מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

השוואות...

דברי תורה, עיוני שמעתתא, חידושי אגדה וכל פטפוטיא דאורייתא טבין
עושה חדשות
הודעות: 12560
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: השוואות...

הודעהעל ידי עושה חדשות » ד' יוני 06, 2018 11:12 pm

שו"ת הר"ן סי' סו -
וטעמא דמלתא משום דכיון דאיכא למימר העמד ממון על חזקתו לא אמרינן העמד זה בחזקת בריא כמו שהיה מתחילה ואף על פי שעכשו ג"כ הוא בריא לפי שאותה חזקה עשויה להשתנות שהרי החולי מצוי, ולפיכך אף על פי שעכשו ג"כ נמצא בריא אין אותה חזקה מבטלת חזקת ממון, והכא נמי אם מקוה זה מוחזק להיות מימיו מתמעטין ולעמוד על פחות ממ' סאה אין חזקתו הראשונה שהוחזק שיהא בו מ' סאה מוציאה הטמא מחזקתו דאיכא למימר העמד טמא על חזקתו ואימא לא טבל, ואין לומר דלא ילפינן להא מילתא איסורא מממונא, דהא תלמודא קא מדמי להו ואמר לימא כתנאי ולא דחי לה אלא משום דהתם איכא למימר העמד ממון על חזקתו הכא מי איכא למימר העמד הגוף על חזקתו, אלמא אי איכא למימר הכי לההיא מדמינן לה.

עושה חדשות
הודעות: 12560
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: השוואות...

הודעהעל ידי עושה חדשות » ב' יוני 11, 2018 1:26 am

ראיתי כעת דימוי מעניין בהג' מהרצ"ח בחולין די"א,
בין הגריעותא של חזקה שלא נתבררה בשעתה, לרובא דליתא קמן.

עושה חדשות
הודעות: 12560
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: השוואות...

הודעהעל ידי עושה חדשות » ה' יוני 21, 2018 12:15 am

בעל המאור תחילת פ"ב בכתובות, (לא הובא עד עתה?) -

התם אין שור שחוט לפניך פי' גבי הנושא את האשה ולא מצא לה בתולים חזקה דממונא מרעא ליה לדיבורא דידה כי היכי דמרעא ליה לשחיטה חזקת איסור שהבהמה עומדת בה בחייה עד שיודע לך במה נשחטה.

ועי"ש עוד בחי' הרמב"ן.

עושה חדשות
הודעות: 12560
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: השוואות...

הודעהעל ידי עושה חדשות » ב' יולי 02, 2018 11:17 pm

רמב"ן ב"מ מה: לגבי חליפין במטבע -
ויש לפרש צורתא עבידא דבטלא והוה ליה כדבר שאין גופו ממון דומה לאותיות.
וכן ברשב"א ר"ן וכו' ועי' חי' הרי"ם.

עושה חדשות
הודעות: 12560
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: השוואות...

הודעהעל ידי עושה חדשות » ד' יולי 04, 2018 4:30 pm

עצם היסוד ידוע, הצושטעל היה חדש לי...
שו"ת פרי יצחק ח"ב סי' ל (מכתב לבית הלוי) כתב:...אפשר דאף אם ירצה להחמיר וליטול שנית אינו מתקן כלום בזה דהרי כבר יצא יד"ח מצוה בלי הידור וכשנוטל פעם שנית היותר נאה הרי עתה אינו יוצא יד"ח כיון שכבר יצא והוי מעוות שלא יוכל לתקן, ודומה לזה כתב הגאון מליסא בשו"ת שבעה עינים להגאון מהרש"ק (בקונטרס הוראות שבסוף הספר אות י"ז) דאם יגרש מתחילה בגט שכשר רק בדיעבד שוב אין תקנה שיגרש שנית בגט אחר שיהי' כשר גם לכתחילה, דהא כבר נתגרשה ובדיעבד כשר, ע"ש. ויש להאריך בדבריו ואכ"מ. ועכ"פ נראה כמו שכתבתי דא"צ ליטול שנית היותר נאה...

עושה חדשות
הודעות: 12560
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: השוואות...

הודעהעל ידי עושה חדשות » ד' יולי 04, 2018 6:57 pm

ברכי יוסף סי' ערב כתב:מי שהיו לפניו שני קנקנים של יין ומילא כוס מאחת מהן וקדש ואחר שקידש אמרו לו שהקנקן שקדש ממנו היה מגולה שפסול לקדוש, אך הקנקן השני הוא יין מכוסה כשר לקדוש, יש להסתפק אם צריך שיקדש פעם אחרת על היין הכשר ... יש לצדד דצריך לקדש פעם אחרת מדאמרינן במנחות דף ס"ד אמר רבה היו לפניו שתי חטאות אחת שמנה ואחת כחושה, שחט כחושה ואח"כ שמנה פטור, ולא עוד אלא שאומרים לו לכתחילה הבא שמנה ושחוט. וכן פסק הרמב"ם פ"ב דשגגות (הט"ו), והרי התם דמשום דיש בכחושה משום הקריבהו וכו' אומרים לו הבא שמנה ושחוט ועביד כמה אבות מלאכות בשבת. והוא הדין לנידון דידן. אפילו תימא דיצא ידי קדוש ביין מגולה אפילו הכי אמרינן ליה שיקדש פעם אחרת על הקנקן הכשר, כיון דביין מגולה איכא משום הקריבהו, ואף דלא דמי איסור הקריבהו דהכא לדהתם, וגם קדוש על היין דרבנן למ"ד, מכל מקום כל קבל דנא התם עביד אבות מלאכות בשבת, והכא הוא איסור ברכה שאינה צריכה, דלמ"ד הוא דרבנן. וצריך להתישב בכל זה כי זה כתבתי לצדד לכאורה

שום בעל בכי
הודעות: 90
הצטרף: א' מאי 06, 2018 11:35 pm

Re: השוואות...

הודעהעל ידי שום בעל בכי » ג' אוגוסט 07, 2018 10:26 am

הפמ"ג דן לדמות את הלעיסה והבליעה לתחילת השחיטה. לכאו' זה מתאים לדוגמאות שבאשכול כאן.

