מגדל כתב:כאשר באים לעסוק בדרך הפסיקה הספרדית, יש להקדים הקדמה אחת אשר עושה סדר בכל הדברים ו"חילוקי הדעות".
ישנם שני נושאים בהם עיקר המחלוקת לגבי דרך הפסיקה בקרב הציבור הספרדי, הראשון שבהם הוא היחס לתורת הקבלה בכלל, ואל הפסקים הנובעים ממנה בפרט. והשני הוא האם יש להחמיר לכלל, ולהקל לפרט; או שמא להקל לכלל, ושהפרט יחמיר על עצמו.
בעניין הקבלה, בגסות אפשר לומר שמסורת הפסיקה הספרדית אחת היא, שילוב דברי הקבלה, עם דברי התלמוד. אמנם נחלקו הפוסקים ביניהם עד כמה, כמו שנחלקו כל הפוסקים בכל עדת ישראל, לגבי כללי הפסיקה. אבל הנחת יסוד מטא-הלכתית זו, הייתה מקובלת על כולם. וכמובן שראש וראשון הוא הב"י שמביא מדברי הזוהר במקומות מסוימים. וכך פשטה הוראה בכל קהילות הספרדים, ואם ילחשך אדם אחרת, אל תאמין לו, אלא לספרים אשר לפניך.
אמנם יש להדגיש שעם השנים, מתקופת האר"י ואילך, לאט לאט תפסה הקבלה מקום עיקרי יותר בשיקולי הפסיקה, ברוב המקרים כהכרעה בין מחלוקות בפשט, ולבסוף אף לקבוע הלכות על פיה בלבד. שכן התפשטות כתבי האר"י וההערצה והעניין לתורת הקבלה, קיבלה גם ביטוי מעשי בקרב קהילות הספרדים. כמו שכתבתי קודם לכן, את העניין הזה אני מכנה כמטא הלכתי, וכמובן שלאחר הנחת יסוד זו, בתוך ההלכה ישנם גיווני דעות רבים, כבכל תחומי היהדות, אמנם קו מנחה זה נמצא בכל ספרי הפוסקים הספרדים. אציין את מקצתם אך המפורסמים והמשפיעים שבהם. הב"י, החיד"א, רבי עבדאללה סומך, הבן איש חי, כף החיים ועוד רבים וטובים אשר אין צורך לפרטם. ולכן אף שיתכנו ביניהם חילוקי דעות עד כמה מקום יש לקבלה בהלכה, כגון האם אומרים סב"ל נגד דברים האר"י וכד' עדיין יש להבחין כי הם כולם נמנים כיחידה אחת, שכן בהנחת היסוד על חשיבות ורלוונטיות תורת הקבלה להלכה, הם תמימי דעים, ולא נחלקו אלא בפרטי הדבר.
והנה בדורנו זה דור אחרון, קם בישראל חכם עובדיה יוסף, והוציא לעצמו שיטה חדשה, על פיה יש להתחשב אך ורק בדברי הפשט, ולא בדברי הקבלה. יש להתחשב רק בדברי הפוסקים הספרדים, אך לא באשכנזים. יש להקל, ולא להחמיר. דבריו נתפשטו בקרב עמך בית ישראל, והתקבלו באהבה ובנוחות. אינני יודע אם גישתו תרמה לתפוצתה של ש"ס, או שתפוצתה של ש"ס, תרמה להתקבלות דרכו.
איך שיהא נוצר כאן דבר מעניין. שבקרב פוסקי ההלכה ותלמידי החכמים, [ואני חושב שהגורם המפריד העיקרי הוא, משפחות אשר שמרו על רצף במסורת היהודית שלהם, לעומת משפחות אשר חידשו את יהדותם שנקטעה, ואימצו את דבריו] כולם הולכים בדרך הספרדית, אמנם בקרב השכבות הנמוכות יותר של העם, הרוב נוטים אחר שיטתו החדשה של ח' עובדיה יוסף. גם כאן אמנה מעט מזעיר מן הרבנים בדורנו אשר הולכים כמתבקש בדרך הספרדית האותנטית: הרב יהודה צדקה, הרב משה צדקה, רבי עזרא עטייה, הרב מרדכי אליהו, הרב יצחק כדורי, הרב יעקב הלל, הרב יעקב יוסף, הרב בן ציון אבא שאול ועוד רבים וטובים.
