אוהב עמו כתב:[ויש לדון בנידון האם יש מצוות התלויות בארץ בעבר הירדן]
דרומי כתב:ראה תפארת יהונתן עה"פ.
איש גלילי כתב:אוהב עמו כתב:[ויש לדון בנידון האם יש מצוות התלויות בארץ בעבר הירדן]
פשוט שמצוות התלויות בארץ נוהגות בעבר הירדן, והיא ארץ ישראל לכל דבר, עיין ברכי יוסף או"ח סי' תפ"ט ס"א.
אוהב עמו כתב:איש גלילי כתב:אוהב עמו כתב:[ויש לדון בנידון האם יש מצוות התלויות בארץ בעבר הירדן]
פשוט שמצוות התלויות בארץ נוהגות בעבר הירדן, והיא ארץ ישראל לכל דבר, עיין ברכי יוסף או"ח סי' תפ"ט ס"א.
התכוונתי בעיקר לנידון של קדושת אר"י, ובזהב מרדכי ה"ה הגר"מ אליפנט היה מאריך ביסוד זה טובא, והיה מביא את דברי הגמ' ובאותה שעה עדיין לא עברנו את עבר הירדן ולכן היה יכול להיות מעשה רציחה שם, וכבר נכב"ב בארוכה כמדומה באשכול לזכרו או במקו"א.
דרומי כתב:ראובן היה "בכור ישראל" (וישלח לה, כג), והיינו "בכור לנחלה" (רש"י שם) – שיורש פי שנים בנכסי אביו.
ומעתה, כיון שליעקב היה ריבוי צאן וכו' (ויצא ל, מג) – מובן הדבר שלראובן היה "מקנה רב" הרבה יותר משאר השבטים, שכן כל אחד מהשבטים קיבל חלק אחד בנכסי יעקב ואילו ראובן קיבל פי שנים: שני חלקים.
ואמנם, גם לבני גד היה "מקנה רב", וזאת מכיון שהם היו מחבבים את המן שירד מן השמים (ראה זהר ח"ג קנה, ב) ולכן לא אכלו מאכלים אחרים – כשם שעשו שאר השבטים, שהיו שוחטים מצאנם ובקרם למאכל – כך שהמקנה שלהם נשאר בשלימותו (כמבואר בתפארת יהונתן – לר"י אייבשיץ - כאן);
אך עדיין מסתבר הדבר שלבני ראובן היה עוד יותר, שהרי קיבלו מלכתחילה פי שנים, ואם כן גם אם השתמשו בחלק מהבהמות שהיו להם למאכל (כשם שעשו שאר השבטים) עדיין נשאר להם הרבה מאוד (ולהעיר שלפי פירוש אחד בתפארת יהונתן שם הרי גם בני ראובן חיבבו את המן בדומה לבני גד ולא שחטו בהמות למאכל, וא"כ בוודאי שהיה להם יותר).
דרומי כתב:ראה תובנה מעניינת בספורנו לב, לג
אוהב עמו כתב:כמה תמיהות (לרובם או חלקם נתעוררתי מאחרים)
1. מנין היה לבני גד ובני ראובן כ"כ צאן יותר משאר השבטים, או שבאמת גם לשאר השבטים היה צאן אך הם לא רצו נחלה בעבר הירדן?
2. מאיפה ידעו בני גד ובני ראובן שעבר הירדן היא טובה יותר למרעה מאשר ארץ ישראל, והרי המרגלים הביאו פירות א"י שנשתנו לשבח, ומסברא גם המרעה אמור להיות משובח?
3. מדוע משה רבנו לא מדבר כלל על עצם הענין שבני גד ובני ראובן מפסידים את מצוות ישוב א"י ומצוות התלויות בארץ אלא רק על זה שמטילים מורך בלב אחיהם בני ישראל כמו המרגלים [ויש לדון בנידון האם יש מצוות התלויות בארץ בעבר הירדן]
4. מדוע בני גד ובני ראובן היו צריכים להוסיף שישארו גם לשנות חלוקת הארץ ולא סגי במה שיהיו בשנות המלחמה?
אשמח לכל מראה מקום בנושא
הא לחמא עניא כתב:5. כמדומני שיש השואלים למה פעמים כתיב בני גד ובני ראובן ופעמים באותו הפרשה כתוב ההיפך קודם בני ראובן ואח"כ בני גד.
6. איך פתאום נוספו חצי שבט המנשה?
קו ירוק כתב:* הנצי"ב (במד' לב לג, דבר' ג טז) מבאר שרצה משה שיהיו בעלי תורה בעה"י, ויאיר בן משנה היתה אמו מזרע יהודה שהיו מחוקקים, ולכן הושיבם בעה"י.