פרי מגדים יורה דעה משבצות זהב סימן יט ס"ק ה
ודע שאני נסתפקתי אם תפש הקנה לבדו ושחט מחצה ושח אי צריך לחזור ולברך מי אמרינן באמצע המצוה אין צריך או דלמא דלא התחיל עדיין המצוה דחצי קנה לאו מידי עביד ועיין אורח חיים קס"ז במגן אברהם אות י"ו במה שהניח בצ"ע אם שח בשעה שלועס קודם הבליעה כיון דאין לועס צריך לברך כ"א על הבליעה אם כן הוה הפסק בין ברכה למה שמברכין עליו יש לומר דכאן לא דמי להתם ועדיין צ"ע.

עושה חדשות
הודעות: 12560
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: השוואות...

הודעהעל ידי עושה חדשות » ב' אוגוסט 13, 2018 12:08 am

יחוסי תנאים ואמוראים ע' חייא בר רב -
דנגיחות ווסתות משום חזקה הוא דמחזקינן בהכי, כדמוכח בחזקת הבתים בתחילתו וכו', הלכך כל שעה ששילשה בוסתות הויא חזקה וכו', ואע"ג דחזקה נמי דאורייתא כדאיתא בהכל שוחטין וכו' מנה"מ דאמרו רבנן זיל בתר חזקה וכו', וקי"ל דסוקלין ושורפין על החזקות וכו', א"כ מ"ט דמ"ד דוסתות דרבנן וכו'.

אפרים זלמן
הודעות: 415
הצטרף: ג' אוגוסט 02, 2016 12:44 am
מיקום: Montreal, Quebec

Re: השוואות...

הודעהעל ידי אפרים זלמן » ב' אוגוסט 13, 2018 4:14 am

עושה חדשות כתב:
עושה חדשות כתב:ראיתי דבר נפלא מהגר"ח קנייבסקי שליט"א, (נדפס בשמו בכמה מקומות).

יש כמה יסודות מהחזו"א, חלקם מפיו וחלקם מפי כתבו, והגרח"ק נקט דהדברים שייכים זל"ז.
א. מבטלין ת"ת למקרא מגילה, וצ"ע למה מגילה ל"ה בכלל תורה, וי"ל דאתי שֵם מקרא מגילה ומפקע שֵם ת"ת.
ב. הח"ח כתב דבדיבור לשה"ר יש גם עבירת ביטול תורה, והחזו"א ס"ל דשֵם עוון לשה"ר מפקיע שֵם ביטול תורה.
ג. מלאכות שבת מפקיעים זה את שמו של זה. ולכן כל מכה בפטיש אינו בונה, וכיו"ב.
ד. אבות נזיקין מפקיעים כנ"ל, ואם יש מזיק שהוא גם שור וגם בור, אז שמו העיקרי מפקיע את שמו המישני.
ה. בקיום מצוות השבת העבוט, לא נכלל קיום של שאר מצוות באדל"ח.
ו. הגרח"ק העיר בזה למה שֵם שבועת העדות אינו מפקיע מזה שֵם שבועת ביטוי.

והדברים נאים עד מאד!


כעת ראיתי:

שארית יעקב בהרבה מדיני התורה.png


ולכן אין השוחט חייב משום סותר (לחזו"א דחשמל).

אפרים זלמן
הודעות: 415
הצטרף: ג' אוגוסט 02, 2016 12:44 am
מיקום: Montreal, Quebec

Re: השוואות...

הודעהעל ידי אפרים זלמן » ב' אוגוסט 13, 2018 4:15 am

איש טלז כתב:ראה עמודי אור סימן ט' שדימה ענין חיוב נזיקין על בהמה להא דחייב בשביתת בהמתו [ועי"ש שמה"ט אף אשה מצוה על שביתת בהמתו ]

בטח מייתי עלה משנה דשלהי ידים

אפרים זלמן
הודעות: 415
הצטרף: ג' אוגוסט 02, 2016 12:44 am
מיקום: Montreal, Quebec

Re: השוואות...

הודעהעל ידי אפרים זלמן » ב' אוגוסט 13, 2018 6:14 am

איש טלז כתב:[תוס' חכמי אנגליה אם יש עשאן רק בבור או גם באש ובתור"פ בב"ק דכב' מבואר שיש גם בזה עשאן הכתוב ]

כמדומני ששגגה היא, ואדרבה אולי מבואר בדבריו להיפך, כי ז"ל: "ועוד דקרא קאמר המבעיר את הבעירה אש סתמא הוא דאמר ולא חילק בין שלו לשל אחרים".
אמנם להלן הוא אומר דברים אשר אני לא מתחיל להבינם לע"ע, ואולי לזה התכוונת וצ"ע:
"וילפינן לה מבורו ואע''ג דבורו שהפקירו פטור מכל מקום כיון שמצינו שחייבתו תורה על חפירת בורו כמו כן יש לנו לומר שחייבתו תורה על האש בשביל הדלקת האש".

עושה חדשות
הודעות: 12560
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: השוואות...

הודעהעל ידי עושה חדשות » ב' אוגוסט 20, 2018 12:18 am

עוד משהו על פסולי שחיטה במיעוט בתרא:

הרי"ד בס' המכריע סי' ה סובר דשהיה במיעוט בתרא אינה פוסלת את השחיטה, אבל אם שהיות מצטרפות, והיו שהיות גם בחלק הראשון של השחיטה, אזי יש מקום לצרף גם שהיות במיעו"ב.

והנה הדמיון שהביא לזה;
ספר המכריע סימן ה - ואם יש לגמגם בזה דכיון דשחט רוב הסימנים ועדיין בשהייה לא נגמרה היאך נוכל לצרף מיעוט השהייה שבמיעוט סימנים לרוב שהייה שברוב סימנים שהרי אין שהייה פוסלת במיעוט סימנים אין לתמוה בזה דהכי אמרינן בפ"ק דסוכה אויר פחות משלשה טפחים מצטרף לסוכה קטנה ואין ישנין תחתיו והוינן בה. ומי איכא מידי דאיצטרופי מיצטרף ואין ישנין תחתיו ומהדר טיט הנרוק יוכיח שמצטרף לארבעים סאה והטובל בו לא עלתה לו טבילה הנה טיט הנרוק שאין בו כשרו' מקוה ואפי' הכי מצטרף להשלים והאויר נמי אין בו כשרות סוכה ואפ"ה מצטרף להשלים ואין הכי נמי איכא למימר אף על פי שאין תורת שהייה במיעוט סימנין מצטרף להשלים השהייה ואיגלאי מילתא שכל מה ששחט בשהייה שחט. משום הכי נסתפק אם מועיל הצירוף בכאן לפסול השחיטה אם לאו.