לכן כאשר רוצים לדון על דרך הפסיקה הספרדית, אני חושב שצריך להדגיש האם מתכוונים לדרך המסורתית, או לדרך הנהוגה בקרב רוב העם כיום. שכן שונות הן לחלוטין, ובהתאם להגדרה, תוכתר כל אחת מן השיטות בכתר "השיטה הספרדית".
אני חושב שכל בר בי רב שיפתח את כתביו של ח' עובדיה בנושאי דרך הפסיקה, יראה שאין לדבריו הרבה על מה להישען, והדברים נוטים לדעת הסטייפלער, הוב"ד בספר ארחות רבינו, ולא אצטט פן יסקלוני חסידיו.
כמובן שאין בכוונתי לעשות דה לגיטימציה לשיטתו המחודשת, רק שאני מבקש לעמוד על כך שמחודשת היא, ואין היא דרכנו המסורה מדורי דורות.
דברים נחמדים בעניין נאמרו מפי הרב יעקב הלל: https://youtu.be/U7USFiSjUmM?t=2452 לגבי דרך הפסיקה בכלל, ואם ליחס אל שיטת ח' עובדיה, תמצאנו מדקה 40 ואילך.
הנושא רחב מני ים, כתבתי את הדברים בתמצית הקיצור, וללא ציטוטי מקורות.
אם מישהו ירצה הפניה למשהו ספציפי, אשתדל לתת בשמחה. אך עתה אני עייף מדי מכדי לכתוב מאמר כתגובה בפורום.
עושה חיל כתב:ברשות הרבנים
ראשית, נראה לי שחשוב להדגיש שדנים כאן על "שיטת הפסיקה של עדות המזרח" ולא "הספרדית".
מה ההבדל?
בפרט מה שכתב הרב מגדל שליט"א:
"בעניין הקבלה, בגסות אפשר לומר שמסורת הפסיקה הספרדית אחת היא, שילוב דברי הקבלה, עם דברי התלמוד. אמנם נחלקו הפוסקים ביניהם עד כמה, כמו שנחלקו כל הפוסקים בכל עדת ישראל, לגבי כללי הפסיקה. אבל הנחת יסוד מטא-הלכתית זו, הייתה מקובלת על כולם. וכמובן שראש וראשון הוא הב"י שמביא מדברי הזוהר במקומות מסוימים. וכך פשטה הוראה בכל קהילות הספרדים, ואם ילחשך אדם אחרת, אל תאמין לו, אלא לספרים אשר לפניך."
אז במה שכתב בסוף יתכן והוא צודק – שבכל קהילות הספרדים נהגו ע"פ הקבלה – וגם זה יש לעיין ולחקור באיזה תקופה מדובר – מאתיים שלוש מאות שנה או יותר.
אבל במה שכתב שהמסורת הספרדית היא "שילוב דברי קבלה", כנראה כוונתו שוב לעדות המזרח במאות השנים האחרונות. ולא גדולי הפוסקים הראשונים וראשית ימי האחרונים. ואף הבית יוסף שהביא את דברי הזוהר, לא נהג כך בשופי ורק פעמים מסויימות ובודאי לא כמו הבן איש חי וגדולי עדות המזרח האחרונים. [ובודאי לא פסק כמותם נגד הנגלה.]
אילולי שדאגת לצטט את דברי, הייתי חושב שלא קראתם כלל. לא התיימרתי לומר שדרך הפסיקה הזו קדמה לתקופת הבית יוסף, מלבד שאין הדבר נכון לגבי דרך פסיקה זו, קשה לדון ככל על דרך פסיקה כל שהיא לפני זמנו, אולי אפשר להרחיק ולהקדים עד בעל הטורים, אך לא יותר מזה. כנזכר לעיל, אינני מבין מה החילוק בין הספרדים לעדות המזרח. באשר לבית יוסף, דוק בלשוני, "פעמים מסוימות", דלא כמו שכתבתי על הבאים אחריו.
