
כת''י רבי עזרא אלטשולר.jpg (445.35 KiB) נצפה 17512 פעמים
רבי עזרא אלטשולר - עמוד שלא נדפס.jpg
רבי עזרא אלטשולר - עמוד שלא נדפס.jpg (463.52 KiB) נצפה 17512 פעמים
זכרון יהושע = ויסבורד.PDF
(208.18 KiB) הורד 331 פעמים
נערך לאחרונה על ידי ההוא דאמר ב א' אפריל 14, 2019 10:33 pm, נערך פעם 1 בסך הכל.

ההוא דאמר
הודעות: 1532
הצטרף: ד' נובמבר 29, 2017 4:09 am

Re: ספר הזיכרון - לזכרו של הקדוש יוסף דב ויסמן הי"ד

הודעהעל ידי ההוא דאמר » ד' ספטמבר 05, 2018 4:18 pm

רבי אברהם בורנשטיין מסוכטשוב זצ"ל - האבני נזר
אימרה נאה הביא משמיה דהאבני נזר, הגאון מקוזיגלוב' רבי צבי הירש פרומר זצ"ל הי"ד, בעמח"ס ארץ צבי [ארץ צבי עה"ת פ' בחוקתי, תרפ"ח].
כאשר היה בעל ה"אבני נזר", אברך צעיר לימים ושהה בקוצק אצל חמיו הרה"ק ה"שרף מקוצק", נחלה מאד עד שהרופאים הזהירו אותו שלא ילמד כלל, מחשש התאמצות מרובה שתגרום לסיבוך חמור. האבני נזר ציית לקול הרופאים, אך בשוכבו על ערש דווי, עיין בספר "בחינת עולם", המדבר ומהביל את חיי העוה"ז. באחד הימים בא חמיו השרף מקוצק לבקרו, וכשראהו מעיין בספר זה פנה אליו ואמר: [בתרגום חופשי] - וכי מהי פעולת ה"בחינת עולם", הוא מהביל את העולם ומלואו, אבל מה התועלת מזה, אפילו שהשכל מבין את זה מאה פעמים, הבשר מצידו אינו רוצה בכך, "דף גמרא פועל שגם הבשר ירצה בכך".

בסיפור זה פירש האבני נזר את מאמר הגמ' בע"ז [יז, ב] "אי סייפא לא ספרא, ואי ספרא לא סייפא", דמיתת סייף פירושה התזת הראש מהגוף, ומרמזת שאין השכל מאיר לתוך מעמקי הלב, והגם שמבין היטב מה ראוי לעשות ומה אינו ראוי, מכל מקום אינו נמשך אחר השכל, אלא אחר התאוות, אמנם ע"י לימוד התורה גורם שהארת המוח תשפיע אל כלי המעשה, וזו כוונת חז"ל "אי סייפא" - אם תראה אחד שהגוף שלו חלוק מהמוח, תדע "דלא ספרא", שאינו לומד, "ואי ספרא לאו סייפא".

מצו"ב חידו"ת מהאבני נזר בעניינא דיומא, תקיעת שופר. ויש בדברים הללו, תיקון עוול היסטורי, שכן בספר אגודת אזוב [הנדמ"ח, חלק ההשלמות לאבי רבינו - רבי נחום זאב זצ"ל], הובאו ליקוטים, ובתוכם ייחסו את החידו"ת הרצ"ב לרבי נחום זאב, תוך הסתמכם על משמעות רשימות הרב מוזס, שכתב "מחידושי מו"ר ככתבו וכלשונו", ומכיון שהיה תלמידו של רבי נחום זאב, שייכו עורכי אגודת אזוב, חידו"ת אלו לרבי נחום זאב.
אמנם הרב מוזס היה בנוסף אף תלמידו של בנו - הלא הוא האבני נזר, ובאותו פנקס מביא כמה חידו"ת ממנו. אמנם האמת תורה דרכה, כי במהדורה אחרת של כת"י הרב מוזס, סידר וחילק את החידו"ת מרבותיו, ובחציו הראשון של רשימותיו מביא הוא את חידושי רבי נחום זאב, ובחלקו השני של הקובץ מביא הוא חידו"ת מבנו האבני נזר, ואת החידו"ת הרצ"ב מביא הוא בתוך חידו"ת של האבני נזר, ומכיוון שזוהי מהדורא יותר מסודרת, אם כן אין מנוס מלקבוע כי חידו"ת אלו יוחסו בטעות לאביו.
מצו"ב כתב היד ברשימות המאוחרות, וכן פיענוח עם הסברים והערות שנערכו על ידי מערכת ספר הזכרון. בנוסף מצורף גם החידו"ת שנדפסו בהשלמות לאגודת אזוב [תשו"ח להרב מה שנכון נכון, על עזרתו בפיענוח כתב היד].
קבצים מצורפים
עמוד הראשון.png
עמוד הראשון.png (2.84 MiB) נצפה 17363 פעמים
אבני נזר - עמוד שני.png
אבני נזר - עמוד שני.png (2.78 MiB) נצפה 17363 פעמים
רבי אברהם מסוכטשוב - 3.1 ר''ה כז -האבני נזר -.docx
(26.77 KiB) הורד 317 פעמים
אגודת אזוב -חלק ההשלמות סי' לה.PDF
(457.19 KiB) הורד 325 פעמים