ואזכיר עוד משהו בהאי ענינא -
בקובץ ענינים מהגר"א וסרמן כתב כך: ואכתי צ"ב לשי' רש"י היאך אפשר שיפסל ע"י שהייה במיעוט בתרא אחר שכבר הוכשר ע"י רוב סימנין והו"ל כבר שחיטה מעלייתא. אכן מצינו דוגמא לזה מהא דזבה טובלת ביום השביעי לספירת הנקיים שלה והוי טהורה כיון דמקצת היום ככולו ומ"מ אם ראתה אף בסוף היום איכא למ"ד דטמאה למפרע דמקצת היום ככולו הוא דוקא אם נגמר כולו בטהרה ומעין זה י"ל גם בנידון דידן דאף דשחיטת רוב הסימנים היה בהכשר זה מהני רק אם לא יהא פסול בשחיטת המיעוט סימנים וכל ששהה ופסל אף במיעוט בתרא הו"ל פסול בכל השחיטה ובטל ההיתר למפרע.


וע"ע תבו"ש כג-ט.

עושה חדשות
הודעות: 12560
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: השוואות...

הודעהעל ידי עושה חדשות » ג' אוגוסט 21, 2018 12:46 am

גמ' ברכות ד"נ -
דאמר רב הונא שלשה שבאו משלש חבורות אינן רשאין ליחלק אמר רב חסדא והוא שבאו משלש חבורות של שלשה בני אדם אמר רבא ולא אמרן אלא דלא אקדימו הנך ואזמון עלייהו בדוכתייהו אבל אזמון עלייהו בדוכתייהו פרח זימון מינייהו אמר רבא מנא אמינא לה דתנן מטה שנגנבה חציה או שאבדה חציה או שחלקוה אחין או שותפין טהורה החזירוה מקבלת טומאה מכאן ולהבא מכאן ולהבא אין למפרע לא אלמא כיון דפלגוה פרח לה טומאה מינה הכא נמי כיון דאזמון עלייהו פרח זימון מינייהו.

עושה חדשות
הודעות: 12560
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: השוואות...

הודעהעל ידי עושה חדשות » ד' אוגוסט 22, 2018 12:46 am

שבת ה:
ואזדא רבא לטעמיה דאמר רבא מים ע"ג מים היינו הנחתן אגוז ע"ג מים לאו היינו הנחתו בעי רבא אגוז בכלי וכלי צף ע"ג מים בתר אגוז אזלינן והא נייח או דילמא דבתר כלי אזלינן והא לא נייח דנייד תיקו השמן שצף ע"ג יין מחלוקת ר' יוחנן בן נורי ורבנן דתנן ושמן שצף ע"ג יין ונגע טבול יום בשמן לא פסל אלא שמן בלבד ר' יוחנן בן נורי אומר שניהם מחוברים זה לזה.

וע"ע נזיר סד. וגיליון רעק"א שם.

.
נערך לאחרונה על ידי עושה חדשות ב ו' ינואר 25, 2019 12:59 am, נערך פעם 1 בסך הכל.

עושה חדשות
הודעות: 12560
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: השוואות...

הודעהעל ידי עושה חדשות » ו' אוגוסט 31, 2018 10:29 am

טעמא דקרא להגרח''ק סוכה ועגונה.png
טעמא דקרא להגרח''ק סוכה ועגונה.png (33.85 KiB) נצפה 16149 פעמים

ספרים וועלט
הודעות: 1210
הצטרף: ו' פברואר 27, 2015 8:50 pm

Re: השוואות...

הודעהעל ידי ספרים וועלט » ו' אוגוסט 31, 2018 9:26 pm

גמרא ב"מ ט:
השוואה בין קנין רכוב-מנהיג, לאיסור נהיגה בשור וחמור יחדיו.
וכבר דחקו התוספות על אתר בטיב השוואה זו.

עושה חדשות
הודעות: 12560
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: השוואות...

הודעהעל ידי עושה חדשות » א' ספטמבר 02, 2018 11:45 pm

עושה חדשות כתב:האיבעיא בחולין סט. "בעי רב חנניא הוציא עובר את ידו בעזרה מהו מגו דהוי מחיצה לגבי קדשים הוי נמי לגבי דהאי או דלמא לגבי דהאי לאו מחיצה היא דמחיצת עובר אמו היא", האם יש באחרו' מי שמדמה את זה למיגו דהוי דופן וכו'?

אשאל בנוסף גם על הגמרא דלהלן:
שבת צא. - בעא מיניה רבא מרב נחמן זרק כזית תרומה לבית טמא מהו למאי אי לענין שבת כגרוגרת בעינן אי לענין טומאה כביצה אוכלין בעינן לעולם לענין שבת וכגון דאיכא פחות מכביצה אוכלין והאי משלימו לביצה מאי מדמצטרף לענין טומאה מיחייב נמי לענין שבת או דילמא כל לענין שבת כגרוגרת בעינן אמר ליה תניתוה אבא שאול אומר שתי הלחם ולחם הפנים שיעורן כגרוגרת ואמאי לימא מדלענין יוצא בכזית לענין שבת נמי בכזית הכי השתא התם מדאפקיה חוץ לחומת העזרה איפסיל ליה ביוצא אשבת לא מיחייב עד דמפיק ליה לרשות הרבים הכא שבת וטומאה בהדי הדדי קאתיין.

אולי תוסיפו עוד דוגמאות כעין אלו. (כבר התחלתי פעם, כאן).

עושה חדשות
הודעות: 12560
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: השוואות...

הודעהעל ידי עושה חדשות » ב' ספטמבר 03, 2018 5:17 pm

תוספות מסכת עירובין דף סח עמוד א -
וה"ר מנחם מיונ"י פי' דלא פליגי הכא בברירה אלא לטהר את הפתחים מכאן ולהבא כדאמר בביצה וה"ק הא ב"ש דלא מהניא מחשבה לטהר את הפתחים ה"נ לא מהני לענין עירוב ואף על פי שמזכה להו כיון דמתחילה לא הונח בחבית לשם עירוב ולב"ה דמהניא מחשבה התם מהני נמי הכא ... ועוד קשיא דמה ענין מחשבה לטהר את הפתחים למחשבה דעירוב.

עושה חדשות
הודעות: 12560
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: השוואות...