- לכן מה שכתב כבוד הרב מגדל שליט"א
" והנה בדורנו זה דור אחרון, קם בישראל חכם עובדיה יוסף, והוציא לעצמו שיטה חדשה, על פיה יש להתחשב אך ורק בדברי הפשט, ולא בדברי הקבלה."
נשמע לי קצת מוגזם לומר [ - תרגום ללשוני האישי -] 'בדורינו קם איזה אחד שהחליט ללמוד כמו כל גדולי הראשונים והאחרונים, ולפסוק מהגמרא והפוסקים...' או בעצם 'אחד שהחליט על דעת עצמו ללמוד כמו שברור שצריך ללמוד נגלה לפי רוב הפוסקים האשכנזים והספרדים גם יחד...' ולפי ההתנהגות המקובלת בכל הדורות מאז ימי התלמוד, עד ימי גדולי עדות המזרח שהכניסו את הקבלה למנהג פשוטי העם...
אני התחכנתי בישיבת איתרי. כשמישהו היה אומר לר' שלום גלבר על סברות מסויימות כי הן מחודשות, הוא תמיד היה משיב, זה שעוד לא למדת\שמעת עניין זה, אין בכך כדי להופכו למחודש. אך אני מניח שיש לתלות את אבחון דברי על ידך כמוגזם, במה שהעדת לקמן "אינני נכנס לדרכי הפסיקה שאינני בקיא בהם, בודאי לא בדרכי הפסיקה של הגר"ע יוסף"
אינני נכנס לדרכי הפסיקה שאינני בקיא בהם, בודאי לא בדרכי הפסיקה של הגר"ע יוסף.
אבל הרגשתי חובה להגיב על דברים אלו שהיו נשמעים לי מוגזמים.
גילוי נאות: הכותב הנו ממוצא אשכנזי_ליטאי ועל כן תמוה לי הדרך הנ"ל.
תם מה הוא אומר כתב:הנני לסכם בקצרה נקודות הצריכים לי עיון (מהעולה כאן באשכול למעלה, ומהודעות באישי ועוד), ואודה מאוד לכל מי שיכול לסייע בהם.
אענה ללא מקורות. יסלח לי כבודו.
1. שיטת הפסיקה הספרדית מצטיינת בריבוי מקורות - מדוע ולמה? האם לא מספיק הסברא?
כל פסיקה משתדלת להביא מספר מקורות רב ככל הניתן. אין שום קשר בין כמות המקורות, לבין שיטת הלימוד\הפסיקה, אשר אליה אני חושב שאתה מכווין. כל סימן\שער טיפוסי בקהלות יעקב או בר' שמעון, גדוש בראיות. ההבדל בין הגישות האם מנסים להוציא סברות מן הראיות, או שמשתמשים בהם כבדידים לחשבון, וסופרים 5 נגד 4. אתה צודק, כך נהוג אצל הרב עובדיה יוסף ובית מדרשו, אך לא נכון הדבר להחיל מחמת כן, אבחנה זו על כל הציבור הספרדי.
2. האם בשיטת הפסיקה הספרדית בעידן המחשבים כולם פוסקים?
ראה תשובה קודמת.
3. קבלה ופשט הולכים כזוהר - מה הגדר? בכל מקום? גם כאשר חולקים?
כמו שכבר כתבתי בתגובתי הראשונה והארוכה, בגדר נחלקו הפוסקים, וקצרה כאן היריעה מלפרוט את כל השיטות. אם בכך רצונך, לך רווה צמאונך בקונטרס יראת ההוראה, הנדפס בסוף ספר מקבצאל, אשר ראה אור ע"י ר' יוסף חיים מזרחי, בהוצאת סאלם.
4. מה היא דרכו של הגר"ע יוסף בהלכה?
גם לכך כבר התייחסתי.
5. האם דרכו היא חידוש, או שזו המסורת הספרדית?
התייחסתי. באשר לשאלתך האם הוא מודע לכך שהוא מחודש ורק העמיד פנים, או שמא לא ידע, הגבתי את אשר הגבתי וצונזר. אך יודע אני שהספקת לראות את התגובה.