ההוא דאמר
הודעות: 1532
הצטרף: ד' נובמבר 29, 2017 4:09 am

Re: ספר הזיכרון - לזכרו של הקדוש יוסף דב ויסמן הי"ד

הודעהעל ידי ההוא דאמר » ג' ספטמבר 11, 2018 9:07 pm

גמר חתימה טובה,
לכל חו"ר הפורום, ושיתקבלו התפילות לרצון לפני אדון כל.
בנימה אישית, מצו"ב איגרת ששלח אבינו ז"ל לעו"ד הר"ר חיים ויסמן, אבי הקדוש יוסף דב הי"ד. בעניין משפט ראש השנה בדברי המשך חכמה.
קבצים מצורפים
מכתב מאבא רעיון לימי הדין א.docx
(18.47 KiB) הורד 289 פעמים

ההוא דאמר
הודעות: 1532
הצטרף: ד' נובמבר 29, 2017 4:09 am

Re: ספר הזיכרון - לזכרו של הקדוש יוסף דב ויסמן הי"ד

הודעהעל ידי ההוא דאמר » ה' ספטמבר 13, 2018 11:34 pm

רבי נפתלי צבי יהודה ברלין - הנצי"ב מוואלוזין

ידיעה המעניקה מבט של גדלות לאותו ענק רוח, וחושפת טפח המגלה גבהי רום, כפי שהובאה בספר תולדות בית ה' מוואלוזי'ן: "תחילת ענינו של הנצי"ב במקרא כתוב "ואת צנועים חכמה", וסופו במקרא אחר "חכמות בחוץ תרונה". כשלוקח לביתו - בית הרב - רבי איצל'ה [בן הגר"ח מוואלוזי'ן], היה צעיר לימים כבן ארבע עשרה. ומאז משך כעשרים שנה התבודד בחדרו, עבד את עבודתו בצניעות ובשקט גמור, עד אשר מקורביו - ואפילו חותנו הגדול - לא עמדו על גדולתו. אף לא היה אוכל עם בני ביתו באותן השנים פרט לשבתות וימים טובים. לא פעם אחת - מספר תלמידו ר' יצחק סובלסקי - מצאוהו שכוב על הארץ, באשר תקפה עליו שינה באמצע לימודו. אף הוא, הנצי"ב, מעולם לא עלתה על דעתו למצוא חן ולהתפאר בפני חתנו.
אך סוף הכבוד לבוא. ויהי היום, מצא רבי איצל'ה באקראי חליפת מכתבי תורה בין חתנו הצעיר ובין הגאון הישיש - רבי דוד לוריא מביכוב [מחבר הפירוש ל"פרקי דרבי אליעזר"] מגדולי הדור. ומתוכם הבין מי הוא חתנו ומה יש לצפות ממנו. הרד"ל קילסו על כי האיר את עיניו בסוגיות שעליהן המציא אליו חידושים וביאורים שזכה לחדש. מיני אז הוציאו רבי איצל'ה ממחבואיו, ויקראהו להגיד שיעורים בפני בעלי תריסין דוואלוזי'ן, בעוד הוא חי ומכהן ראש ישיבה.
כיהן במשך כארבעים שנה בראש בית אולפנא רבתי "עץ חיים" דוואלוזי'ן - אם הישיבות.