הודעהעל ידי עושה חדשות » ב' ספטמבר 03, 2018 9:24 pm

שבת צד:
תנן התם התולש סימני טומאה והכוה המחיה עובר בלא תעשה איתמר אחת משתים חייב אחת משלש רב נחמן אמר חייב רב ששת אמר פטור רב נחמן אמר חייב אהני מעשיו דאי משתקלא חדא אחריתי אזלה לה טומאה רב ששת אמר פטור השתא מיהת הא איתא לטומאה אמר רב ששת מנא אמינא לה דתנן וכן כזית מן המת וכזית מן הנבילה חייב הא חצי זית פטור והתניא חצי זית חייב מאי לאו הא דתניא חייב דאפיק חצי זית מכזית והא דתנן פטור דאפיק חצי זית מכזית ומחצה ורב נחמן אידי ואידי חייב והא דתנן פטור דאפיק חצי זית ממת גדול.

תרומת הדשן סי' מח
שאלה: אותיות ותיבות בתפילין שנמחקו קצת, אבל עדיין רישומן ניכר, ורצה להעביר עליהם קולמוס לפי שחושש שמא יתמחקו עוד יותר, שלא יהא רישומן ניכר, שרי למיעבד הכי או לאו?
תשובה: יראה, דאם רישומן ניכר כל כך, דיוכל תינוק דלא חכים ודלא טפש לקרות יפה, כה"ג שרי להעביר קולמוס על הכתב להטיבו ולחדשו, כדי שלא יתמחק יותר, דכיון דעכשיו הכתב כשר הוא, ומה שיוסיף עליו, אינו אלא שישמרו שלא יתקלקלו, כה"ג לא חשיב כתיבה שלא כסדרן. ואף על גב דכתב הראשון לא יהא נראה כלל, מפני כתב האחרון, מ"מ הואיל וכתב האחרון אינו מתקן עתה כלום, שהרי עכשיו כשר הוא כתב הראשון ... מ"מ נוכל לומר, דבנידון דידן מודה, הואיל ועתה הכתב כשר, וכל מה שכותב ומוסיף עליו, אינו אלא כדי לשומרו אין קפידא בדבר. +הגה"ה צ"ע בפ' המצניע /שבת דף צד ע"ב/ בפלוגתא דרב נחמן ורב ששת בתולש סימני טומאה אחת משלש, ר"נ סבר אהני מעשיו, ור"ש סבר השתא מיהא איכא טומאה ובה"ג פוסק כרב ששת באיסורי וכרב נחמן בדיני, כדאיתא פרק בכל מערבין, ע"כ.+ הנראה לעניות דעתי כתבתי.

שום בעל בכי
הודעות: 90
הצטרף: א' מאי 06, 2018 11:35 pm

Re: השוואות...

הודעהעל ידי שום בעל בכי » ג' ספטמבר 11, 2018 10:05 pm

הגמ' במסכת שבת דף ק"נ דנה על "הרהור כדיבור" כלפי האיסור של ממצוא חפצך.

עושה חדשות
הודעות: 12560
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: השוואות...

הודעהעל ידי עושה חדשות » ש' ספטמבר 15, 2018 9:51 pm

מילה-שחיטה-סוכה-גט

תוספות רי"ד עבודה זרה דף כו עמוד ב
מאי דקשיא לי אמאי מילה בגוי כשרה ומאי שנא משחיטת הנכרי דהויא נבלה נ"ל לתרץ דדוקא בשחיטה שיש דינים בשחיטה של כל חתיכת סימנים כשרה לאכילה שאם נחתכו ע"י דריסה או חלדה או שהיי' הויא פסולה הילכך שחיטת הנכרי נבלה כיון דלא שייך בהני דינים אבל המילה בכל טצדקי שנחתכה ערלתו היא כשרה ואפילו על ידי חבורה בעלמא והילכך אפילו בגוי היא כשרה וכן סוכה נמי בכל טצדקי שהיא עשוי' לצל היא כשרה הילכך היא כשרה אפילו בגוי אבל גבי גט אין הגוי כשר בשליחותו משום דשליח נתרבה מושלח ושלחה וכל שאינו בתורת שליח אינו כשר להיעשות שליח ומאן דאסר מילה בגוי לאו משום טעמא דלא שייך בגוה בשחיט' אלא גזירת מלך הוא המל ימול.

איש טלז
הודעות: 587
הצטרף: ה' מרץ 10, 2016 10:05 pm

Re: השוואות...

הודעהעל ידי איש טלז » א' ספטמבר 16, 2018 10:40 pm

ראב"ד בב"ק ד"ה שדן אם העד"ז חייבים במיטב גם באופן שלמי שזממו לא היה דין מיטב וחילק דלמ"ד ממונא רק באופן שחייבו מיטב משלם מיטב אבל למ"ד קנסא בכל גווני משלם מיטב מכיון שיש ענין לקנסו וע"כ תמיד ישלם ממיטב

עושה חדשות
הודעות: 12560
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: השוואות...

הודעהעל ידי עושה חדשות » ב' ספטמבר 17, 2018 1:09 am

שו"ת הרמב"ם סימן רסה
אסור להשלים בהם [-קראים] מנין, לא עשרה ולא שלשה, משום שאינם מודים בחיוב זה (הדבר). והעיקר בזה אומרם בעירוב או ביד מי שאינו מודה בעירוב אינו עירוב. וכל דבר, שמאמינים בחיובו ובחלותו, רשאים אנו להצטרף אליהם בו, וכל מה שאין מאמינים בחיובו ובחלותו, אסורים שיצטרפו בו. וידוע שאינם מאמינים בחיוב הקדושה ולא בחיוב הזימון, ואינם משגיחים במנין עשרה ולא במנין שלשה. ומאחר שאינם מודים בחוקים אלו, אסור לעשות זאת עמהם ולהשלים המנין בהם.

עושה חדשות
הודעות: 12560
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: השוואות...

