נושא ונותן כתב:בפשוטו הצורה שאנו קוראים תרגום היא כמעשה קריאה, ומקפידים לקרותו בפה ולא כלימוד ע"י העינים, והראיה הגדולה היא שרובנו לא מבינים את הנאמר שם ומ"מ בפשוטו יוצאים יד"ח, דסו"ס יש כאן קריאת תרגום העונה על תקנת חז"ל.
במכתבי החפץ חיים זצוק"ל (סימן יח) במאמר "דעת תורה", כתב בזה הלשון:
והנה עיקר הלימוד של מקרא הוא, לימוד פרשת השבוע עם פירוש רש"י ז"ל בכל שבוע. איתא באורחות חיים לרבינו הרא"ש (יום ב, אות לז) שציוה לבניו ללמוד פרשת השבוע עם פירוש רש"י... ואל יאמר האדם הנה אני מעביר הסדרה שנים מקרא ואחד תרגום ובזה יוצא אני ידי חובתי, לא כן הדבר. כי בזמן הגמרא היה אז התרגום לימוד גדול ונכבד, שעל ידו הבינו ההמון את התורה , מה שאין כן אצלנו בימינו אלה, אין אנו יוצאים ידי חובה בתרגום לפי שאין המוני אחינו בני ישראל מבינים אותו, וצריכים אנו לביאור נכבד שיפרש היטב את תורתנו הקדושה, וביאור כזה הוא פירוש רש"י. והוא אצלנו מדינא, במקום התרגום שמלפנים.
ולכאורה כותב כאן החפץ חיים להדיא שמי שאינו מבין את התרגום אינו יוצא בו ידי חובתו, משום שעיקר תקנת חז"ל בתרגום היתה הבנת הענין, וצריך מדינא לקרוא פירוש רש"י . וצ"ע, שבמשנה ברורה (רפה, ו) כתב על מה שכתב בשו"ע (שם ס"ב) שירא שמים יקרא תרגום וגם פירוש רש"י - "ובאמת כן ראוי לנהוג לכל אדם, שילמוד בכל שבוע הסדרה עם פירוש רש"י לבד התרגום, כי יש כמה פרשיות בתורה, ובפרט בחלק ויקרא, שאי אפשר להבינם על ידי תרגום לחוד". הרי שאף ש"יש כמה פרשיות בתורה שאי אפשר להבינם על ידי תרגום לחוד" לא כתב שמדינא חייבים ללמוד פירוש רש"י, אלא שכן ראוי.
אלא שבאמת לא קשיא מידי, והוא משום שישנם שני דינים נפרדים, דין לימוד המקרא בעלמא, וכמו שאמרו חז"ל (קידושין ל.) שישלש אדם שנותיו שליש במקרא (ונפסק בשולחן ערוך יו"ד רמו, ד, עיין שם), ודין זה אינו דוקא בפרשת השבוע. ומלבד זאת תקנו חז"ל להשלים פרשיותיו עם הצבור, וגם תקנה זו היא דין לימוד המקרא, אלא שהיא בפרשת השבוע דוקא. ופשוט שאם לומד כל יום קצת מפרשת השבוע מקיים שניהם יחד. והנה המתבונן במכתב החפץ חיים יראה דלא מיירי כלל בחיוב קריאת שמו"ת, אלא בחיוב לימוד המקרא, וכמו שהתחיל שם במאמר חז"ל (קידושין ל.) שישלש אדם שנותיו שליש במקרא. ואחר שביאר את מאמר חז"ל בא לומר מהו עיקר הלימוד של מקרא, וכמו שסיים שם "לעורר את המון אחינו בני ישראל שאינם יכולים ללמוד בעצמם, וללמוד עמהם פרשת השבוע עם פירוש רש"י, פרשה אחת (פתוחה או סתומה) בכל יום, ולבאר לפניהם היטב את דברי התורה".
וזהו מה שכתב החפץ חיים זצוק"ל במקום אחר (ליקוטי אמרים פרק ה)
אודות ידיעת המקרא, בודאי צריך כל איש ישראל לידע בכל שבוע הסדרא ופירושה לפי כח שכלו, ומה שנהגו בכל ישראל לקרוא שנים מקרא ואחד תרגום היינו משום שעל ידי זה יתבונן בהמקרא ויתן לב להבין, אבל אם לא השיג ידיעה על ידי זה מחוייב להתבונן ולדעת, ואז יהיה נחשב לו שלמד מקרא. דבלאו הכי, אם לא הבין מה שאמר ומה שלמד לא נחשב ללימוד כלל.
ונראה שאין כונתו שם שאם לא הבין אינו יוצא ידי חובת שמו"ת, אלא שידי חובת לימוד המקרא דעלמא לא יצא, אבל ידי חובת שמו"ת (אף שביסודו גם הוא דין לימוד המקרא) כל שקיים צורת תקנת חז"ל וקרא את הפרשה אף ללא הבנה יצא.
וראה עוד מש"כ כאן:
viewtopic.php?p=185015#p185015