דרוש זה לסליחות מעניינא דיומא, נדפס בספר דרשות הנצי"ב [תשנ"ג, דרוש א'], מצו"ב.
וכן מצורף קובץ פידיאף של כל הדרוש בכתב יד.
קבצים מצורפים
דרוש הנצי''ב -.jpg
דרוש הנצי''ב -.jpg (239.01 KiB) נצפה 17073 פעמים
נצי''ב כתב יד המלא - פידיאף.pdf
(2.06 MiB) הורד 362 פעמים
דרשות הנצי''ב מוואלוזין - דרוש א'.PDF
(162.29 KiB) הורד 285 פעמים

ההוא דאמר
הודעות: 1532
הצטרף: ד' נובמבר 29, 2017 4:09 am

Re: ספר הזיכרון - לזכרו של הקדוש יוסף דב ויסמן הי"ד

הודעהעל ידי ההוא דאמר » א' ספטמבר 23, 2018 3:24 am

רבי יצחק אלחנן ספקטור זצ"ל - גאב"ד קובנא
רבי יצחק אלחנן נחלתו שפרה עליו בכבוד התורה [ישב על כסא הרבנות בקובנה משנת תרכ"ז ועד תרנ"ו] שלא היה גדול הימנו בעולם הרבנות וברוסיה. הגישו לפניו שאלות מכל המקצועות שבשלחן ערוך, וגם דין ודברים בעניני קהלות מכל קצוי הארץ הוצעו לפניו. ורבי יצחק אלחנן היה בית המישפט הכי עליון. ואפילו אנשים כ"הרב מבריסק" של אז, והגדול ממינסק שאלו לחוות דעתו ונכנעו לפסק דינו.
טוב לבו של ר' יצחק אלחנן כבש את כל הלבבות, קסם אישיותו משך אליו בחבלי אהבה וכבוד את האינטליגנציה הקובנאית על ידי פשטותו וטוהר שאיפתו רכש את לב כולם לעבודה משותפת...
הברון גינזבורג הישיש כרת ברית עם ר' יצחק אלחנן ולא הרים בלעדו יד או רגל. וכשנתוערר הברון בהשפעת המשכילים ויזם ליסד בית מדרש לרבנים, היתה דיה רק מלה אחת שיצאה מפי ר' יצחק אלחנן להפריע את המחשבה הזאת בראשית עלייתה... מאידך גיסא הוכנס ר' יצחק אלחנן על ידי הברון לחוגים הגבוהים של הממשלה, כי הברון רגיל היה לציין את עצמו כעוזר לעבודה אצל ר' יצחק אלחנן, ושניהם יחד נחשבו בעיני הממשלה כקול העם עצמו. ומה שמעורר ביחוד את תשומת לבנו, הלא היא העובדה שהרב אף על פי שהיה איש שכולו מן הדור הישן, ושלא הבין אף מלה רוסית אחת, בכל זאת חשיבות יוצאת מן הכלל היתה לו בעיני הממשלה.
[לפרקים, רבי יחיאל ווינברג, ח"א ע' קטו ואילך].

לפנינו תשובה נדירה בכתב ידו של רבי יצחק אלחנן, והגם שעיקרה הובאה בספר תשובותיו של רבינו [עין יצחק ח"ב, סי' ס' ענף ד' ואילך מצו"ב], מכל מקום מבואר כעת, התשובה במלואה עם פתיחתה וסיומה שלא נדפסה מעולם, וכן תוכנה במהדורא אחרת.
מוצג בזאת, פתיחת המכתב עם נושא השאלה, וכן סיומת המכתב, בהם ניכרת היטב ידידותו האמיצה של רבינו להגר"ד מקארלין, "... ואף כי הנני חלש כעת ועמוס ברוב טרדות עכ"ז מחמת חביבותו דכת"ר החקוק בלבי הנני למלאות בקשתו..".
כמו כן, מצורף קובץ המלא של התשובה בכתב יד.

כתב היד באדיבותו של ידידנו הנעלה חבר מערכת ספר הזכרון, ה"ה יוסף סאוויצקי שיחי' לאיו"ט, והזכויות שמורות לו.

חג כשר ושמח, לכל בית ישראל.
קבצים מצורפים
Image (2).jpg
Image (2).jpg (4.17 MiB) נצפה 16989 פעמים
Image (99).jpg
Image (99).jpg (5.83 MiB) נצפה 16989 פעמים
עין יצחק ח''ב סי' ס'.PDF
(1.66 MiB) הורד 305 פעמים
רבי יצחק אלחנן קובץ מלא.pdf
(3.04 MiB) הורד 276 פעמים