6. מה היא דרכו של הגרב"צ אבא שאול, ומי מקורותיה?
עיין בהקדמת שו"ת אור לציון חלק ב'. אך לעניינו, הרי היא כדרך הספרדית המסורה מדור לדור, עם נגיעות "ליטאיות".
7. האם ריבוי הצירופי שיטות וספיקות הוא דרך חדשה של היבי"א?
כן, מלבד שאני מסופק האם יש להגדירה כדרך. לעתים קרובות אנו מוצאים שאנשים לוקחים תופעה צדדית ושולית, ועושים אותה לעיקר ודרך חדשה.
8. מה התוקף של ה"מנהג אבותינו" אצל הספרדים?
לא הבנתי את שאלתך.
9. האם זה נכון שהספרדים תמיד מורים הוראה לקולא (ורק יחידים הם שמחמירים) והאשכנזים מחמירים, או שזה חידוש של הגר"ע?
אתה מבין שדיכוטומיה אבסולתית מעין זו, אינה אלא מגוכחת. יש חיד"א שאמר משהו כעין זה, על דרך הדרש. והרב עובדיה הבין והביא אותו בצורה פונדמנטליסטית למדי, ומשם נתפשטה ידיעתו.
10. כמה אחוזים בציבור הספרדי של בוגרי ישיבות (ספרדיות ג"כ) הולכים לאור פסקיו של הגר"ע, וכמה לאור פסקיהם של אחרים? מה ההבדל בניהם? (מקום הלימודים בישיבה, או משהו אחר)אינני יודע, מומלץ לפנות ללמ"ס. (גם לכך כבר התייחסתי.)
מגדל כתב:תם מה הוא אומר כתב:הנני לסכם בקצרה נקודות הצריכים לי עיון (מהעולה כאן באשכול למעלה, ומהודעות באישי ועוד), ואודה מאוד לכל מי שיכול לסייע בהם.
אענה ללא מקורות. יסלח לי כבודו.
1. שיטת הפסיקה הספרדית מצטיינת בריבוי מקורות - מדוע ולמה? האם לא מספיק הסברא?
כל פסיקה משתדלת להביא מספר מקורות רב ככל הניתן. אין שום קשר בין כמות המקורות, לבין שיטת הלימוד\הפסיקה, אשר אליה אני חושב שאתה מכווין. כל סימן\שער טיפוסי בקהלות יעקב או בר' שמעון, גדוש בראיות. ההבדל בין הגישות האם מנסים להוציא סברות מן הראיות, או שמשתמשים בהם כבדידים לחשבון, וסופרים 5 נגד 4. אתה צודק, כך נהוג אצל הרב עובדיה יוסף ובית מדרשו, אך לא נכון הדבר להחיל מחמת כן, אבחנה זו על כל הציבור הספרדי.
2. האם בשיטת הפסיקה הספרדית בעידן המחשבים כולם פוסקים?
ראה תשובה קודמת.
3. קבלה ופשט הולכים כזוהר - מה הגדר? בכל מקום? גם כאשר חולקים?
כמו שכבר כתבתי בתגובתי הראשונה והארוכה, בגדר נחלקו הפוסקים, וקצרה כאן היריעה מלפרוט את כל השיטות. אם בכך רצונך, לך רווה צמאונך בקונטרס יראת ההוראה, הנדפס בסוף ספר מקבצאל, אשר ראה אור ע"י ר' יוסף חיים מזרחי, בהוצאת סאלם.
4. מה היא דרכו של הגר"ע יוסף בהלכה?
גם לכך כבר התייחסתי.
5. האם דרכו היא חידוש, או שזו המסורת הספרדית?
התייחסתי. באשר לשאלתך האם הוא מודע לכך שהוא מחודש ורק העמיד פנים, או שמא לא ידע, הגבתי את אשר הגבתי וצונזר. אך יודע אני שהספקת לראות את התגובה.
6. מה היא דרכו של הגרב"צ אבא שאול, ומי מקורותיה?
עיין בהקדמת שו"ת אור לציון חלק ב'. אך לעניינו, הרי היא כדרך הספרדית המסורה מדור לדור, עם נגיעות "ליטאיות".