הודעהעל ידי עושה חדשות » ו' ספטמבר 21, 2018 2:10 am

ראב"ן סימן סא (וכן בראבי"ה סי' קעא) -
ומדשני הכי ולא שני שאני הכא דהפסיד ברכה וצריך לחזור לברך ש"מ דלא הפסיד הברכות ואינו חוזר עליהן לעשותן, ה"נ לא הפסיד הג' שברים בתוספת שבר הד', וכשם שאין ברכה רביעית מפסקת בין ג' ברכות של ברכת כהנים לשים שלום שצריך ש"ץ לומר אחר וישם לך שלום משום שנאמר ושמו את שמי וגו' [מגילה י"ח א], כך השבר הד' אין מפסיק בין ג' שברים לתקיעה שאחר השברים. ועוד דשבר ד' מינא דשברים הוא ולא מפסיק, אף על גב דתרועה מפסקת בין שברים לתקיעה היינו דילמא משום דתרועה (גנוחי) [ילולי] הוא וקא מפסיק ילולי בין גנוחי לתקיעה, אבל שבר ד' שהיא גנוחי לא מפסיק כדאמרי' [סוכה ל"ז ב] לא לידוץ אינש לולבא בהושענא דילמא נתרי עלין והוי חציצה בין לולב לערבה רבא אמר מין במינו הוא ול"ה חציצה בין לולב לערבה, ה"נ שבר רביעי לא מפסיק בין ג' שברים לתקיעה.

עושה חדשות
הודעות: 12560
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: השוואות...

הודעהעל ידי עושה חדשות » ב' ספטמבר 24, 2018 8:38 pm

עושה חדשות כתב:
עניני גרדומין

...

ז"ל התרוה"ד -
ותו נראה לחלק דל"ד נד"ד לחסר דר"ח דשרינן ביום טוב שני ובשעת הדחק, דההוא חסר איירי שנחתך ממנו או שחתך ממנו אפי' לכתחלה כדי לאוכלו ולטבול בו, ומניח השאר כדי לצאת בו י"ח כה"ג כשר, משום דשירי מצוה הוא. כדאשכחן נמי כה"ג דלכה"פ כשר בדיעבד, גרדומי תכלת וגרדומי אזוב משום דנשתאר מן הכשר. ונראה קצת הוכחה דדוקא משום ה"ט הוא, דאל"כ מאי טעמייהו דא"ז ואשירי דפסלי כל הפסולים ביום טוב שני חוץ מחסר? ואף על גב דדייקינן לה מתלמודא, קשה תלמודא גופיה מאי טעמא, הא נראה ומוסבר לכל שאין מום גדול באתרוג ממה שהוא שבור ומחוסר. אע"כ היינו טעמא משום דשירי מצוה הוא ובא מן הכשר, אבל מי שבא לחתוך מן האתרוג חתיכה אחת ורוצה לברך על אותה ההיא לאו שירי מצוה מיקרי אלא חתיכת אתרוג מיקרי. וה"ה כשבאין מתחלה לחותכה לחתיכות ולחלק ביניהם, כולן חתיכות אתרוג מקריין ולא אשכחן מצוה דכה"ג כשר וק"ל.

...

המשך עניני הגרדומין:

עי' חת"ס יו"ד סי' רנו בענין גרדומין בלולב ושופר. והזכיר שם ענין גרדומין כלפי דין שיורי טהרה. עי"ש.
ובחי' חת"ס סוכה דל"ו הכשיר מנומר מחמת משמוש הידים מטעמא דגרדומין.

...

לפי התרוה"ד הנ"ל, ההכשר של אתרוג חסר ביום השני, הוא משום דהוי שיירי מצוה. וצ"ע א"כ באופן שהאתרוג נחסר עוד קודם שנטלו אותו ביום הראשון, או אפילו קודם חג הסוכות, דבזה לכאו' ל"ש ההכשר של שיירי מצוה.

גם יל"ע למה זה טעם להכשיר חסר, ולא טעם להכשיר אם נחסר השיעור, ואדרבה לעולם מצינו דין גרדומין להכשיר פחות מכשיעור.

וע"ע קרואי מועד (ר"א גרינצייג) סוכות ח"א סי' ד.

עושה חדשות
הודעות: 12560
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: השוואות...

הודעהעל ידי עושה חדשות » ב' ספטמבר 24, 2018 8:49 pm

ספר העיתים סימן ריג
והואיל וקיי"ל דישראל מצווה על שביתות בהמה חיה ועוף דיליה גם הם כרגלי הבעלים שאין להם רשות להניחן לילך ולשתות ולא לשום מידי חוץ לתחום כדתנן במסכתא יום טוב הבהמה והכלים הרי הן כרגלי הבעלים.

האם דין הבהמה והכלים כרגלי הבעלים שייך לדין שביתת בהמתו? הרי לא קי"ל כב"ש דאדם מצווה על שביתת כלים?

סגי נהור
הודעות: 5644
הצטרף: א' אוגוסט 04, 2013 11:55 pm

Re: השוואות...

הודעהעל ידי סגי נהור » ג' ספטמבר 25, 2018 12:43 am

עושה חדשות כתב:ספר העיתים סימן ריג
והואיל וקיי"ל דישראל מצווה על שביתות בהמה חיה ועוף דיליה גם הם כרגלי הבעלים שאין להם רשות להניחן לילך ולשתות ולא לשום מידי חוץ לתחום כדתנן במסכתא יום טוב הבהמה והכלים הרי הן כרגלי הבעלים.

האם דין הבהמה והכלים כרגלי הבעלים שייך לדין שביתת בהמתו? הרי לא קי"ל כב"ש דאדם מצווה על שביתת כלים?

לכאורה הכוונה פשוטה, שהטעם שאסור לו להניחן לילך ולשתות מעצמן הוא מטעם שביתת בהמתו, וכדעת מהר"ם אלשקר הובא במג"א סו"ס שה (ולא קיי"ל כן להלכה).

עושה חדשות
הודעות: 12560
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: השוואות...

הודעהעל ידי עושה חדשות » ד' ספטמבר 26, 2018 1:38 pm

אור שמח הלכות יבום וחליצה פרק ד הלכה טז -
והנה מדברי רבינו נראה דמפרש, אף לר' עקיבא דהותרה להנשא בלא רקיקה, אף על פי כן הוי חליצה מתיר ורקיקה מתיר, דלא עקרינן קרא לגמרי מפשטיה דככה יעשה קאי ארקיקה נמי ... והא דבחליצה לחוד מותרת להנשא אף שלא רקקה, והיבם זה שחלצה אותו חי ויכולה לקיים מצות רקיקה, הוא מפני שיפה כח החליצה, ולא מפני שגרוע כח הרקיקה. הגה ומצאנו דוגמא רחוקא לרב אדא ב"א דסבר גבי שחיטה (חולין כח, א) וושט ולא קנה בעוף, ובשחיטת וושט סגי להתיר לאכילה, ואפ"ה בקנה קודם דרך שחיטה כשירה, ולא מיטרפא במה שהקנה פגום כיון דדרך שחיטה הוי, וגמירי בה שהייה דרסה חלדה כו' ... כן אף על גב דלבתר חליצה מותרת להנשא, ולא מעכבא הרקיקה, בכ"ז אם הרקיקה קודם, דהוה ממעשה החליצה, מיחשב דכבר לא בנה, ותו לא יבנה.

