הודעהעל ידי גאולה בקרוב » ו' אוגוסט 12, 2011 1:13 am
ברשות הרבנים שליט"א, אחזור למה שהתחלתי.
יש בלב שתי הרגשות סותרות:
מצד אחד, יש יופי לכל מנהג של עדה או קבוצה, ומדובר לעיתים במאות שנים שיהודים אחזו בכך במסירות וחביבות (למרות שאינו נמצא בחז"ל), ואין שום חשק לוותר על זה.
מצד שני, יש לנו ענין גדול באחדות של כלל ישראל, ולעיתים קשה לראות כ"כ הרבה שינויי מנהגים. [לדוגמא קטנה, אופן הנענועים בהלל. עם/ בלי כסכוס, מאיזה צד לאיזה צד, כיוון הלולב, באיזה מילים לנענע, ועוד).
נראה לענ"ד, שבימות המשיח, וחזרת הסנהדרין והמלכות, יהיה כבר פיתרון מיוחד שאין לנו מושג מהו, איך מצד אחד לשמר את מה שנהגו ומצד שני לאחד.
זה שלי הקטן אין כרגע רעיון בשכלי המצומצם איך הדבר יתכן, לא אומר שהדבר נמנע מגדולי עולם כמשיח והסנהדרין.
עמיחי כנרתי
נערך לאחרונה על ידי
גאולה בקרוב ב ו' אוגוסט 12, 2011 1:52 am, נערך פעם 1 בסך הכל.