7. האם ריבוי הצירופי שיטות וספיקות הוא דרך חדשה של היבי"א?
כן, מלבד שאני מסופק האם יש להגדירה כדרך. לעתים קרובות אנו מוצאים שאנשים לוקחים תופעה צדדית ושולית, ועושים אותה לעיקר ודרך חדשה.
8. מה התוקף של ה"מנהג אבותינו" אצל הספרדים?
לא הבנתי את שאלתך.
9. האם זה נכון שהספרדים תמיד מורים הוראה לקולא (ורק יחידים הם שמחמירים) והאשכנזים מחמירים, או שזה חידוש של הגר"ע?
אתה מבין שדיכוטומיה אבסולתית מעין זו, אינה אלא מגוכחת. יש חיד"א שאמר משהו כעין זה, על דרך הדרש. והרב עובדיה הבין והביא אותו בצורה פונדמנטליסטית למדי, ומשם נתפשטה ידיעתו.
10. כמה אחוזים בציבור הספרדי של בוגרי ישיבות (ספרדיות ג"כ) הולכים לאור פסקיו של הגר"ע, וכמה לאור פסקיהם של אחרים? מה ההבדל בניהם? (מקום הלימודים בישיבה, או משהו אחר)אינני יודע, מומלץ לפנות ללמ"ס. (גם לכך כבר התייחסתי.)
ישראל אליהו כתב:ספרדי שמברך הנותן ליעף כח, נגד 'שלשת עמודי ההוראה' ונגד השו"ע ונגד המנהג הקדום,
איני רואה שום טעם הגיוני, אלא רק משום שכך אמר האר"י.
נהר שלום כתב:א. אני מוחה בזה על הזלזול הנורא בכבוד התורה שנכתב באשכול זה
ב. מודיע בזה שהדברים שקרים ושטויות גמורים שבאים מתוך שנאת חנם
ג. כאן לא אענה על שום הערה בל"נ, ומי שמאמין שיש אמת בשטויות שנכתבו כאן יכול להציגם בצורה מכובדת במקום אחר ואשתדל להסביר (והאמת שכל האשכול [מלבד דברי החוצפה] מיותר כעין האשכולות על התכלת)
ע"פ כללי הפורום (הלא כתובים) נראה לי שמי שכותב תואר ח' על גדול הדור ואף על רב החי בדורנו אמור להמחק לאלתר (ובפרט ניק חדש)
סגי נהור כתב:לא צריך להיתמם. הכותב כתב בסגנון מבזה על רב ופוסק מפורסם. הסגנון אינו מקובל ודין דברים אלו להימחק. אכן בתוכן הדברים יש לדון כדרכה של תורה.
נהר שלום כתב:ישראל אליהו כתב:ספרדי שמברך הנותן ליעף כח, נגד 'שלשת עמודי ההוראה' ונגד השו"ע ונגד המנהג הקדום,
איני רואה שום טעם הגיוני, אלא רק משום שכך אמר האר"י.
א. יש את ביאור הב"ח והט"ז ב. מנהג קדום מלפני מרן
כדכד כתב:נהר שלום כתב:א. אני מוחה בזה על הזלזול הנורא בכבוד התורה שנכתב באשכול זה
ב. מודיע בזה שהדברים שקרים ושטויות גמורים שבאים מתוך שנאת חנם
ג. כאן לא אענה על שום הערה בל"נ, ומי שמאמין שיש אמת בשטויות שנכתבו כאן יכול להציגם בצורה מכובדת במקום אחר ואשתדל להסביר (והאמת שכל האשכול [מלבד דברי החוצפה] מיותר כעין האשכולות על התכלת)
ע"פ כללי הפורום (הלא כתובים) נראה לי שמי שכותב תואר ח' על גדול הדור ואף על רב החי בדורנו אמור להמחק לאלתר (ובפרט ניק חדש)
התואר חכם בקהילות הספרדים ועדות המזרח היה מקובל מאז ומעולם ואיני מבין מדוע אין ראוי להשתמש בתואר זה בדורנו כשמדברים על רב ספרדי ואולי הכוונה שמשתמש בקיצור באות ח אך עדיין לא נראה לי שמשום כך ראוי למחקו.