שום בעל בכי
הודעות: 90
הצטרף: א' מאי 06, 2018 11:35 pm

Re: השוואות...

הודעהעל ידי שום בעל בכי » ד' ספטמבר 26, 2018 1:53 pm

עושה חדשות כתב:אור שמח הלכות יבום וחליצה פרק ד הלכה טז -
והנה מדברי רבינו נראה דמפרש, אף לר' עקיבא דהותרה להנשא בלא רקיקה, אף על פי כן הוי חליצה מתיר ורקיקה מתיר, דלא עקרינן קרא לגמרי מפשטיה דככה יעשה קאי ארקיקה נמי ... והא דבחליצה לחוד מותרת להנשא אף שלא רקקה, והיבם זה שחלצה אותו חי ויכולה לקיים מצות רקיקה, הוא מפני שיפה כח החליצה, ולא מפני שגרוע כח הרקיקה. הגה ומצאנו דוגמא רחוקא לרב אדא ב"א דסבר גבי שחיטה (חולין כח, א) וושט ולא קנה בעוף, ובשחיטת וושט סגי להתיר לאכילה, ואפ"ה בקנה קודם דרך שחיטה כשירה, ולא מיטרפא במה שהקנה פגום כיון דדרך שחיטה הוי, וגמירי בה שהייה דרסה חלדה כו' ... כן אף על גב דלבתר חליצה מותרת להנשא, ולא מעכבא הרקיקה, בכ"ז אם הרקיקה קודם, דהוה ממעשה החליצה, מיחשב דכבר לא בנה, ותו לא יבנה.


כבודו, תעשה חיפוש על המילה "דוגמא" בספר אור שמח, ויהיה לך עוד הרבה "דוגמאות".

הנה לך "דוגמא";

מאכלות אסורות פרק יד
ועלה בדעתי דכל הדין דמאכילין אותו הקל הקל תחלה (שם פ"ג ע"א) הוא רק על המאכיל אבל האוכל הוא המסוכן בעצמו אינו צריך לדקדק בזה. דוגמא למה שכתבו המחברים גבי רודף דניתן להצילו בנפשו, דאם יכול להצילו באחד מאיבריו דאסור להרוג אותו, ובכ"ז הנרדף בעצמו אינו צריך לדקדק בזה, כמו שהובא במשנה למלך סוף הלכות חובל. ואתי שפיר לשון משנתנו (שם פ"ב ע"א) מאכילין כו', ופוק חזי לשון הגמרא (ברכות ס' ע"א) מכאן שנתנה רשות לרופא כו', ולא אמרו דנתנה רשות לחולה להתרפאות עצמו, דהחולה עצמו אינו מצווה שלא להתרפאות במה שאין לו רשות, יעוין ברמב"ן פ' בחקותי, אמנם לשון הברייתא ביומא (שם פ"ג ע"ב) בהך דמי שנשכו נחש כו' לא יאכל עד שיעשר לא משמע כן ודוק.

עושה חדשות
הודעות: 12560
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: השוואות...

הודעהעל ידי עושה חדשות » ד' ספטמבר 26, 2018 8:53 pm

עירובין כד.
אמר רב נחמן אמר שמואל קרפף יותר מבית סאתים שלא הוקף לדירה כיצד הוא עושה פורץ בו פירצה יותר מעשר וגודרו ומעמידו על עשר ומותר איבעיא להו פרץ אמה וגדר אמה [ופרץ אמה וגדרה] עד שהשלימו ליותר מעשר מהו א"ל לאו היינו דתנן כל כלי בעלי בתים שיעורן כרמונים ובעי חזקיה ניקב כמוציא זית וסתמו וחזר וניקב כמוציא זית וסתמו עד שהשלימו למוציא רמון מהו וא"ל רבי יוחנן רבי שניתה לנו סנדל שנפסקה אחת מאזניו ותיקנה טמא מדרס נפסקה שניה ותיקנה טהור (בה) מן המדרס אבל טמא מגע מדרס ואמרת עלה מאי שנא ראשונה דהא קיימא שניה שניה נמי הא קיימא ראשונה ואמרת לן עלה פנים חדשות באו לכאן הכא נמי פנים חדשות באו לכאן קרי עליה לית דין בר אינש איכא דאמרי כגון דין בר נש.

עושה חדשות
הודעות: 12560
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: השוואות...

הודעהעל ידי עושה חדשות » א' ספטמבר 30, 2018 10:07 am

מחלוקת תנאים במי שעלה על אילן בשבת אם צריך להישאר עליו או לירד, ובגמ' עירובין ק. דנו לתלות בפלוג' ר"א ור"י על ניתנין במתנה אחת שנתערבו בניתנין מתן ד', עי"ש.

ולגבי חזרת רטיה, שם קב: דאם פירשה לקרקע אסור, ראיתי שדנו בצל החכמה ומנחת שלמה אי דמי לתנאי חזרה של קדירה.

עושה חדשות
הודעות: 12560
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: השוואות...