לייטנר כתב:קו ירוק כתב:* הנצי"ב (במד' לב לג, דבר' ג טז) מבאר שרצה משה שיהיו בעלי תורה בעה"י, ויאיר בן משנה היתה אמו מזרע יהודה שהיו מחוקקים, ולכן הושיבם בעה"י.
רמזתי לדברי הנצי"ב לעיל.
כמובן שלא אמו של יאיר היתה מזרע יהודה, אלא אביו (!).
ראה העמ"ד דברים ג טז והרח"ד בראשית נ כג.
קו ירוק כתב:
ואדהכי אני כבר מסופק היכן קבלו בנות צלפחד נחלה, בפשוטו שאהבו את הארץ, קבלו בארץ כנען, אבל מאידך בפרשת השבוע מוזכר 'ויקרבו ראשי האבות למשפחת בני מכיר בן גלעד בן מנשה ממשפחת בני יוסף', והם הרי קבלו נחלה בהר הגלעד ובבשן, ולא בארץ כנען, ואם בנות צלפחד ירשו בארץ כנען מה אכפת להם על כך.
קו ירוק כתב:לייטנר כתב:קו ירוק כתב:* הנצי"ב (במד' לב לג, דבר' ג טז) מבאר שרצה משה שיהיו בעלי תורה בעה"י, ויאיר בן משנה היתה אמו מזרע יהודה שהיו מחוקקים, ולכן הושיבם בעה"י.
רמזתי לדברי הנצי"ב לעיל.
כמובן שלא אמו של יאיר היתה מזרע יהודה, אלא אביו (!).
ראה העמ"ד דברים ג טז והרח"ד בראשית נ כג.
בכוונה כתבתי אמו. כי דברי הנצי"ב לא מתאימים לדברי רבותינו שהובאו ברד"ק בדבהי"א ב כא, ולביאור מהגר"א שם. והם גם מוקשים בעצם, כי הנחלות נתנו למשפחות בית אבותם, ואיך יאיר בן שגוב קיבל נחלה אצל משפחת אמו בעבר הירדן, והרי שבט מנשה למשפחות אבותם ירשו בעה"י? (וזר לומר שמשה בחר בהם משום שהיו בני יהודה, כי משה לא בחר ת"ח מכל השבטים, אלא שבט מסוים קבל חלק בעה"י).
ולדברי חז"ל חוות יאיר בן שגוב (הנזכרים בדבה"י) נפלו לו מאמו, וא"ז חוות יאיר (דפר' מטות) של יאיר בן מנשה שנפל במלחמת העי. וגם מוכח הכי מהפסוקים, כי יאיר בן משנה לקח את חבך ארגוב שהוא הבשן צפון נחלת חצי המנשה, ואילו ליאיר בן שגוב היו כ"ג ערים בארץ הגלעד שהיא הרבה לדרום.
אבל עיקר תירוץ הנצי"ב יכול להתאים עם זה שמנשה התחתנו ביהודה עוד בזמן מלוכת יוסף או מעט אחרי מותו (מדכתי' 'גם בני מכיר בן משנה יולדו על ברכי יוסף'), והיו קשורים בשבט המחוקק, בפרט לפירש"י בדבה"י שם, שכבוד היה להם חיתונם עם חצרון שהיה משבט יהודה ומגדולי הדור ומבאי מצרים.
[ומה שהביא ראיה הנצי"ב ממלחמת סיסרא 'מני מכיר ירדו מחוקקים' א"ז ראיה, כי אכן יאיר בן שגוב (בן חצרון) שנשא בת מכיר אבי גלעד, ירש כ"ג עיר בעבה"י מאמו, וזרעו הם שהלכו להלחם עם ברק ודבורה].
ואדהכי אני כבר מסופק היכן קבלו בנות צלפחד נחלה, בפשוטו שאהבו את הארץ, קבלו בארץ כנען, אבל מאידך בפרשת השבוע מוזכר 'ויקרבו ראשי האבות למשפחת בני מכיר בן גלעד בן מנשה ממשפחת בני יוסף', והם הרי קבלו נחלה בהר הגלעד ובבשן, ולא בארץ כנען, ואם בנות צלפחד ירשו בארץ כנען מה אכפת להם על כך.
לייטנר כתב:חזינן כאן פלגינן דיבורא.
אקוה שהנצי"ב לא ידע שדבריו "לא מתאימים לדברי רבותינו ולביאור הגר"א שם.
עושה חדשות כתב:ועוד שאלה -
הרי משה רבינו חשדם לכאו' בדבר שלא היה בהם, ולא מצינו שפייסם אח"כ על חשד זה,
וכן יש לשאול במה שחשדו בהם בנ"י אח"כ (בס' יהושע) כשהקימו מזבח ורצו להילחם איתם.
וראיתי מציינים ע"ז דברים מאת הגר"א גוטמאכר, וכעת ל"מ. אשמח למ"מ.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 88 אורחים