איש טלז כתב:בגמ' מבואר שהקב"ה אמר לחזקיה המלך שימות כיון שלא נשא אשה מחמת שראה ברוח הקודש שיצא ממנו מנשה וביאר הנפש החיים שיהודי צריך לקים חובותיו ללא חשבונות [וזה אולי היה עיקר חטאו] וצ"ע הרי לישא אשה זה עד חומש מנכסיו והרי אדם מוכן לתת כל נכסיו שלא יהיה לו בן כזה ונראה שזה סיבת חזקיה רק בכל אופן לגודל דרגתו היה צריך לעשות מצות עשה מהתורה ללא חשבונות וצ"ע
אוצר החכמה כתב:
דרך נוספת שאין הבדל בין רוה"ק לידיעה אחרת אבל בכל דבר שתלוי בבחירה לא שייך להגיד שיודעים מה עתיד להיות. ולפי זה יקשה איך הרגינן לרודף וצריך לומר שהיינו דווקא מחמת שעושה מעשה. אבל אם לא עשה כלום ותלוי בבחירתו עדיין לא מיקרי רודף. ולפי זה יצא חידוש בדין רודף.
.
אוצר החכמה כתב:ראיתי שטעות היתה בידי ומבואר בגמרא עז כו ב שישראל עובד ע"ז מין הוא והוא מן המורידין כמ"ש שם בתוספות.
וא"כ נשאלת השאלה אם מותר להורידו איך יתכן שהדין שחייבין להולידו?
וחשבתי שאפשר לענות בכמה דרכים ובכל אחד יהיה הרבה נפ"מ.
דרך אחת שכיוון שיודע ע"פ רוה"ק ע"ז אמרינן בהדי כבשי ואילו היה יודע ע"פ דרכי הטבע והכללים ההלכתיים כגון רוב וחזקה היה הדין משתנה. ולפי זהנ נוגע בשאלה שדנו בה כאן כמה פעמים על ידיעה ברוה"ק שאינו טריפה וכדומה.
דרך אחרת שברוה"ק יש נפ"מ בין ידיעת המציאות הקיימת כגון טריפה שזה אפשר שסומכין ובין ידיעת העתידות שע"ז לא סומכין וזה אפשר שיחלק לשני דרכים או משום שזה יתכן שלא יתקיים כנבואה ליחיד או לרעה וכמבואר ברמב"ם. או שהוא כלל אחר שכל שלעתיד אין רוה"ק מכרעת בו. כי כל מה שאפשר לסמוך על ידיעת רוה"ק הוא על העבר ולא על העתיד. (קצת קשה לי כרגע לפרש יותר אבל נראה לי שאע"פ שזו סברא דקה היא בהחלט ניתנת להאמר).
דרך נוספת שאין הבדל בין רוה"ק לידיעה אחרת אבל בכל דבר שתלוי בבחירה לא שייך להגיד שיודעים מה עתיד להיות. ולפי זה יקשה איך הרגינן לרודף וצריך לומר שהיינו דווקא מחמת שעושה מעשה. אבל אם לא עשה כלום ותלוי בבחירתו עדיין לא מיקרי רודף. ולפי זה יצא חידוש בדין רודף.
וכל זה יהיה גם נפ"מ במעין מעשה דחזקיה מי שגר בעיר שרובה עכו"ם ויודע או סבור בוודאות שלא יוכל למנוע מזרעו לעבוד עבודה זרה אם יכול לומר רני עקרה לא ילדה דלא ילדה בנים לע"ז כוותייכו ולהמנע מפריה ורביה.
מסתמא לחכמים דפה יהיה דרכים והסברים אחרים. כך שאשמח לשמוע מה דעתכם על העניינים שהעליתי או דרכים אחרות.
אוצר החכמה כתב:אני לא שאלתי אם חזקיה קיים פ"ו במנשה.
אני שאלתי למה לא צודק חזקיה שאינו רוצה לקיים את המצווה. והטענה היא שאם הדין להורידו ולהרגו ק"ו שהדין הוא שלא יהיה וכשם שהדין להרגו מתיר איסור רציחה ק"ו שדוחה חיוב פ"ו.
האם כוונת תשובתך היא שאה"נ דין מורידין ולא מעלין אינו מתיר את הרציחה אלא שאין בזה כלל איסור כי הוא מהמורידין אבל פ"ו צריך לקיים. ולפי זה יצא חידוש שמי שיש לו בן מהמורידין ולאותו בן אין עדיין בנים אין בו דין מורידין לאביו כי ע"י שימות יתבטל מפ"ו?
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 51 אורחים