הודעהעל ידי עושה חדשות » ג' אוקטובר 09, 2018 12:25 am

שו"ת תורה לשמה סימן קפג
שאלה אתרוג שיש בו כביצה בצמצום והדבר ברור לעיני הכל שבתוך ימי החג יחסר מן השיעור אם יוצא בו י"ח ביום ראשון שעדיין יש בו שיעור שלם מצומצם או"ד כיון דאחר יום או יומיים בודאי יהיה חסר הרי כאילו הוא חסר מעכשיו ואינו יוצא י"ח בו גם ביום הזה שיש בו שיעור. יורינו המורה לצדקה ושכמ"ה.
תשובה גרסינן בפסחים דף פ"ד ע"א תניא גידין הרכין נידונים כבשר אתמר גידים שסופן להקשות ר' יוחנן אמר נמנין עליהן בפסח ריש לקיש אמר אין נמנין עליהן בפסח, ר' יוחנן אמר נמנין עליהן בתר השתא אזלינן, ר"ל אמר אין נמנין עליהן בתר בסוף אזלינן ע"ש וגרסינן בגמרא דחולין בסוף דף ע"ו ע"ב בענין הטרפיות לצרף הגידין לבשר הנהו גידין רכין דאתי לקמיה דרבא [דהוו מצטרפי לבשר וחופין רוב העצם הנשבר] אמר רבא למאי נחוש להו חדא דאר"י גידין שסופן להקשות נמנין עליהם בפסח וכו' א"ל רב פפא לרבא ר"ש בן לקיש ואיסורא דאורייתא ואת אמרת מאי ליחוש להו אשתיק ואסיקו בגמרא התם טעמא דאשתיק משום דר' יוחנן הדר ביה לגביה דר"ש בן לקיש ע"ש והרמב"ם ז"ל בפ"ח מהלכות שחיטה פסק גידים הרכים אינם חשובים כבשר ועיין בכ"מ ובבית יוסף יו"ד סי' נ"ה מ"ש בזה וכן פסק הטור ז"ל סי' נ"ה גידים שסופן להקשות אינם מצילים כבשר וכן פסק בש"ע ע"ש הרי לך הלכה ברורה אף על גב דעתה הגידים רכים הם והרי הם כבשר עכ"ז מאחר דסופם להקשות לא אזלינן בתר השתא אלא אזלינן בתר הסוף וא"כ השתא ה"ה הכא כיון דאתרוג זה א"א לו לעמוד על שיעורו וסופו להיות חסר כי עתה הוא שלם בצמצום ומוכרח שיכמוש ויתחסר הא ודאי דאין יוצאין בו גם עתה י"ח דאזלינן בתר הסוף ולא בתר השתא.
ודע כי כיוצא בענין זה דגידים מצינו נמי בדין הסוכה וכנז' בגמרא דסוכה דף י"ג ע"ב אר"א אמר שמואל ירקות שאמרו חכמים אדם יוצא בהן י"ח בפסח פוסלין בסוכה משום אויר מ"ט כיון דלכי יבשי פרכי ונפלי כמאן דליתנהו דמי ועיין רש"י ז"ל וכתב הר"ן ז"ל דמהכא שמעינן דכל דבר העשוי להתייבש בתוך שבעה עד שתהא חמתו מרובה מצילתו אף מעכשיו הוא פסול ע"ש וכ"כ בבית יוסף א"ח סי' תרכ"ט וכ"כ בש"ע הרמ"א ז"ל ע"ש וראיתי בספר הלבוש ז"ל שם דיהיב טעמא בהא דפסול מעכשיו משום דגזרו בו חכמים שלא יבא לידי ביטול מצות סוכה שמא לא יוכל לעשות אחרת תוך החג ויבטל מצות סוכה ע"ש וכפי מה שכתבנו מדין הגידים מוכח דלאו משום גזרה הוא אלא מדינא הוי דאזלינן בתר הסוף דכיון דסופן להתייבש וליפול מעתה כליתנהו דמי.

עושה חדשות
הודעות: 12560
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: השוואות...

הודעהעל ידי עושה חדשות » ג' אוקטובר 09, 2018 2:22 am

פסקי רי"ד מסכת ראש השנה דף לה עמוד א
ודווקא בתפילה פוטר שליח ציבור את עם שבשדות, אבל לא בשאר מצות כגון תקיעת שופר ומקרא מגילה והלל, וטע' דתפלה משום דתפילות כנגד תמידין ומוספין תיקנום, וכי היכי דקורבנות מיחייבי להביא כל ישראל למיעבדינהו, ועבדי כהנים ומשמרות ופטרי כל ישראל הם, הכי נמי בתפילת המוספין כיון דאניסי, מתפלל שליח ציבור תפילה יתירה כדי להוציאן ידי חובתן

עושה חדשות
הודעות: 12560
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: השוואות...

הודעהעל ידי עושה חדשות » ה' אוקטובר 11, 2018 12:11 am

עושה חדשות כתב:בגמ' עירובין דט"ו ובחולין דכ"ח ובראש' שם, מבו' נידון האם מחצה כרוב, ויש בזה נפק"מ למחיצות שבת וכלאים בפרוץ כעומד, וכן לסכך הסוכה, ולתנור שנשבר חציו לענין טומאה, (ולמחצה ישראל שלא עשו פסח ראשון אם נדחים לשני), ולשחיטת חצי סימן, ולחצי קנה חתוך אם הוי טריפה.
והכל נתלה בנידון אחד האם מחצה על מחצה כרוב.

ועוד -
הפמ"ג בשער התערובת כ' לגבי ביטול ברוב "ועיין פרי תואר בסי' קט אות ב' כתב מחצה על מחצה אין ראיה לאסור מן התורה ואסרו חז"ל מספיקא יע"ש. ולי נראה ח"ו לומר כן דודאי מן התורה איסור כל שאין רוב משהו עכ"פ דקי"ל מחצה אינו כרוב ועיין פרק השוחט גבי מחצה על מחצה, ובסנהדרין נמי בעינן רוב וודאי".
בש"ך יו"ד סי' רא סק"י כ' "אפי' אין הזוחלין רובא רק הם שוה בשוה כל שאין הנוטפים רובא הרי הכל כמעיין וכו' וצ"ע לדינא דהא נוטפין מדאורייתא פסולים ועיין בפ"ב דחולין סוף דף כ"ח וכ"ט גבי מחצה על מחצה כרוב".

עושה חדשות
הודעות: 12560
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: השוואות...

הודעהעל ידי עושה חדשות » ה' אוקטובר 11, 2018 12:15 am

הוספה להודעה הקודמת:
וע"ע ביאור הגר"א או"ח סי' תרמח סעיף יא, דברים נפלאים בעניני מחצה על מחצה.