ההוא דאמר
הודעות: 1532
הצטרף: ד' נובמבר 29, 2017 4:09 am

Re: ספר הזיכרון - לזכרו של הקדוש יוסף דב ויסמן הי"ד

הודעהעל ידי ההוא דאמר » ו' אוקטובר 05, 2018 4:14 pm

רבי יעקב ישראל אלגאזי - בעל הארעא דרבנן ועו"ס.
העיד עליו בנו מהרי"ט אלגאזי ז"ל, וז"ל: "כל אדם חזו משעלה עמוד השחר עד צאת הכוכבים קביע ליה דוכתא ולא קביע ליה שעתא, דמי פומא דאבא כמעין המתגבר, גם בלילה לא שכב לבו ויהי ע"ר לבו כלב האריה ולא טעם טעם מיט"ה.
לאחר פטירת רבי יצחק הכהן ראפאפורט בעמח"ס בתי כהונה, הלבישוהו נזר עטרה וישב על כסא שופט צדק ונתקבל לאב"ד ריש מתא וריש מתיבתא בעיה"ק ירושלים תובב"א.
הצטרף בשנת תקי"א לחבריא קדישא במדרש בית א-ל שהוקמה ע"י מוה"ר גדליה חאיון זלה"ה, ואחר פטירתו עברה הנהגתה להגאון הקדוש המקובל האלוקי, מו"ה שר שלום מזרחי דידיע שרעבי.
נתבקש לישיבה של מעלה ביום י' [וי"א ו'] תמוז תקט"ז.
[ביתר הרחבה, ראה במבוא לספרו אמת ליעקב (מהדורה חדשה, מכון בית אהרן ישראל, ירושלים תשע"ב), ומצו"ב רשימת ספריו מהמבוא הנ"ל].

בתוך עבודת עריכת הספר, הקרה ה' לידי בספריה הלאומית, ספר כללים בכתב יד מרבי יעקב ישראל אלגאזי זצ"ל - מיקרופילים B380
בבדיקה מהירה שעשיתי, נראה כי לא נדפס מעולם, ואולי מגלגלין זכות על ידי זכאי, ירצה מאן דהוא לברר מקחו של אותו צדיק, למען יהיו שפתותיו הקדושות דובבות בקבר.
כמו כן, מבוקש מאחד חו"ר הפורום, לפענח את כת"י הרצ"ב, ותבוא עליו ברכת טוב.
קבצים מצורפים
רבי יעקב ישראל אלגאזי - כללים כת''י.png
רבי יעקב ישראל אלגאזי - כללים כת''י.png (176.41 KiB) נצפה 16828 פעמים
רבי יעקב ישראל אלגאזי -כללים שחור לבן.png
רבי יעקב ישראל אלגאזי -כללים שחור לבן.png (166.4 KiB) נצפה 16828 פעמים
רבי יעקב ישראל אלגאזי - ספריו.PDF
(446.04 KiB) הורד 332 פעמים

ההוא דאמר
הודעות: 1532
הצטרף: ד' נובמבר 29, 2017 4:09 am

Re: ספר הזיכרון - לזכרו של הקדוש יוסף דב ויסמן הי"ד

הודעהעל ידי ההוא דאמר » ש' אוקטובר 13, 2018 10:44 pm

מכתב חדש מרבי צבי הירש פרבר זצ"ל
רבי צבי הירש פרבר זצ"ל, רב בלונדון, חיבר ספרים רבים בהרבה מקצועות בתורה. ספרו הראשון 'כרם הצבי' על התורה נדפס בשנת תר"פ בווינא.
בסדרת ספריו מביא הוא שמועות רבות מרבותינו לבית בריסק.
הכת"י שלפנינו נשלח להרב בלוך ועוסק הוא בענייני דת ומדינה, תוך כדי שמבקש הוא שלא לצטטו [ומשום כך חתכנו את החלקים הטעונים]. [ודווקא הפיסקא שלא לצטטו, מראה לכאורה, שמדובר במכתב אורגינלי, למרות שעל מכתבי הרב בלוך יצאו עוררין על אמיתותם, ואבקש מאוד שלא לפתוח כאן נידון בנושא זה].
כתה"י נמסר על ידי הרב אברהם צבי אייזיקוביץ שליט"א, החונה בברוקלין, ומצודתו פרוסה על פני עולם הספר היהודי, ותשו"ח לו.

===
כעת נדפסו הדברים בירחון האוצר, בפיענוח ר"ת והשלמה. מצו"ב.
קבצים מצורפים
רבי צבי הירש פרבר - חטאו של הבל.pdf
(376.97 KiB) הורד 149 פעמים
רבי צבי הירש פרבר - ערוך.png
רבי צבי הירש פרבר - ערוך.png (247.24 KiB) נצפה 16701 פעמים
נערך לאחרונה על ידי ההוא דאמר ב ג' נובמבר 03, 2020 8:43 pm, נערך 2 פעמים בסך הכל.