תם מה הוא אומר כתב:סגי נהור כתב:לא צריך להיתמם. הכותב כתב בסגנון מבזה על רב ופוסק מפורסם. הסגנון אינו מקובל ודין דברים אלו להימחק. אכן בתוכן הדברים יש לדון כדרכה של תורה.
די, מספיק.
היה כאן מחאה כדת של תורה.
נא להחזיר האשכול לנידונו.
נהר שלום כתב:כדכד כתב:נהר שלום כתב:א. אני מוחה בזה על הזלזול הנורא בכבוד התורה שנכתב באשכול זה
ב. מודיע בזה שהדברים שקרים ושטויות גמורים שבאים מתוך שנאת חנם
ג. כאן לא אענה על שום הערה בל"נ, ומי שמאמין שיש אמת בשטויות שנכתבו כאן יכול להציגם בצורה מכובדת במקום אחר ואשתדל להסביר (והאמת שכל האשכול [מלבד דברי החוצפה] מיותר כעין האשכולות על התכלת)
ע"פ כללי הפורום (הלא כתובים) נראה לי שמי שכותב תואר ח' על גדול הדור ואף על רב החי בדורנו אמור להמחק לאלתר (ובפרט ניק חדש)
התואר חכם בקהילות הספרדים ועדות המזרח היה מקובל מאז ומעולם ואיני מבין מדוע אין ראוי להשתמש בתואר זה בדורנו כשמדברים על רב ספרדי ואולי הכוונה שמשתמש בקיצור באות ח אך עדיין לא נראה לי שמשום כך ראוי למחקו.
"הרב יהודה צדקה, הרב משה צדקה, רבי עזרא עטייה, הרב מרדכי אליהו, הרב יצחק כדורי, הרב יעקב הלל, הרב יעקב יוסף, הרב בן ציון אבא שאול" לא ספרדים?
(מעניין הרב עובדיה ספרדי אבל בנו אשכנזי...)
תם מה הוא אומר כתב:מגדל כתב:תם מה הוא אומר כתב:הנני לסכם בקצרה נקודות הצריכים לי עיון (מהעולה כאן באשכול למעלה, ומהודעות באישי ועוד), ואודה מאוד לכל מי שיכול לסייע בהם.
אענה ללא מקורות. יסלח לי כבודו.
1. שיטת הפסיקה הספרדית מצטיינת בריבוי מקורות - מדוע ולמה? האם לא מספיק הסברא?
כל פסיקה משתדלת להביא מספר מקורות רב ככל הניתן. אין שום קשר בין כמות המקורות, לבין שיטת הלימוד\הפסיקה, אשר אליה אני חושב שאתה מכווין. כל סימן\שער טיפוסי בקהלות יעקב או בר' שמעון, גדוש בראיות. ההבדל בין הגישות האם מנסים להוציא סברות מן הראיות, או שמשתמשים בהם כבדידים לחשבון, וסופרים 5 נגד 4. אתה צודק, כך נהוג אצל הרב עובדיה יוסף ובית מדרשו, אך לא נכון הדבר להחיל מחמת כן, אבחנה זו על כל הציבור הספרדי.
2. האם בשיטת הפסיקה הספרדית בעידן המחשבים כולם פוסקים?
ראה תשובה קודמת.
3. קבלה ופשט הולכים כזוהר - מה הגדר? בכל מקום? גם כאשר חולקים?
כמו שכבר כתבתי בתגובתי הראשונה והארוכה, בגדר נחלקו הפוסקים, וקצרה כאן היריעה מלפרוט את כל השיטות. אם בכך רצונך, לך רווה צמאונך בקונטרס יראת ההוראה, הנדפס בסוף ספר מקבצאל, אשר ראה אור ע"י ר' יוסף חיים מזרחי, בהוצאת סאלם.
4. מה היא דרכו של הגר"ע יוסף בהלכה?
גם לכך כבר התייחסתי.
5. האם דרכו היא חידוש, או שזו המסורת הספרדית?
