מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

'הערה חשובה' מגליונות דפוס של ספר על השיעורים בהלכה

מילתא דתמיהא, בשורת ספרים חדשים, עיטורי סופרים ומטפחת ספרים.
נוטר הכרמים
הודעות: 8552
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm

'הערה חשובה' מגליונות דפוס של ספר על השיעורים בהלכה

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » א' אוגוסט 21, 2011 1:22 am

בעיוני השבת בפי' הרש"ר הירש בפרשתינו קראתי את הדברים הבאים עה"פ (ח,ח) ארץ חטה ושעורה וגו', וז"ל:

עוד נאמר שם ע"א ש'כל הפסוק כולו לשיעורין נאמר', כל הפירות האמורים בפס' שלנו נזכרו לצורך השיעורים שנקבעו בהלכה... המחבר של ספר על השיעורים בהלכה הראה לי פעם את גליונות הדפוס הראשונים של ספרו ומצאתי בהם הערה על הפס' הזה הנראית לי חשובה מאוד. הוא מוכיח שם שבעולם העתיק, ולא רק בגבול ישראל, היו נוהגים לקבוע את היחידות של מידות ומשקלות על פי פירות כדוגמת שעורים, זיתים וכו'. מובן שבמסגרת המסחר הבין-לאומי היה צורך לקבוע את פירותיה של ארץ מסוימת אחת לצורך השיעורים האלה. הואיל ופירות ארץ ישראל היו ידועים בעולם כמעולים שבפירות, היו קובעים על פיהם את היחידות למידות ומשקלות, ולא היו קובעים שיעורים ע"פ שעורים, זתים סתם, אלא ע"פ שעורים של א"י וכו'. נמצא ששבח של א"י התבטא בכך שפירותיה היו מקובלים בכל מקום כיחידות לצורך קביעת המידות והשיעורים. לצערי נשתכח ממני שם המחבר, וגם אין אני יודע אם יצא ספרו לאור בשלימות.

מרגניתא טבא.

ומה שעוד מעניין, באיזה ספר על השיעורים מדובר? מתוך סקרנות התקשרתי להרה"ג ר' חיים פ' בניש שליט"א הידוע ברוב חילו בנושא השיעורים, לברר אם אכן ישנו ספר מיוחד על שיעורים עוד מתקופת הרש"ר הירש {נלב"ע בכ"ז טבת תרמ"ט}. הוא השיב, כי למיטב ידיעתו הספר הראשון המוקדש כולו לנושא השיעורים בהלכה הוא הספר 'ערך מלין' להמדפיס ר' חיים יעקב שעפטיל שנד' בברדיטשוב תרס"ז!
נערך לאחרונה על ידי נוטר הכרמים ב א' אוגוסט 21, 2011 2:46 am, נערך פעם 1 בסך הכל.

הוגה ומעיין
הודעות: 1961
הצטרף: ג' יולי 06, 2010 2:02 pm

Re: 'הערה חשובה' מגליונות דפוס של ספר על השיעורים בהלכה

הודעהעל ידי הוגה ומעיין » א' אוגוסט 21, 2011 1:41 am

כעין הדברים אם כי בסגנון אחר קצת ולא בספר המיוסד על השיעורים, נמצא אצל הערוך לנר סוכה ה:

בגמרא כל הפסוק הזה לשיעורין נאמר. בירושלמי בכורים (פ"א ה"ג) אמרינן ולמה נכללו (פי' למה נכללו ז' מינים בפסוק זה) ר"י ב"ר ור"ש בר נחמן חד אמר לברכה וחרנא אמר לשיעורין מאן דאמר לברכה ניחא מאן דאמר לשיעורין והא תנינן בהרת כגריס (פי' ולמה לא קחשיב בפסוק גם שיעור זה) לית הוא מימן כעדשה מן השרץ לית הוא מימן. ופי' המפרש לית היא מנהון אין אילו השיעורין מאותן שהוזכרו בפסוק זה לישנא אחרינא הכל מדברי המקשה עכ"ל. ושני פירושיו דחוקים מאוד דלפי' הראשון אינו מבואר כלל מה חידש התרצן להמקשן ולפי' האחרון תשאר הקושיא בלי תירוץ. ולענ"ד הפי' דירושלמי הוא דודאי גם למ"ד לשיעורין נאמר פי' הפסוק הוא דהפסוק מדבר בשבח א"י שאפילו בד"ת צריך לשער בפירותי' איסורין שבתורה כמו שכתב רש"י כאן ובעירובין (ד א) אכן זה לא שייך רק באותן השיעורין שהם ע"פ פירות של א"י אבל אם השיעור הוא ע"פ פירות של מדינה אחרת לא שייך שיחשוב אותו הפסוק בשבח א"י וכיון דגריס הוא כגריס הקלקי כדאמרינן בנגעים (פ"ו מ"א) וכעדשה הוא כעדשה המצרית כדאמרינן כלים (פי"ז מ"ח) לכן לא שייך לחשוב אילו וזה פי' תירוץ הירושלמי כדפריך דלחשוב גם כגריס מתרץ לית הוא מנהון פי' דשיעור זה אינו מפירות א"י אלא מפירות קלקי וכן מתרץ על כעדשה מן השרץ דלא נשער ע"פ פירות א"י:
אכן על פי' רש"י דבשבח א"י מדבר ק"ק מה דקאמר פת חטין ולא פת שעורין מה שבח א"י יש בזה וצ"ל כמו דחטין מוטעמים יותר משעורים אשר על כן משערינן בחטים כמו כן החטים של א"י מוטעמים יותר מחטים של שאר ארצות וממהר לאכול ולכן משערינן בחטים של א"י ולענין גפן צ"ל דיין של א"י הוא עב יותר משל שאר ארצות ואינו ממהר לצאת כשל שאר ארצות וכמו דמחלקינן בין יציאת יין ליציאת מים:

סמל אישי של המשתמש
איש_ספר
מנהל האתר
הודעות: 15518
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 11:46 pm

Re: 'הערה חשובה' מגליונות דפוס של ספר על השיעורים בהלכה

הודעהעל ידי איש_ספר » א' אוגוסט 21, 2011 2:11 am

חידושי וכללות הרז"ה שחלקו הגדול על שיעורין נדפס כבר בירושלים תרמ"ה.
אבל המחבר נפטר לפני שהרב הירש נולד. [על חריפותו של הרז"ה ראה בתשו' נובי"ת יו"ד סי' צ"ו].
---------
ולהעיר גם מדברי החת"ס בתשובה

שו"ת חתם סופר חלק א (אורח חיים) סימן קפא

והנה זה לי שנים רבות עמדתי על החקירה הלא ברכתן של ישראל הי' חטים ככליות ועדשים כדינרי זהב [תענית כ"ג ע"א] ומסתמא כל הפירות ככה ועיין כתובות קי"ב ע"א אפרסקא כאילפס וקטופי כעיגלי, וא"כ קרא ארץ חטה ושעורה וכו' דכולו לשיעורא נאמר [ברכות מ"א ע"א], והרי קרא מיירי בפירות של ארץ ישראל ואיך נשער בזיתים +בדפוה"ק: בחוש+ שהיו גדולים מאד. ובלאו הכי נמי דוחק גדול לומר שהיו הבית דין צריכים להביא פירות ממדינות נכריות לשער בהם שיעור תורת משפט אלקי הארץ הקדושה, וגם הקרא אינו סובל דהרי מיירי בפירות של ארץ ישראל וברכותי'. ועיין חכמת שלמה בסנהדרין כ"א [ע"א] ובמהרש"א ח"א שם בענין ב' שערות, ושניהם לא ראו דברי חי' הר"ן שם. וכעת נלע"ד בישוב קושי' הנ"ל, דכשם שהיו פירותיה משונים לטובה, כך היו גידולי האנשים ובריאות גופם באופן טוב ונאות והיה שיעור אכילה דידהו בזית דידהו, ואף על גב דאמרינן בעלמא [רש"י ותו"כ ויקרא כ"ו - ה'] אכלו קמעא ומתברך במיעיהם, אין הכי נמי דבעלמא אדם אוכל כמה זיתים בזיתים דידיה ואינו שבע, ולהם הי' די בזית דידהו ומתברך במעיו, ועיין ר"פ טרף בקלפי תוס' ישנים ד"ה שמגיע כפול, ובמקום אחר פרשתי +בדפוה"ק צויין: עיין בסי' מ"ט+ מ"ש הקדוש ברוך הוא והם מדקדקים עד כזית [ברכות כ' ע"ב] ר"ל שכבר שבעו לי' משיעור פול ודוחקים עצמם לאכול עד כזית לברך בהמ"ז מן המובחר דכתיב ואכלת שיעור אכילה ושם ביארתי:


בור הגולה
הודעות: 608
הצטרף: ד' דצמבר 01, 2010 1:58 am

Re: 'הערה חשובה' מגליונות דפוס של ספר על השיעורים בהלכה

הודעהעל ידי בור הגולה » א' אוגוסט 21, 2011 2:49 am

איש_ספר כתב:חידושי וכללות הרז"ה שחלקו הגדול על שיעורין נדפס כבר בירושלים תרמ"ה.
אבל המחבר נפטר לפני שהרב הירש נולד. [על חריפותו של הרז"ה ראה בתשו' נובי"ת יו"ד סי' צ"ו].

חידושי הרז"ה נדפס כבר בזאלקווא תקל"א, ראה כאן:
ה.png
ה.png (12.81 KiB) נצפה 2016 פעמים

מעניין שגם תשובתו שנדפסה בנובי"ק או"ח סי' ל"ח עוסקת בעניני שיעורים.


חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”



מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 194 אורחים