ההוא דאמר
הודעות: 1532
הצטרף: ד' נובמבר 29, 2017 4:09 am

Re: ספר הזיכרון - לזכרו של הקדוש יוסף דב ויסמן הי"ד

הודעהעל ידי ההוא דאמר » א' אוקטובר 14, 2018 3:06 pm

פיענוח כת"י רבי צבי הירש פרבר הנ"ל
בעזהי"ת ט' שבט תש"כ לונדון
שוכט"ס לכבוד ידידי המאוה"ג בתורה וחכמה ויראה קדומה כש"ת מוהח"ב שליט"א,
אחדשהדר"ג בכבוד רב,
כל הראשונים נבוכים מדוע נהרג הבל? הלא נשא חן בעיני ה'? ומצאתי לחד מקמאי שזה בעון שהתחבר לרשע כמ"ש ויהי בהיותם בשדה, כי אסור להתחבר עם רשעים, וכתוב ויקם "אל", הבל אחיו, ולא כתיב על הבל, כי מתחלה נגש אל הבל – כמו ידיד ואח – ואח"כ ויהרגהו – רח"ל.
ידי רפות, לכן יסלח על מכתבי שאינו מסודר כראוי, אנכי שולח לכת"ר מחברת אחת לאות הוקרה רבה, וידידות נאמנה, ודוש"ת, באה"ר
צבי הירש פערבער
חופ"ק הנ"ל
אם ידפיס איזה דברים ממכתבי נא להעלים שמי
נערך לאחרונה על ידי ההוא דאמר ב ג' נובמבר 03, 2020 8:43 pm, נערך פעם 1 בסך הכל.

ההוא דאמר
הודעות: 1532
הצטרף: ד' נובמבר 29, 2017 4:09 am

Re: ספר הזיכרון - לזכרו של הקדוש יוסף דב ויסמן הי"ד

הודעהעל ידי ההוא דאמר » א' אוקטובר 21, 2018 11:49 pm

רבי אלעזר מנחם מן שך זצ"ל - האבי עזרי
לרגל יומא דהילולא דמרן האבי עזרי, מצו"ב רשימת חידו"ת מתקופת קלצק "אור ליום ו' האזינו קלצק תרצ"ו יצ"ו".
הרקע לתקופת קלצק:
בגיל 7 נשלח ללמוד בישיבה בעיירה פוניבז'. בגיל 13 עבר לישיבת כנסת ישראל בעיירה סלבודקה. בהנהגת הישיבה עמד באותם הימים מייסדה ומורה דרכה, הגאון רבי נתן צבי פינקל זצ"ל - הסבא מסלבודקה וממנו ינק הרב שך את דרך המחשבה והמוסר. בעקבות מלחמת העולם הראשונה נאלץ לנדוד ברחבי ליטא, עד שהגיע לישיבת סלוצק שבראשותה עמד הגאון ר' איסר זלמן מלצר זצ"ל והפך לאחד מתלמידיו המקורבים. כשר' איסר זלמן פתח ישיבה בקלצק, עברו אליה תלמידיו המקורבים וביניהם היה הרב שך. בישיבת קלצק החל הרב שך לתת שיעורים לבני הישיבה. באותה תקופה נשא לאשה את בת אחותו של ר' איסר זלמן מלצר. לאחר נישואיו המשיך הרב שך למשך תקופה קצרה ללמוד בקלצק ואחר עבר לשמש כמגיד שיעור וראש מתיבתא בישיבת נובהרדוק. [א' לבית ישראל].

בספר מחשבה אחת [ע' סד] מביא, כי כאשר נפגש רבינו עם רעו מישיבת קלצק, הגאון רבי יואל קלופט אב"ד חיפה, סיפר לו: "עם כל מה שעברתי בשואה, עם כל הצרות הנוראות, עם כל הפחד - מוות שהיה, לא עבר עלי יום שלא למדתי תורה בעיון, והחידושים הכי גדולים היו לי מתי שהיה יותר קשה ללמוד"...