התייחסתי. באשר לשאלתך האם הוא מודע לכך שהוא מחודש ורק העמיד פנים, או שמא לא ידע, הגבתי את אשר הגבתי וצונזר. אך יודע אני שהספקת לראות את התגובה.
6. מה היא דרכו של הגרב"צ אבא שאול, ומי מקורותיה?
עיין בהקדמת שו"ת אור לציון חלק ב'. אך לעניינו, הרי היא כדרך הספרדית המסורה מדור לדור, עם נגיעות "ליטאיות".
7. האם ריבוי הצירופי שיטות וספיקות הוא דרך חדשה של היבי"א?
כן, מלבד שאני מסופק האם יש להגדירה כדרך. לעתים קרובות אנו מוצאים שאנשים לוקחים תופעה צדדית ושולית, ועושים אותה לעיקר ודרך חדשה.
8. מה התוקף של ה"מנהג אבותינו" אצל הספרדים?
לא הבנתי את שאלתך.
9. האם זה נכון שהספרדים תמיד מורים הוראה לקולא (ורק יחידים הם שמחמירים) והאשכנזים מחמירים, או שזה חידוש של הגר"ע?
אתה מבין שדיכוטומיה אבסולתית מעין זו, אינה אלא מגוכחת. יש חיד"א שאמר משהו כעין זה, על דרך הדרש. והרב עובדיה הבין והביא אותו בצורה פונדמנטליסטית למדי, ומשם נתפשטה ידיעתו.
10. כמה אחוזים בציבור הספרדי של בוגרי ישיבות (ספרדיות ג"כ) הולכים לאור פסקיו של הגר"ע, וכמה לאור פסקיהם של אחרים? מה ההבדל בניהם? (מקום הלימודים בישיבה, או משהו אחר)אינני יודע, מומלץ לפנות ללמ"ס. (גם לכך כבר התייחסתי.)
1. זה לא מדוייק. אמר לי ת"ח ספרדי הבקי בכתבי הגרע"י, כי לדעתו הגרע"י גדול החולקים על האחרונים. הוא מרבה להשתמש באחרונים כי היה לו זכרון, אבל הכרעה רק מסברא. ושהוא כותב בכמה מקומות שאין לפסוק ע"פ הכרעה של מנין פוסקים (גט פשוט?). הוסיף לי עוד: שהגרמ"מ שלוזינגר זצ"ל דיבר על שיטת הגרע"י בכמה מקומות ומסתמא נדפס (ידוע למישהו?).
2. האם אני יכול להסיק שלדעתך התשובה כן? אם אני אשאל את אחד מבניו של הגרע"י יודה לי בזה? נשמע לי מוזר מאד.
8. הכל נספק ע"פ הפוסקים, אין מנהג? אין "נהגו.."
חרסון כתב:[אדון מגדל, דעתך על שיטת הפסיקה של הרב יביע אומר אינה רלוונטית לתואר הפשוט שעליך להצמיד לשמו: הגאון רבי עובדיה יוסף. (או בקיצור, הגר"ע יוסף). ההתחכמות (תרתי משמע) מקומה לא יכירנה בבית מדרש שכזה]
המעיין הנבון בשו"ת יבי"א לא ימלט מן המסקנה כי הגר"ע זצ"ל הכריע ברוב גדול של השאלות שעלו לפניו מסברא. והציטוטים השונים אינם אלא לרווחא דמילתא. וז"פ.
שים-שלום כתב:זה לא נכון שהגרע"י לא התחשב כלל בקבלה.
אמנם במחלוקת בבלי וקבלה (לכה"פ על פניו) הכריע כבבלי, וגם טען לסב"ל נגד האר"י (כפי שאומר גם על מרן)
די בזה כדי ליצור כו"כ חילוקי דעות בין המקובלים לבין שיטתו.
ד"א גם רבי עובדיה סומך פסק כמרן ולא כדברי קבלה. הבא"ח שינה זאת.
