בעיוני השבת בפי' הרש"ר הירש בפרשתינו קראתי את הדברים הבאים עה"פ (ח,ח) ארץ חטה ושעורה וגו', וז"ל:
עוד נאמר שם ע"א ש'כל הפסוק כולו לשיעורין נאמר', כל הפירות האמורים בפס' שלנו נזכרו לצורך השיעורים שנקבעו בהלכה... המחבר של ספר על השיעורים בהלכה הראה לי פעם את גליונות הדפוס הראשונים של ספרו ומצאתי בהם הערה על הפס' הזה הנראית לי חשובה מאוד. הוא מוכיח שם שבעולם העתיק, ולא רק בגבול ישראל, היו נוהגים לקבוע את היחידות של מידות ומשקלות על פי פירות כדוגמת שעורים, זיתים וכו'. מובן שבמסגרת המסחר הבין-לאומי היה צורך לקבוע את פירותיה של ארץ מסוימת אחת לצורך השיעורים האלה. הואיל ופירות ארץ ישראל היו ידועים בעולם כמעולים שבפירות, היו קובעים על פיהם את היחידות למידות ומשקלות, ולא היו קובעים שיעורים ע"פ שעורים, זתים סתם, אלא ע"פ שעורים של א"י וכו'. נמצא ששבח של א"י התבטא בכך שפירותיה היו מקובלים בכל מקום כיחידות לצורך קביעת המידות והשיעורים. לצערי נשתכח ממני שם המחבר, וגם אין אני יודע אם יצא ספרו לאור בשלימות.
מרגניתא טבא.
ומה שעוד מעניין, באיזה ספר על השיעורים מדובר? מתוך סקרנות התקשרתי להרה"ג ר' חיים פ' בניש שליט"א הידוע ברוב חילו בנושא השיעורים, לברר אם אכן ישנו ספר מיוחד על שיעורים עוד מתקופת הרש"ר הירש {נלב"ע בכ"ז טבת תרמ"ט}. הוא השיב, כי למיטב ידיעתו הספר הראשון המוקדש כולו לנושא השיעורים בהלכה הוא הספר 'ערך מלין' להמדפיס ר' חיים יעקב שעפטיל שנד' בברדיטשוב תרס"ז!