כתב היד נמסר באדיבותו של הרב מאיר אופנהיימר שליט"א - עורך ספר בסערת האש [על מרן הרב שך] ועוד ספרים, מעורכיו של ירחון האוצר, ותשו"ח לו על סיועו הרב לספר. ובאדיבות משפחת טולידנו הרוממה.
מצו"ב פיענוח ראשוני של החידו"ת - בענין כותנות כהונה שבלו, [שעיקרי הדברים נדפסו בספר אבי עזרי בסגנון קצת דומה], למען תרבה הדעת, ויהיה מליץ יושר על כולנו, אכי"ר.
קבצים מצורפים
כתנות כהונה שבלו - קלצק תרצ''ו0001.jpg
כתנות כהונה שבלו - קלצק תרצ''ו0001.jpg (764.02 KiB) נצפה 16424 פעמים
כתנות כהונה שבלו - קלצק תרצ''ו0002.jpg
כתנות כהונה שבלו - קלצק תרצ''ו0002.jpg (737.79 KiB) נצפה 16424 פעמים
כתנות כהונה שבלו - קלצק תרצ''ו0003.jpg
כתנות כהונה שבלו - קלצק תרצ''ו0003.jpg (478.74 KiB) נצפה 16424 פעמים
פיענוח כתנות כהונה שבלו - לא מוגה.doc
(142.5 KiB) הורד 318 פעמים

ההוא דאמר
הודעות: 1532
הצטרף: ד' נובמבר 29, 2017 4:09 am

Re: ספר הזיכרון - לזכרו של הקדוש יוסף דב ויסמן הי"ד

הודעהעל ידי ההוא דאמר » ה' נובמבר 01, 2018 12:11 am

רבי שמחה זעליג ריגר הי"ד - ראש בתי הוראה דבריסק

מצו"ב מכתב נדיר בכת"י של הגרש"ז, במכתב זה חותם רבי ש"ז בחותם בד"צ בריסק, [נודע עד כעת רק בתור ראש בתי הוראה, לפנינו נראה שהיה ראש הבד"צ] מכתב זה נמסר ע"י הבה"ח יוסף סאוויצקי שיחי' - חבר מערכת ספר הזכרון. [המכתב נשלח לרבי אברהם צימרמן] ופורסם בחלקו בקובץ קול תורה, מצו"ב.

הנהגתו של הג"ר שמחה זליג הי' כמ"ש הפוסקים "המורה יחמיר לעצמו ויקל לאחרים", וזה היה נר לרגליו. ולכן הגר"ח הי' סומך על ההוראות שלו אף שבדרך כלל היה מיקל.
סיפר הגרש"ז:
דרכו של הגר"ח היה שלפני שאמר את שיעורו בישיבת וואלוז'ין היה אומר לפני כן את השיעור תחילה לכמה תלמידים כעשרה אנשים. והג"ר שמחה זליג בצעירותו היה נמנה על אותה הקבוצה שהיו שומעים אותו שם.
עוד סיפר הגרש"ז שהגר"ח היה עמל להכין את שיעורו במשך שש שעות! וכך הכין כל שיעור ושיעור. ובטרם מסר את השיעור לבני הישיבה היה מוסרו תחילה לקבוצה מהמבוגרים ורק כך היה ניגש לומר את השיעור.
עוד סיפר הגרש"ז על עוצם כשרונו של הגר"ח, שהיה עד ראיה לדבר שפעם אחת הגר"ח קיבל מכתב כתוב בדף שלם והגר"ח קרא את המכתב וכשסיים לקרוא אמר להג"ר שמחה זליג: כך וכך מספר התיבות כתובות במכתב זה.
מתוך ספר אעלה בתמר מתורת בריסק [שמועות שסיפר מפיו מרן האילת השחר זצ"ל].
קבצים מצורפים
רבי שמחה זעליג ריגר חלק א'.png
רבי שמחה זעליג ריגר חלק א'.png (1.14 MiB) נצפה 16277 פעמים
Image (6).jpg
Image (6).jpg (2.06 MiB) נצפה 16277 פעמים
קול תורה חוברת מ' ניסן תשנו.PDF
(120.9 KiB) הורד 285 פעמים
נערך לאחרונה על ידי ההוא דאמר ב ה' נובמבר 01, 2018 7:30 pm, נערך פעם 1 בסך הכל.

יהודה בן יעקב
הודעות: 2893
הצטרף: ה' יוני 16, 2016 7:55 am

Re: ספר הזיכרון - לזכרו של הקדוש יוסף דב ויסמן הי"ד

הודעהעל ידי יהודה בן יעקב » ה' נובמבר 01, 2018 8:51 am

המכתב בשלמות [עם כמה נושאים נוספים בתחילתו] נדפס לאחרונה בספר כאיל תערוג - גדולי הדורות עמ' תשלד.
מתוך קובץ אוצרות ירושלים חלק שטו ירושלים תשמ"ו סימן מא.