---

ועוד משהו, על קני את וחמור (דובר קצת לפני כמה עמודים) -

שו"ת אבני נזר חלק יורה דעה סימן טז
וסוף דברי הזוהר-חדש דמשמע דאם הי' צריך כוונה בשחיטה הי' הדין נתכוין לשני סימנים ולא שחט אלא אחד פסול. נראה הטעם על פי הפלוגתא דר"ה ור"נ ור"ש (ב"ב קמ"ג ע"א) קני את וחמור ר"ה אומר לא קנה כלום. ר"נ אומר קנה מחצה. ורב ששת אומר קנה הכל. והוכיח רב ששת מתורם קישות ונמצאת בפנימיותו מרה החיצון לבד פוטר את כל מה שתרם עליו ואף שהוא נתכוין שיפטרו החיצון והפנימי. והפנימי אינו יכול לפטור פוטר החיצון לבדו את כולו. ה"נ את וחמור קנה הכל. ודחה הש"ס דשאני התם דמדאורייתא גם המרה פוטר. ואנן קי"ל כר"נ דקנה מחצה. והנה בשחיטה אם הי' צריך כוונה כמו בשחיטת קדשים דבעינן כוונה להתיר. עי' תוס' חולין (ל"א ע"ב) ד"ה נהי. ונתכוון ששני הסימנים יתירו והוא לא שחט אלא סימן אחד. לר"ה אין הסימן האחד מתיר בפשיטות. ואפי' לר"נ הכא לא שייך שיתיר מחצה. ומאחר שאינו מתיר כולו. שוב השחיטה פסולה לגמרי. [לבד לרב ששת דלא קי"ל כוותי'].

עושה חדשות
הודעות: 12560
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: השוואות...

הודעהעל ידי עושה חדשות » ש' אוקטובר 13, 2018 11:43 pm

רמ"א הלכות חנוכה סימן תרעא סעיף ז
ואם רוצים למהר להתפלל לאחר שבירך הש"צ והדליק אחד מהן יוכל השמש להדליק הנשארים, והש"צ יתפלל.

מגן אברהם:
יוכל השמש וכו'. אבל בביתו צריך הוא להדליק כולם (לבוש) אבל רש"ל בתשו' כ' שגם בביתו רשאי לעשו' כן ע"כ וכן נ"ל שכן מצינו ביומא פ"ג קרצו ומרק אחר על ידו וכו' ע"ש בחולין פ"ב.

ועי' א"ר שם.

עושה חדשות
הודעות: 12560
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: השוואות...

הודעהעל ידי עושה חדשות » ב' אוקטובר 15, 2018 12:04 am

מנחת חינוך פרשת בא מצוה ד (קידוש החודש) -

ונראה לומר הטעם שא"צ להמתין על עדים ביום ל"א שמצינו כמה דברים שצריך עדים מ"מ בדבר הידוע לכל העולם הוי אנן סהדי שהוא כן עתוס' יבמות מ"ה ע"ב ד"ה מי לא טבלה הקשו נהי דטבלה לנדותה מ"מ הא גבי גר צ"ל ב"ד של שלשה בשעת טבילה ותי' כיון שידוע לכל שטבלה הוי כאילו הב"ד עומדים בשעת טבילה וער"נ פ' המגרש בסוגיא דע"ח כרתי שכתב שם דאף ר"א דס"ל עמ"כ מודה דסגי בע"ח כיון דע"י חתימה ידוע שנמסר לידה הוויין ע"ח בעצמם ע"מ אעפ"י שלא ראו המסירה ע"ש ועי"ש ה' קדושין דאיש ואשה הדרים יחד הוי כאילו יש עדים דידוע לכל ע"ש א"כ ביום ל"א דידוע לכל דהלבנה נראית כי אין חודש יותר מזה וכל העולם יודעים הוי כאילו העידו בפני הב"ד וגם הוי כאילו הב"ד עצמם ראו כמו גבי גר א"כ א"צ עדים להעיד דהוי כאילו העידו וכאילו הב"ד בעצמם ראו, ובראו בעצמם נמי מקיימים מצוה לקדש ע"פ הראי' ע"פ ראיית ב"ד ע"כ ביום ל"א אין אנו צריכין להמתין על עדים דהוי כאילו באו וכאילו הב"ד ראו וסגי בכך כנלע"ד בעזה"י ומ"מ צע"ג ועיין ב"ש ס"ס ל"א וח"מ שם וב"ש סי' מ"ב גבי קדושין דסגי בידיעה בלי ראי' וא"ד לד"נ ע"ש א"כ ה"נ הוי כמו עדות בידיעה שלא בראי' ומהני ואפשר דעדיף כיון דהוי דבר ברור לכל העולם ואכ"מ להאריך ודומה יותר לסברת תוס' יבמות שהבאתי שכתבו לענין ב"ד דהוי כעומדים שם...

ספרים וועלט
הודעות: 1210
הצטרף: ו' פברואר 27, 2015 8:50 pm

Re: השוואות...

הודעהעל ידי ספרים וועלט » ב' אוקטובר 15, 2018 8:52 am

גמרא פסחים - אי שפיכת הדם בחגיגת י"ד כשרה (לכתחילה צריך זריקה, בקרבן פסח צריך שפיכה) אז גם אם בירך עליה ברכת המצוות של קר"פ יצא.

עושה חדשות
הודעות: 12560
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: השוואות...

הודעהעל ידי עושה חדשות » ה' אוקטובר 18, 2018 1:18 am

נזכר לעיל ענין 'ישנה לשחיטה מתחילה ועד סוף', אציין עוד קצת מ"מ סביב זה.

לגבי מילה, עי' או"ש פ"ב מהל' מילה ה"א.
לגבי מלאכות שבת, עי' אבנ"ז או"ח סי' רמד.
כתיבת סת"ם או גט, אבנ"ז יו"ד סי' שנח.
וע"ע חזו"א יו"ד סי' ריד בביאור הסוגיא בחולין דף לו, (ודלא כר"ן ותורא"ש שם).

עושה חדשות
הודעות: 12560
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: השוואות...

הודעהעל ידי עושה חדשות » א' נובמבר 04, 2018 8:40 am

שו"ת שער אפרים סימן פ
עובדא הוי בספר תורה שהיה לו להיות במקום אחד פרשה פתוחה ולא נשאר בסוף השיטה כשיעור ט' אותיו' מה עשה הסופר כתב תיבה שלימה ביני שיטי על אויר שבין השיטה ומכח זה נשאר ט' אותיות ואלו כתב בתוך השיטה לא נשאר כשיעור אי מקרי פתוחה או לא מי אמרי' דמה שכתב על האויר הוי כאלו נכתב בתוך השיטה ואין כאן פתוחה או לא וכשרה.
תשובה לכאורה יש להביא ראיה קצת ממתניתין דאהלות והובא בפרק ב' דסוכה גבי טומאה אם היתה מקצת הקורות מכוונות עליונות כבין התחתונות אי אמרינן חבוט רמי כו' ע"ש וה"ה בנ"ד גבי ס"ת.


חזור אל “בית המדרש”



מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: הרואה ו־ 163 אורחים