נהר שלום כתב:כדכד כתב:נהר שלום כתב:א. אני מוחה בזה על הזלזול הנורא בכבוד התורה שנכתב באשכול זה
ב. מודיע בזה שהדברים שקרים ושטויות גמורים שבאים מתוך שנאת חנם
ג. כאן לא אענה על שום הערה בל"נ, ומי שמאמין שיש אמת בשטויות שנכתבו כאן יכול להציגם בצורה מכובדת במקום אחר ואשתדל להסביר (והאמת שכל האשכול [מלבד דברי החוצפה] מיותר כעין האשכולות על התכלת)
ע"פ כללי הפורום (הלא כתובים) נראה לי שמי שכותב תואר ח' על גדול הדור ואף על רב החי בדורנו אמור להמחק לאלתר (ובפרט ניק חדש)
התואר חכם בקהילות הספרדים ועדות המזרח היה מקובל מאז ומעולם ואיני מבין מדוע אין ראוי להשתמש בתואר זה בדורנו כשמדברים על רב ספרדי ואולי הכוונה שמשתמש בקיצור באות ח אך עדיין לא נראה לי שמשום כך ראוי למחקו.
"הרב יהודה צדקה, הרב משה צדקה, רבי עזרא עטייה, הרב מרדכי אליהו, הרב יצחק כדורי, הרב יעקב הלל, הרב יעקב יוסף, הרב בן ציון אבא שאול" לא ספרדים?
(מעניין הרב עובדיה ספרדי אבל בנו אשכנזי...)
זה כמו לכתוב הרב שטיינמן, ומיד אח"כ ה׳ שמואל אוירבעך עפ"ל
מגדל כתב:טוב לאחר שעברתי על כל התגובות, ואני רואה שדברי לא הובנו כמו שצריך, אני רואה צורך למסור גילוי דעת.
מעולם לא העלתי על דעתי חלילה לזלזל או להמעיט בערכו, כהוא זה, ממורנו ורבנו, אביר הרועים, סבא דמשפטים, שר בית הזוהר, דנהירין ליה שבילי דרקיעא כשבילי דנהרדעא, הגאון האמיתי, הצדיק המופלג, הרב החושב, מזכה הרבים, מאיר אור למרחקים ועוד רבים וטובים, וודאי לא סיימתי לכולהו שבחי דמרן.
אני כתבתי דברים לגופו של עניין, וחבל שאנשים בוחרים להיטפל אל הטפל.
מה שכתבתי ח' ולא חכם, הרי ביארתי שנבע מעצלות, מכיוון שאני יודע בחסידי הרב עובדיה שרגישים הם, אמנם הבהרתי לא הועילה.
מה שכתבתי חכם ולא הרב, משום שכך נהגו בקהילות הספרדים, ואין בכך מגרעת כלל, ולהיפך. וקל וחומר באדם אשר חרט על דגלו את מורשת היהדות הספרדית. וכי כשהיה קורא לראש הישיבה, חכם עזרא עטיה, הייתה כווונתו להמעיטו מהאחרים המתכנים בשם רבנים?
וכמו שכתב כדכד, אם היה מישהו כותב ר' במקום רב (שבהקלדה אפילו איננו מקצר מאומה, דלא כח' וחכם), לא היה הדבר מפריע כלל, אלא שכמו שאמרתי, רגישות יתירה נודעה להם. ומכל מקום , אני מתנצל שלא נהגתי בכם כפי שהיה ראוי, ואמנע בע"ה בל"ה מעתה.
מה שצונזר, לא צונזר כי היו דברים גסים, אלא כי הבאתי ציטוט ממישהו דלא מאנשי שלומנו, כי זה הלם את העניין, אך אני רואה שכאן משתדלים שלא להציץ מחוץ אל הכרם, וטוב שכך.
לעיקרו של דבר, אינני מזלזל חלילה בכבוד הרב עובדיה יוסף. ואני מקווה שבזה יגמרו כל הקשקושים הלא רלוונטים, ואלו החולקים עלי יוכלו עתה שהוסרו כל המניעות, להשיב לי כדרכה של תורה, ולא כדרכה של מדרשיה.
תם מה הוא אומר כתב:לכאורה, היה נראה לי כי דברי הסטייפלער נ"ע, באים מכח הסתכלות של פוסק לטאי על הספרדי.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 140 אורחים