ההוא דאמר
הודעות: 1532
הצטרף: ד' נובמבר 29, 2017 4:09 am

Re: ספר הזיכרון - לזכרו של הקדוש יוסף דב ויסמן הי"ד

הודעהעל ידי ההוא דאמר » ה' נובמבר 01, 2018 7:29 pm

יהודה בן יעקב כתב:המכתב בשלמות [עם כמה נושאים נוספים בתחילתו] נדפס לאחרונה בספר כאיל תערוג - גדולי הדורות עמ' תשלד.
מתוך קובץ אוצרות ירושלים חלק שטו ירושלים תשמ"ו סימן מא.


אמת ויציב. ועוד חזון למועד לפרסם את כתב היד של נושאי המכתב האחרים.
חלקו פורסם באשכול - viewtopic.php?f=7&t=38342&start=75#p472068

מכתב אחר בכת"י הגרש"ז שפורסם באשכול זה - viewtopic.php?f=7&t=38342&start=50#p447437

ההוא דאמר
הודעות: 1532
הצטרף: ד' נובמבר 29, 2017 4:09 am

Re: ספר הזיכרון - לזכרו של הקדוש יוסף דב ויסמן הי"ד

הודעהעל ידי ההוא דאמר » ב' נובמבר 12, 2018 3:07 pm

רבי שמחה זעליג ריגר זצ"ל הי"ד - מגליון ספר חידושי רבינו חיים הלוי
שלום וברכה, במסגרת אסיפת החומר בשעתו לפני כארבעים שנה, הלכו אבינו ז"ל וחבריו, לרבי אהרן ריגר בנו של הגרש"ז ריגר, וקיבלו ממנו העתקה מגליונות הגר"ח על תחילת הספר בהלכות יסודי התורה. הערה זו הקריא הגרש"ז כאשר בנו רשם מפיו.
תוספת לדברים הוסיף, כי הגרש"ז סיפר לו בקיץ שנת תרצ"ז כי כאשר הציע לפניו הגר"ח בשעתו את חידושו הנודע, העיר לפניו את ההערה המצורפת, וסבר וקיבל.
חידו"ת אלו נערכו בשעתו ע"י אחד מצוות וועד ספר הזכרון, הרב אריה איזן שליט"א, שעמל בביאור הדברים. מצו"ב.
במרוצת השנים נדפסו חידו"ת אלו בגליון הגרש"א [ולאחר מכן בכאייל תערוג, עובדות מגדולי ישראל ע' תשע"ד], אולם לא הוזכר כי הדברים מגליון הגרש"ז כפי שנאמרו מפיו, וכן ללא ביאור עומק המכוון.
קבצים מצורפים
רבי שמחה זעליג ריגר - בדין יהרג ואל יעבור 3.1.docx
(20.18 KiB) הורד 277 פעמים
נערך לאחרונה על ידי ההוא דאמר ב ב' נובמבר 26, 2018 3:42 am, נערך פעם 1 בסך הכל.

ההוא דאמר
הודעות: 1532
הצטרף: ד' נובמבר 29, 2017 4:09 am

Re: ספר הזיכרון - לזכרו של הקדוש יוסף דב ויסמן הי"ד

הודעהעל ידי ההוא דאמר » ב' נובמבר 26, 2018 12:21 am

רבי שמואל מסלאנט - זצ"ל - רבה של ירושלים
מצו"ב מכתב בכת"י הגר"ש מסאלנט להגר"ד מקארלין - בעל הפסקי הלכות. המכתב נוגע לקופת רבי יהודה החסיד, והאיסור להחזיק קופות אחרות זולתה.
הקים את תלמוד תורה "עץ חיים", בנה את בית הכנסת "חורבת רבי יהודה החסיד" [במקום זה אף היתה דירתו], ואת בית החולים "ביקור חולים".
בהגיעו לגיל שמונים הביא לארץ ישראל - את הגאון האדר"ת אב"ד פוניבז' ומיר, לסייעו בכהונת רבנות ירושלים, ולאחר מכן אף למלא את מקומו. אולם האדר"ת נפטר לאחר כחמש שנים.
הלויתו היתה עצומה, כאשר כל יהודי ירושלים באותה העת הלכו ללוותו ולחלוק לו כבוד אחרון [כחמישים אלף איש].
מכתב זה פורסם במרוצת השנים, בספר "תורת רבי שמואל מסאלנט", ולאחר מכן בישורון [יב], מצו"ב.
המכתב נמסר ע"י חבר מערכת ספר הזכרון - הבה"ח יוסף סאוויצקי שליט"א, ותודתנו נתונה לו.
קבצים מצורפים
ישורון.PDF
(259.52 KiB) הורד 253 פעמים
Image (109).jpg
Image (109).jpg (5.69 MiB) נצפה 15157 פעמים
נערך לאחרונה על ידי ההוא דאמר ב ג' דצמבר 18, 2018 6:54 pm, נערך פעם 1 בסך הכל.

