דברי נתן לדוד צריכים ביאור, איזה מסר בקש להעביר במשל זה ומה ההקבלה בין המשל לנמשל.
חשבתי דבר והנני מציעו לפני החכמים לשמוע האם יש מום בדברים או מתקבלים הם.
נראה לומר שכשדוד ראה את בת-שבע והכיר גודל מעלתה מיד הכיר גם שאין היא ראויה לאוריה, כי את אוריה שהיה מגבוריו הכיר בדרגה פחותה. והכיר דוד שבת שבע נועדה למלכות ולהוליד את משיח ה'.
ושמחתי לראות שאכן בספרי המקובלים מביאים שדוד ידע שהוא אדה"ר ואוריה הוא הנחש ובת שבע היא חוה, ולא זכיתי להבין בדברים.
ואפשר להוסיף על פי זה מכיון שדוד ידע שזה הייעוד לכן האמין שגורלו של אוריה למות, לכן שלח אותו לסיכון במלחמה והאמין שההשגחה מאת ה' תהיה שימות. אלא שכדי שלא יהיה עליו תביעה על הגרימה למוות חיפש בו חטא של מורד במלכות. אבל כמובן שאין זו הדרך לחפש חטא אם מתחילה לא היה לו סיבה למות.
אמנם נתן הנביא הוכיחו שלמרות שכל זה נכון לא היה לו לעשות כן. הנה במשל בולט שאותו עני מתנהג עם הכבשה בצורה משונה ולא מתואר כלל שמוציא ממנה את התועלות שאליה היא עומדת, ונראה שהיא הייתה לו בעיקר נחמה על עליבותו ועל כל מה שאין לו. וכנראה שהעשיר החליט שהיא סתם בזבוז אצל העני ולו יש צורך אמיתי בה לכבד אורח חשוב.
שואל הנביא את המלך מה דעתו על עניין זה, ותשובתו של דוד שכמובן אין שום היתר לגזל בגלל חשבונות כאלו.
אומר לו הנביא שאף על שבמשל לא היה גזל בפועל כי היה לה גט על תנאי וסבר דוד שאם כן היא צריכה להיות אצלו, אבל בפועל מה שקרה הוא שדוד עשה שהיא תילקח מאוריה אליו ואין לפעול באופן כה.
ומוסיף לו הנביא שהרי עשיר אתה ויש לך כמה נשים, ואף על פי שראית שהיא במיוחד נצרכת לך למעלתך, מכל מקום היה לך להשאיר למגלגל הסבות שישלים את התיקון ולא לקחת מאוריה.