ההוא דאמר
הודעות: 1532
הצטרף: ד' נובמבר 29, 2017 4:09 am

Re: ספר הזיכרון - לזכרו של הקדוש יוסף דב ויסמן הי"ד

הודעהעל ידי ההוא דאמר » ש' דצמבר 15, 2018 11:05 pm

פסק דין מחכמי ירושלים - רבי שניאור זלמן מלובלין - בעל התורת חסד, רבי שמואל מסלאנט, ורבי יעקב שאול אלישר
רקע הדברים, לפני כמאה שנה התעוררה שאלה על מכשלה בכשרות מקווה בעיר חיפה, לאחר שנשפכו לתוכו מים שאובים, מכח היות אשה אחראית על המקוה.
ועל כך באים חכמי ירושלים להורות על חומרת הדבר במסירת אחריות כשרות המקווה לאשה.
במרוצת השנים, נדפס המכתב במוריה [קיד] עם הרקע לנושא פסק דין זה, רצ"ב.
ולפנינו פסק הדין ככתבו וכלשונו.
קבצים מצורפים
חכמי ירושלים.jpg
חכמי ירושלים.jpg (423.63 KiB) נצפה 15030 פעמים
חכמי ירושלים = מוריה קיד.PDF
(251.78 KiB) הורד 253 פעמים

ההוא דאמר
הודעות: 1532
הצטרף: ד' נובמבר 29, 2017 4:09 am

Re: ספר הזיכרון - לזכרו של הקדוש יוסף דב ויסמן הי"ד

הודעהעל ידי ההוא דאמר » ו' דצמבר 21, 2018 1:43 pm

רבי אריה ליב מאלין - ראש ישיבת בית התלמוד
לפנינו מכתב לרבי מרדכי סאוויצקי זצ"ל - גאב"ד בוסטון, בקשת סיוע למען ישיבת בית התלמוד שעמד בראשה, בסיום המכתב חותם הגאון רבי אריה ליב בתואר 'מזכיר הישיבה'. וצא ולמד על רוב תוקפו וגבורתו בתורה בחידושי הגרא"ל מאלין [ב"ח] ובשיעוריו.
אולי אין במכתב זה דברי תורה, אבל לימוד גדול יש בו, מהי דרכה של תורה, ומה שעשתה חכמה עטרה לראשה -עשתה ענוה עקב לסולייתה (שהש"ר א, ט).
ובמסילת ישרים [פכ"ב]:
והרי נתבארו חלקי הענוה הראשיים ופרטיהם בכל פרטי המינים המתרחבים והולכים לפי הנושאים, ולפי העתים והמקומות, ישמע חכם ויוסיף לקח. והנה זה ודאי שהענוה מסירה מדרך האדם מכשולות רבים ומקרבת אותו אל טובות רבות, כי העניו יחוש מעט על דברי העולם ולא יקנא בהבליו, ועוד שחברת העניו נאה עד מאד ורוח הבריות נוחה הימנו בהכרח, לא יבוא לידי כעס ולא לידי מריבה אלא הכל בהשקט, הכל במנוחה. אשרי מי שזוכה למדה זו, וכבר אמרו (ירושלמי שבת פ"א): מה שעשתה חכמה עטרה לראשה עשתה ענוה עקב לסוליתה, כי כל החכמה כולה לא יערכנה, וזה ברור.

וראה עוד בהקדמת הרבינו בחיי לחומש ויקרא, ובאור החיים [שמות לד, כט].
תוך כדי חיפוש, מצאתי בשם משמואל [פרה, תרע"ד]:
ואולי נאמר שזהו החילוק בין הכנעה לענוה, שהכנעה גורמת שפלות והעדר חיות ורגש הנפש, וענוה להיפוך כל מה שהוא ענו יותר ומרגיש בעצמו את רחוקו מתלהב יותר בשרתו לפני מלך הכבוד צורך גבוה כנ"ל, והענוה היא גבוהה מחכמת השכל, וכל מה שעשתה חכמה עטרה לראשה עשתה ענוה עקב לסולייתה (ירושלמי שבת פ"א).


תודתנו לחבר מערכת ספר הזכרון - הבה"ח יוסף סאוויצקי - על פרסום מכתב זה.
קבצים מצורפים
Image (40).jpg
Image (40).jpg (2.85 MiB) נצפה 15849 פעמים


חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”



מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 247 אורחים